"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
שיעור מקרי המוות מחיסוני הקורונה בקרב ילדים בני 10-17 גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת. כך עולה מניתוח השוואתי של דיווחי תופעות הלוואי והתמותה בעקבות חיסוני שפעת לעומת חיסוני הקורונה
מניתוח של נתוני המערכת האמריקאית VAERSלניטור תופעות לוואי שערך ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, הוא מצא שבקרב ילדים בני 10-17 שיעור תופעות הלוואי בעקבות חיסוני הקורונה גבוה פי 37 לעומת חיסוני השפעת, שיעור תופעות הלוואי החמורות גבוה פי 76 לעומת חיסוני השפעת, ושיעור מקרי המוות גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת.
לצורך הניתוח, בחן ד"ר גצקו את הדיווחים אודות מקרי מוות ואודות מקרים של תופעות לוואי חמורות בילדים במערכת ה-VAERS. הוא חישב את שיעור האירועים ל-100 אלף מנות חיסון בכל אחת מקבוצות הגיל - הן עבור חיסוני השפעת והן עבור חיסוני הקורונה, ואז חישב את היחס ביניהם.
עבור חיסוני השפעת, החישובים מבוססים על השיעור הממוצע של דיווחים מחמש עונות שפעת, מ-2015-2019.
חשוב לציין שאחד החסרונות של מערכת ה-VAERS, כפי שהסיקו חוקרים, הוא שהיא לוקה בתת-דיווח ניכר של תופעות לוואי. ד"ר דיוויד קסלר, שהיה ראש ה-FDA הודה בעבר ששיעור שיעור הדיווחים המגיעים למערכת מוערך בכ-1% עד 10% בלבד משיעורם האמיתי. בדו"ח שפורסם ב-2010 בהזמנת המרכז לבקרת מחלות האמריקאי (ה-CDC) הסיקו החוקרים שלמערכת מדווחות "פחות מ-1% מפגיעות החיסונים".
מהי הסיבה לעלייה המהירה? "התשובה היא שזה לא ברור", אומר ד"ר גצקו. "לא ברור האם מדובר בשינוי אמיתי או בעדכון מאוחר של מקרים קודמים שמופיעים במערכת ה-VAERS. כך או כך, אלו ממצאים חמורים ביותר".
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים
המידע החדש נחשף באמצעות בקשת חופש מידע, בחוזים עם חברה שה-CDC התקשר עימה לטיפול בדיווחי ה-VAERS. צפי זה של ה-CDC מייצג עלייה של 600% ביחס למספר השנתי הממוצע, וכמות גדולה פי 8 משיעור הדיווחים החמורים
תופעת לוואי נדירה של 1 למיליון"? משרד הבריאות טוען כבר שנים שאגרנולוציטוזיס, התופעה שממנה נפטרה בשבוע שעבר הצעירה בת ה-19 לאחר נטילת אופטלגין, היא נדירה. אבל האומנם זה כך? חוקרים מצביעים על כך שהנתון המצוטט הזה הוא תוצאה של מניפולציה בחישוב שנעשתה כבר לפני שנים במחקר מטעם היצרנית הגרמניה של התרופה. במניפולציה דומה מאוד השתמש לאחרונה המשרד כדי לנסות "לגמד" את שכיחות תופעות הלוואי של חיסון פייזר
בישראל לא הייתה מערכת לדיווח על תופעות לוואי במהלך כל שנת 2021. משרד הבריאות הזמין צוות חוקרים לנתח את הדיווחים ממערכת חדשה שהוקמה בדצמבר 2021. כעבור 6 חודשים, בדיון שהוקלט ונחשף, החוקרים הציגו ממצאים חמורים, כולל תופעות ארוכות טווח, אותות בטיחות חדשים וקשר סיבתי לחיסון, והזהירו את המשרד מתביעות משפטיות. בתגובה, המשרד פרסם דו"ח מניפולטיבי וטען שלא נמצאו שום תופעות חדשות
ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"
ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.