בואו להשפיע עוד היום
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
חשיפה: שיעור מקרי המוות מחיסוני הקורונה בקרב ילדים בני 10-17 גבוה פי 89 לעומת חיסוני שפעת
שיעור מקרי המוות מחיסוני הקורונה בקרב ילדים בני 10-17 גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת. כך עולה מניתוח השוואתי של דיווחי תופעות הלוואי והתמותה בעקבות חיסוני שפעת לעומת חיסוני הקורונה
מניתוח של נתוני המערכת האמריקאית VAERSלניטור תופעות לוואי שערך ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מצא שבקרב ילדים בני 10-17 שיעור תופעות הלוואי בעקבות חיסוני הקורונה גבוה פי 37 לעומת חיסוני השפעת, שיעור תופעות הלוואי החמורות גבוה פי 76 לעומת חיסוני השפעת, ושיעור מקרי המוות גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת.
לצורך הניתוח, בחן ד"ר גצקו את הדיווחים אודות מקרי מוות ואודות מקרים של תופעות לוואי חמורות בילדים במערכת ה-VAERS. הוא חישב את שיעור האירועים ל-100 אלף מנות חיסון בכל אחת מקבוצות הגיל - הן עבור חיסוני השפעת והן עבור חיסוני הקורונה, ואז חישב את היחס ביניהם.
עבור חיסוני השפעת, החישובים מבוססים על השיעור הממוצע של דיווחים מחמש עונות שפעת, מ-2015-2019.
חשוב לציין שאחד החסרונות של מערכת ה-VAERS, כפי שהסיקו חוקרים, הוא שהיא לוקה בתת-דיווח ניכר של תופעות לוואי. ד"ר דיוויד קסלר, שהיה ראש ה-FDA הודה בעבר ששיעור שיעור הדיווחים המגיעים למערכת מוערך בכ-1% עד 10% בלבד משיעורם האמיתי. בדו"ח שפורסם ב-2010 בהזמנת המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה-CDC) הסיקו החוקרים שלמערכת מדווחות "פחות מ-1% מפגיעות החיסונים".
מהי הסיבה לעלייה המהירה? "התשובה היא שזה לא ברור", אומר ד"ר גצקו. "לא ברור האם מדובר בשינוי אמיתי או בעדכון מאוחר של מקרים קודמים שמופיעים במערכת ה-VAERS. כך או כך, אלו ממצאים חמורים ביותר".
בואו להשפיע עוד היום
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
חוות דעתו של מלפפון הים על הציפורים המגביהות עוף
כעצם הירך שלך נשברת, שמע בעצת מוסכניק, כי מוסכניקים מבנים הרבה יותר טוב מאורתופדיםכשרכבך תקול, שמע בעצת אופה הלחם, כי נחתום אמון על נבכי הקרבורטור והגיר לאין שעור ממוסכניק
כשתכין עוגה, שמע בעצתו של סטטיסטיקאי, כי הוא בקי בתורת התפחת הבצק והשמר הגם שלא למד להבעיר תנור
כשתרצה לנתח נתונים רפואיים או סטאטיים תקשיב לניתוח הבלעדי , יוצא הדופן ופורץ הדרך של לאנתרופולוג וסוציולוג
אמת אלטרנטיבית
בנובמבר 2016 הכותבת פורסמה במדור הבריאות של ynet ,כתבה העוסקת במחקרי בטיחות של החיסון נגד נגיף הפפילומה. בכתבה זו דיווחה העיתונאית יפה שיר-רז על תלונת חוקרים מקבוצתקוקריין הנורדית כנגד הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) בנוגע לקביעתה על בטיחות החיסון. למרבה הצער בכתבה הוצג מידע חלקי בלבד, מניפולטיבי, כזה שבאופן מפורש מטעה את הקוראים.
בתגובה עמותת מדעת שלחה מכתב למגזין מנטה (מצורף בזאת ), בדבר כתבותיה של שיר רז. במכתב הם מפרטים ליקויים בכתבותיה, ומציינים כי הם מטעים את הציבור. ב-2017 חזרה על התעלול הגברת שיר רז אבל הפעם עמדו על המוקד חיסוני השפעת. העמותה הוציאה הודעה לעיתונות בעקבות כתבתה של שיר רז על חיסון השפעת, הודעה המציינת כי הכתבה מסכנת חיי אדם (מצורף בזאת).
קראתי פוסט של הגברת שיר רז בו היא מספרת על כך שהיא גאה שוב להיות חוקרת ועיתונאית.
אך אומרים? פעם אחת – מקרה, פעמיים – צרוף מקרים, שלוש בעמים – שיטה!
נו באמת, "זמן חדשות אמת"? לצערי, לא עיתונאית ובוודאי שלא חוקרת. אלא משהיא עם דעות ואג'נדה כמעט דתית שמוסוות היטב תחת בליל של עובדות חלקיות, חצאי אמת וסקירות מגמתיות.
