חיסון הקורונה: רק ההורים מחליטים

 משרד הבריאות ומועצת החירום הציבורית (מח"צ) בחרו באותה סיסמה – "על חיסוני הקורונה רק ההורים מחליטים". אין ספק, שני הצדדים צודקים. אבל איך מחליטים? האם הקורונה מסוכנת לילדים? האם החיסון מונע PIMS ו"לונג קוביד" שמסכנים את הילד שלכם? האם הוא ימנע הדבקה של סבא וסבתא? הוא הוכח כבטוח או נמצא כלא בטוח? ב"חדשות זמן אמת" אספנו עבורכם, ההורים המתלבטים, 10 שאלות ותשובות המבוססות על מחקרים ונתונים. אתם תעריכו את הסיכון ותחליטו בעצמכם.

1. האם הקורונה מסוכנת לילדים?

קורונה אינה מחלה קשה בילדים, ובוודאי לא בגילאי 5-12. לכן, אין צורך קליני בחיסון על מנת למנוע אותה. לילדים ולאנשים צעירים יש לרוב מהלך מחלה אסימפטומטי או קל כאשר הם נדבקים בקורונה. הסיכון שלהם למות מנגיף הקוביד-19 קרוב לאפס.

בישראל טוען משרד הבריאות כי " 206 ילדים ובני נוער אושפזו במצב קשה", וכי "11 ילדים נפטרו כתוצאה מהקורונה".  אבל בניגוד לכך, דווח כי כ-70% מהילדים במחלקות הקורונה מאושפזים בגלל מחלות אחרות. גם ד"ר שרון אלרעי-פרייס עצמה חשפה בדיוני צוות הטיפול במגפות כי 4 ילדים נפטרו ו-42 חלו קשה, רובם המכריע כתוצאה ממחלות רקע קשות שמהן סבלו, ולא מקורונה באופן ישיר. 

ד"ר שרון אלרעי-פרייס חשפה כי 4 ילדים נפטרו ו-42 חלו קשה, רובם המכריע כתוצאה ממחלות רקע קשות שמהן סבלו, ולא מקורונה באופן ישיר.

ובאשר למקרי התמותה, נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים חשף שכולם פרט לאחד היו ילדים עם מצבי רקע משמעותיים. בבריטניה, על פי מחקר שפורסם ב-Nature Medicine, מתוך 13 מיליון ילדים בבריטניה נפטרו במהלך שנה כ-25, מהם 15 עם מחלות רקע קשות מסכנות חיים, ועוד 4 עם מחלות כרוניות. במדינת ישראל 1.2 מיליון ילדים בני 5-11.
 

2. האם תסמונת ה-PIMS מסוכנת?

תסמונת PIMS – דלקת רב מערכתית לאחר הדבקה בקורונה – היא נדירה, כפי שנמצא גם במחקר מישראל, ובטיפול נכון, הסיכויים להחלמה מצוינים.  בישראל, על פי נתוני משרד הבריאות, כ-200 ילדים בכל שכבות הגיל חלו ב-PIMS בשנה וחצי האחרונות. ברוב המקרים מדובר היה במקרים קלים עם החלמה מלאה. דווח בארץ על מקרה מוות יחיד מ-PIMS, בבן 16 שאושפז מסיבה אחרת, כאשר המסקנה שמדובר בתסמונת פוסט-קורונה התבססה על בדיקת נוגדנים אקראית שבוצעה, שבה נמצא שהיה בעבר חיובי לקורונה.

מעבר לכך, אין הוכחות שהחיסון מונע תופעה זו, שכן הוא אינו מונע הדבקה בקורונה. יתר על כן, בספרות המחקרית וגם בשטח דווחו מקרי PIMS שהופיעו בסמיכות לחיסוני הקורונה.

3. האם החיסון לקורונה מונע תופעות לונג קוביד?

