ה-CDC מעודד גברים טרנסג'נדרים "להניק" – אך מתעלם מסיכונים בריאותיים חמורים לתינוקות

 המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (CDC) זוכה בימים האחרונים לביקורת קשה לאחר שהתברר שהסוכנות מעודדת גברים ביולוגיים טרנסג'נדרים "להניק" תינוקות שאומצו על ידם – מבלי להזכיר אפילו את הסיכונים הבריאותיים החמורים לתינוקות.

"אנשים טרנסג'נדרים וא-בינאריים יכולים ללדת ולהניק או להאכיל מהחזה (האכלת חזה)", טוען ה-CDC תחת הכותרת "שיקולי שוויון בריאותי" באתר האינטרנט שלו. "אדם לא צריך ללדת כדי להניק או להאכיל מהחזה".

ואלה לא האמירות היחידות. נראה כי מספר דפי מידע באתר ה-CDC מעודדים "האכלה מהחזה" – מונח המשמש בשפה נייטרלית מגדרית לתיאור האכלת תינוקות בחלב ישירות מהשד על ידי הורים טרנסג'נדרים ואה-בינריים. בדף אינטרנט אחר, המציג הנחיות והמלצות הנקה למי שעברו ניתוחי שד, שכותרתו "האם הורים טרנסג'נדרים שעברו ניתוח שד יכולים להניק או להאכיל את תינוקותיהם?" – התשובה החד-משמעית היא "כן. כמה הורים טראנסג'נדרים שעברו ניתוח שד/חלק עליון עשויים לרצות להניק, או להאכיל מהחזה (מונח שמשמש חלק מההורים הטרנסג'נדרים או הא-בינאריים) את התינוקות שלהם". הסוכנות מבהירה כי משפחות אלה עשויות להזדקק לעזרה, בין היתר על ידי "מיקסום ייצור החלב" ו"תרופות לגרימת הנקה".

האתר גם מקשר להנחיות (pdf) של האקדמיה לרפואת הנקה, המבטיחות כי "ישנו דוח מקרה אחד ודיווחים אנקדוטיים רבים" של גברים המזדהים כטראנסג'נדרים המייצרים "חלב אנושי".

על מה מבוססות ההמלצות?

מקרה זה, של גבר ביולוגי בן 30 המזדהה כאישה טרנסג'נדרית שהצליח להניק תינוק במשך שישה שבועות, פורסם ב-2018 בכתב העת "Transgender Health". בנוסף למקרה הזה דווחו שני מקרים נוספים דומים בספרות המחקרית – האחד במאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, והשני במאמר חדש ממאי 2023 שפורסם בכתב העת Journal of Human Lactation.

תיאורי המקרה הבודדים האלה משמשים את תומכי הפרקטיקה של "הנקת חזה" בטרנסג'נדרים כ"הוכחה" ליעילות ולבטיחות של הפרקטיקה. "בדיוק סיימתי את שאיבת הבוקר ואני יכולה לאשר שזהו אכן חלב חזה", צייצה במאי האחרון טרנסג'נדרית בשם נעמי בחשבון הטוויטר שלה. "אני יכולה לצטט מאמרים שעברו ביקורת עמיתים על הנקה בנשים טרנסיות, אבל הם עלולים להיות קשים עבורכם להבין...".

אלא שבשלושת המקרים הבודדים המתוארים בספרות, הטיפול שעליו התבססה ההצלחה ה"צנועה", כפי שכינו אותה המחברים של המאמר הראשון, מבוסס על נטילת תרופות שלהן סיכון פוטנציאלי חמור לתינוק , שלא לדבר על שאלת המהות והאיכות של ה"חלב" המיוצר כשמדובר בגבר ביולוגי. תרופה אחת במיוחד נמצאת במוקד החששות – דומפרידון.

