חיסון הילדים: הפתרון למניעת גלי הקורונה – או שמא המנוע לעלייה בהדבקות?

| 2421 צפיות
| 2421 צפיות

משרד הבריאות והמדיה לא מפסיקים לדבר על "גל הילדים". אבל האומנם זהו המצב? ניתוח עומק של הנתונים אודות הילדים בגילאי 0-20 ממאגר הנתונים הממשלתי מראה כיצד נבנה הנרטיב באמצעות העלאת מספר הבדיקות, ואיך החל מהגל הרביעי, חיסון הילדים הוא דווקא המנוע לעלייה בהדבקות - ולא מה שמגן מפניהן

| עוז קורן | בריאות

כבר שבועיים שהמדיה ומשרד הבריאות לא מפסיקים לדבר על ״גל הילדים״. עוד ועוד כתבות, כרזות ופרסומים בכלי התקשורת טוענים שהילדים בגילאי 5-11 הם אלה שמובילים כרגע את הגל הבא. קחו לדוגמה, את הפוסט הזה בדף הפייסבוק של משרד הבריאות, שטוען שילדים בני 0-11 באופן ספציפי מהווים 50% מהמאומתים בישראל.

 

WhatsApp Image 2021 12 03 at 20.46.59

 

אבל האומנם זהו המצב? במאמר שלפניכם אציג ניתוח עומק של הנתונים שערכתי, המתמקד בסוגיית הילדים ובני הנוער וב"תפקידם" ביצירת הגלים, בהקשר של כמות הבדיקות שנערכה באוכלוסייה זו.
 הניתוח מצביע על הקשר ההדוק בין כמות הבדיקות שבוצעו לילדים ולבני הנוער לבין הגלים, וכיצד למעשה, החל מהגל השלישי, כאשר הוקמו מערכי הבדיקות המסיביים, ועד לגל החמישי הנוכחי - "גל הילדים" - המשחק בכמות הבדיקות בקרב הילדים ובני הנוער, בכל פעם בקבוצת גילאים אחרת שלהם, שימש כדי ליצור את הרושם שקבוצה זו היא ה"בעייתית" ביותר. יתירה מכך, ניתוח הנתונים מדגים כיצד החל מהגל הרביעי, חיסון הילדים הוא דווקא המנוע לעלייה בהדבקות - ולא מה שמגן מפניהן. 

הניתוח מתבסס על נתונים אודות הילדים ובני הנוער בגילאי 0-20, מטבלת האוכלוסייה הצעירה במאגר הנתונים הממשלתי. הטבלה מציגה נתונים אודות מספרי הבדיקות והמאומתים בכל שבוע, החל ממרץ 2020. מאחר שהיא כוללת חיתוכים על בסיס גיל ואזור בארץ, היה צורך לעבד את הנתונים בקובץ אקסל נפרד, כדי לייצר את הגרף המצורף למטה. הגרף מדגים את כמות הבדיקות (למטה) ואת מספר המאומתים (למעלה) השבועי בפילוח גילאים: גילאי 0-2, גילאי 3-5, גילאי 6-8, גילאי 9-11, גילאי 12-14, גילאי 15-17, גילאי 18-20.

WhatsApp Image 2021 12 03 at 20.49.20 1

מהתבוננות בהשתלשלות הקורונה בישראל מאז מרץ 2020 בצורה כרונולוגית (אצל בני 0-20) ניתן לראות מספר נקודות מעניינות. אתייחס לכל נקודה בנפרד באופן כרונולוגי, ולבסוף אתמקד בנקודה האחרונה - ״גל הילדים״ של נובמבר 2021.

