זינוק של אלפי אחוזים במספר מבקשי אישור מחלה בקופ"ח כללית מהסיבה "לאחר חיסון" מיד לאחר תחילת מבצע חיסוני הקורונה

החל מינואר 2021, בסמוך לתחילת מבצע חיסוני הקורונה בישראל, חל זינוק של אלפי אחוזים במספר הבקשות לאישורי מחלה מהסיבה של "לאחר חיסון" לעומת שנת 2020, וזינוק נוסף של 240% חל ב-2022 לעומת 2021. כך עולה מנתונים שהתקבלו מקופת חולים כללית, במענה לבקשת חופש מידע שהוגשה על ידי מגזין זמן אמת. מהנתונים עולה כי ב-2021 הוגשו 671 בקשות לאישור מחלה מהסיבה של "לאחר חיסון וב-2022 הוגשו 1,614 בקשות כאלה. זאת, לעומת 23 בקשות כאלה בלבד במהלך שנת 2020. יתירה מכך, נמצאה הלימה מושלמת בין תאריכי מתן הבוסטרים (מנות 3, 4 ו-5) לבין קפיצות בבקשות לאישורי מחלה מסיבה זו. בהיעדר מערכת מתפקדת ואמינה לניטור תופעות לוואי בישראל - זוהי נורת אזהרה בוהקת שחייבת להיחקר. 
 

סיבת הבקשה לאישורי מחלה: "לאחר חיסון"

קופות החולים מאפשרות כיום למבוטחיהן לבקש אישורי מחלה באמצעות טופס מקוון ללא צורך לגשת למרפאה או להתקשר אליה. בעת מילוי הטופס נדרש המבוטח למלא מספר פרטים, וביניהם "סיבת הבקשה" (או במילים אחרות לסווג את סוג המחלה).

מתברר שבטופס של קופת חולים כללית, הקופה הגדולה בישראל אשר מבטחת כמחצית מתושבי הארץ, אחת האפשרויות לבחירת "סיבת הבקשה" היא "לאחר חיסון".

לאור זאת, פנינו לקופת חולים כללית במסגרת חוק חופש המידע וביקשנו לדעת מתי בדיוק התווספה הסיבה "לאחר חיסון" לרשימת הסיבות ובאילו נסיבות; כמה בקשות לימי מחלה הוגשו תחת סעיף זה בשנת 2021, וכמה בשנת 2022; כמה ימי מחלה בסך הכל ניתנו עקב בקשה לפי סעיף זה בשנת 2021, וכמה בשנת 2022.

מתשובת הקופה עולה כי הטופס המקוון לבקשת אישור מחלה לא היה קיים עד שנת 2021, כאשר הסיבה "לאחר חיסון" התווספה לטופס כבר בגרסתו הראשונה. ואולם, מפירסומים רשמיים של הקופה עולה כי הטופס המקוון עלה לאוויר כבר בסוף שנת 2020 – בסוף חודש נובמבר או בתחילת דצמבר.
הנתונים העולים מתגובת הקופה מדהימים. מתברר שבעוד שבשנת 2020 כולה נרשמו 23 בקשות לאישורי מחלה מהסיבה של "לאחר חיסון" (ממוצע של פחות מ-2 לחודש), ובמסגרתם ניתנו בסך הכל 39 ימי מחלה (ממוצע של קצת יותר מ-3 לחודש), הרי שבחודש ינואר 2021 לבדו נרשמו 70 בקשות "לאחר חיסון" וניתנו 149 ימי מחלה מסיבה זו. מדובר בקפיצה של אלפי אחוזים בחודש אחד.

הנהלת קופת חולים כללית טענה כי "בשנת 2020 היה זה סיווג ידני של הנציג עצמו במרפאה ולכן הכמויות הזניחות במהלך 2020". במלים אחרות, הם ניסו לטעון בין השורות שהזינוק בינואר 2021 נובע מהמעבר לטופס מקוון, ולא מחיסוני הקורונה שניתנו החל מסוף דצמבר 2020. ואולם, גם אם נתעלם מהעובדה שהטופס כבר היה זמין בדצמבר 2020, הטיעון שה'כללית' בחרה לספק תמוה. למעשה, אם מה שהם טוענים הוא נכון, הרי שהמסקנה היא שכאשר החולים ממלאים את הטופס בעצמם ויכולים לסווג בעצמם את סיבת המחלה, הם בוחרים בסיבה האמיתית ("לאחר חיסון" במקרה זה), ואילו כשהרופא במרפאה ממלא את הטופס עבורם, אזי הסיבה "לאחר חיסון" אינה סיבה לגיטימית.

יתירה מכך, הטיעון הזה אינו מסביר את הזינוק הנוסף שחל בשנת 2022 לעומת 2021. במהלך 2021 נרשמו 671 בקשות "לאחר חיסון" וניתנו 1,326 ימי מחלה מסיבה זו. בשנת 2022 נרשמו 1,614 בקשות "לאחר חיסון" (כמעט פי 2.5 יותר מאשר ב-2021) וניתנו 2,539 ימי מחלה מסיבה זו (כמעט פי 2 יותר לעומת 2021).

סך כל הבקשות לאישור מחלה "לאחר חיסון" שהוגשו במהלך 2021-2022 מסתכם ב-2,285. אם נחלק את המספר הזה ב-3 מיליון מבוטחי הקופה שחוסנו נקבל שבממוצע, אחד מכל 1,300 מחוסנים הגיש בקשה לאישור מחלה "לאחר חיסון".