תרופה זו, שנמכרת בשם המסחרי מוטיליום, חוסמת את קולטני הדופמין במוח. התרופה רשומה בחלק מהמדינות (כולל ישראל) בהתוויה לטיפול סימפטומטי בבחילות, הקאות ובעיות במערכת העיכול. ואולם, כתופעת לוואי, נמצא שהיא ממריצה את שחרור ההורמון פרולקטין, האחראי לייצור החלב, ויכולה להגביר את תפוקת החלב בנשים מיניקות. כתוצאה מכך, החלו כמה רופאים לרשום אותה מחוץ להתוויה הרשומה, כטיפול לנשים מיניקות שלא מייצרות מספיק חלב. בקנדה אף פותח לפני כעשרים שנה פרוטוקול טיפול מיוחד שבמרכזו תרופה זו עבור נשים שלא ילדו אלא אימצו ילד או הביאו תינוק לעולם באמצעות פונדקאות ורוצות להניק. פרוטוקול זה, שנקרא "פרוטוקול ניומן-גולדפרב" (על שם מי שהמציאו אותו, רופא ילדים קנדי בשם ד"ר ג'ק ניומן, ומטופלת שלו, לנור גולדפרב, שציפתה בזמנו לתינוק מפונדקאית) כולל, בנוסף לדומפרידון, גלולות למניעת הריון להגברת הורמון האסטרוגן, תוספי תזונה שנחשבים מגבירי חלב, וכן גירוי פיזי באמצעות משאבת חלב.

תופעות לוואי לבביות חמורות

פרקטיקה זו הובילה לחששות חמורים מצד רשויות בריאות בעולם, שכן לדומפרידון יש תופעות לוואי חמורות, הכוללות סיכון להפרעות קצב, דום לב ומוות פתאומי. מסיבה זו, השימוש בתרופה גם בהתוויה המותרת לטיפול במערכת העיכול מוגבל למינון נמוך, של עד 30 מיליגרם ליום, ולפרק זמן של פחות משבוע. לעומת זאת, מינון הדומפרידון על פי פרוטוקול ניומן-גולדפרב הוא 20-40 מיליגרם 3-4 פעמים ביום – פי 2.5 עד 5 יותר מהמינון המקסימלי המומלץ לטיפול במערכת העיכול, והיא ניתנת במשך חודשים כדי לשמר את התוצאה הרצויה. גם בשני תיאורי המקרה בספרות המחקרית, המינון שניתן היה 20 מיליגרם 4 פעמים ביום במקרה הראשון, ו-30 מיליגרם 3 פעמים ביום במקרה השני. במקרה השני דיווחו החוקרים שהמטופלת ביקשה להפסיק את נטילת הדומפרידון מספר פעמים במהלך תקופת הטיפול – מה שמעיד ככל הנראה על תופעות לוואי אצל המטופל ו/או אצל התינוק.

יתר על כן, בעלון התרופה של הדומפרידון מובהר כי מתן התרופה לטיפול בבחילה והקאות מוגבל "למבוגרים ומתבגרים מגיל 12, ואשר משקלם מעל 35 ק"ג", והעלון אף מציין מפורשות כי "כמויות קטנות של דומפרידון התגלו בחלב אם", וכי "מוטיליום יכול לגרום לתופעות לוואי לא רצויות המשפיעות על הלב בתינוק היונק". העלון מזהיר: "אין להשתמש במוטיליום במהלך הנקה, אלא אם הרופא מחשיב את השימוש הכרחי".

למעשה, החששות מתופעות אלה הם הסיבה לכך שבארצות הברית התרופה אינה מאושרת כלל לשימוש – לשום מטרה. ב-2004, בעקבות דיווחים על ניסיונות לייבא את התרופה לארצות הברית ממדינות אחרות, ה-FDA פרסם אזהרה לנשים מיניקות שלא להשתמש בתרופה, בשל סיכונים בריאותיים פוטנציאליים לאם ולתינוק, והתראת יבוא המזהירה את אנשי הסוכנות להיות ערניים לניסיונות לייבא אותה למדינה, וכן הוציא מכתבי אזהרה לחברות המספקות את התרופה.

"הסוכנות מודאגת מהסיכונים הפוטנציאליים לבריאות הציבור הקשורים בדומפרידון. פורסמו כמה דיווחים ומחקרי מקרים של הפרעות קצב לב, דום לב ומוות פתאומי בחולים שקיבלו צורה תוך ורידית של דומפרידון שהוצאה משיווק במספר מדינות", קבע ה-FDA בהודעה מיוני 2004. "בכמה מדינות שבהן הצורה האוראלית של דומפרידון ממשיכה להיות משווקת, התוויות למוצר מכילות אזהרות ספציפיות מפני שימוש בדומפרידון על ידי נשים מניקות". יתירה מכך, הסוכנות אף הזהירה מפני סיכונים לא ידועים לתינוק, בשל האפשרות לתופעות לוואי חמורות: "ושימו לב שהתרופה מופרשת בחלב אם שעלולה לחשוף תינוק יונק לסיכונים לא ידועים. בגלל האפשרות של תופעות לוואי חמורות, ה-FDA ממליץ לנשים מניקות לא להשתמש בדומפרידון כדי להגביר את ייצור החלב".