 

גל 1: תחילת הקורונה בישראל

הקורונה הוכרזה בישראל בתחילת מרץ 2020. בדומה ליתר מדינות העולם, גם בישראל שררו פניקה ופחד אדיר מהלא נודע, אשר הובילו את הממשלה להכריז באמצע מרץ על סגר, שהלך והתהדק עד סוף מרץ 2020. ב-18 באפריל החלה ירידה במספר המאומתים, ומספר המחלימים היה גבוה ממספר המאומתים. מאז ועד ל-29 במאי לא עלה מספר המאומתים החדשים על מספר המחלימים, ומספר החולים הפעילים הלך ופחת. בעקבות הנתונים החלו לבחון בממשלה הקלה על המגבלות וחזרה לפעילות מלאה של המשק באמצעות התו הסגול ומערכת החינוך.

כשאנו מתבוננים בחלקם של הילדים בגל הראשון, ניתן לראות שכמות המאומתים המשמעותית ביותר הייתה בעיקר בקרב קבוצות הגיל 18-20 (הקו הכחול) ו-15-17 (הכתום). אלה גם היו הקבוצות שבהן בוצעו מרבית הבדיקות [1].

מצד שני, אם מתבוננים ביחס בין הבדיקות למאומתים, רואים בשבועות האלה כאוס רב [2]. זאת, ככל הנראה בגלל שתי סיבות עיקריות:
הראשונה – בעיות לוגיסטיקה רבות בהקמת מערך הבדיקות. באופן כללי, בתקופה זו הבדיקות בוצעו רק לאנשים שהיו להם תסמינים ו/או כאלו שביקשו הפנייה לבדיקה.
הסיבה השנייה - סטיית התקן בשלב זה הייתה כנראה גדולה מאוד, בעיקר בגלל הכמות הקטנה של המאומתים.
בנוסף, כדאי להתבונן בשבועיים האחרונים של חודש מאי 2020, שבהם הייתה קפיצה במאומתים בקרב תלמידי בתי הספר שחזרו ללימודים, ובעיקר בגימנסיה העברית בירושלים. קפיצה זו בקרב ילדים בני 12-14 (בצבע תכלת) ובקרב בני 15-17 (בצבע כתום) [3] מהווה למעשה את תחילתו של הגל השני בישראל.

WhatsApp Image 2021 12 03 at 20.58.58

גל 2 - התקדמות הקורונה

 מאז סוף מאי 2020, בעקבות מה שאירע בגימנסיה העברית ובבתי ספר נוספים, ועד לאמצע יוני, העלה משרד הבריאות בהדרגה את כמות הבדיקות, אך לא איתר מאומתים רבים. [4] זאת, בניגוד לגילאי 20 ומעלה, שם כן החלה עליה מתונה במאומתים.

באמצע יוני חזרו להתקיים אירועי שמחות ותרבות, דבר שהגביר את קצב עליית המאומתים, ולמרות הגבלות שונות וניסיונות לבלום את הגל, במהלך חודש יולי העלייה רק גברה. עם מינויו של רוני גמזו ל״ממונה הקורונה״ בסוף יולי, הפחית משרד הבריאות את כמות הבדיקות, ויחד עימה ירדה גם כמות המאומתים [5], אך רק למספר שבועות בודדים.

תכנית רמזור נכנסה לתוקפה ב-6 בספטמבר, ומהר מאוד נוכחנו בכישלונה. כמות הבדיקות זינקה לשיאים חדשים (במיוחד בילדים), ועימה כמובן גם כמות המאומתים. זאת, עד לשיא הגל בשבועיים האחרונים של ספטמבר, שבהם ניתן לראות שיאים של קרוב ל-20 אלף בדיקות בשבוע (גילאי 15-17 וגם 18-20), וכ-3,500-4,000 מאומתים חדשים בשבוע [6].

הסגר השני, שהחל בערב ראש השנה, ה-18 בספטמבר, הודק עוד יותר כבר ב-25 בספטמבר. ב - 13 באוקטובר אושרו מעט הקלות, וב-17 באוקטובר תם הסגר, למעט בערים אדומות. למרות כמות בדיקות חריגה שנראית בשבועיים האחרונים של אוקטובר, בעיקר אצל גילאי 18-20 ו-15-17, כמות המאומתים הייתה קטנה יחסית [7].

