דו"ח ועדת הקורונה של הקונגרס האמריקני: מקור הנגיף הוא במעבדה בווהאן

לאחר חקירה שנמשכה שנתיים תמימות, ועדת בית הנבחרים החוקרת את מגיפת הקורונה קיימה אתמול (יום רביעי, ה-4 בדצמבר 2024) דיון ראשון בדו"ח על התנהלות רשויות הבריאות וסוכנויות המדע בארצות הברית במהלך המגיפה.

במהלך השנתיים האחרונות ערכה תת-הוועדה לנושא הקורונה, בראשות חברי קונגרס רפובליקנים, יותר מ-30 ראיונות, קיימה דיונים רבים, שלחה למעלה מ-100 מכתבי חקירה וסקרה יותר ממיליון עמודי מסמכים.

הדו"ח הסופי רחב ההיקף בן 520 העמודים שהם פרסמו לפני יומיים הגיע למסקנה שמקורו של נגיף הקוביד-19 איננו טבעי כפי שטענו פקידים במערכת הבריאות האמריקנית, אלא בסבירות גבוהה דלף מהמעבדה הווירולוגית בווהאן. כמו כן, הדו"ח מבקר את המדיניות והפעולות שנקטו ממשל ביידן ורשויות הבריאות והמדע בארצות הברית, חושף שחיתויות ענק והונאות במערכת הבריאות הציבורית האמריקאית, ומפנה אצבע מאשימה כלפי פקידים בכירים על מדיניות הסגרים, הריחוק החברתי והמסכות, ועל כפיית החיסונים ללא כל ביסוס מדעי.

פרק 1: פאוצ'י ניסה להסתיר את העובדה שמקור הנגיף הוא בדליפה מהמעבדה שהוא מימן

אף כי הדו"ח אינו מציע עדות ישירה חדשה לדליפת מעבדה, הוא מסכם את הראיות הנסיבתיות שהובילו אותו למסקנה שמקורו של נגיף הקוביד-19 הוא בסבירות גבוהה במכון לווירולוגיה בווהאן, כתוצאה מדליפה בעקבות תאונה הקשורה למעבדה או לניסויים המסוכנים שהתבצעו בה.

כיום כבר ידוע היטב שבמעבדה בווהאן עבדו במשך שנים על מחקרים שכונו מחקרי Gain-of-Function – מחקרים שמטרתם המוצהרת היא לפתח נגיפים בעלי יכולת "משופרת" להיות מידבקים וקטלניים יותר, והטענה היא שנגיף הקוביד-19 היה אחד מהם, ושהוא "חמק" איכשהו החוצה, ככל הנראה כתוצאה מתאונה בשל רשלנות בתחזוקה ובטיפול בנגיפים.

בין היתר, חברי הפאנל מציינים בפרק את העובדה שהנגיף הוא בעל מאפיינים ביולוגיים שאינם מצויים בטבע; שלמעבדת ווהאן, שהיא מעבדת המחקר המובילה בסין לחקר נגיפי ה-SARS, יש היסטוריה של ביצוע מחקרי Gain-of-Function ברמות בטיחות ביולוגיות בעייתיות; ושחוקרי המכון עצמם חלו בנגיף דמוי קוביד בסתיו 2019, חודשים לפני שהנגיף התגלה בשוק הרטוב בווהאן.

כמו כן, הפרק כולל דיון בתפקיד המרכזי שמילאה EcoHealth Alliance, ארגון בינלאומי של מדענים שמטהו ממוקם בניו יורק, בהובלתו של ד"ר פיטר דסזאק, בביצוע ניסויי ה- Gain-of-Function המסוכנים במעבדה בווהאן. על פי הדו"ח, הארגון השתמש בכסף של משלמי המיסים האמריקאים כדי לאפשר מחקרים אלו – כסף שהגיעה מהמכון הלאומי לבריאות (NIH); פעל ללא פיקוח מתאים לניסויים אלה; לא דיווח עליהם כראוי; הסתיר מידע מה-NIH ומגורמים פדרליים אחרים; והטעה את המוסדות הממשלתיים כדי להשיג מימון נוסף.