לא נבדק ולא הוכח מחקרית שהחיסון מסוגל למנוע את תופעת ה"לונג-קוביד". עובדה זו הובהרה מפורשות בדיון ב-FDA שבו קיבל החיסון בילדים היתר חירום.
בכל מקרה, כפי שמצביעים מחקרים, תופעת ה"לונג-קוביד" נמשכת שמונה שבועות או יותר בפחות מ-2% מהילדים, והיא אינה מסוכנת, חולפת מעצמה, ובחלק מהמקרים עלולה לנבוע מסיבות אחרות מאשר הדבקה קודמת בקורונה.

4. האם החיסון ימנע הדבקה של סבא וסבתא?

בדיון ה-FDA נשאלו נציגי פייזר במפורש האם נבדקה יעילות החיסון במניעת ההדבקה. התשובה החד-משמעית הייתה שהיעילות במניעת הדבקה לא נבדקה.

בינתיים, הנתונים המצטברים ממחקרים מוכיחים שהחיסון איננו מונע הדבקה, ושמחוסנים מדביקים בדיוק כמו לא מחוסנים. למשל, המחקר הזה, שפורסם באוקטובר בכתב העת Lancet ובדק הדבקה בקהילה;  המחקר הזה, שנערך בבית כלא ומצא שמבין 96 אסירים שהיו מאומתים לקורונה, 78 אסירים (82%) היו מחוסנים באופן מלא; או המאמר הזה, שפורסם באוגוסט ב-Morbidity and Mortality Weekly Report ומתאר 469 מקרי קורונה בקרב תושבי מסצ'וסטס שזוהו במהלך יולי 2021, כאשר 74% מהם היו מחוסנים באופן מלא.

 לטענת משרד הבריאות, החיסון יעיל במניעת הדבקה במבוגרים, אך מתברר שבתוך חודשים ספורים, היעילות יורדת משמעותית ויש צורך לקבל מנה נוספת. מבדיקת נתוני נתב"ג שהציג משרד הבריאות, פרופ' רצף לוי מצא שיעילות מנת הבוסטר הייתה קטנה בהרבה ממחקרי משרד הבריאות, והיא דעכה לאורך זמן.

5. האם בטיחות החיסון בילדים נבדקה ביסודיות?

"לעולם לא נלמד עד כמה החיסון בטוח עד שנתחיל לתת אותו", כך אמר ד"ר אריק רובין, עורך כתב העת New England Journal of Medicine, במהלך הדיון של הוועדה המייעצת של ה-FDA בשאלה האם להמליץ ל-FDA על הרחבת היתר החירום לחיסון הקורונה של פייזר לילדים צעירים בגילאי 5-11. המשפט המטלטל הזה מבהיר היטב את המצב – בטיחות החיסון לא נבדקה ביסודיות, ולא יכולה הייתה להיבדק ביסודיות בתנאים ובאופן שבו נערך המחקר.

ראשית, פורמולת החיסון הניתנת לילדים בגילאי 5-11 לא נבדקה כלל במחקרים קליניים. זוהי פורמולה חדשה, השונה מהקודמת לא רק במינון, אלא גם בהרכב. למרות זאת, ה-FDA לא דרש מהחברה לבצע מחקרים בילדים, במבוגרים, או אפילו בחיות, והחברה לא ביצעה מחקרים אלו, אלא כפי שהודה נציג פייזר בדיון ב-FDA, הסתפקה בניתוח כימי בלבד של הפורמולה החדשה. המחקר בילדים בוצע בפורמולה הקודמת.