 WhatsApp Image 2021 12 03 at 21.17.36

 גל 3 - גל החורף + הניסוי הגדול של פייזר בישראל

החל מהשבוע השני של נובמבר ועד סופו ניתן להיווכח בעלייה מתונה מאוד בכל המדינה, כולל בכל קבוצות הגיל הצעירות, שהתקדמו כמקשה אחת. ניתן לראות בבירור איך הוגדלה כמות הבדיקות באופן הדרגתי, מה שהוביל ליותר ויותר מאומתים, וזאת, כחלק משיטות לייעול הבדיקות (איגום) [8].

החל ב-1 בדצמבר ישראל חצתה שוב את קו ה-1,000 מאומתים ביום, והעלייה הפכה לתלולה יותר. בממשלה החלו שוב שיחות על סגר נוסף, אך הוחלט להמתין ל-2,500 מאומתים ביום (בממוצע שבועי). ב-20 בדצמבר כבר היו כ-2,500 מאומתים ביום, ולכן הוחלט על סגר החל מה-27 בדצמבר. עם זאת, בניגוד לסגרים הקודמים, הפעם, מוסדות הלימוד המשיכו לפעול כרגיל.

במקביל, ב-20 בדצמבר החל משרד הבריאות את מבצע החיסונים בישראל. תוך שבועיים (עד ל-2 בינואר) ניתנה מנה ראשונה ללמעלה ממיליון בני 60 ומעלה, ועד ל-6 בינואר ניתנה מנה ראשונה לכ-1.6 מיליון בני 60 ומעלה.

ב-10 בינואר החלו לתת את המנה השנייה. ב-13 בינואר החלו לחסן בני 50 ומעלה, וב-17 בינואר (שיא הגל!) כבר החלו לחסן בני 45 ומעלה. ב-20 בינואר כבר החלו לחסן בני 35 ומעלה בקופות החולים. זאת, עוד לפני שניתן לכך אישור משרד הבריאות. ב-23 בינואר החלו לחסן בני 16-18 לקראת בחינות הבגרות והמיונים לצה״ל. ניתן לראות בגרף שזה גרם להם להידבק הרבה יותר מהשאר, וזה תרם לעוד נקודת שיא בגרף הכללי (1 בפברואר) [9].

ב- 4 בפברואר הורה משרד הבריאות לקופות החולים, לחסן כל אזרח מעל גיל 16. עד אותו היום כ-50% מכלל הזכאים (16+) קיבלו לפחות מנה 1. ב-7 בפברואר הוסרו חלק מהמגבלות, וחלק ממערכת החינוך נפתחה ב-11 בפברואר (גנים וכיתות א׳ עד ד׳). ב-15 בפברואר הקלות נוספות ופתיחת עוד כיתות (ה׳ - ו׳), וב-21 בפברואר הקלות נוספות – חדרי כושר, בתי מלון, בריכות שחייה וכו׳. כתוצאה מהחזרה חל זינוק בכמות הבדיקות בשבועות האלו, וגם עלייה מתונה בכמות המאומתים, בעיקר בגילאי 3-5, 6-8 ו 9-11 (אדום, ירוק וסגול) [10].
ב-2 במרץ הודיע משרד הבריאות כי יתחיל לחסן גם מחלימים, אשר עברו לפחות 3 חודשים מיום החלמתם.

במהלך חודש מרץ ישראל התקדמה עם יציאה הדרגתית מהסגר, תוך המשך מבצע החיסונים. עד סוף מרץ קיבלו מנה ראשונה כ-5.25 מיליון אזרחים. עד סוף חודש אפריל קיבלו מנה ראשונה כ-5.4 מיליון ומנה שניה כ-5 מיליון.

