בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

מי מבקר את המבקרים: כשל אתי חמור בתהליך השיפוט של כתב עת רפואי מוביל

| 2452 צפיות
| 2452 צפיות

מה שהתחיל כמכתב ביקורת סטנדרטי לעורך של כתב עת רפואי מוביל, הפך לאחת הפגיעות האתיות החמורות ביותר שבהן נתקלנו - פגיעה שמערערת על מהימנות מנגנון הפיקוח המרכזי של השיח הרפואי-מדעי

| יעקב אופיר ויפה שיר-רז | רפואה ומדע

המאמר שלפניכם חושף מקרה נדיר וחמור של הפרת אתיקה מדעית, שהתרחש בתהליך השיפוט של אחד מכתבי העת הבולטים בעולם בתחום החיסונים, במהלך משבר בריאות עולמי.

הסיפור שלנו, כמו לא מעט חשיפות מדעיות מטרידות, התחיל משאלה. מחקר פרובוקטיבי שהתפרסם בכתב העת Vaccine - מהמשפיעים ביותר בתחום הרפואה – שאל: "האם אנשים אינטליגנטיים נוטים יותר להתחסן?" המחקר, שנערך על ידי צור ועמיתיה (Zur et al., 2023), בחן חיילים בצה"ל במהלך מגפת הקורונה, והגיע למסקנה נחרצת: "אינטליגנציה גבוהה היא המנבא החזק ביותר להיענות לחיסון".

קראנו את המאמר בתחושת אי-נוחות שהלכה והחריפה. הקפיצה המושגית הייתה דרמטית, הבחירות המתודולוגיות עוררו תהיות, וההשלכות האתיות – מטרידות מאוד, במיוחד על רקע ההקשר שבו נערך המחקר.
חשוב לזכור: לא מדובר באזרחים המקבלים החלטות רפואיות עצמאיות בשגרה. הנבדקים היו חיילים צעירים, הפועלים במסגרת היררכית נוקשה, ונתונים ללחצים חברתיים ומוסדיים כבדים להתחסן. כל זה התרחש בתקופה רגישה במיוחד – שבה מדיניות התו הירוק הייתה בתוקף והפעילה לחץ נוסף על מי שבחר לא להתחסן.

ניסחנו מכתב קצר לעורך כתב העת – בן 500 מילים, בהתאם להנחיות ההגשה.
במכתב העלינו שאלות מדעיות מובהקות, לצד הסתייגויות אתיות חמורות. תהינו האם ההתנהגות שהמחברים הגדירו במחקר כ"היענות" (adherence) יכולה באמת להיחשב להחלטה חופשית, לאור הנסיבות שבהן התקבלו ההחלטות.
טענו גם שאם כוונת המחברים הייתה למדוד היענות רפואית – ולא ציות למסגרת – היה עליהם להתמקד דווקא במנה הרביעית של החיסון.

בשלב שבו הוצעה המנה הרביעית, היא כבר לא הייתה בגדר חובה – אף שגורמי רפואה עדיין המליצו עליה.
ובכל זאת, על פי נתוני המחקר עצמו, רק כ־0.5% מהמשתתפים בחרו לקבל אותה – נתון שמערער באופן חד את הטענה המרכזית של החוקרים.
סיימנו את המכתב באזהרה אתית רחבה יותר: טענות בלתי מבוססות הקושרות בין הססנות חיסונים לאינטליגנציה נמוכה עלולות לעורר זיכרונות היסטוריים אפלים – תקופות שבהן קבוצות מוחלשות הוצגו כפתולוגיות והולעגו בשם ה"מדע".תחתית הטופס

מתוך תחושת ביטחון בכך שהביקורת שלנו מדויקת מדעית וחיונית מבחינה אתית, הגשנו את המכתב ב־22 באוקטובר 2023.
הוא היה תמציתי, מכבד, ונכתב בקפידה כדי לעמוד בכל כללי כתב העת – כולל מגבלות מחמירות על מספר המילים והמקורות.
האמנו שאנו נוטלים חלק בדיון מדעי הוגן שנערך בתום לב.
לא שיערנו לאן זה יוביל.

