מחקר חדש: לא נמצא קשר בין רמות ההתחסנות באוכלוסייה לבין עלייה במקרי הקורונה החדשים

הנרטיב שעליו מבוסס קמפיין האקמו הוא שהאוכלוסייה הלא מחוסנת היא המנוע של המגיפה, והיא זו שמניעה את העלייה במקרי הקורונה החדשים. נרטיב דומה מוצג על ידי הממשלות והמדיה גם במדינות אחרות, כמו גרמניה ובריטניה.

אבל האומנם זה נכון? על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiologyהתשובה שלילית. 

החוקרים בחנו את הקשר בין אחוז האוכלוסייה המחוסן בשתי מנות, לבין מקרי קורונה חדשים לאורך 68 מדינות בעולם, ולאורך 2,947 מחוזות בארה"ב. לצורך הניתוח ברמת המדינות הם השתמשו בנתונים הזמינים מאתר Our World in Data, וברמת המחוזות בארה"ב, בהתבסס על הנתונים הזמינים מהבית הלבן, והתייחסו לשבוע שקדם ל-2-3 בספטמבר, 2021. 

ישראל מובילה

על פי ממצאי המחקר, לא נמצא קשר הניתן להבחנה בין אחוז האוכלוסייה המחוסנת באופן מלא לבין מקרי הקורונה החדשים בשבעת הימים האחרונים שקדמו ל-2-3 בספטמבר. זאת, הן ברמת המדינה והן ברמת המחוזות בארה"ב. במלים אחרות, בניגוד לטענות שלפיהן הלא מחוסנים הם המנוע למגיפה, קשר כזה לא נמצא. למעשה, ברמת המדינה, המגמה מצביעה על קשר גבולי חיובי, כלומר שדווקא במדינות עם אחוז ההתחסנות הגבוה ביותר יש יותר מקרים למיליון אנשים. 

החוקרים גם הדגישו שישראל, עם למעלה מ-60% מחוסנים מלא, הייתה בעלת מקרי הקורונה הגבוהים ביותר למיליון אנשים בשבעת הימים שקדמו ל-3 בספטמבר. 

היעדר קשר משמעותי בין אחוז האוכלוסייה המחוסן באופן מלא לבין מקרי קורונה חדשים הודגם גם על ידי השוואה של איסלנד ופורטוגל, לעומת וייטנאם ודרום אפריקה. באיסלנד ופורטוגל למעלה מ-75% מהאוכלוסייה מחוסנת באופן מלא, ואף על פי כן יש במדינות אלה יותר מקרי קורונה למיליון אנשים מאשר בווייטנאם ובדרום אפריקה, שבהן רק כ-10% מהאוכלוסייה מחוסנים באופן מלא. 

 המחוזות המחוסנים ביותר לא מוגנים יותר מאלו שאחוז ההתחסנות בהם נמוך

ממצא דומה עלה גם במחוזות בארה"ב, כאשר נמצא דמיון במקרים החדשים בין המחוזות עם שיעורי ההתחסנות הגבוהים, לבין אלו עם השיעורים הנמוכים. מבין חמישה המחוזות המובילים באחוזי האוכלוסייה המחוסנת באופן מלא (74.3%-99.9%), ה-CDCזיהה ארבעה כמחוזות בעלי הדבקה "גבוהה". ג'ורג'יה, ניו מקסיקו ופורטו-ריקו, שבהן למעלה מ-90% מהאוכלוסייה מחוסנת במלואה, סווגו שלושתן כבעלות הדבקה "גבוהה". מנגד, ב-26.3% מבין 57 המחוזות שסווגו על ידי ה-CDCכמחוזות בעלי הדבקה "נמוכה" – אחוז האוכלוסייה המחוסן באופן מלא נמוך מ-20%. 

לאור ההערכה המקובלת שלפיה, חסינות מלאה מושגת רק כשבועיים לאחר המנה השנייה, החוקרים ערכו ניתוחי רגישות כשהם מתייחסים לפיגור של חודש באוכלוסיית המחוסנים מלא במדינות ובמחוזות ארה"ב. אך גם בניתוחים אלו, לדבריהם, לא נמצא הבדל שניתן להבחין בו, בין המדינות והמחוזות עם האחוז הגבוה של מחוסנים מלא, לבין אלו עם אחוז נמוך.  

החוקרים כותבים לסיכום כי "גם כאשר יש לעשות מאמצים לעודד אוכלוסיות להתחסן, יש לעשות זאת בענווה ובכבוד. תיוג אוכלוסיות יכול לגרום יותר נזק מתועלת. חשוב לציין כי יש לחדש מאמצים אחרים למניעה לא תרופתית (למשל, חשיבות ההיגיינה הבסיסית של בריאות הציבור בכל הנוגע לשמירה על מרחק בטוח או שטיפת ידיים, קידום צורות בדיקה תכופות וזולות יותר) על מנת לאזן את הלמידה לחיות עם קוביד-19 באותו אופן שבו אנו ממשיכים לחיות מאה שנים לאחר מכן עם שינויים עונתיים שונים בנגיף השפעת מאז שנת 1918".