למרות כמות בדיקות חריגה שנראית במהלך אפריל, בעיקר בקרב גילאי 12-14, 9-11, ו-6-8, במטרה למצוא מאומתים בקרב ילדים לא מחוסנים, כמות המאומתים הייתה קטנה מאוד, משום שהגל פשוט נגמר [11].

 WhatsApp Image 2021 12 03 at 21.19.28

 גל 4 - גל הבדיקות והבוסטר

כעבור כחודשיים (מתחילת אפריל ועד תחילת יוני) שבהם חלה דעיכה דרמטית בכמות המקרים בכלל ישראל ובילדים בפרט, הוחלט לאפשר למתבגרים בני 12-16 להתחסן, החל מה-6 ביוני. ב-13 ביוני הושבעה הממשלה החדשה בראשות בנט, רק כדי לגלות שמתחילה עלייה במקרי ההדבקה - ספציפית במתבגרים גילאי 12-16, כפי שניתן לראות בבירור בגרף המאומתים (בצבע תכלת) [12]. תוך כשבועיים החלו לבדוק את כלל קבוצות הילדים ואת יתר האוכלוסייה, וב-1 ביולי כבר הורגשה תחילת הגל הרביעי.

הנרטיב החדש היה שזהו וריאנט חדש (דלתא) שהגיע לישראל, ושמי שגרם לעלייה הם הלא-מחוסנים. ואולם, היום ברור כבר שמי שהתחיל את הגל הם דווקא המתבגרים שהחלו להתחסן, ומי שהקפיץ את הגל הם המחוסנים, שיעילות החיסון שלהם התפוגגה לחלוטין. זו למעשה הסיבה שבגללה החליט משרד הבריאות על מבצע הבוסטר. המבצע, שהתחיל ב-30 ביולי בקרב גילאי 60 ומעלה, התרחב עד מהרה לכלל האוכלוסייה מעל גיל 16, ובתוך חודש ימים, ככל שהבוסטר  ניתן ליותר אנשים, כך החל הגל לטפס ולעלות גבוה יותר.

עד ל-17 בספטמבר (שיא הגל) חוסנו שלושה מיליון אנשים בבוסטר. במקביל למבצע חיסוני הבוסטר, ניתן לראות את כמות הבדיקות העצומה שבוצעה ברמה היומית, כאשר בשיאו של הגל בוצעו למעלה מ-186 אלף בדיקות ביום (!), רובן כמובן, בקרב ילדים בגילאי 3-5, 6-8 ו-9-11 (ראו בגרף - בצבעים אדום, ירוק וסגול בהתאמה) [13]. 

בסוף ספטמבר כבר הורגשה ירידה בגל (במקביל לירידה בכמות המתחסנים היומית). בימים הראשונים של חודש אוקטובר, הממוצע הנע ירד למעט יותר מ-3,000 מאומתים ביום, ועד סוף אוקטובר, הממוצע הנע היומי ירד לכ-660 מאומתים ביום.
חשוב לציין שרוב המאומתים בגל הרביעי (למעלה מ-55% מהמאומתים) היו ילדים ובני נוער בגילאי 0-19. בשל כמות הבדיקות האדירה, הגל הרביעי היה מאופיין גם באחוז חיוביים יותר נמוך מהגלים הקודמים: כ-11% חיוביים בשיא הגל, לעומת 16%-22% בשיא הגלים הקודמים. 

WhatsApp Image 2021 12 03 at 21.23.35

גל 5 - ״גל הילדים״

תאמינו או לא אבל גל 5 כבר כאן. הוא החל להיבנות כבר ב-20 בספטמבר 2021, כאשר חברת פייזר פרסמה את תוצאות הניסוי שלה בילדים בני 5-11 [14]. החל מאותו שבוע, למרות הירידה בכמות הבדיקות בכל יתר קבוצות הגיל בילדים (וגם באוכלוסייה המבוגרת), ניתן לראות בבירור שאת שתי קבוצות הגילאים 6-8 (הירוק) ו-9-11 (הסגול) המשיכו לבדוק באינטנסיביות הרבה יותר גדולה (פי 3-4 יותר!). כך למעשה, יצרו הפרדה בין גילאי 6-11 בכמות הבדיקות, וגם בכמות המאומתים [15].