 

מערכה ראשונה: משהו מרגיש לא תקין

במשך זמן רב לא התקבלה כל תגובה, והשתיקה המתמשכת החלה לעורר סימני שאלה.
ימים הפכו לשבועות, שבועות לחודשים – אך מכתב תשובה ממשי מכתב העת לא הגיע.
מדי פעם קיבלנו התראות אוטומטיות, שלפיהן ה"סקירות הנדרשות" הושלמו – בכל פעם רמז לכך שההחלטה קרבה.
אלא שהתגובה המיוחלת לא הגיעה, וההגשה שלנו נותרה במעין 'לימבו' מתמשך.
הסטטוס שלה השתנה שוב ושוב לאורך כחצי שנה – אך תמיד חזר ל"נמצא בבדיקה".
התחלנו לחוש שמשהו בתהליך פשוט לא מתנהל כשורה.

לבסוף, במרץ 2024, התקבלה סוף סוף תגובה. העורך כתב כי "השופט/ים העלו מספר נקודות", וכי "אם ניתן לבצע תיקונים מהותיים במאמר שיענו על ההערות", הוא "ישמח לשקול מחדש את פרסומו".

מה שבלט מיד היה מספר הסוקרים שהוקצו למכתב הקצר שלנו.
על פי אופן התיוג של ההערות, נראה כי חמישה סוקרים בחנו את המכתב – מספר גבוה באופן חריג בהתחשב בכך שמדובר במסמך בן 500 מילים בלבד.
ואולם בפועל צורפו רק שלוש חוות דעת. ההערות של סוקרים 1 ו־2 לא הופיעו כלל.
סוקר 3 סיפק ביקורת חיובית מאוד, ואילו סוקרים 4 ו־5 ביקרו את המאמר בחריפות.
אלא שחוות הדעת שלהם היו זהות לחלוטין – מילה במילה – כאילו הועתקו והודבקו.

מטריד אף יותר: חוות הדעת הזהות כללו, ככל הנראה, מידע מבפנים.
בתגובה לחשש שהעלינו בנוגע לאי-התאמות בנתונים המשלימים של המחקר, הסוקרים כתבו שהם "מבינים [ש]גרסה מתוקנת הוגשה לעורך".
זה היה תמוה ביותר. עוד כששלחנו את הביקורת, פנינו לצור ועמיתיה – מחברי המחקר – וביקשנו הבהרה או תיקון להצגת הנתונים הפגומה.
אולם הם מעולם לא שלחו תיקון, ולמיטב ידיעתנו לא פורסם עדכון כלשהו באתר כתב העת.
כיצד, אם כן, ידעו הסוקרים האנונימיים – שאמורים להיות עצמאיים – על קיומה של גרסה מתוקנת?

בנקודה הזו, אנו מודים – תחושת חשד החלה לחלחל.
ובכל זאת, בחרנו להניח תום לב והמשכנו בתהליך.
שלחנו מכתב מתוקן בליווי תשובה מפורטת לעורך ולסוקרים – ארוכה בהרבה מההגשה המקורית. ענינו על כל נקודה ביקורתית, תיקנו מספר מקרים שבהם הסוקרים ייחסו לנו דברים שמעולם לא אמרנו, וחזרנו והדגשנו את עיקרי הביקורת: אופן המסגור של המחקר, המתודולוגיה שלו, והשלכותיו האתיות.

האמנו שאנו משתתפים בשיח מדעי הוגן.

לא היה לנו מושג עד כמה האמונה הזו תעמוד למבחן.

 

מערכה שנייה: הסוקרים שמאחורי המסך

שבעה חודשים נוספים חלפו – וכתב העת לא סיפק כל תגובה.
ואז, ב־29 באוקטובר 2024, קיבלנו סוף סוף מכתב החלטה רשמי מהעורך הראשי של כתב העת Vaccine.
כך נכתב בו:
"ד"ר יעקב אופיר היקר,
המאמר הנ"ל הוערך כעת על ידי מומחים בתחום, המשמשים כסוקרים עמיתים עבור כתב העת Vaccine. לאחר סקירה מעמיקה, אני מצטער להודיעך על ההחלטה לדחות את כתב היד, מבלי לאפשר הגשה מחדש. הערות הסוקרים (והעורך, אם קיימות) מצורפות מטה."

