"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
כך עולה מנתונים שהושגו באמצעות בקשות חופש מידע. אך השאלות החשובות היא לא מדוע הפסיקו הצוותים הרפואיים להתחסן – אלא מה גרם להם דווקא במקרה של חיסוני הקורונה, חיסונים בטכנולוגיה חדשה עם פרופיל סיכונים ויעילות בלתי ידוע, לציות כמעט גורף למנות הראשונות, בזמן שמחקרים וסקרים רבים מראים שמסורתית – העמדה שלהם כלפי חיסונים היא שלילית, ולמעשה רובם לא מתחסנים?
הרוב המכריע של הצוותים הרפואיים בבתי החולים איכילוב, אסף הרופא ופוריה הפסיקו להתחסן לאחר המנה השלישית, ומעטים מאוד המשיכו למנה החמישית. כך עולה מנתונים שנחשפו בעקבות בקשות חופש מידע אשר הוגשו על ידי דוד שולדמן ועל ידי העמותה הקהילתית גבעת מרדכי. נתונים מקופת חולים כללית מצביעים אף הם על שיעור גבוה של צוותים שלא המשיכו לחיסון הרביעי.
איכילוב ואסף הרופא הם בתי חולים מרכזיים. איכילוב הוא בית החולים השני בגודלו בארץ (אחרי שיבא), ועל פי נתוני דוברות בית החולים, הוא מעסיק (נכון ליוני 2022) כ-1670 רופאים ורופאות וכ-1848 אחים ואחיות. אסף הרופא (שמיר) הינו בית החולים האוניברסיטאי הממשלתי הרביעי בגודלו בישראל. על פי נתוני דוברות בית החולים, הוא מונה 630 רופאים ורופאות ו-1556 אחים ואחיות. לכן, ניתן להניח בסבירות גבוהה שנתונים אלה מייצגים את המצב גם ביתר בתי החולים.
להלן הנתונים:
איכילוב
אסף הרופא (שמיר)
פוריה
בית החולים הגריאטרי שמואל הרופא
קופת חולים כללית
קופת חולים מכבי
שיעורי ההתחסנות הנמוכים המודגמים כאן למנות החיסון הרביעית ואילך לא אמורים להפתיע. למעשה, מה שמפתיע הוא דווקא השיעורים הגבוהים של ההיענות למנות הראשונות של החיסון. זאת, מאחר שבאופן מסורתי, שיעורי ההיענות לחיסונים בקרב הצוותים הרפואיים הינם נמוכים. עובדה זו הודגמה במשך שנים במחקרים שוב ושוב. כך לדוגמה, כתבו חוקרים מגרמניה במאמר מ-2010 על היענות צוותים רפואיים לחיסוני שעלת: "בסך הכל, מצאנו שיעור נמוך באופן מטריד של מודעות ביחס להמלצות הרשמיות להתחסנות (35.6%) והערכת הסיכון האישית של רכישת זיהום בשעלת הקשור לעבודה (23.2%). באופן כללי, שני ההיבטים היו קשורים לעתים תכופות עם סירוב להתחסן". תוצאות עוד יותר נמוכות התקבלו ביחס להיענות הצוותים הרפואיים לחיסוני שפעת. כך למשל, במחקר מבייג'ינג שפורסם ב-2010 כתבו החוקרים: "פחות מ-18% הצהירו שחוסנו ב-2008". אפילו קמפיינים מושקעים לעידוד ההתחסנות של הצוותים הרפואיים הצליחו להעלות את שיעורי ההתחסנות רק עד לקצת יותר משליש מהצוותים לכל היותר. לדוגמה, מחקר אמריקאי מצא שלאחר קמפיין כזה, "שיעור ההתחסנות היה 34.4%". ובאיטליה, שני קמפיינים שנערכו ב-2005 וב-2006 הצליחו להעלות את שיעורי ההתחסנות מ-10.4% ב-2004 ל-36.6% ב-2005 ול-23.2% ב-2006.
שיעורי ההתחסנות הנמוכים המודגמים כאן למנות החיסון הרביעית ואילך לא אמורים להפתיע. למעשה, מה שלכאורה מפתיע הוא דווקא השיעורים הגבוהים של ההיענות למנות הראשונות של החיסון. זאת, מאחר שבאופן מסורתי, שיעורי ההיענות לחיסונים בקרב הצוותים הרפואיים הינם נמוכים. עובדה זו הודגמה במשך שנים במחקרים שוב ושוב.