מדוע זה נעשה?
כדי לבנות את התרחיש שבו הילדים בני 5-11 הם אלו שאצלם יש את רוב ״התחלואה״ (או יותר נכון מאומתים, משום שהם לא באמת חולים), וזאת כדי שיוכלו ללחוץ על ההורים לחסן אותם.

אז איך עושים זאת?
איך משנים את הנרטיב כאשר כבר מתחילת משבר הקורונה כולם יודעים שהקורונה אינה מחלת ילדים?
זה נכון שהילדים נדבקים בקורונה, כמו בהרבה וירוסים נשימתיים אחרים, אך לשמחתנו הם לא באמת חולים. לאורך כל תקופת הקורונה - מתחילתה ועד היום, אומתו כ-550 אלף בני 0-19 מתוך אוכלוסיה של כ - 3.3 מיליון. מתוכם, בהתאם לטענה ולהגדרות של משרד הבריאות, חלו קשה פחות מ-200, כאשר ידוע שמרבית החולים הקשים סבלו ממחלות רקע קשות. למעשה, כל 13 הילדים ובני הנוער שלצערנו נפטרו לכאורה מקורונה, נפטרו ממחלות רקע אחרות עם קורונה.

איך משכנעים הורים לחסן את ילדיהם הקטנים והבריאים, כאשר ידוע שאין להם סיכון מהקורונה?
זהו תהליך שמורכב ממספר שלבים:

ראשית, צריך להבין שהתהליך של אישור החיסון לילדים נמשך כחודשיים, מאז שחברת פייזר פרסמה את תוצאות המחקר שלה ב-20 בספטמבר. מחקר זה לכל הדעות היה קטן מידי, קצר מידי, והתוצאות היו פשוט חסרות משמעות.
למרות התנגדות עזה ממומחים רבים, ה-FDA העניק אישור חירום ב-29 באוקטובר לחיסון ילדים בתכשיר פייזר, אומנם במינוך נמוך יותר, אך בתרכובת שונה במקצת מזו שניתנה לילדים במחקר (!). לא עברו שבועיים, וגם בישראל אישרה ועדת הצט"מ את חיסוני הילדים, ומסע החיסונים החל ב-23 בנובמבר.

במהלך החודשיים הללו, לפתע פתאום, התחילו אנשי משרד הבריאות לדבר שוב ושוב על תופעות הפימס והלונג קוביד - שתי תופעות נדירות יחסית שללא ספק יכולות להופיע גם במחוסנים. כדאי מאוד לקרוא את נייר העמדה הזה כדי להבין יותר. 

 WhatsApp Image 2021 12 04 at 12.10.45 1

ואז הגיע האומיקרון

כדי לייצר פחד נוסף, בימים האחרונים הופיע גם הוריאנט החדש - אומיקרון, שלטענת משרד הבריאות, עלול להיות הרבה יותר מסוכן, למרות שנכון להיום, אין לכך שום הוכחות. זה בדיוק הזמן שבו החל הגל החמישי. כפי שניתן לראות בימים האחרונים בלוח הבקרה של משרד הבריאות (דשבורד), זה קורה בדיוק בזמן שבו החלו לתת את החיסונים לילדים.  

WhatsApp Image 2021 12 04 at 12.12.53

האם זהו עוד צירוף מקרים?
ייתכן. אבל בכל מה שקשור לקורונה בישראל, קשה כבר להאמין בצירופי מקרים.


