"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
הסקר חושף ש-86% מהמשתתפים אינם מאמינים למידע הרפואי של מומחים בתקשורת ו-80% אינם מאמינים לנתוני משרד הבריאות. 72% לא מאמינים גם לגופים הבינלאומיים כמו ה-FDA וה-CDC. אחוז גבוה יותר מאמין לרופאי המשפחה ולרופאים בבתי החולים
הם יושבים מדי ערב באולפנים הערוצים השונים – המומחים שכולנו התרגלנו לראות כבר שנתיים. אבל סקר בנושא האמון במערכת הבריאות שנערך על ידי "חדשות זמן אמת" חושף שהרוב המכריע של הציבור איננו מאמין למידע בנושא הקורונה שמוצג על ידי המומחים הרפואיים בתקשורת.
הסקר נערך בין התאריכים 24 ל-29 בנובמבר בקרב 570 אנשים מקרב קוראי "חדשות זמן אמת", ובדק את אמון הציבור במידע בנושא הקורונה שמועבר על ידי משרד הבריאות, רופאי המשפחה, רופאים בבתי חולים, גופים בינלאומיים כמו ה-FDA וה-CDC, ומומחים שמופיעים בתקשורת.
49% מהמשתתפים בסקר היו נשים ו-51% גברים, והגיל הממוצע היה 47 (טווח גילים 23-86).
המשתתפים נשאלו לגבי מידת האמון שלהם במידע בנושא הקורונה שמוצג על ידי גורמים רפואיים שונים. כפי שניתן להיווכח מתרשים מספר 1, מידת האמון שרוחש הציבור למידע שמציגים המומחים שמופיעים בתקשורת ולנתוני משרד הבריאות נמוכה ביותר: 86% מאמינים במידה מעטה עד מעטה ביותר למומחים בתקשורת, ו-80% מאמינים במידה מעטה עד מעטה ביותר בנתוני משרד הבריאות. לעומת זאת, מידת האמון במידע שמוסרים רופאי המשפחה גבוהה יחסית: 35% ענו כי מידת האמון שלהם ברופא המשפחה שלהם גבוהה עד גבוהה מאוד. 30% נוספים אמרו שמידת האמון שלהם ברופא המשפחה שלהם בכל הנוגע למידע בנושא הקורונה היא בינונית, ו-35% סומכים על המידע מרופא המשפחה באופן מועט עד מועט ביותר. מידת האמון במידע מרופאים בבתי החולים נמוכה יותר, אך עדיין גבוהה יחסית לזו שרוחש הציבור למשרד הבריאות ולמומחים: 20% רוחשים אמון רב עד רב מאוד, 26% אמון במידה בינונית, ו-54% מועט עד מועט מאוד.
בראיון לערוץ 13 בנושא חיסוני ילדים שנערך ב-22 בנובמבר אמרה ראשת שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס "לא צריך להאמין לממשלה ולמשרד הבריאות, אבל תאמינו לרופא הילדים שלכם". המשתתפים בסקר הנוכחי לא נשאלו אודות מידת האמון שלהם כלפי רופאי הילדים, אך יש להניח כי היא תהיה גבוהה יחסית, בדומה למידת האמון שהם רוחשים לרופא המשפחה ולרופאים בבתי החולים.
המשתתפים נשאלו גם על מידת האמון שלהם ביחס לנושאי רפואה אחרים (סולם שבין 1 ל-5). כפי שניתן לראות בתרשים מספר 2 – באופן עקבי, מידת האמון שמפגין הציבור ביחס למידע הקשור לנושאי הקורונה נמוכה יותר לעומת מידת האמון במידע על נושאים אחרים. זאת, עבור כלל הגורמים במערכת הבריאות.
בפילוח לפי מגדר התקבלו תוצאות מעניינות. כפי שניתן להיווכח מתרשים מספר 3, באופן עקבי נראה כי מידת האמון של נשים כלפי גורמי מערכת הבריאות השונים נמוכה יותר לעומת זו של גברים. עבור רופאי המשפחה והרופאים בבתי החולים לא מדובר בהבדלים מובהקים. לעומת זאת, עבור הגורמים הבאים: גופים בינלאומיים כמו ה-FDA וה-CDC, משרד הבריאות ומומחים המתראיינים בתקשורת, מדובר בהבדלים מובהקים בין המגדרים. כלומר, נשים מאמינות פחות לגורמים האלה. האם מדובר באינטואיציה נשית, או בסיבה אחרת לממצאים האלה?
