חשיפה: משרד הבריאות שיקר לבית המשפט בתגובה לעתירת חופש מידע, ומתעלם מפניות משרד המשפטים

משרד הבריאות טען בבית המשפט, בתגובה לעתירת חופש מידע בנושא ועדת הפוליו שהגיש דוד שולדמן, שדיוני הוועדה לא הוקלטו ולכן אינו יכול למסור את ההקלטות. המשרד אף חזר על הטענה בתגובה לבקשת חופש מידע נוספת שהגיש שולדמן, ודחה את בקשתו לקבל את ההקלטות. אלא שבתגובה לשאלת מגזין זמן אמת אתמול השיבה דוברת המשרד כי הדיונים כן הוקלטו – מה שאומר שהמשרד שיקר לבית המשפט.

תחילת הפרשה בראשית שנת 2022, כאשר משרד הבריאות הקים צוות לתגובה להתפרצות הפוליו (ERT), שהמליץ לקבל את המלצת ארגון הבריאות העולמי על מבצע "2 טיפות" – חיסון חי מוחלש כנגד פוליו מזן 3. ביוני 2022, חודשיים לאחר המבצע, הודיע המשרד כי התגלה בארץ זן פוליו חדש – זן 2 תרכיבי (הנובע מחיסון הפוליו החי מוחלש מזן 2). ארגון הבריאות העולמי המליץ לישראל לחסן גם כנגדו בחיסון חדש (ניסיוני) המיוצר באינדונזיה – חיסון שלא קיבל אישור מהרשויות הרגולטוריות באף מדינה מערבית, ושהניסויים הקליניים על יעילותו ובטיחותו עדיין אפילו לא הסתיימו (להרחבה על החיסון ועל ניסיונות הקידום שלו על ידי ועדת הפוליו, ראו כאן וכאן).

מידע שהגיע למגזין זמן אמת העלה חשש כי בין חברי הוועדה שדנו בהבאת החיסון לישראל ישנם מספר חברים שקיים לגביהם חשש לניגודי עניינים, ובשל כך הם עלולים לפעול לקידום הבאת החיסון החדש לישראל.

דוד שולדמן התגייס לחקירת הנושא ושלח בקשות חופש מידע למשרד הבריאות, בבקשה לקבל את הפרוטוקולים של הוועדה, וכן פרטים על חברי הצוות ועל הליך האישור של החיסון החדש המוצע.

לאחר שמשרד הבריאות התעלם מהבקשות, הגיש שולדמן עתירה לבית המשפט בפברואר 2024. בעקבות העתירה קיבל דוד תקצירים של דיוני הוועדה, אך לא את הפרוטוקולים עצמם, ולפי המידע שהגיע למגזין זמן אמת, תקצירים אלה לא שיקפו את כל מה שנאמר והוצג בדיוני הצוות. שולדמן ביקש על כן את הקלטות הדיונים.

משרד הבריאות דחה את בקשתו בטענה כי הדיונים לא הוקלטו. טענה זו נמסרה מ"הגורמים המקצועיים" לנציג הפרקליטות שייצג את משרד הבריאות בדיון בבית המשפט באפריל 2024, וכן בתשובה רשמית של משרד הבריאות לבקשת חופש המידע של דוד בנושא, ב-9 ביולי 2024:

במהלך הדיון בעתירה בבית המשפט אמר עורך הדין יואב דור המייצג את משרד הבריאות: "רציתי להעיר לגבי הקלטות, עשינו בירור היום והתשובה היא שאין קלטות" (ההדגשה לא במקור).

ועו"ד חמדת קב, נציגת משרד הבריאות חזרה על הטענה בתשובה לשאלת שולדמן: "מבחינה מנהלית, אנחנו לא מחויבים בכך. תשובה לשאלה היא שלא היו הקלטות" (ההדגשה לא במקור).

בהמשך, בתשובת משרד הבריאות לבקשת חופש המידע של שולדמן בנושא, ב-9 ביולי 2024, נכתב:

"לאחר בירור עם הגורמים המקצועיים במשרד להלן התייחסותנו: דיוני וועדת הפוליו אינם מחויבים בהקלטה ומשכך לא הוקלטו. כיון שלא קיימות הקלטות בקשתך נדחית בהתאם לסעיף 8(3) לחוק חופש המידע..." (ההדגשה לא במקור).