---

החששות מתופעות הלוואי החמורות של הדומפרידון הן הסיבה לכך שבארצות הברית התרופה אינה מאושרת כלל לשימוש – לשום מטרה. ה-FDA פרסם אזהרה לנשים מיניקות שלא להשתמש בתרופה, בשל סיכונים בריאותיים פוטנציאליים לאם ולתינוק, והתראת יבוא המזהירה את אנשי הסוכנות להיות ערניים לניסיונות לייבא אותה למדינה, וכן הוציא מכתבי אזהרה לחברות המספקות את התרופה

---

הסוכנות אף הדגישה כי למרות שדומפרידון מאושרת במספר מדינות לטיפול בהפרעות קיבה מסוימות, היא אינה מאושרת באף מדינה, כמובן לרבות ארצות הברית, להגברת ייצור חלב אם בנשים מניקות".

גם בקנדה פרסם משרד הבריאות מספר פעמים במהלך העשור האחרון אזהרות לצוותי רפואה ולציבור מפני תופעות לוואי חמורות אפשריות הכרוכות בשימוש בתרופה ב-2012, 2015 ו-2022. המשרד הזהיר כי התרופה עלולה לגרום "להפרעות קצב חמורות של חדרי הלב ולמוות לב פתאומי". כמו כן, לתרופה נוספה אזהרת קופסא "לגבי תופעות לוואי פוטנציאליות לבביות, כולל מוות לבבי פתאומי".

סוכנות התרופות האירופאית פרסמה ב-2014 אזהרה דומה, בעקבות סקירת דיווחים על תופעות לוואי שערכה הוועדה להערכת סיכוני תרופות (PRAC) של הסוכנות, וכך גם משרד הבריאות הישראלי, שפרסם אזהרה והגבלת שימוש "עקב תופעות לוואי קרדיאליות".

אף כי ה-CDC אינו מזכיר מפורשות בהמלצותיו לטרנסג'נדרים את התרופה דומפרדין, הרי שכאמור – התרופה הזו נמצאת במרכז פרוטוקול הטיפול להשראת הנקה, שכן היא זו שמגבירה את רמות הפרולקטין. איך ייתכן שבזמן שה-FDA מזהיר מסיכוני התרופה ואף אוסר על נטילתה לכל שימוש –ה-CDC מעודד ודוחף גברים ביולוגיים להשתמש בה כדי להאכיל תינוקות, כאשר הסיכונים של תרופה זו לתינוק אינם ידועים?

תסמיני גמילה והשפעות פסיכיאטריות

הסיכון האפשרי ללב לתינוק היונק, וגם כמובן למי שנוטל את התרופה בעצמו כדי להניק, איננו הבעיה המטרידה היחידה. בדצמבר 2022 השיק משרד הבריאות הקנדי חקירה אודות תסמיני גמילה פסיכיאטריים הקשורים להפסקת השימוש בדומפרידון או אף להפחתת המינון. "סקירת בטיחות זו, שהחלה בדצמבר 2022, נובעת מדיווחים מקומיים וזרים על תסמיני גמילה לאחר הפסקה או הפחתת מינון הדומפרידון המשמש להמרצת הנקה", נכתב בהצהרה שפרסמה הרשות הקנדית.