הפרק גם מפנה אצבע מאשימה כלפי ד"ר אנתוני פאוצ'י, מי שהיה במהלך הקורונה מנהל המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID), על תפקיד המכון שלו במימון ובתמיכה במחקרים המסוכנים שנערכו במעבדה בווהאן, שכתוצאה מהם דלף ככל הנראה הנגיף, ועל ניסיונותיו להסתיר עובדה זו, תוך הכפשה וניסיון לשבש את הטענות שעלו כבר במהלך הקורונה על כך שהנגיף ככל הנראה דלף מהמעבדה בווהאן, ולקדם את הנרטיב המועדף על ממשלת סין, שלפיו מקורו של הקוביד-19 הוא בטבע, וכי הוא הגיע מהשוק הרטוב בווהאן. על פי הדו"ח, EcoHealth בשיתוף עם פאוצ'י ועם ה-NIH פעלו להסתיר את הקשר בין מחקרי ה- Gain-of-Functionלבין התפרצות הנגיף והתפשטותו.

יתר על כן, הפרק מטיח האשמות חמורות ב-NIH וב-NIAID (המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות זיהומיות) שבראשו עמד פאוצ'י עצמו. בין היתר, על כך שהם לא פיקחו כראוי על EcoHealth Alliance ועל הניסויים המסוכנים שאותם מימנו; על העברת הכספים למעבדה הסינית הצבאית; להתחמקות מחוק חופש המידע וממסירת מידע הנוגע למחקרים ולמימון, תוך ניסיון אף להסתיר את המידע באופן אקטיבי. האשמה חמורה נוספת שהוטחה בפאוצ'י עצמו הייתה שהוא השתמש במניפולציות רטוריות כדי לנסות להקטין את המשמעות של מחקרי "Gain-of-Function" ולהפחית את מעורבותו ומעורבות ארגונו במעבדה בווהאן.

פרק 2: הונאות נרחבות וניצול לרעה של מיליארדי דולרים מכספי הציבור

הפרק עוסק בהשפעת השימוש בכספי ציבור ובתוכניות סיוע ממשלתיות במהלך משבר הקורונה, כגון התוכנית להגנת השכר, הבטחת אבטלה משופרת ותוכנית הלוואות לנפגעי אסון כלכלי. חברי הפאנל מתארים את הבעיות והכשלים שהתבטאו בחוסר פיקוח, בהיעדר מערכות לניהול כספים ברמה הפדרלית והמדינתית, ובהיעדר שקיפות בהוצאת כספים, כולל דיווחים על בזבוז, הונאות וגניבות נרחבות, וניצול לרעה של כספים, שהובילו להפסדים של מיליארדי דולרים.

פרק 3: תלות מופרזת בארגון הבריאות העולמי ובסין, הגבלות שאינן מבוססות על מדע, צנזורה, הטעיית הציבור והפצת שקרים על ידי הממשלה

הפרק מתמקד בביקורת על החוקים והתקנות הפדרליים שננקטו כדי להתמודד עם מגפת הקורונה ולהכין את ארה"ב למגפות עתידיות, ומציין כשלים במענה הפדרלי ותלות מופרזת בארגון הבריאות העולמי (WHO) ובסין.

חברי הפאנל טוענים בפרק כי ארגון הבריאות העולמי לא עמד במשימתו ונכנע ללחץ מהמפלגה הקומוניסטית הסינית, מה שהשפיע על פעולתו והחלטותיו. לא זו בלבד שהמפלגה הקומוניסטית הסינית הפרה את ההסכמים הבינלאומיים מבלי שזכתה לכל תגובה או עונש, אלא שהדו"ח של ה-WHO על מקורות נגיף הקורונה היה מטעה וחזר על התעמולה של המפלגה הסינית.

מחברי הדו"ח אף מזהירים מפני אמנת המגיפות שאותו מנסה ארגון הבריאות העולמי לקדם, וטוענים שהאמנה המוצעת לא פותרת את הבעיות הבסיסיות של ה-WHO, וייתכן שאף תפגע יותר מאשר תועיל לארצות הברית.

כמו כן, מזהירים חברי הפאנל מפני התלות המופרזת של ארצות הברית במדינות אחרות ובעיקר בסין, לאספקת תרופות וסחורות רפואיות, מה שמסכן את התגובה האמריקאית למגיפות עתידיות.