אפילו בשנת 2009 – השנה שבה הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי "מגיפת" שפעת החזירים, שיעורי ההתחסנות של הצוותים הרפואיים לשפעת אומנם עלה – לכ-50%, אך שיעורי ההתחסנות בחיסון ה-H1N1 היו נמוכים מאוד, כתבו החוקרים במאמר שפורסם ב-2010. "סך של 262 עובדי בריאות הציבור (49.7%) דיווחו שקיבלו את החיסון העונתי, בעוד שרק 87 (16.5%) אישרו שקיבלו את חיסון ה-H1N1 של 2009".
בישראל המצב זהה. שני מחקרים שבהם השתתף פרופ' שמואל רשפון, יו"ר הוועדה למחלות זיהומיות ולחיסונים, הדגימו שיעורי התחסנות נמוכים בקרב אחיות, כולל אחיות שמטפלות בפעוטות, כולל אחיות טיפת חלב. "ארבעים ושניים אחוזים של האחיות דיווחו שקיבלו את חיסון השעלת בחמש השנים האחרונות, ו-44% דיווחו שקיבלו חיסון שפעת במהלך השנה הקודמת", כתבו החוקרים במאמרם, שהתפרסם ב-2013.
ולא רק חיסוני שעלת ושפעת. ב-2013 הצביע תחקיר של חדשות ערוץ 10 (הקישור הוסר משום מה) כי "על פי נתוני משרד הבריאות, אנשי צוות רפואי רבים סירבו לקבל חיסונים נגד מחלות שונות ונפוצות – למרות דרישת המשרד".
דו"ח של משרד הבריאות על ההתחסנות של הצוות הרפואי לשפעת שפורסם ב-2019 הצביע על כך ששיעורי התחסנות בישראל נמוכים אפילו בהשוואה לעולם המערבי, שגם בו שיעורי ההתחסנות של הצוותים הרפואיים נמוך. עוד נמצא שבקרב רופאי קופות החולים שיעורי הסרבנות גדולים אפילו יותר מאשר בקרב האחיות - בעוד שבקרב האחיות שיעורי ההתחסנות ב-2018-2019 עמדו על 46%, הרי שרק 35% מהרופאים התחסנו לשפעת ב-2018-2019. יתירה מכך, הדו"ח הצביע על כך ששיעורי ההתחסנות לשפעת ברוב הסקטורים הרפואיים ירדו במהלך השנים שקדמו לקורונה.
דו"ח חדש, שהתפרסם על ידי משרד הבריאות ביוני 2022, מצא שאומנם בשנת 2019-2020 הייתה עלייה גם בשיעור חיסוני השפעת, כאשרכ-60% מהצוותים הרפואיים התחסנו, אלא שב-2020-2021 – שוב צלל המספר באופן חד, עד למצב שבו פחות רופאים ואחיות התחסנו אפילו לעומת השנים שלפני הקורונה. כ-60% מהרופאים, 66% מהאחיות, וכמעט 70% מיתר עובדי מקצועות הבריאות לא התחסנו. אגב, שיעורי ההתחסנות הנמוכים ביותר נמצאו בלשכות הבריאות - הגוף האחראי על קידום חיסונים. רק 32% מהצוותים בלשכות הבריאות התחסנו לשפעת ב-2020-2021.
והמגמה, כך מסתמן, ממשיכה לצלול. על פי נתונים שנחשפו על ידי העמותה הקהילתית בגבעת מרדכי באמצעות בקשת חופש מידע, 74% מהעובדים בקופת חולים מכבי לא התחסנו השנה לשפעת, וכך גם 64% מהצוותים הרפואיים של קופת חולים כללית בקהילה ו-62% מהצוותים בבתי חולים.
מדוע מסרבים הרופאים והאחיות להתחסן? ראשית, בדיוק כמו הציבור הרחב, מתברר שגם הרופאים והאחיות חוששים מתופעות הלוואי של החיסונים, ויש להם ספקות לגבי יעילותם. כך למשל, במחקר מבייג'ינג מ-2008 כתבו החוקרים: "40% (n=765) או משתתפים הסכימו עם ההצהרה "חיסון השפעת יכול לגרום לשפעת בחלק מהאנשים".
הקיום של "ספקות לגבי יעילות החיסון" ו"פחד מתופעות לוואי" היו הטיעונים העיקריים לסירוב", כתבו החוקרים במחקר מ-2010 שפורסם בכתב העת Vaccine על היענות צוותים רפואיים בספרד לחיסוני השפעת העונתיים ולחיסוני שפעת החזירים.