מה צפוי לקרות כעת?
ככל שיותר הורים יחסנו את ילדיהם הקטנים, כך הגל יתעצם. הם יתחילו להדביק יותר ויותר אנשים - את אחיהם, קטנים וגדולים יותר, וגם את ההורים, ללא קשר אם חוסנו בבוסטר או לא.

למרבה הצער, התוצאה הצפויה היא שכמו בעבר, ה"אשמה" תיפול על הלא-מחוסנים ועל אלו שלא קיבלו את הבוסטר, ויופעלו סנקציות גוברות נגדם. אלא שכל זה כמובן לא ימנע ממקבלי המבוסטר להידבק - מה שיוביל לקונצנזוס לגבי דעיכת הבוסטר, והצורך במתן בוסטר נוסף - מנה 4 - באזור אמצע ינואר.
בין אם וריאנט האומיקרון החדש יתפוס את מקומו של וריאנט הדלתא או לא, למרבה הצער, צפוי לנו חורף (ינואר-פברואר) קשה מאוד, במיוחד אם יתחילו לתת בישראל את המנה הרביעית.

WhatsApp Image 2021 12 04 at 12.16.07


 

 

 


תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


לימור
וואו
זאת עיתונאות תחקירים מעמיקה, איפה הכתבים האלה נעלמו ? ואולי מעולם לא היו וזה תמיד היה מגמתי וממומן. תודה על כתבת עומק שסוקרת מ א-ת
2
תום
צריך להגיד את האמת
צריך להגיד את האמת ולא קיבלתי אותה מפורשות מהמאמר - אין וירוס, לא היה מעולם.
0
Anonymous
This is an interesting article. Please post in our group on (anti-) Biological Warfare: https://www.facebook.com/groups/1154470481693356
0
חגית הדני
לא הבנתי את הקשר שהבאת בכתבה, בין מתן החיסון לעליית הגלון
לא הבנתי את הקשר בין מתן החיסונים לילדים, לעליית מספר החולים.
-1
דורון ברק
סיבתיות?
מה גרם למה?
האם הגדלת הבדיקות בקבוצת גיל היא שגרמה למציאת יותר מאומתים, או שיותר נדבקים וחשודים בקבוצת גיל מסויימת גרמו לזה שיותר פנו להיבדק וגרמו להגדלת מספר הבדיקות?
האם משרד הבריאות מאלץ להיבדק?
האם יש לו דרך לגרום ליותר אנשים בקבוצה מסויימת להיבדק? (חוץ אולי מבדיקות בבית הספר).
ואם מכריזים שכל התלמידים מחוייבים בבדיקה, איך אפשר לגרום להגדלת בדיקות רק בקבוצת גיל מסויימת?

0
Blitz20191
יותר מדי ספקולציות
קשה לנתח ברצינות 4 ואף 5 שהוא גל בהתהווות בכתבה אחת. המון הנחות על משתנים משפיעים כמו הגבלות שהוסרו (אירועי תרבות ושמחות).
ילדים עד גיל 10 כמעט לא מדביקים (אם בכלל), להדביק הנחה שמה שקרה עם גילאי 16 עד 18 יקרה גם הפעם זו ספקולציה בעייתית. בנוסף מסקרי סרולוגיה ילדים ממילא יותר מוגנים 40%, אין לזה אח ורע בשכבות הגיל הגבוהות יותר. ההנחה היא שהחיסון יפגע בהגנה הקיימת? כי אם כן, יש לומר זאת בלי כחל ושרק.
הבדיקות ירדו קצת לגילאי 5 עד 11 ובשאר הקבוצות צנחו, אתה כותב בין פי 3 לפי 4. ועדיין היחס של המאומתים בין קבוצות הגיל נשמר. מכאן או שיש משהו מלאכותי או אמיתי, קשה לקבוע באופן ברור. מבלי להשיג פילוח של סימפטומטים וסבבי הגברה Ct. הרי מעל 70% מהבדיקות הן אסימפטומטיות. המידע הזה קיים למשרד הבריאות אבל בדיוק כדי למנוע מכתבות תחקיר מסוג זה להתפרסם הוא ניתן רק ליודעי ח״ן ולא מפורסמת אף אנליזה ראויה לשמה שתוכיח את הספקולציות וההנחות שמובעות חדשות לבקרים בדיונים עם חיסיון 30 שנה, לאוזנם של פוליטיקאים, בדיונים פנימיים ובוועדות הכנסת הציבוריות.