לקראת פרסום הכתבה בנושא ביקש מגזין זמן אמת תגובה ממשרד הבריאות לטענה כי הדיונים כן הוקלטו. אתמול (יום שני) התקבל אישור מדוברות המשרד: "אכן, דיוני הוועדה הוקלטו".

משמעות ההודאה היא כי "הגורמים המקצועיים" במשרד הבריאות שיקרו הן לדוד שולדמן והן לפרקליטות ולבית המשפט. כמובן שאת ההקלטות עצמן, ידרוש כעת דוד לקבל ובמידת הצורך יפנה לביהמ"ש...

מקרה זה הוא רק קצה הקרחון בהתנהלות משרד הבריאות, ודוגמה אחת בלבד למה שכבר נראה כמדיניות מובהקת של הסתרת מידע מהציבור.  

עבריינות חוק סדרתית

54 פעמים בשלוש השנים האחרונות (2021-2023) הוכרז משרד הבריאות כרשות מפרת חוק – כך על פי דו"ח חדש של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים שפורסם בשבוע שעבר. המספר הזה מציב את משרד הבריאות במקום הראשון מבין הרשויות הממשלתיות שהוכרזו כמפרות חוק חופש המידע.

ליחידה הממשלתית לחופש המידע, שהוקמה ב-2012 כיחידה במשרד המשפטים במטרה להגביר את השקיפות השלטונית בכלל ואת יישום חוק חופש המידע בפרט, ניתנה סמכות להורות על תיקון ליקויים ברשויות הממשלתיות, בין השאר, בעקבות תלונות שנמצאות מוצדקות. אף על פי כן, מתברר שחלק מהרשויות לא נענו לפניית היחידה ולא תיקנו בכלל, או במועד, את הליקוי שעליו הצביעה היחידה. בראש הרשויות הללו עומד משרד הבריאות, עם לא פחות מ-54 הכרזות על המשרד כעל רשות מפרה. מתוכן, 34 הכרזות ב-2022 ו-19 ב-2023.

זהו פער עצום אפילו לעומת רשויות אחרות שהוכרזו כמפרות חוק – כאשר הבא בתור אחרי משרד הבריאות הוא צה"ל, עם 21 ההכרזות על הפרות חוק, ולאחריו משרד ראש הממשלה עם 19 הכרזות על הפרות חוק. ביתר הרשויות מדובר ב-1-6 הכרזות על הפרות חוק.

מהדו"ח לשנת 2023 אף עולה כי משרד הבריאות הוא גם הרשות הממשלתית המובילה במספר התלונות המוצדקות שהוגשו נגדו על ידי הציבור – עם 27 תלונות שהוגדרו על ידי היחידה כמוצדקות, ובכמות העתירות הרבה ביותר שהוגשה לבית המשפט בניסיון לקבל את המידע שהמשרד אמור להנגיש לציבור על פי חוק חופש המידע – 36 עתירות.

זאת ועוד, משרד הבריאות עדיין לא פרסם את הדו"ח השנתי שלו בנושא חופש המידע לשנת 2023 למרות שחלף המועד הקבוע בחוק 1.7.2023. תלונה בנושא הוגשה על ידי דוד שולדמן לפני כחודש ליחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים.

גורם ביחידה הממשלתית במשרד המשפטים התקשר בשבוע שעבר לשולדמן ועדכן אותו כי הטיפול בתלונתו עוכב עד לפרסום הדו"ח השנתי (הנ"ל) על חופש המידע של היחידה על כלל הרשויות. זאת, מתוך הערכה כי משרד הבריאות יתעלם מפניית היחידה אליו בנושא התלונה. ואכן, לדברי אותו גורם, היחידה הממשלתית לא קיבלה התייחסות ממשרד הבריאות, ולכן הוא יוכרז כרשות שהפרה את חוק חופש המידע, וגם לא תיקנה את הליקויים שנדרשו ממנה על ידי משרד המשפטים.

"הדו"ח של היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים הוא חשוב ומציף את חוסר השקיפות של מידע חשוב לציבור – מידע שנמצא במשרד הבריאות", אומר שולדמן. "אולם, הדו"ח אינו משקף את חומרת הבעיה במלואה. על פי מקור מקצועי ביחידה הממשלתית לחופש המידע של משרד המשפטים, היחידה חסרת אונים אל מול הפרות החוק הנשנות של המשרד. בשיחה שקיימתי איתו בשבוע שעבר אמר המקור כי "זה לא סוד שתלונות נגד משרד הבריאות לא מצליחות בסוף להשיג את היעד. יש שם בעיה קשה. אנחנו מנסים לפתור אותה, אבל בשלב הזה עדיין לא הצלחנו... נדרש כאן טיפול שורש". לדברי המקור, גם כאשר היחידה מקבלת את התלונות כמוצדקות ומכריזה על המשרד כמפר חוק, הוא עדיין מתעלם גם מההכרזות".