הלימה בין השיא של מתן החיסונים לבין הקפיצות במספר בקשות אישורי המחלה

וזה לא הכל. כפי שניתן להיווכח מהגרפים שלהלן, מניתוח של הנתונים שסיפקה קופת חולים כללית עולה כי קיימת הלימה מוחלטת בין נקודות השיא ("הפיקים") של מתן החיסון של פייזר (תחילת מבצע החיסונים, מתן הבוסטר, האיום של משרד הבריאות שמי שלא יקבל את הבוסטר יאבד את התו הירוק, מתן המנה הרביעית ומתן המנה החמישית) לבין הקפיצות במספר בקשות אישורי המחלה ובמספר ימי המחלה שניתנו מהסיבה של "לאחר חיסון".

מלבד הזינוק המשמעותי במספרים ביחס לשנת 2020, ניתחנו את המספרים גם בכמויות האבסולוטיות שלהם ביחס למספר המחוסנים. מבוטחי הכללית מהווים כמחצית מתושבי ישראל. עובדה זו, בשילוב מספרי המתחסנים בכל מנה על פי לוח הבקרה של משרד הבריאות מספק את מספרי המתחסנים מבוטחי הכללית: כ-3 מיליון מבוטחים התחסנו בשתי המנות הראשונות; כ-2,250,000 קיבלו את המנה השלישית (בוסטר 1), כ-425,000 קיבלו את המנה הרביעית (בוסטר 2) וכ-171 אלף קיבלו את המנה החמישית (בוסטר 3).

אם נשווה את מספר הבקשות לאישורי מחלה ביחס למספרים אלה, נקבל את היחס הבא:

• לאחר שתי המנות הראשונות – דיווח מחלה אחת "לאחר חיסון" על כל 22 אלף מחוסנים.
• לאחר בוסטר 1 (מנה שלישית) – דיווח מחלה אחת "לאחר חיסון" על כל 19 אלף מחוסנים.
• לאחר בוסטר 2 (מנה רביעית) – דיווח מחלה אחת "לאחר חיסון" על כל 2,500 מחוסנים.
• לאחר בוסטר 3 (מנה חמישית) – דיווח מחלה אחת "לאחר חיסון" על כל 413 מחוסנים.

חשוב לזכור שעם תחילת מבצע החיסונים נערך קמפיין תעמולה אגרסיבי שבו נטלו חלק אנשי רפואה, תקשורת וידוענים, אשר הציג את החיסון כיעיל ובטוח. כל ידיעה על תופעות לוואי הוכחשה מידית ובתוקף ("אין קשר"). למרבית המחוסנים היה קשה בשלב זה לעכל שפגיעה בבריאותם קשורה לחיסון, גם אם ארעה בסמיכות למתן החיסון. הידיעות בדבר תופעות הלוואי חילחלו לאט ובהדרגה לציבור, ולכן ניתן לצפות שגם הדיווחים יהיו בהתאם. יש לשים לב בעיקר לעליה החדה בגרף בשלושת החודשים האחרונים, כך שניתן לשער שהמספרים עוד ילכו ויעלו ככל שסיכוני החיסון מחלחלים יותר לתודעתם של המחוסנים.

תגובת קופת חולים כללית אומנם הבהירה שאין יכולת להבדיל איזה מהחיסונים הוא הגורם לבקשת אישור המחלה, ולפיכך, ניתן לכאורה לטעון שהזינוק שאנו עדים לו בחודשים האחרונים יכול להיות מיוחס לחיסוני השפעת (הניתנים לקראת החורף), ולאו דווקא לחיסוני הקורונה. עם זאת, אין אנו רואים עלייה כלל בחודשים המקבילים בחורף 2021 (להיפך, רואים ירידה), ועל-פי הידיעות שהתפרסמו, מספר המתחסנים לשפעת בחורף הנוכחי ירד בהשוואה לשנים קודמות – מה ששומט את הבסיס לטענה זו.

אף כי הנתונים שעולים מתשובת הכללית אינם מהווים הוכחה חותכת לסיכון הכרוך בחיסון הקורונה של פייזר (ניתן למשל לטעון שייתכן שחלק מאישורי המחלה קשורים לחיסונים אחרים, שלקפיצות בגרף יש הסברים אחרים), הרי שנתונים אלה מהווים דגל אדום – בפרט בהיעדר מערכת רשמית אמינה ומתפקדת בישראל לדיווח על תופעות לוואי – ויכולים לסייע בבחינת המגמות מתוך מה שציבור המחוסנים עצמו דיווח. לכל הפחות, קופת חולים כללית ומשרד הבריאות היו חייבים לבצע לאור נתונים אלה בדיקה מעמיקה לגבי כל אחד מאלפי האנשים שדיווחו על מחלה, לאסוף נתונים לגבי סוג החיסון שהיווה טריגר לכל מחלה, משך המחלה, וסוג תופעת הלוואי שממנה סבל המטופל, וכמובן לפרסם את הממצאים בשקיפות.

מצ"ב תשובתה של קופת חולים כללית במסגרת חוק חופש המידע.
מענה_חוק_חופש_המידע-_אישור_מחלה-_לאחר_חיסון_1.pdf