"זמן חדשות אמת" היא פלטפורמה אלטרנטיבית – שמציגה דעות אלטרנטיביות, עובדות אלטרנטיביות ואמת אלטרנטיבית. אז, אין עובדות אלטרנטיביות במדע, ובוודאי שאין אמת אחרת.
https://www.midaat.org.il/wp-content/uploads/2016/11/למגזין-מנטה-הטעיית-הציבור-בכתבתה-של-יפה-שיר-רז-מ-4-בנובמבר.pdf
https://www.midaat.org.il/midaat/press/releases/ynet_risk_people/
עמותת מדעת?
איזו דעת יש בדיוק בעמותה שמתעלמת מתופעות הלוואי של חיסונים שכתובה שחור על גבי לבן בעלוני הייצור של החיסונים עצמם, או זו שכתבה שאינה מוצאת קשר בין שינויי הוסת הנשית לחיסוני הקורונה. עמותה שמופעלת על ידי רופאים שמנהלים מחקרים שממומנים על ידי חברות הפארמה אן הנציגים של משרד הבריאות שמשתיקים את תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בישראל. הכותבת לא שיקרה, המערכת האמריקאית לדיווח על תופעות לוואי לפחות אוספת נתונים. בישראל מתעלמים לחלוטין מדיווחים.נאיבי או ... ?
עמותת מדעת = עמותת מטעם , לך תקרא ספר מלפני 20 שנה '' הגנן המתמיד'' ותבין באיזה ''גן עדן של שוטים'' רוב העולם ,ג'ון דה לה קארה הסופר כותב בסוף שאמנם הסיפור דימיוני אך בעבודת התחקיר שעשה לפני הדברים שגילה מחווירים לעומת הסיפור , ''קצה הקרחון'' את חברות הפארמה והתאגידים שמעליהן עד קצה הפירמידה לא מעניינת הבריאות של האנושות אלא רק לאסוף עוד כסף וכח וזה במקרה הטוב , אותם תאגידים הם שמייצרים את המחלות ע'י התעשיות שבבעלותם והם שמפתחים ומוכרים את ''התרופות ''
'זריקות הפלא' להרזיה: לצד הפופולריות הגוברת, רשימת תופעות הלוואי מתארכת
הן מתוארות כ"תרופות הפלא" להרזיה, וקמפיין עטור כוכבים ומשפיענים הוביל לזינוק אקספוננציאלי בכמות המרשמים שלהן בשנים האחרונות. ואולם, לצד הפופולריות הגדלה של התרופות מקבוצת ה-GLP-1, מצטברים גם דיווחים על מגוון תופעות לוואי, חלקן חמורות, כולל שיתוק קיבה, דלקת בלבלב, סרטן בלוטת התריס, מחשבות אובדניות ועוד. כתבה זו סוקרת את התופעות והסיכונים המרכזיים שדווחו
מחקר: הניסויים הקליניים שהובילו לאישור הפרוזאק לילדים ובני נוער העלימו מקרים של ניסיונות התאבדות לאחר נטילת התרופה
היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים
חשיפה: כבר באוגוסט 2020 ה-CDC צפה עד 1,000 דיווחי תופעות לוואי ביום ב-VAERS מחיסוני הקורונה – 40% מהם חמורים
המידע החדש נחשף באמצעות בקשת חופש מידע, בחוזים עם חברה שה-CDC התקשר עימה לטיפול בדיווחי ה-VAERS. צפי זה של ה-CDC מייצג עלייה של 600% ביחס למספר השנתי הממוצע, וכמות גדולה פי 8 משיעור הדיווחים החמורים
אופטלגין כמשל: תופעות לוואי נדירות או מניפולציות בחישוב?
תופעת לוואי נדירה של 1 למיליון"? משרד הבריאות טוען כבר שנים שאגרנולוציטוזיס, התופעה שממנה נפטרה בשבוע שעבר הצעירה בת ה-19 לאחר נטילת אופטלגין, היא נדירה. אבל האומנם זה כך? חוקרים מצביעים על כך שהנתון המצוטט הזה הוא תוצאה של מניפולציה בחישוב שנעשתה כבר לפני שנים במחקר מטעם היצרנית הגרמניה של התרופה. במניפולציה דומה מאוד השתמש לאחרונה המשרד כדי לנסות "לגמד" את שכיחות תופעות הלוואי של חיסון פייזר
משרד הבריאות הוזהר מפני תביעות משפטיות בעקבות ממצאים מדאיגים על תופעות הלוואי של חיסון הקורונה - ומסתיר את הממצאים מהציבור
בישראל לא הייתה מערכת לדיווח על תופעות לוואי במהלך כל שנת 2021. משרד הבריאות הזמין צוות חוקרים לנתח את הדיווחים ממערכת חדשה שהוקמה בדצמבר 2021. כעבור 6 חודשים, בדיון שהוקלט ונחשף, החוקרים הציגו ממצאים חמורים, כולל תופעות ארוכות טווח, אותות בטיחות חדשים וקשר סיבתי לחיסון, והזהירו את המשרד מתביעות משפטיות. בתגובה, המשרד פרסם דו"ח מניפולטיבי וטען שלא נמצאו שום תופעות חדשות
משרד הבריאות הסתיר מהצט"מ את המחקר שהצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי מחיסון פייזר בילדים קטנים
ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"
בואו להשפיע עוד היום
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
אולי יעניין אותך גם...