הבעיה היא שחוק חופש המידע הוא למעשה חוק בלי שיניים, שכן מעבר להכרזה על רשות כמפרת חוק – אין למשרד המשפטים כל סמכות, גם כאשר מדובר בעבריינות סדרתית ובצפצוף עקבי על החוק במשך שנים.

שולדמן עצמו הגיש לבית המשפט במהלך 2024 מספר עתירות נגד משרד הבריאות לאחר שהמשרד לא הגיב לבקשות חופש המידע שהגיש, או דחה בקשות שלו. בתגובה לעתירות טען משרד הבריאות שמאז תחילת תקופת הקורונה ולאחריה, "מספר הבקשות שמוגשות למשרד הבריאות עלה באופן משמעותי".

אלא שמדו"חות חופש המידע של משרד הבריאות עצמו עולה כי למעשה, לא חל שינוי משמעותי במספר הבקשות במהלך שנות הקורונה לעומת שנים שקדמו למשבר הקורונה. כך למשל, בשנת 2018 התקבלו במשרד הבריאות 942 בקשות חופש מידע; ב-2019 – 894 בקשות; ב-2020 969 – בקשות; ב-2021 – 957 בקשות; וב-2022 – 925 בקשות. יתר על כן, ישנן רשויות שמספר בקשות חופש המידע שהוגשו אליהם גדולים יותר משל משרד הבריאות. לדוגמה, בשנת 2023 קיבל משרד החינוך כמות כפולה של בקשות חופש מידע מזו של משרד הבריאות. גם רשות הארצית לכבאות והצלה ומשטרת ישראל קיבלו יותר בקשות ממשרד הבריאות.

"יוצא אפוא שגם בטענה זו של גידול במספר הבקשות מאז הקורונה וכן בטענת 'המספר העצום' של בקשות בהן מטפל משרד הבריאות – משרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור ובית המשפט", אומר שולדמן.

פרס השקיפות

כזכור, משרד הבריאות זכה בשנת 2022 בפרס השקיפות – פרס אשר הוענק למשרד על ידי לא אחרת מאשר היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים.

כיום, לאור ההפרות החוזרות של חוק חופש המידע וההתעלמות העקבית של משרד הבריאות מפניות היחידה הממשלתית, ובעקבות פניותיו של שולדמן, הודה נציג היחידה שהוא 'לא בונה' על תשובות מיחידת חופש המידע של משרד הבריאות לתלונות המוגשות נגדה, ואמר שבכוונת היחידה לטפל בנושא מול הדרג הגבוה – שר הבריאות והמנכ"ל.  

אמון הציבור במשרד הבריאות נמצא כיום בשפל חסר תקדים. "למרבה הצער, המשרד 'הרוויח את חוסר האמון הזה", אומר שולדמן. היעדר השקיפות, העיוות וההסתרה המתמשכים של מידע חשוב מהציבור תוך הפרת החוק ואף תוך שהם משקרים לציבור ואפילו לבית המשפט לא מאפשרים מתן אמון בהמלצות משרד הבריאות. יש לפעול בדחיפות לשינוי המצב, ולשינוי סדרי העדיפויות והיחס של משרד הבריאות לפניות הציבור".

דוברת משרד הבריאות שירה סולומון מסרה בתגובה: "אכן דיוני הצוות הוקלטו. משרד הבריאות פועל בשקיפות על מנת לספק ולהנגיש מידע לציבור ואף היה מבין משרדי הממשלה הראשונים שהקצו משרות ייעודיות לתחום. המשרד מכיר בכך שיש עיכוב במענה על בקשות חופש המידע ופועל על מנת לצמצם ולהקטין את משך זמן המענה זאת על ידי גיוס כוח אדם למצבת העובדים ביחידה זו. יש לציין כי למשרד הבריאות מוגשות בממוצע כאלף בקשות חופש מידע בשנה, רבות מהן מורכבות וכוללות מספר תתי פניות, כאשר רק למשרד החינוך מוגשות יותר בקשות מבין משרדי הממשלה".

....