התגובות של הסוקרים שהופיעו בהמשך היו קצרות וסתמיות:
סוקר 4 כתב: "הההתאמות הקלות שנעשו בניסוח כתב היד אינן עומדות ברמת התיקונים המקיפה הנדרשת לצורך פרסום. לפיכך, אני ממליץ שלא לפרסם כתב יד זה".
לא צורפה כל הבהרה. לא הוזכרו חוות הדעת החיוביות הקודמות. לא צורף כל סיכום מטעם המערכת.
רק דחייה שקטה ועמומה – שנראה כי התבססה אך ורק על חוות הדעת ה'אובייקטיבית' של סוקר 4.

היינו מוטרדים מאוד. פנינו במייל לעורך הראשי של כתב העת, וביקשנו, בנימוס, לקבל את מלוא חוות הדעת של חמשת הסוקרים.
לא קיבלנו כל תגובה.
פנינו אפוא למרכז התמיכה של המו"ל – אלסוויר (Elsevier).
נציגת שירות אדיבה העבירה לנו מיד את קובץ הסקירות המלא.
אנחנו באמת מקווים שהיא לא נענשה על כך, שכן כל פרט נוסף שעלה מהקובץ היה מטריד יותר מהקודם.

מה שקיבלנו מאלסוויר כלל, לראשונה, את הביקורות החסרות של סוקרים 1 ו־2 – ושתיהן היו חיוביות מאוד.
אחת מהן אף קבעה כי הביקורת שלנו "כה תקפה וחשובה", עד כי היא מצדיקה בחינה מחודשת של עצם פרסום המאמר המקורי.
הסוקר אף הציע לשקול את משיכת המאמר – אם מחבריו לא יצליחו להשיב כראוי לטענות.

ואז התגלה הדבר החמור ביותר.
עמוק בתוך קובץ הסקירות נמצאו הערות שכותרתן "לעורך בלבד".
בחלק זה, סוקרים 4 ו-5 – אותם אלו ששלחו ביקורת שלילית זהה – הזדהו בגלוי:
"סקירה זו נכתבה במשותף על ידי […], כחוקרות-שותפות בעבודה הנזכרת לעיל" (השמות הושמטו במכוון, מתוך בחירה להתמקד בכשל המערכתי ולא באנשים עצמם).

מחברות המאמר המקורי – זה שאותו ביקרנו – הן אלו שמונו לסקור את המאמר שלנו, באנונימיות. הן העריכו את הביקורת שלנו על העבודה שלהן עצמן – והמליצו לדחות אותה.
בחוות הדעת הפומבית הן אף התייחסו לעצמן בגוף שלישי, כאילו היו סוקרות ניטרליות.
בין היתר, כתבו: "אנו מבינים [ש]גרסה מתוקנת הוגשה לעורך" – כאילו לא הן היו אלה שהגישו אותה בעצמן.

לא ייתכן שמדובר בטעות עריכה תמימה.
גרוע מכך – הדבר הוסתר מאיתנו.
המידע נחשף רק לאחר שדרשנו שקיפות מלאה, וקיבלנו את הקובץ דרך ערוץ עקיף.
התנהלות כזו אינה רק שנויה במחלוקת – היא מהווה הפרה ישירה של ההנחיות האתיות של אלסוויר עצמה. 2

על פי דף המידע הרשמי של אלסוויר בנושא ניגוד עניינים, "על הסוקרים לחשוף גם כל אינטרס מתחרה שעלול להטות את שיפוטם לגבי כתב היד" .
עוד נכתב שם כי "ניגודי עניינים יכולים להתקיים גם כתוצאה מקשרים אישיים, תחרות אקדמית או מעורבות רגשית-אינטלקטואלית" - בדיוק הסוג של ניגוד עניינים שהתממש במקרה זה.