וגם הניסוי בפורמולה הישנה רחוק מלהיות מספק. פייזר סיפקה נתוני בטיחות משני מחקרי מעקב שנערכו בקרב ילדים בני 5-11. הראשון כלל מעקב של חודשיים בקושי, ואילו השני רק שבועיים וחצי. המחקר הראשון כלל 2,268 ילדים בני 5-11. מתוכם, כשליש קיבלו פלצבו. המדגם הזה קטן מכדי להצביע על בטיחות החיסון (ישנן תופעות שעלולות להופיע בשכיחות נמוכה יותר מ-1:2300, ומשך הזמן קצר מדי. נציגי פייזר הודו בדיון שמספר המשתתפים היה "קטן מכדי לאתר כל סיכונים פוטנציאליים למיוקרדיטיס הקשורים לחיסון", וכי הבטיחות ארוכת הטווח של החיסון "להערכת הסיכון למיוקרדיטיס/פריקרדיטיס" בגילאי 5-12 לא נחקרה עד לאחר שהחיסון קיבל היתר שימוש (חירום) בילדים". בישראל, משרד הבריאות עדכן שבקרב 180 ילדים שקיבלו את החיסון לפני אישורו על ידי ה-FDA, אחד סבל מפירכוס כשבוע לאחר החיסון.

6. האם החיסון הוכח כבטוח לילדים?

כשאושר חיסון המבוגרים טענה חברת פייזר שאין לו תופעות לוואי חמורות. ואולם, בהמשך התגלה קשר ישיר למיוקרדיטיס ופריקרדיטיס. פרופ' דרור מבורך מביה"ח הדסה היה הראשון להצביע על הקשר הישיר, ובהמשך הצטברו מחקרים נוספים מכל העולם שמוכיחים אותו, כשדווח כי שכיחות התופעה עולה ככל שגיל המחוסן יורד. על פי המחקר של פרופ' מבורך, היארעות התופעה לאחר המנה השנייה גבוהה פי 5.43 מהצפוי, וכשמדובר בבני 16-19 – הסיכון גבוה פי 13.6 מהצפוי.  כפי שציין פרופ' מבורך עצמו בישיבה של הוועדה לתעדוף חיסונים ב-3 ביוני, סביר להניח שמדובר בהערכת חסר של המקרים.
ביוני, בעקבות סקירה מקיפה של המידע, ה- FDA הודיע על עדכון בעלון החיסון של פייזר ומודרנה, לגבי הסיכון המוגבר למיוקרדיטיס ופריקרדיטיס.

בינתיים, מצטברות ראיות מחקריות המצביעות על כך שהחיסון מגביר את הסיכון לבעיות לבביות נוספות. למשל, המחקר הזה, שהוצג לפני מספר ימים בכנס השנתי של אגודת הקרדיולוגים האמריקאית, ומצא שחיסוני ה-mRNA מגדילים דרמטית את סמני הדלקת באנדותל, ואת הסיכון לאירועים לבביים חמורים; או המחקר הזה של פרופ' רצף לוי, שהתבסס על נתוני מד"א ומצא עלייה של 25% בשיעור הקריאות של אירועים לבביים בקבוצת הגיל הצעירה בשנת 2021 לעומת תקופות קודמות, עלייה של מעל 83% בקריאות של התקפי לב בקרב נשים בגילאי 20-29, כאשר הגידול בשיעורי המקרים עולה ככל שהגילאים צעירים יותר.

7. האם החיסון הוכח כבטוח לטווח הארוך?

התשובה היא שאף אחד לא באמת יודע. המחקר של פייזר בוצע לאורך חודשיים בלבד. פייזר עצמה מבהירה במסמך שהגישה לצורך קבלת היתר החירום לבני 5-11 (עמוד 11): "הבטיחות ארוכת-הטווח של חיסון קוביד-19 במשתתפים בני 5 עד 12 תיבחן במחקרי בטיחות במשך 5 שנים לאחר-האישור, כולל מחקר במשך 5 שנות מעקב כדי להעריך את הסיכון ארוך הטווח למיוקרדיטיס/פריקרדיטיס לאחר-חיסון". במלים אחרות, נתוני הבטיחות ביחס לחיסוני הקורונה בילדים אינם מספקים (החשש העיקרי: הסיכון למיוקרדיטיס), ואלו שמקבלים את החיסון יהיו נתונים למחקר מעקב ארוך טווח.