אמון ברופאים מוגדר כמצב שבו המטופל מאמין בכך שהרופא ידאג לאינטרסים שלו. קיים קשר הדוק בין אמון המטופל ברופא לבין הרצון של המטופל להיות מעורב בקבלת ההחלטות ביחס לטיפול. מרכיב האמון הינו קריטי ליחסי רופא-מטופל, שכן איכות הקשר ביניהם יכולה להשפיע על פרמטרים כגון פנייה לטיפול, היענות לקבלת טיפול, החלמה ושיפור קליני. אמון ברופא הוא תנאי לשביעות רצון גבוהה יותר של המטופל, אשר קשורה להיענות גבוהה יותר לטיפול הרפואי המומלץ על-ידי הרופא.
מחקרים קודמים הראו שהאמון של הציבור ברופאים גבוה יחסית, גם כאשר האמון שלהם במערכת הבריאות באופן כללי נמוכה, אך כעת נראה כי האמון צנח לנקודת שפל חסרת תקדים גם כשמדובר ברופאים. כך, בסקר שנערך בשנת 2017 על-ידי המכון הלאומי לחקר מדיניות הציבור, נמצא כי 61% מהמשתתפים נותנים אמון ברופאים בקהילה במידה רבה עד רבה מאוד, ו-39% נותנים אמון ברופאים בבתי החולים במידה רבה עד רבה מאוד. לעומת זאת, בסקר הנוכחי כאמור, 35% מהנשאלים דיווחו כי הם מאמינים לרופא המשפחה במידה רבה עד רבה מאוד, ו-20% אמרו שהם מאמינים לרופא בבית חולים במידה רבה עד רבה מאוד. האמון במערכת הבריאות נמוך עוד יותר, ונראה כי השנתיים האחרונות הובילו לחוסר אמון כמעט מוחלט מצד רוב הציבור.
הסקר נערך על-ידי אנה גרסימנקו, חוקרת בתחום מדעי החברה.
[1] כל ההבדלים בין אמון לגבי נושא הקורונה לעומת האמון לגבי נושאים אחרים הם מובהקים ברמת מובהקות p<0.001
[2] עבור גופים בינלאומיים, נתוני משרד הבריאות ומומחים שמופיעים בתקשורת, ההבדלים בין גברים לבין נשים הם מובהקים ברמת מובהקות p<0.01.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים
כך עולה ממסמכים חדשים של פייזר, ששוחררו השבוע במסגרת הסבב השני של גילוי המסמכים שכפה בית המשפט על ה-FDA. כמו כן, מתברר שהחברה ידעה שתופעות הלוואי חמורות יותר בצעירים, ושהסיכון למיוקרדיטיס גבוה בהרבה מכפי שנטען
הממצאים החמורים נחשפו במסמכים ששחררו ה-FDA ורשות הבריאות באוסטרליה, ומראים שפייזר וה-FDA הסתירו את המידע. הממצאים בבעלי חיים "טואטאו", וסיווג החיסון שונה ל"בטוח בהריון"
כבר בחודש ספטמבר עדכנה האגודה האמריקאית לרפואה קודים ייחודיים עבור הפורמולה החדשה - הן עבור חיסוני הילדים והן עבור החיסונים המיועדים למבוגרים. בכירי פייזר הודו בדיון ב-FDA שהפורמולה החדשה מעולם לא עברה מחקרים קליניים
לציבור מגיע דין וחשבון מלא ושקוף ממערכת ניטור הבטיחות של ה-CDC, כולל התוצאות של דוחות וניתוחי ביניים. זאת, בין אם באמצעות בקשה על פי חוק חופש המידע, צו מהקונגרס או אמצעים אחרים כלשהם
בתגובה לבקשה על פי חוק חופש המידע מודה ה-CDC שאין בידיו הוכחה אפילו למקרה אחד שבו אדם המחוסן באופן טבעי לקורונה לאחר שכבר היה חיובי בעבר לנגיף, הדביק אדם אחר. לעומת זאת, ישנן שפע של ראיות מחקריות לכך שהמחוסנים דווקא כן מדביקים. אז על מה בדיוק מבוסס התו הירוק?
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.