בולטת אף יותר היא השאלה המנחה במסמך להערכת היושרה בתהליך:
"האם הקשר, כאשר ייחשף מאוחר יותר, יגרום לקורא הסביר להרגיש מרומה או מוטעה?".

במקרה שלנו, התשובה חד-משמעית.
מחברות המחקר המקורי הורשו לסקור בעילום שם את הביקורת על העבודה שלהן עצמן – ולהמליץ ​​על דחייתה.
כל זאת, ללא גילוי נאות, ללא שקיפות, ובסתירה בוטה לסטנדרטים שהן עצמן אמורות היו ליישם.

לאור חומרת ההפרות האתיות, פנינו שוב לעורך הראשי של Vaccine.
ביקשנו תגובה רשמית, וקראנו לשקול מחדש את פרסום המכתב – או לכל הפחות, להכיר בניגוד העניינים שנחשף.
הפעם לא נדרשנו להמתין.
באותו יום שבו הודענו לכתב העת על ההתנהגות הפסולה שגילינו, קיבלנו תשובה – אך לא מהעורך הראשי, אלא מהעורך המדעי של Vaccine, ד"ר דיור בירנס.

באימייל נכתב:
"הסקירה והבדיקה הפנימיות שביצעה מערכת כתב העת Vaccine בנוגע לכתב היד ולמכתבים שהתקבלו, תרמו גם הן להחלטה הסופית, בנוסף לתהליך הסקירה של הסוקרים החיצוניים. לכן, ההחלטה לגבי מכתב זה היא סופית."

לא ניתן כל הסבר נוסף (ואפילו לא פורט למי מתייחסים "המכתבים שהתקבלו" – לא ברור האם מדובר במכתב הביקורת ששלחנו, או במסמכים נוספים שלא נחשפו).
לא הוצג דין וחשבון. לא בוצע תיקון. ולא הייתה שקיפות.

 

מערכה שלישית: שוברים שתיקה

היום ברור לנו – הסיפור שלנו מעולם לא נסב באמת על מכתב אחד, או על מאמר בודד.
המאמר שביקרנו, ואפילו מכתב הביקורת שלנו – כבר אינם העיקר.
מה שנחשף לאורך הדרך גדול בהרבה: פגיעה חמורה בליבו של המנגנון המדעי – בתוך אחד מכתבי העת המובילים בעולם.
בעידן שבו אמון הציבור במדע הולך ונשחק, אנו מאמינים שהתהליכים המדעיים חייבים לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר של שקיפות, הוגנות ואחריות.
ביקורת עמיתים נועדה להבטיח את הסטנדרטים האלה – לוודא שהביקורת תתקבל ברוח פתוחה, ושטענות מדעיות ייבחנו, לא ייהדפו או יושתקו.

מה שקרה כאן הפר את כל זה.
אותן מחברות שאת עבודתן ביקרנו קיבלו סמכות לדון בביקורת שהופנתה אליהן עצמן.
הן עשו שימוש בסמכות הזו כדי לדחות את הביקורת שלנו – מבלי לחשוף את זהותן.
העורך איפשר זאת. כתב העת גיבה זאת.
וכל זה הוסתר מאיתנו — עד שדרשנו לחשוף את התהליך.

בחרנו לפרסם את הסיפור שלנו – לא מתוך מטרה לתקוף אנשים מסוימים, אלא כדי להרים דגל ולהצביע על כשל מערכתי חמור.
אם זה יכול לקרות באחד מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם – הוא יכול לקרות בכל מקום.

אנו קוראים לקהילה המדעית, לעורכים ולמוציאים לאור לשאול את עצמם:
איזה סוג של מדע אנחנו רוצים לייצג?
כזה שמסתתר מאחורי שתיקה – או כזה שמזמין ביקורת?

הגרסה המלאה של הסיפור, שלב אחר שלב – יחד עם המכתב המקורי ששלחנו לכתב העת Vaccineזמינה כאן כ-preprint.