גורמים מטעם משרד הבריאות טוענים שבמרבית החיסונים, תופעות לוואי שאינן מתגלות בשבועות לאחר החיסון לא אמורות להתגלות בהמשך, אבל האמת היא שחיסונים בטכנולוגיית mRNA הם חדשים, ועדיין לא חלפה שנה מאז שהחלו לחסן בהם. ילדים אינם מבוגרים – ישנן סוגיות של גדילה, פריון וממאירות, שהן ייחודיות בילדים, ואיש לא חקר את השפעת הטכנולוגיה עליהן. ברור שבעיות אחרות, שעדיין לא זוהו ואינן מוכרות, יכולות להתגלות רק כעבור חודשים, בדיוק כפי שקרה עם המיוקרדיטיס – אשר לא נמצא במחקרים הקליניים במבוגרים וזוהה רק כעבור חודשים, לאחר שכבר ניתנו מיליוני מנות לבני נוער ולצעירים.

8. האם הוועדה שאישרה את החיסון מכירה את הממצאים על תופעות הלוואי של החיסון?

ד"ר בועז לב, מזכיר הצט"מ, אמר בוועדת הכנסת בתשובה לשאלתו של ח"כ לשעבר משה פייגלין טען, כי הוא אינו מכיר את הדיווחים על 16 אלף מקרי מוות שדווחו למערכת ה-VAERS האמריקאית. מדובר במערכת הרשמית הפדרלית של ארצות הברית לניטור תופעות לוואי (נכון להיום ישנם כבר קרוב ל-19 אלף דיווחים ל-VAERS), שדיווח כוזב בה מהווה עבירה פדרלית. 

בישראל לא קיימת מערכת דיווח מסודרת, ומשרד הבריאות מחק עשרות אלפי תגובות עם תופעות לוואי קשות של אזרחים בעמוד הפייסבוק שלו.

9. האם ישנו "גל ילדים" שעלול לסכן את הילדים שלנו?

לפני חודשיים נמצאו 3000 מאומתים ילדים עד גיל 11 ביום, ואילו בשבוע החולף נמצאו כ-200 ביום –  כלומר, ירידה של 95%.

למרות זאת ישנן הפחדות במדיה המובילות להגברת מספר הבדיקות, וכתוצאה מכך הבידודים של ילדים, והמספרים יעלו בהתאם. אין כרגע ולו מדד אחד שמצביע על גל של ילדים - אחוזי החיוביים כ-1% נמוכים מאד, ואין שום חולה קשה או חס וחלילה נפטר בחודשים האחרונים בשכבות הגיל הנמוכות.

ואם אין גל, ויעילות החיסון יורדת כעבור חודשיים-שלושה, מה הטעם להתחיל במבצע חיסונים עכשיו? ומה אם ייכנס וריאנט עוקף חיסון שהחיסון הנוכחי אינו מגן מפניו?

10. מי לוקח אחריות על ההחלטה לחסן ילדים, ומי יפצה אתכם במידה שילדכם ייפגע חלילה?

ועדת הצט"מ שאישרה את החיסון מורכבת ברובה מאנשי ציבור אשר זכאים לחסינות מפני תביעת נזיקין. חברת פייזר מוגנת מתביעות על פי החוזה המושחר שלה, שפורסם על ידי משרד הבריאות. על פי חוק ביטוח נפגעי חיסון, תש"ן-1989, שיעורי הפיצוי לנפגעי חיסון שהינם קטינים, ובתוכם גילאי 5-11, זעומים, ועומד על כ-36 אלף שקלים במקרה של מוות הנובע מהחיסון, וכ-980 אלף שקלים במקרה של נכות 100%, וגם זאת, רק בתנאי שהוכח קשר סיבתי ישיר לחיסון.

אתם תעריכו את הסיכון ותחליטו בעצמכם.

הפרסום אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי.