בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

בקשת חופש מידע חושפת: ה-CDC לא בדק אותות בטיחות ביחס לתופעות לוואי מדאיגות במערכת ה-VAERS

| 5194 צפיות
| 5194 צפיות

ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת

| ג'וש גצקו | רפואה ומדע

בספטמבר האחרון פרסמתי מאמר באתר The Defender של Children's Health Defense, שבו הצגתי את אותות הבטיחות המדאיגים והחד-משמעיים ביחס לחיסוני הקורונה, המגיעים ממערכת ה-VAERS האמריקאית – מערכת הדיווח על תופעות לוואי (המאמר פורסם גם בעברית, במגזין זמן אמת). אם אותות הבטיחות היו ברורים כל כך, מדוע איש אינו עושה מאומה, תהיתי במאמר ההוא. האם מישהו הקשיב?

כעת, תשעה חודשים לאחר מכן, ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות לתופעות לוואי מדאיגות ב-VAERS. ואולם, בקשת חופש מידע מגלה שהסיבה לכך שהסוכנות לא מצאה אותות כאלה – היא פשוט משום שלא חיפשה אותם! זאת, למרות הבטחה מפורשת במסמך רשמי לעשות זאת.


"כריית נתונים היא מחוץ לתחום של הסוכנות"

בסוף ינואר 2021 פרסם ה-CDC מסמך תדרוך, המתאר את נהלי ההפעלה הסטנדרטיים (SOP) של הסוכנות, לניטור מתמשך של מערכת ה-VAERS לאותות בטיחות מחיסוני הקורונה. המסמך מתאר את הניתוחים שצוות VAERS במשרד בטיחות החיסונים של ה-CDC עמד לבצע במאמץ "חסר התקדים" שלהם לנטר את בטיחות החיסונים החדשים לקורונה. התהליך שתואר במסמך כלל תוכנית להפקת טבלאות שבועיות של שכיחות של כארבעים אירועי לוואי שונים. על פי המסמך, הצוות גם אמור היה לעסוק בכריית נתונים באמצעות חישוב של מה שנקרא יחסי דיווח פרופורציונליים (PRR's), וליצור טבלאות עם התוצאות (תוכלו לקרוא את המסמך בקישור למעלה. לפרטים נוספים - ראו בפרט סעיפים 2.2-2.5):

WhatsApp Image 2022 06 19 at 17.56.42

לבקשתי, הצוות המשפטי ב-CHD הגיש בקשת חופש מידע ל-CDC ובו נדרשה הסוכנות לספק את המסמכים הבאים:

1. עותקים של הטבלאות השבועיות שהסוכנות הבטיחה שתפיק מה-1 בפברואר עד ל-30 בספטמבר, 2021.

2. עותקים של כל הטבלאות, הניתוחים והדוחות שנוצרו ביחס ל'ניתוחי זיהוי אותות' כמתואר בסעיפים 2.3 ו-2.5 של מסמך ה-SOP, גם הם – מ-1 בפברואר עד ה-30 בספטמבר, 2021.


תשובת ה-CDC לבקשת חופש המידע הייתה בלתי נתפסת:

WhatsApp Image 2022 06 19 at 17.58.21

במכתב התגובה שלה, הסוכנות ציינה כי "לא בוצעו בדיקות PRR על ידי ה-CDC", וכי "כריית נתונים היא מחוץ לתחום של הסוכנות". זאת, למרות שכאמור, מסמך ה-SOP שלהם מינואר הצהיר שהם יבצעו כריית נתונים.

מכתב התגובה ממשיך ואומר כי הסוכנות "ערכה 'הערכת אותות' כמתואר בסעיף 2.5 (כלומר, העריכה שקיים קשר סיבתי בין החיסון לבין ה-TTS ודלקת בשריר הלב), הערכה זו לא כללה תיעוד פורמלי".

WhatsApp Image 2022 06 19 at 17.59.52


במכתב התגובה שלה, הסוכנות ציינה כי "לא בוצעו בדיקות PRR על ידי ה-CDC", וכי "כריית נתונים היא מחוץ לתחום של הסוכנות". זאת, למרות שכאמור, מסמך ה-SOP שלהם מינואר הצהיר שהם יבצעו כריית נתונים.


 

אילו רשומות אם כך כן היו מעורבות? תקציב ה-CDC בשנת 2021 עמד על למעלה משמונה מיליארד דולר, אך הסוכנות קיבלה מימון משלים עבור תקציב כולל של למעלה מ-34 מיליארד דולר. מה הם עושים עם כל הכסף הזה? דבר אחד אנו יודעים כעת בוודאות: הם לא משתמשים בו כדי לפקח על בטיחות החיסונים כפי שהבטיחו. הם טענו שניטור הנתונים שהם עושים היה קפדני וחסר תקדים. הם אמרו שהם הולכים להשתמש בכלי המעקב התרופתי הבסיסי ביותר, PRRs, כדי לפקח על הבטיחות. הם שיקרו.