נושא מרכזי נוסף שבו עוסק הפרק הוא הגבלות הקורונה, כמו שמירת מרחק של שני מטרים, סגרים ושימוש במסכות. מחברי הדו"ח מבהירים כי לא היה בסיס מדעי המגבה אף אחת מההגבלות הללו, והן לא היו מבוססות על נתונים או מחקרים מדעיים, וכי ממשל ביידן חרג מהמגבלות החוקיות כשהטיל חובת מסכות שלא הייתה מבוססת על סמך מחקרים מובהקים, ואילו ה-CDC הסתמך על מחקרים לא תקפים כדי להצדיק את המדיניות הזו, שאכן התבררו בהמשך כבלתי יעילות בהפחתת התפשטות הנגיף.

יתירה מכך, חברי הפאנל מאשימים את הרשויות בכך שחובת חבישת המסכות לילדים מגיל שנתיים ומעלה גרמה יותר נזק מאשר תועלת, וכך גם הסגרים, שפגעו אנושות בכלכלה האמריקאית, גרמו לנזקים בריאותיים נפשיים לאמריקאים, כולל חרדה ודיכאון, פגעו בהתפתחות הילדים והנוער, ובפרט בהשכלה וביכולות החברתיות, ואף בבריאות הפיזית.

דגש נוסף הושם בפרק על מנדט החיסונים ועל דרכון החיסונים – כאשר המחברים מאשימים כי למרות שלא היה בסיס מדעי ליכולת של החיסונים למנוע הדבקה, דרכוני החיסונים הפכו לסוג של סגר עבור אזרחים שלא התחסנו.

”לא זו בלבד שמנדט חיסונים לא היה יעיל, אלא שהוא גם הזיק", כתבו חברי הפאנל. "הניתוח שלנו מצביע על כך שמנדט החיסונים היו השפעות מזיקות על אמון הציבור, האמון בחיסונים, קיטוב פוליטי, זכויות אדם, אי שוויון ורווחה חברתית".

"מנדט החיסונים גרם לאנשים לאבד את פרנסתם, פגע בשירותי הבריאות שלנו ובכוח העבודה בחינוך, הפחית את המוכנות והגיוס הצבאיים שלנו, גרם להססנות חיסונים ולפגיעה בבריאות הציבור, לרמיסת חירויות הפרט ולהעמקת השסעים הפוליטיים, והתערב ביחסי מטופל-רופא".

האשמה חמורה נוספת שמטיחים חברי הפאנל בפרק היא שבכירים במערכת הבריאות הציבורית מסרו לציבור מידע מטעה בנוגע לבדיקות, לחיסונים ולתרופות, תוך חוסר שקיפות ואף מניפולציה של המידע והפצת מידע שקרי – כולל, בין היתר הגזמה ביעילות חיסוני הקורונה וטענה שתרופת האיוורמקטין מיועדת לבעלי חיים בלבד.

יתירה מכך, המחברים טוענים שממשל ביידן השתמש בשיטות לא דמוקרטיות וכנראה לא חוקתיות כדי להיאבק במידע שהוא הגדיר כ"שקרי", כולל צנזורה ודיכוי דעות שלא תאמו את העמדה הרשמית של הממשל.

פרק 4: מבצע החיסונים המהיר היה מוצלח – אבל הכפייה שלהם הייתה מיותרת וגרמה לנזקים

למרות שחברי הפאנל הדגישו את העובדה שחיסוני הקורונה לא הוכחו כמונעים הדבקה ובפועל אף לא מנעו הדבקה, הם טוענים בפרק כי פרויקט Operation Warp Speed שאותו השיק טראמפ בתקופת נשיאותו הקודמת היה הצלחה עצומה, ש"סייעה בהצלת מיליוני אנשים". הסיבה לכך, לטענתם, היא שהחיסון מנע תחלואה קשה ומוות. עם זאת, הדו"ח אינו מבסס טענה זו על מחקרים, ומציג כראיה לטענה זו מאמר המתבסס על מודל סטטיסטי.