במחקר ישראלי בקרב אחיות טיפת חלב שהתפרסם ב-2012 אף הוא בכתב העת Vaccine, ניסו פרופ' שמואל רשפון, שהיה ראש ועדת החיסונים בארץ, וחוקרים מביה"ס לבריאות הציבור באונ' חיפה וממחוז חיפה, להבין מדוע האחיות הללו, שמחסנות תינוקות וילדים, אינן מוכנות לקבל בעצמן חיסון שעלת, כאשר למרות ההנחיה הרשמית של משרד הבריאות שעל אחיות טיפת חלב לקבל אותו – שלושה חודשים לאחר פרסום ההנחיה רק 2% מהן התחסנו. החוקרים כתבו שהאחיות דיווחו על ניסיון שלהן עם תופעות לוואי מהחיסונים. הן חשו "שהסיכון הכרוך בהידבקות במחלות והחומרה אינם שווים את הסיכון של להתחסן בחיסון שלא נמצא בשימוש מספיק זמן כדי לדעת מהן תופעות הלוואי שלו. זו הייתה אמירה ישירה ביחס לחיסון שפעת החזירים ולחיסון השעלת, והן חשו שהרשויות משתמשות בהן כבשפני ניסוי".
מלבד החששות מתופעות לוואי, המחקר הזה, כמו גם מחקרים רבים נוספים, הצביע על חוסר אמון עמוק ומושרש במערכת הבריאות ובמידע ממערכת הבריאות. כך למשל, האחיות אמרו: "מה, אנחנו ברוסיה הסובייטית?... בפרינציפ אני לא לוקחת את החיסון השנה"; או: "אם ארצה אני אתחסן. אני אדם בוגר, אני אחראית, אם ארצה אקבל את החיסון. זה לא יעזור מה שהוא לא יגיד".
החוקרים מצאו שחוסר האמון של האחיות קשור ליחס של משרד הבריאות (המעסיק). לדוגמה, האחיות אמרו: "הם צריכים להתנהג אלינו כמו לבני אדם"; "אנחנו לא חיילים"; "איימו עלינו, קיבלנו הרבה אימיילים ששואלים אותנו אם התחסנו ואם לא מדוע לא".
מה שתרם עוד יותר לחוסר האמון, כך עולה מהמחקר, הוא ההתנהלות של משרד הבריאות במהלך משבר שפעת החזירים ב-2009. "חל שינוי דרסטי באמון", אמרה אחת האחיות שרואיינה.
החוקרים מצאו שחוסר האמון של האחיות קשור ליחס של משרד הבריאות (המעסיק). לדוגמה, האחיות אמרו: "הם צריכים להתנהג אלינו כמו לבני אדם"; "אנחנו לא חיילים"; "איימו עלינו, קיבלנו הרבה אימיילים ששואלים אותנו אם התחסנו ואם לא מדוע לא".
השאלה החשובה היא אפוא לא מדוע הצוותים הרפואיים הפסיקו להתחסן לאחר המנה השלישית – אלא מה גרם להם דווקא במקרה של חיסוני הקורונה, שהם חיסונים בטכנולוגיה חדשה לחלוטין, עם פרופיל סיכונים ויעילות בלתי ידוע, להיענות כמעט גורפת לשתי המנות הראשונות ולהיענות גבוהה גם למנה השלישית, בניגוד לעמדה השלילית המסורתית שלהם כלפי חיסונים, לחשש מפני תופעות לוואי, בפרט כאשר מדובר בתכשיר חיסון חדש, ולנטייה לחוסר אמון כלפי רשויות הבריאות?
מתברר שהתמונות שראינו, של רופאים ואחיות רוקדים ושרים בהפנינג חיסונים, לא בדיוק שיקפו את המצב בשטח. כך למשל, ממש לפני שהגיעו החיסונים הזהירה הסתדרות האחיות והאחים כי חלקם חשש מלהתחסן, ובמשרד הבריאות אף העריכו כי בדומה לחיסוני השפעת, חברי צוותים רפואיים שלא יהיו מוכנים להתחסן יחתמו על 'טופס סירוב'. "הבעיה היא שיש כעת חוסר אמון ואנשים מפחדים", אמרה אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחיות והאחים. "אני משוכנעת שיהיו הרבה עובדים שלא ירצו להתחסן. זה כמו להיות שפני ניסיון. לא כל אחד מוכן, והפחד הוא דבר לגיטימי".