יתר על כן, למרות שמכתב התגובה שלהם מגדיר 'הערכת אותות' כמציאת קשר סיבתי, הוא מתייחס למעשה לכל ניתוחי המעקב שנעשו בעקבות אות בטיחות, כמתואר במסמך SOP:

WhatsApp Image 2022 06 19 at 18.04.12

וזה לא הכל. עומקו כישלון ניטור הבטיחות של ה-CDC אינו מסתכם בזאת. ביקשנו את הטבלאות השבועיות שהם הבטיחו להפיק החל מה-1 בפברואר 2021, מכיוון שמסמך ה-SOP היה מיום 29 בינואר. אבל הטבלה הראשונה שהם סיפקו לנו היא מה-2 באפריל. זה אומר שהם רק התחילו "לנטר" את ה-VAERS יותר משלושה חודשים לאחר תחילתו של מבצע החיסונים באמצע דצמבר. כיצד אפוא יכולה מערכת ה-VAERS לשמש כמערכת אזהרה מוקדמת?


צוות ה-CDC רק התחיל "לנטר" את ה-VAERS יותר משלושה חודשים לאחר תחילתו של מבצע החיסונים באמצע דצמבר. כיצד אפוא יכולה מערכת ה-VAERS לשמש כמערכת אזהרה מוקדמת?


 

יתירה מכך, ה-CDC גם אמר שהם עומדים לייצר לא פחות משמונה טבלאות שונות מדי שבוע. תוכלו לראות את הרשימה בסעיף 2.2.2 במסמך SOP עמודים 15-16. זה כולל:

טבלה 1. כל הדיווחים בעקבות חיסוני קוביד-19 לפי חומרה ושם יצרן/מותג נבחר.

טבלה 2. 25 תופעות הלוואי המדווחות בשכיחות הרבה ביותר.

טבלה 3. דיווחים על תופעות הלוואי המופיעות לאחר חיסון בחיסוני קוביד-19, מרובדים על פי קבוצת גיל (גילאים <18 שנים, 18-49 שנים, 50-64 שנים, 75-84, שנים, 85+ שנים, לא מדווחות): 

מוות • מחלת קוביד-19 • תסמונת גיאן ברה (GBS) • פרכוסים • שבץ מוחי • נרקולפסיה/קטפלקסיה • אנפילקסיס • אוטם חריף בשריר הלב • מיופריקרדיטיס • הפרעות קרישה • מיאליטיס רוחבית • תסמונת דלקתית רב מערכתית במבוגרים (MIS-A).

טבלה 4. מגמות דיווח של תופעות לוואי המופיעות לאחר חיסון בחיסוני קוביד-19, מרובדות על פי קבוצת גיל (<12 חודשים, 12-35 חודשים, 36-59 חודשים, 5-11 שנים, 12-20 שנים, >20 שנים, לא מדווח): 

מחלת קוואסאקי • תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (MIS-C)

טבלה 5. דיווח על מגמות של חיסון במהלך הריון בעקבות חיסון בחיסוני קוביד-19, מרובדות על פי קבוצת גיל (גילאים <18 שנים, 18-29 שנים, 30-39 שנים, 40-49 שנים, ≥50 שנים, לא מדווחים).

טבלה 6. דיווח על מגמות של הפרעות אוטואימוניות לפי חלוקה למערכות איברים, בעקבות חיסון בחיסוני קוביד-19, לפי קבוצת גיל (גילאים <18 שנים, 18-49 שנים, 50-64 שנים, 65-74 שנים, 75+ שנים, לא דווחו)

טבלה 7. מגמות דיווח של תופעות לוואי לניטור אך לא מופשט (טבלה 2, עמ' 8), בעקבות חיסון בחיסוני קוביד-19 לפי קבוצת גיל (גילאים <18 שנים, 18-49 שנים, 50-64 שנים, 75-84 , שנים, 85+ שנים, לא מדווח).

טבלה 8. טעויות חיסון.

 

ניתוח חלקי וחסר

כמה טבלאות כאלה ייצרו צוותי ה-CDC בפועל? מתברר שהדוחות השבועיים שלהם כוללים 2 טבלאות בלבד:

טבלה אחת המפרטת את מספר מקרי המוות שדווחו, דיווחים חמורים שאינם מוות, דיווחים לא חמורים, וכל הדיווחים על פי מדינה; וטבלה שנייה המדווחת על הנתונים המפורטים למעלה עבור טבלאות 3-5 לפי גיל.

לעומת זאת, חסרה טבלה עם תופעות הלוואי מחולקות על פי יצרן; טבלה 2 לא קיימת כלל; קבוצות הגיל שהובטח לחלק על פיהן בטבלה 4 שונות לחלוטין (כאשר טווח הגילאים הנמוך ביותר הוא 0-17 שנים); והמידע שהובטח בטבלאות 6 ומעלה אינו קיים - כולל היעדר מידע על מחלות אוטו-אימוניות.