ההשתקה הייתה בוטה. אנחנו בחרנו לקרוא עליה תיגר.


** המאמר הינו גירסה ערוכה בעברית של המאמר המקורי שלנו - Ethical Collapse in the Peer Review of a Leading Vaccine Journal, שפורסם באתר Brownstone Institute


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


דני
אינטואיטיבית מסקנות המחקר נכונות
כמי שעקב ועדיין עוקב אחרי קבוצות של מתנגדי חיסונים ופוסטים של מתנגדי חיסונים, נתקלתי בשלל תגובות שדי מעידות על אינטיליגנציה נמוכה, שמתבטאת בחוסר בהירות בתגובות, שפה נמוכה, רטוריקה שנשענת על מה שנראה כמו העתק הדבק מדף מסרים בדומה למעריצי ביבי ללא יכולת מחשבה עצמאית או התמודדות עם טענות שאין להם מענה מוכן מראש אליהם. חוסר הבנה בסיסי של מה שהם עצמם טוענים עם סתירות שדי קל למצוא אפילו ברמת הכותרת. וכמובן חוסר יכולת\רצון לאמת מלכתחילה תכנים שהם מעבירים\משתפים שדי קל לאמת שהם פייק והם בכל זא תמאמינים בהם בלב שלם.

זה בהחלט מעיד שלמי שהתחסן יש לפחות יכולת חשיבה מינימלית כי הבין שהמידע שוודאי נחשף אליו כמו כולנו של מתנגדי חיסונים הינו שקרי ומסולף ברובו והעדיף לסמוך על אנשי המקצוע שזה חלק מתהליך חשיבה סבירה וקומון סנס שחסר אצל מתנגדי חיסונים.

0
ד"ר אבנר קרוביץ
המסקנות העגומות
האמת המצערת היא:
1. אין חדשתחת השמש
2. זה מעניין רק את אלו שכבר הבינו שהמערכת מושחתת מהיסוד וזוהי דוגמא נוספת עבורם (עבורנו)
3. אף אחד לא ייענש, יישא באחריות, ישלם, יינזק, יישפט או במינימום של המינימום, יפוטר לאלתר...
אף על פי שנעשו עבירות אתיות חמורות ומזיקות, הלקח היחיד שיסיקו מכך הוא כיצד להמנע בעתיד מחשיפה נוספת...
4. רוב הציבור כל כך שטוף מוח ומהופנט שלא מסוגל אפילו להבין את המשמעות הרחבה של החשיפה הזו ואת ההקשר הישיר לבריאות (או יותר נכון לסרטן) שלו ושל צאצאיו. הצלחה פנומנלית של חברות התרופות לייצר צבא של אזרחים שיילחמו עבורם בכל מי שמעז לערער על תאוות הבצע שלהם. הטרגדיה הגדולה ביותר של המין האנושי. מיליארדי זומבים נאורים...
5. הכי הזוי שבסוף מי שמכריז מלחמה (בקטנה..לא באמת) על אוייבי האנושות הוא המטורלל הראשי, טראמפ שמטעמים שרק השם יבין כנראה, ממנה את לוחם הצדק, קנדי להכרזףיז מלחמה על הcdc והfda...ימות המשיח
6. הכותרת של הכתבה היתה צריכה להיות ככל שאתה יותר אינטיליגנט כך אתה מוכן לבחון מחדש אקסיומות עליהן גדלת וחונכת וככל שאתה יותר נאור כך אתה יותר אדיוט ומסומם שיכלית.

-1
הדסה
מזל שיש אוזן קשבת חדשה במדינה החזקה בעולם
אולי כדאי לפנות עם המידע המחריד הזה למשרדו של קנדי, שר הבריאות של ארה''ב.
-1
יופיה
כל הכבוד לכם, חשיפה ככ חשובה.
-1
שמחה
שאפו
מעבר למה שחשפתם בתהליך הביקורת של כתב העת , העובדה הפשוטה היא שצדקתם בהיגיון פשוט כל כך תודה לכם שנלחמתם על צדקתכם
0
חושן
סמכות עליונה?! ריח דת אמרנו?
יש כמה עניינים
איך התפתח וגדל הז'אנר המאפשר הטיות, הולכות וגדלות כנראה?
מה קורה כשיש כוח היררכי, עם מעט מערכות בקרה איכותיות?
מה קורה לרפואה? האם התסכול מכאלו המרוויחים סכומי עתק על חשבון הציבור? האם התסכול עולה עקב עליית התחלואה וחומרתה?.....
מה יש ליהודים האלה? למה הם לא מקבלים סמכות כשאומרים להם?