0

חשיפה: מתחת לרדאר, פורמולת החיסון של פייזר משתנה גם עבור המבוגרים – לא רק עבור חיסוני הילדים

| יפה שיר-רז | בריאות

כבר בחודש ספטמבר עדכנה האגודה האמריקאית לרפואה קודים ייחודיים עבור הפורמולה החדשה - הן עבור חיסוני הילדים והן עבור החיסונים המיועדים למבוגרים. בכירי פייזר הודו בדיון ב-FDA שהפורמולה החדשה מעולם לא עברה מחקרים קליניים

גל ילדים או גל בדיקות ילדים? משרד הבריאות הזניק פי 3 את מספר הבדיקות בגילאי 5-11 – וכעת רוצה לשכנע אתכם לחסן אותם

| יריב המר | בריאות

מבדיקה שערך האנליסט עוז קורן לנתוני הבדיקות והמאומתים במאגר המידע הממשלתי של משרד הבריאות עולה דפוס פעולה שחוזר על עצמו בגלים האחרונים: קצת לפני שמתחיל הגל עולה מספר הבדיקות, ובעקבותיו באופן בלתי נמנע מספר המאומתים – בכל פעם בקבוצה שעבורה ניתן בדיוק באותו זמן היתר או אישור לחסן

סימני האזהרה לחיסוני הקוביד ברורים וחזקים. מדוע איש אינו מקשיב?

| ג'וש גצקו | בריאות

לציבור מגיע דין וחשבון מלא ושקוף ממערכת ניטור הבטיחות של ה-CDC, כולל התוצאות של דוחות וניתוחי ביניים. זאת, בין אם באמצעות בקשה על פי חוק חופש המידע, צו מהקונגרס או אמצעים אחרים כלשהם

סקר Medscape: כ-40% מהרופאים והרוקחים בארה"ב וכ-60% מהאחיות מסרבים או מהססים לחסן לקורונה את ילדיהם

| יפה שיר-רז | בריאות

בסקר, שנערך בעקבות אישור ה-CDC למתן היתר חירום לחיסון הקורונה לגילאי 5-11, נמצא גם שלמעלה משליש מהרופאים ומהרוקחים וכמעט מחצית מהאחיות סבורים שהחיסונים אינם בטוחים עבור ילדים קטנים

חיסון הקורונה: רק ההורים מחליטים

| יריב המר | בריאות

משרד הבריאות ומועצת החירום הציבורית (מח"צ) בחרו באותה סיסמה – "על חיסוני הקורונה רק ההורים מחליטים". ללא ספק, שניהם צודקים. ב"חדשות זמן אמת" אספנו עבורכם, ההורים המתלבטים, 10 שאלות ותשובות המבוססות על מחקרים ונתונים. אתם תעריכו את הסיכון ותחליטו בעצמכם.

ה-CDC מודה שיש לו אפס ראיות לכך שבעלי חסינות טבעית יכולים להדביק אחרים

| יפה שיר-רז | בריאות

בתגובה לבקשה על פי חוק חופש המידע מודה ה-CDC שאין בידיו הוכחה אפילו למקרה אחד שבו אדם המחוסן באופן טבעי לקורונה לאחר שכבר היה חיובי בעבר לנגיף, הדביק אדם אחר. לעומת זאת, ישנן שפע של ראיות מחקריות לכך שהמחוסנים דווקא כן מדביקים. אז על מה בדיוק מבוסס התו הירוק?

אולי יעניין אותך גם...