לצד זאת, הדו"ח טוען כי להחלטת ממשל ביידן למתן בוסטרים לא היה בסיס מדעי מוצק, וכי מנהלת ה-CDC רושל ואלנסקי עקפה את הוועדה המייעצת למדיניות חיסונים (ACIP), בניסיון לעמוד ביעדים שהציב הנשיא. כמו כן, נטען כי ממשל ביידן האיץ את תהליך אישור החיסון של פייזר כדי להפעיל מנדט חיסונים. זאת, למרות שגם חובת החיסון לא נתמכה על ידי מדע, ואף גרמה לנזקים עצומים, כלכליים ופסיכולוגיים.

היבט חשוב נוסף בדו"ח הוא ההתייחסות לנושא תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה. חברי הוועדה טענו כי המערכת הנוכחית לדיווח על תופעות לוואי אינה מספקת ואינה שקופה, וכי ה-CDC יצר מערכת מעקב חדשה עבור חיסוני הקורונה, אך לא הציג את הנתונים באופן מלא לציבור.

יתר על כן, הדו"ח מצביע על בעיה חמורה גם במערכת לפיצוי על פגיעות כתוצאה מהחיסונים, וטוען כי היא אינה יעילה, הוגנת או שקופה. 

פרק 5: המדיניות הממשלתית גרמה לאבטלה ולפגיעה בעיקר בשכבות החלשות

הפרק עוסק בהשפעות הכלכליות של המדיניות הממשלתית להתמודדות עם הקורונה על תחומים שונים, כולל העסקים, שנפגעו מהסגרים שהטילה הממשלה; פגיעה בשרשראות האספקה; פגיעה בעובדים כתוצאה מההגבלות המיותרות שגרמו לאבטלה ולפגיעה בעיקר בשכבות החלשות ובעובדים בעלי שכר נמוך, ותוך שמניעת הדיון המדעי הלגיטימי הובילה להחמרת האבטלה; צעדים שגויים של הפדרל ריזרב, שגרמו לאינפלציה חריגה בסוף 2021 ו-2022, ועוד.

פרק 6: סגירת בתי הספר לתקופות ארוכות לא הייתה מבוססת על מדע ופגעה קשות בתלמידים

על פי הדו"ח, הסגירה ארוכת הטווח של בתי הספר לא נתמכה בראיות מדעיות, ולא הוכח שהן נדרשו מבחינה בריאותית או חינוכית. חמור מכך, המדיניות של סגירת בתי הספר פגעה קשות בתלמידים ובהישגם הלימודיים שלהם, הגבירה את בעיות בריאות הנפש וההתנהגות בקרב התלמידים, והשפיעה לרעה גם על הבריאות הגופנית של הילדים, כאשר השפעות שליליות אלו צפויות להימשך שנים.

פרק 7: ממשל ביידן ניסה לחסום ולשבש את החקירות ולהסתיר ראיות

הפרק עוסק בהיעדר שיתוף הפעולה מצד הסנאט, בתי המחוקקים, ה-NIH וה-HHS עם ועדת המשנה שחקרה את ההתמודדות שלהם עם מגיפת הקורונה וכתבה את הדו"ח, ומדגיש את ההתנגדויות שלהם ושל גורמים בכירים בממשל ואת ניסיונותיהם לשבש את החקירות ולהסתיר ראיות שיכולות להפליל או להביך בכירים במערכת הבריאות הציבורית. ה-HIH, כך נטען, אף חיבל בגישה לעדים מרכזיים שנדרשו למסור עדויות ועיכב או מנע את החקירה בצורה לא סבירה, וייתכן שגם לא חוקית. חלק מהבכירים אף הואשמו בהשמדת ראיות ומסמכים, בשימוש בדוא"ל אישי כדי להימנע ממעקב וחשיפה במסגרת חוק חופש המידע, ובשיתוף מידע פנימי של ה-NIH עם ד"ר פיטר דאזאק, נשיא . EcoHealth Alliance – שבעצמו הואשם בהפרעה לחקירת הקונגרס, בהסתרת מידע חשוב ובמתן עדויות כוזבות.

פרק 8: מושלת ניו-יורק הסתירה מסמכים במהלך החקירה

הפרק מצביע על כך שמושלת ניו יורק הוצ'ול ניסתה להסתיר מידע חשוב ולמנוע מוועדת המשנה של הקונגרס לנושא הקורונה גישה למסמכים, תוך שהיא מצהירה על סיבות משפטיות או פרטיות לחסימתם.