"אני לא מתכוונת להתחסן", צוטטה אחות מבית חולים במרכז הארץ. "אני לא מוכנה להיות נסיינית של תרופה שאף אחד עוד לא יודע מה ההשפעות שלה לשנים הקרובות... כל עוד לא יכריחו אותי ולא יאיימו עליי שאני לא יכולה לעבוד יותר, אני לא אהיה בין הראשונים שיתחסנו, גם אם זה אומר שיעשו לי כל יום בדיקת קורונה".
במשרד הבריאות הבינו היטב שני דברים קריטיים. האחד, שאם הצוותים הרפואיים לא יתחסנו – גם הציבור לא ירוץ להתחסן, והשני – שהצוותים לא יתחסנו אם לא יכפו זאת עליהם. לכן, האסטרטגיה שהם בחרו התבססה על שני חלקים: הפעלת לחץ כבד מאוד על הצוותים הרפואיים להתחסן, עד כדי כפייה, תוך גיוס ההסתדרות הרפואית, הסתדרות האחיות והאחים, ואיגודים רפואיים מרכזיים.
בראיון לאתר "מנהלי שיווק מצייצים", סיפרה עינב שימרון, מי ששימשה באותה תקופה כסמנכ"לית ההסברה של משרד הבריאות, כיצד בטרם הגעת החיסונים לארץ ערך המשרד סקר בקרב הציבור, שבו נמצא שרק שליש מהציבור הביעה נכונות להתחסן, ולכן האסטרטגיה שנבחרה הייתה להתחיל עם הצוותים הרפואיים. "אני ידעתי שהחיסונים עומדים להגיע אבל רק שליש רוצה להתחסן", היא אמרה. "חשבתי איך נכון להסביר את זה. בבריטניה חיסנו קודם מבוגרים ואני חשבתי שנכון לחסן קודם כל צוות רפואי. הצלחתי לשכנע שצריך להתחיל עם הצוות הרפואי. צריך לזכור שכאשר ראו שאנשי צוות רפואי עומדים בתור לקבל חיסון זה השפיע על רוב הציבור להתחסן. הזמנו את ההסתדרות הרפואית, הסתדרות האחיות, איגוד רופאי המשפחה, איגוד רופאי הילדים, ערכנו וובינרים לרופאים. הרעיון היה להתחיל עם הסברה פנימית לרופאים. זה לקח שלמדנו מניהול המשבר של שפעת החזירים מ – 2009 אז יצאנו בקמפיין חיסונים חדש לציבור בלי להסביר קודם לרופאים... אם רופאים ישתכנעו יהיה יותר קל לשכנע את הציבור זה היה Game changer. עלה רעיון להשתמש במשפיענים, אך אני התעקשתי לפנות קודם לאנשי המקצוע. הרופאים הם הספקנים הכי גדולים וברגע שהם השתכנעו כולם הלכו אחריהם".
עינב שימרון, מי ששימשה כסמנכ"לית ההסברה של משרד הבריאות, בראיון ל"מנהלי שיווק מצייצים": "אני ידעתי שהחיסונים עומדים להגיע אבל רק שליש רוצה להתחסן. חשבתי איך נכון להסביר את זה. בבריטניה חיסנו קודם מבוגרים ואני חשבתי שנכון לחסן קודם כל צוות רפואי. הצלחתי לשכנע שצריך להתחיל עם הצוות הרפואי. צריך לזכור שכאשר ראו שאנשי צוות רפואי עומדים בתור לקבל חיסון זה השפיע על רוב הציבור להתחסן.
לגיוס הסתדרות הרופאים והסתדרות האחיות והאחים היה תפקיד מכריע. ב-2014, בתגובה לניסיונות ללחוץ על רופאים להתחסן באמצעות תיוגם בסיכה המוצמדת לתג העובד, פרסמו פרופ' ליאוניד אידלמן, ששימש אז כיו"ר ההסתדרות הרפואית (הר"י), וד"ר תמי קרני, ששימשה כיו"ר הלשכה לאתיקה של הר"י, מכתב תגובה חריף ביותר, שבו התנגד נחרצות לכל ניסיון להחיל חובת חיסון על הצוותים הרפואיים.