הסקירה הושקה בעקבות תחקיר של CBC News על השפעות פסיכיאטריות חמורות שעליהן דיווחו נשים בעקבות הפסקת התרופה. נשים שרואיינו בתחקיר תיארו חרדה, חוסר יכולת לישון ומחשבות על פגיעה עצמית חמורות עד כדי כך שבחלק מהמקרים הן לא הצליחו לטפל בילדיהן או לחזור לעבודה. אחת מהמרואיינות אף תיארה ניסיונות התאבדות מרובים. יתירה מכך, תחקיר ה-CBC מצא גם שהדומפרידון נרשם על ידי חלק מהרופאים לנשים מיניקות במינונים גבוהים פי 3-5 מהמלצות משרד הבריאות ועל ידי יצרנית התרופה בהתוויה המותרת (למערכת העיכול). מאחר שלא מדובר בשימוש או במינון מאושר בשום מקום בעולם, אין ניסויים קליניים רחבי היקף ששופכים אור על התדירות שבה תופעות הלוואי הללו מתרחשות. עם זאת, ישנם מספר מחקרי מקרים המתעדים את השפעות הגמילה, כולל שלושה שפורסמו בנובמבר 2022 בכתב העת Breastfeeding Medicine.

המחברים הסיקו כי התרופה "עלולה להוות סיכון פסיכיאטרי משמעותי עם הפסקת הטיפול". הם הוסיפו כי לעתים קרובות, ישנו בלבול בין תסמיני הגמילה מהתרופה לבין דיכאון לאחר לידה, אך הבהירו כי מצב זה נבדל קלינית מדיכאון, וכי יש לבדוק בקפידה אימהות מיניקות שמציגות תסמינים פסיכיאטריים ולוודא האם נעשה שימוש בדומפרידון – אפילו במדינות שבהן דומפרידון אינו מאושר לשימוש, שכן נשים עלולות לחשוש לחשוף את השימוש הלא מאושר בתרופה, מה שעלול לסכן אותן. כמו כן, הם ציינו שיש ליידע אנשים השוקלים שימוש בדומפרידון על הסיכונים הפוטנציאליים בעת הגמילה מהתרופה, כולל הסיכונים הפסיכיאטריים.

רשות הבריאות הקנדית הודיעה בהצהרתה כי תבדוק את "כל דיווחי המקרים המקומיים והזרים הרלוונטיים". "ההחלטה לנקוט בפעולה, לרבות מתן אזהרה, אינה מבוססת רק על מספר דיווחי המקרה, אלא על הערכה מקיפה של המידע הכלול בדיווחי המקרים הללו", נכתב בהודעה. "אם יאושרו סיכוני בטיחות חדשים, Health Canada תנקוט בפעולות מתאימות ותמשיך לעדכן את הקנדים".

בעיות פסיכיאטריות משמעותיות עלולות כמובן להעמיד בסיכון לא רק את ההורה שנוטל את התרופה, אלא גם את התינוק שנמצא בהשגחתו. כשמדובר בטרנסג'נדרים, הסיכון עלול להיות גבוה במיוחד, שכן, כפי שמצא מחקר מאוניברסיטת ייל שפורסם ב-2019 בכתב העת American Journal of Psychiatry, לטרנסג'נדרים יש סיכון גבוה פי שישה ללקות בהפרעות מצב רוח או חרדה, לניסיונות התאבדות וכתוצאה מכך לאשפוז בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, וסבירות גבוהה פי שלושה לקבל תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. סקירה שיטתית של כל המחקרים הקיימים בתחום שפורסמה ב-2022 ב- International Review of Psychiatry מצאה אף היא כי טרנסג'נדרים חווים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות נפשיות לעומת האוכלוסייה הכללית.

שיקולים פוליטיים וכלכליים?

למרות כל האזהרות, השימוש בדומפרידין לצורך השראת הנקה גדל בשנים האחרונות, והוא צובר יותר ויותר תאוצה במדינות רבות בעולם, כולל ישראל, כשהוא מקודם ברשתות החברתיות ובפורומים מקוונים, הן עבור נשים שלא ילדו, והן עבור נשים שילדו אך לא מייצרות מספיק חלב או כאלו שמסיבה כלשהי הפסיקו להניק ומעוניינות לחזור לעשות זאת (Relactation). על פי משרד הבריאות הקנדי, בשנת 2020 נרשמו בקנדה יותר מ-1.7 מיליון מרשמים. על פי תחקיר ה-CBC News – כשני שליש מהמרשמים ניתנו לנשים בגיל הפוריות. מה שמעניין עוד יותר הוא שעל פי תחזיות – מכירות התרופה צפויות לזנק בשנים הקרובות עוד יותר. דו"ח מחקר שפורסם על ידי Market Watchביוני השנה מצביע על צפי לגידול עצום בשוק הדומפרידון בשנים הקרובות. "גודל שוק הדומפרידון העולמי צפוי להגיע למיליוני דולרים עד 2030, בהשוואה לשנת 2023", נכתב בדו"ח המחקר. מחברי הדו"ח ציינו כי מדובר בגידול בלתי צפוי. האם ייתכן שמעבר לשיקולים הפוליטיים, עומדים מאחורי המלצת ה-CDC לטרנסג'נדרים גם שיקולים כלכליים, הרואים באוכלוסיית הטרנסג'נדרים עוד נתח שוק גדול לשיווק התרופה, בנוסף על קידום אגרסיבי של התרופה בקרב נשים?