-1
אלי
אז מה הלאה בסיפור הזה?
הטם אתם פונים הלאה? מפאסמים משהו באיזה וושינגטוי פוסט או פוקס ניוז ששם בסבירות גבוהה יותר משהן מזה יתפרסם? הגיע העת לשנות את חןקי המשחק ולפרק את שרשרת ההונאה שצ הציבור התמים
-1

ה-CDC מצמצם דרמטית את תוכנית החיסונים בארה"ב, בעקבות צו נשיאותי של טראמפ

השינויים מגיעים גם על רקע בחינה של הפרקטיקות ותוכניות החיסונים הנהוגות במדינות אחרות, והתייעצות עם מומחים בדנמרק, גרמניה ויפן. לעומת זאת, על פי גורמים בממשל, לא הייתה התייעצות עם נציגי חברות התרופות

משרד הבריאות מודה: גם הרכש החדש של חצי מיליון חיסוני שפעת אינו כולל את תת-הזן הדומיננטי בעונה

כך אישרה דוברות המשרד בתשובה לפניית זמן אמת. למרות שהחיסון אינו מותאם לתת־הזן הדומיננטי, המשרד טוען ל“מועילות של 70–80% במניעת תחלואה” בילדים, על בסיס מחקר אחד ויחיד שלא בחן כלל מניעת תחלואה, ומנפח את נתוני היעילות הנוגעים למניעת אשפוזים במבוגרים

ה-CDC מינה לתפקיד בכיר את חושף הנתונים מפרשת החיסונים והאוטיזם

| מנהל משנה | רפואה ומדע

המינוי מחזיר למרכז הבמה פרשה שמערכת בריאות הציבור האמריקאית העדיפה במשך שנים להשאיר סגורה, ומפנה את הדיון לשאלות של שקיפות, בקרה וכוח מוסדי בקבלת החלטות מדעיות

היסטוריה בארה"ב: ה-CDC ביטל את ההמלצה על חיסון הפטיטיס B בלידה, טראמפ מברך ומכריז על רפורמה רחבה במדיניות החיסונים

בהצבעה תקדימית קבעה הוועדה המייעצת של ה-CDC כי המנה בלידה אינה מומלצת עוד לכלל התינוקות. דקות לאחר מכן פרסם הנשיא דונלד טראמפ הודעה חגיגית והבטיח לשנות מן היסוד את מדיניות החיסונים בארה"ב

ועדת ה-ACIP חושפת: מדיניות חיסון הלידה נשענה על נרטיב – לא על מדע

ההצבעה על המשך המדיניות האוניברסלית לחיסון הפטיטיס B נדחתה, אך הדיון חשף כי לאורך עשורים נבנתה ההנחיה הגורפת לחסן יילודים מיד לאחר הלידה על בסיס הנחות, מודלים תיאורטיים ונתונים חלקיים, ולא על תשתית מחקרית מוצקה. 

סקר ראסמוסן: מיליוני אמריקאים מדווחים על תופעות לוואי מחיסוני הקורונה

| יפה שיר-רז | רפואה ומדע

כשליש מהאמריקאים שקיבלו את חיסון הקורונה, 36%, מדווחים שחוו תופעות לוואי. מעבר לנתונים,  ממצאי הסקר מדגישים פער עמוק בין חוויית הציבור לבין הדיווח הרשמי על בטיחות החיסונים. הם מעידים על מגמה עקבית של שחיקה באמון הציבור בממסד הרפואי והמדעי, שאינה מתפוגגת

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...