"עמדת הלשכה לאתיקה בהר"י היא כי החלת חובת חיסון על צוותים רפואיים ופרסום קבלת החיסון בפני ציבור המטופלים אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות האתיקה הרפואית המבקשים לבסס את זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית", הוא כתב. "דרבון האוכלוסייה להתחסן כנגד מחלות מדבקות אין משמעותו נטילת האוטונומיה האישית של הרופאים וביצוע מהלכים חד צדדיים שייאלצו אותם לקבל חיסונים בניגוד לרצונם ו/או להסכמתם. נשיאת תג המציין את עובדת התחסנותו של הרופא, מפרה באופן בוטה את זכות הרופא לסודיות רפואית ומעבירה מסר שגוי, לפיו רשאי המטופל לבוא בדרישות לרופא או לסרב לקבלת הטיפול אצל הרופא, רק בשל מימוש הזכות הבסיסית לקבלת החלטות הקשורות לרופא עצמו.... הפעלת אמצעי לחץ בדמות האיום בהדבקת מטופלים ונשיאת תג "המסמן" את הרופא, מהווה פגיעה בכבודו, בחירותו, בפרטיותו של הרופא ובאוטונומיה שלו".
אידלמן אף הבהיר בסיום מכתבו "כי ההסתדרות הרפואית תגן על כל רופא מול ניסיונות להפר את זכויותיו בכל הקשור לנושא שבנדון".
מה שהשתנה אפוא איננו העמדה של הרופאים כלפי החיסונים, אלא האסטרטגיה האגרסיבית שננקטה על ידי משרד הבריאות, ושיתוף הפעולה מצד הגופים והמנגנונים האמורים לייצג את הרופאים והאחיות ולהגן עליהם מפני מה שהם עצמם הגדירו ככפייה בלתי אתית ומסוכנת, ואשר בעבר הגנו עליהם בחירוף נפש מפני כל ניסיון לכפייה כזו.
ואולם, ברגע שכפיית החיסונים "נרגעה" – הרופאים והאחיות חזרו לנטייה המסורתית שלהם. יתרה מכך, כפי שמצביע הדו"ח האחרון של משרד הבריאות, ההיענות שלהם להתחסן אפילו בחיסוני שפעת צללה לשפל חדש.
ד"ר ליאוניד אידלמן: "עמדת הלשכה לאתיקה בהר"י היא כי החלת חובת חיסון על צוותים רפואיים ופרסום קבלת החיסון בפני ציבור המטופלים אינם עולים בקנה אחד עם עקרונות האתיקה הרפואית המבקשים לבסס את זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית"
השאלות כעת הן מה מתכנן משרד הבריאות לעשות בהמשך עם התובנה הזו, ובאיזו מידה ימשיכו ארגוני הרופאים והאחיות לשתף עימו פעולה. האם יהפכו את עורם וימשיכו לשתף פעולה עם כפייה ואילוץ הצוותים הרפואיים להתחסן גם בחיסונים נוספים בהמשך, כשיטה "לעודד" גם את הציבור הרחב ללכת בעקבותיהם?
כפי ששנו היטב פרופ' אידלמן וד"ר כרמי, הכפייה מנוגדת לעקרונות האתיקה הרפואית ולחוקים בסיסיים של זכות האדם על גופו והזכות לסודיות רפואית, והיא מהווה פגיעה בכבוד, בחירות, בפרטיות ובאוטונומיה. מעבר לכך, כפי שהודגם היטב, זו גם אחת הדרכים הבדוקות ביותר לפגוע באמון ברשויות הבריאות. האמון הזה, כפי שמשרד הבריאות עצמו יודע היטב, נמצא כיום בשפל חסר תקדים. כל צעד כפייה נוסף עלול לנפץ גם את השאריות שלו.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
כך עולה מנתונים שהתקבלו מקופ"ח כללית במענה לבקשת חופש המידע שהוגש על ידי מגזין זמן אמת. ב-2022 חל זינוק נוסף של 240% לעומת 2021. כמו כן נמצאה הלימה מושלמת בין תאריכי מתן הבוסטרים (מנות 3, 4 ו-5) לבין קפיצות בבקשות לאישורי מחלה מסיבה זו
בזמן שבישראל, מערכת הבריאות מנהלת מלחמת חורמה נגד הצוותים הרפואיים הלא מחוסנים, בעולם מתחילים לעשות סיבוב פרסה. בארצות הברית, איטליה וצ'כיה בתי חולים גדולים מבקשים מרופאים ואחיות לא מחוסנים לחזור. "מספיק, איננו יכולים יותר. אנחנו מותשים", אמר לפני כמה ימים ד"ר ג'יאמפרו ארוסיה, מנהל בית החולים הראשי בפדובה
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.