האם בכלל אפשר לקרוא לזה חלב?

"השראת הנקה מועילה ככל הנראה לזהות המגדרית, ללא קשר לתוצאות ייצור החלב", סיכמו חוקרים בסקירה מ-2021 את מאמרם במשפט שמהדהד את הרעיון שבבסיס ההמלצה של ה-CDC. ואולם, נשאלת השאלה, האם המטרה של "שיקולי שוויון בריאותי" ו"תועלת לזהות המגדרית" לטרנסג'נדרים, כפי שמכנה אותה ה-CDC, מצדיקים פגיעה אפשרית בתינוק? משלושת מאמרי המקרה נראה כי באופן מטריד, החוקרים נותנים עדיפות לצרכים של "האישה הטרנסית", בעוד שהצרכים התזונתיים של התינוקות וההשפעות על היילוד של הקוקטייל הכימי שבו משתמשים הגברים הביולוגיים כדי להפיק את הנוזל אינם זוכים כמעט להתייחסות. 

"זו בהחלט סוגיה מטרידה", אומרת עינת טלמון, יועצת הנקה מוסמכת IBCLC. "אדם בוגר יכול לקרוא את העלון ולעשות את מאזן השיקולים שלו בין הרצון לחוות הנקה לסיכון אפשרי לבריאותו מנטילת התרופה. כמו כן מובן הרצון להימנע מהזנת התינוק במזון תעשייתי שמבוסס על חלב פרה מעובד, אבל כאשר מדובר בסיכון פוטנציאלי לתינוק, שהיקפו אינו ידוע, צריך לשקול היטב האם הרצון הזה של האדם המבוגר מצדיק את זה. על כל פנים אין דומה החלטה אינדיבידואלית של אישה או טרנסג'נדר להניק תוך שימוש בתרופה, לעידוד מצד סמכות רפואית".

מלבד הסיכון מהדומפרידון שעלול לעבור בנוזל שמיוצר באמצעותו – בין אם מדובר באישה ביולוגית הנוטלת את התרופה או בגבר ביולוגי, הרעיון של "הנקה" על ידי גבר ביולוגי כרוך בסיכונים פוטנציאליים נוספים לתינוק. ראשית, גברים ביולוגיים טרנסג'נדרים נוטלים במקרים רבים במשך שנים הורמונים כדי להפוך לנשיים – והורמונים אלו עלולים אף הם לעבור לתינוק.

שנית , כפי שמצא המחקר מאוניברסיטת ייל – שיעור גבוה של טרנסג'נדרים גם נוטלים תרופות נגד דיכאון, שאף הן עלולות לעבור לתינוק. שלישית, וזו אולי השאלה המרכזית – נשאלת השאלה האם בכלל מדובר בחלב? ה-CDC אומנם קורא לנוזל שמיוצר על ידי הגברים הביולוגיים "חלב אנושי", אבל האם הנוזל הזה הוא באמת חלב, וגם אם כן, איזה מן חלב זה?

במחקר המקרה על הנקה בטרנסג'נדר מ-2023 ניתחו החוקרים את הרכב הנוזל והגיעו למסקנה שהיו לו "ערכים של חלבון, לקטוז וקלוריות ברמה של או מעל אלה של חלב סטנדרטי". ואולם, מדובר ככל הנראה במקרה הראשון והיחיד שבו נותח הנוזל שמיוצר על ידי טרנסג'נדר. יתירה מכך, גם במקרה של נשים ביולוגיות שלא ילדו והניקו באמצעות השראת הנקה, הספרות המחקרית מועטה. המחקר היחיד שמוזכר בסקירה מ-2021 - שבדק את הרכב החלב שלהן והסיק שהוא דומה מאוד לחלב המיוצר באופן טבעי אצל נשים שילדו - היה למעשה מחקר פיילוט קטן מאוד, שכלל בסך הכל שתי נשים שלא ילדו ועברו השראת הנקה, כאשר הרכב החלב שלהן הושווה לזה של שלוש נשים שהניקו באופן טבעי 11 חודשים אחרי לידה. "יש לציין שהחלב שמתקבל באמצעות השראת הנקה אינו מכיל קולוסטרום, שהוא החלב הראשוני במרקם סמיך ובכמות מועטה שמיוצר בימים הראשונים לאחר הלידה. חלב זה מכיל בעיקר מרכיבי חיסון/אימונולוגיים וחיוני לבניית אוכלוסיית חיידקי המעי של היילוד", אומרת טלמון.

לדברי טלמון "שאלה חשובה נוספת היא לא רק האם הוא מכיל את כל המרכיבים של חלב אם המיוצר באופן טבעי, אלא האם הוא עלול להכיל מרכיבים שלא רצוי שיהיו בו". בערך שלה על הדומפרידון קבעה הספרייה הלאומית לרפואה כי על פי הנתונים הזמינים כיום, "תינוקות יקבלו כנראה פחות מ-0.1% מהמינון המותאם למשקל האם", וכי "לא נמצאו תופעות לוואי במספר מצומצם של מקרים שפורסמו של תינוקות יונקים שאימהותיהם נטלו דומפרידון". ואולם, מדובר בארבעה מחקרים קטנים, שמספר המשתתפים בהם, כמו גם משך הזמן שבו עקבו אחר תופעות הלוואי בקרב התינוקות בהם לא ברורים מהמסמך (שלא מציין מקורות) כמו כן, כאמור, דומפרידון איננו התרופה היחידה שנוטלים טרנסג'נדרים, בין אם כחלק מפרוטוקול ההנקה ובין אם למטרות אחרות, וככל שניתן לראות מבחינה של הספרות המחקרית בתחום – השאלה האם ההורמונים והתרופות האלה מועברים לתינוק ב"הנקה" לא נחקרה כלל. במלים אחרות, לא נערכו מחקרי בטיחות איכותיים וארוכי טווח כדי להגן על התינוקות.

לבצע מחקרי בטיחות זו "טרנספוביה"

אם ה-CDC ורשויות בריאות נוספות מעונינות לעודד "האכלת חזה" בקרב טרנסג'נדרים, מדוע הן אינן מקדמות לפחות תחילה את המחקר על איכות ה"חלב" שמפרישים גברים ביולוגיים בעקבות השראת הנקה? מדוע יש כל כך מעט מחקרים, וגם לאלו הקיימים קשה לקרוא "מחקר קליני"? אחת הסיבות שהועלו היא שעצם המחקר עלול לרמז שנוזל החזה של טרנסג'נדרים שונה מזה של חלב אם - מה שבתורו יכול להתפרש כאמירה ש"נשים טרנסיות" אינן באמת נשים. 

האנדוקרינולוגית תמר רייזמן אמרה בראיון לגרדיאן על השוואת נשים טרנסיות לגברים במונחים של "הנקה": "זה, במשתמע, אומר שאתה רואה בנשים טרנסג'נדריות גברים ציסג'נדרים, וזו טרנספוביה". במאמר שפורסם ב-2019 בכתב העת Journal of Human Lactation טענה האנדוקרינולוגית ד"ר מרתה ג'יין פיינטר ש"זה חשוב לא לעשות פתולוגיות שלא לצורך או לעשות שימוש לרעה בעניין הקליני באיכות החלב כדי להצדיק טרנספוביה" - טענה שנועדה להרתיע כל מי שיבקש להתמקד ספציפית בנוזל השד של "נשים טרנסיות".

ה-CDC איבד את אמינותו

ההמלצה התמוהה של ה-CDC הובילה כאמור לביקורת חריפה מצד מומחים ופוליטיקאים. בראיון לדיילי מייל אמרה ד"ר ג'יין אוריינט, מנכ"לית איגוד הרופאים והמנתחים האמריקאים, "אין לנו מושג מה יהיו ההשפעות ארוכות הטווח על הילד" אם אישה טרנסית מניקה תשתמש "בכל מיני סוגים של הורמונים מחוץ להתוויה". לדבריה, ל-CDC יש אחריות לדבר על הסיכונים הבריאותיים, אבל הם זנחו אותה" בשל שיקולים פוליטיים.

הסנטורים ד"ר ביל קאסידי וד"ר רוג'ר מרשל דרשו אף הם תשובות מה-CDC והביעו חשש מהסיכונים הבריאותיים החמורים הכרוכים ב"האכלת חזה" של טרנסג'נדרים לתינוק ומההתעלמות הבוטה של הסוכנות מבריאותו ובטיחותו של היילוד על ידי תמיכה בפרקטיקה הזו והמלצה עליה. "נראה שההנחיה הזו מונעת משיקולים פוליטיים ולא ממדע, והסוכנות לא סיפקה שום הסבר על ההנמקה והנתונים מאחורי ההמלצות הללו", כתבו הסנטורים במכתב ששלחו ב-18 ביולי לד"ר מנדי כהן, מנהל ה-CDC. "מה שנותר בחוץ בפירוש הוא ההכרה במחקר מוגבל על יכולתם של טרנסג'נדרים להניק תינוקות. "ה-CDC גם לא מספק מידע על כל סיכונים בריאותיים ובטיחותיים ייחודיים הנשקפים לפרט הטרנסג'נדר או לתינוק". "למרות שחוסר השקיפות הזה מטריד", המשיכו הסנטורים, "אולי ההיבט המדאיג ביותר של הנחיות ה-CDC הוא המקום שבו הסוכנות קובעת שספקי שירותי בריאות צריכים לעזור לאנשים טרנסג'נדרים להשיג 'תרופות לגרימת הנקה'. כידוע, אין כרגע תרופות שאושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כדי להגדיל את אספקת חלב".

---

"נראה שההנחיה הזו מונעת משיקולים פוליטיים ולא ממדע, והסוכנות לא סיפקה שום הסבר על ההנמקה והנתונים מאחורי ההמלצות הללו", כתבו הסנטורים ד"ר ביל קאסידי וד"ר רוג'ר מרשל ששלחו ב-18 ביולי לד"ר מנדי כהן, מנהל ה-CDC. "מה שנותר בחוץ בפירוש הוא ההכרה במחקר מוגבל על יכולתם של טרנסג'נדרים להניק תינוקות.

---

 שני הסנטורים דרשו מראש ה-CDC להשיב עד ל-1 באוגוסט לשאלות במכתבם, בהן בין היתר, האם ה-CDC הסתמך על מחקרים שעברו סקירת עמיתים כדי לבסס את הנחייתו להנקת טרנסג'נדרים (ובמידה שכן, לספק מחקרים אלו), על אילו נתונים התבססה הסוכנות כדי להעריך את איכות ה"חלב" של טרנסג'נדרים, את ההשפעות והסיכונים ארוכי הטווח לתינוק, כיצד שקלה הסוכנות את אזהרות ה-FDA לגבי הסיכונים הכרוכים בנטילת הדומפרידון ותרופות נוספות הניתנות לצורך השראת הנקה, אילו נתונים העריך ה-CDC לגבי הורמונים שנוטלים טרנסג'נדרים כדי לדכא את ייצור הטסטוסטרון, האם הם מופרשים בחלב שהם מייצרים, והאם יש לסוכנות נתונים כלשהם על הנזקים הפוטנציאליים של תרופות אלה.

"ה-CDC צריך להנפיק הנחיות המבוססות על נתונים תקינים ולהודיע לאנשים על סיכונים בריאותיים פוטנציאליים", כתבו הסנטורים. "הוצאת הנחיית הנקה שאינה מדגישה את הסיכונים הברורים הנשקפים לנשים טרנסג'נדריות המניקות שלא לצורך, מעמידה את ההורה והתינוק בסכנה של סיבוכים בריאותיים חמורים. ה-CDC כבר איבד את האמינות בקרב חלק נרחב של אמריקאים בגלל התפיסה שההנחיות של הסוכנות מונעות על ידי פוליטיקה, ולא מדע".