כיצד על סמך ניתוח חלקי ובעייתי זה יכולה הייתה הוועדה המייעצת ל-FDA (ה-VRBPAC) לטעון שחיסונים אלו בטוחים כמו חיסוני הילדות הרגילים, ושמערכת ה-VAERS איננה מראה שום אותות בטיחות מדאיגים?

יש עדיין עבודת מחקר רבה לעשות. מכתב התגובה של ה-CDC ומסמך ה-SOP טוענים שה-FDA אכן ביצע כריית נתונים. אנחנו נגיש בקשות חופש מידע נוספות ל-FDA כדי לקבל גם את המידע הזה. אנחנו גם הולכים לנסות להשיג את מסמכי זיהוי האותות/ההערכה/המיילים הבלתי פורמליים שבידיהם.

תוכלו לראות את כל הטבלאות שה-CDC סיפק בתגובה לבקשת חופש המידע כאן.


ד"ר ג'וש גוצקו, Ph.D, הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.




בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


גלית נאור
חקר האמת
כל פעם מופתעת מחדש אילו אמצעים עקיפים וכמה מאמץ נדרשים על מנת לקבל תשובות בסיסיות שקשורות לבטיחות חיסוני הקורונה. העדר המידע פוגע ביכולת של הציבור לקבל החלטות מושכלות לגבי ההתחסנות וביכולת של הרופאים והמדענים לזהות את אלה שלקו בתופעות לוואי, לחקור את תופעות הלוואי ומנגנון הפגיעה ולטפל בהתאם.
3
אלה נווה
כל הכבוד לכם על תחקיר חשוב ומעמיק מאוד
חשוב מאוד
3

'זריקות הפלא' להרזיה: לצד הפופולריות הגוברת, רשימת תופעות הלוואי מתארכת

הן מתוארות כ"תרופות הפלא" להרזיה, וקמפיין עטור כוכבים ומשפיענים הוביל לזינוק אקספוננציאלי בכמות המרשמים שלהן בשנים האחרונות. ואולם, לצד הפופולריות הגדלה של התרופות מקבוצת ה-GLP-1, מצטברים גם דיווחים על מגוון תופעות לוואי, חלקן חמורות, כולל שיתוק קיבה, דלקת בלבלב, סרטן בלוטת התריס, מחשבות אובדניות ועוד. כתבה זו סוקרת את התופעות והסיכונים המרכזיים שדווחו

חשיפה: כבר באוגוסט 2020 ה-CDC צפה עד 1,000 דיווחי תופעות לוואי ביום ב-VAERS מחיסוני הקורונה – 40% מהם חמורים

| ג'וש גצקו | רפואה ומדע

המידע החדש נחשף באמצעות בקשת חופש מידע, בחוזים עם חברה שה-CDC התקשר עימה לטיפול בדיווחי ה-VAERS. צפי זה של ה-CDC מייצג עלייה של 600% ביחס למספר השנתי הממוצע, וכמות גדולה פי 8 משיעור הדיווחים החמורים

אופטלגין כמשל: תופעות לוואי נדירות או מניפולציות בחישוב?

| יפה שיר-רז | רפואה ומדע

תופעת לוואי נדירה של 1 למיליון"? משרד הבריאות טוען כבר שנים שאגרנולוציטוזיס, התופעה שממנה נפטרה בשבוע שעבר הצעירה בת ה-19 לאחר נטילת אופטלגין, היא נדירה. אבל האומנם זה כך? חוקרים מצביעים על כך שהנתון המצוטט הזה הוא תוצאה של מניפולציה בחישוב שנעשתה כבר לפני שנים במחקר מטעם היצרנית הגרמניה של התרופה. במניפולציה דומה מאוד השתמש לאחרונה המשרד כדי לנסות "לגמד" את שכיחות תופעות הלוואי של חיסון פייזר

משרד הבריאות הוזהר מפני תביעות משפטיות בעקבות ממצאים מדאיגים על תופעות הלוואי של חיסון הקורונה - ומסתיר את הממצאים מהציבור

| יפה שיר-רז | רפואה ומדע

בישראל לא הייתה מערכת לדיווח על תופעות לוואי במהלך כל שנת 2021. משרד הבריאות הזמין צוות חוקרים לנתח את הדיווחים ממערכת חדשה שהוקמה בדצמבר 2021. כעבור 6 חודשים, בדיון שהוקלט ונחשף, החוקרים הציגו ממצאים חמורים, כולל תופעות ארוכות טווח, אותות בטיחות חדשים וקשר סיבתי לחיסון, והזהירו את המשרד מתביעות משפטיות. בתגובה, המשרד פרסם דו"ח מניפולטיבי וטען שלא נמצאו שום תופעות חדשות

משרד הבריאות הסתיר מהצט"מ את המחקר שהצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי מחיסון פייזר בילדים קטנים

ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"

ה-FDA מתעלם מעשרות מקרים של תופעות לוואי חמורות ורב-מערכתיות בתינוקות – וטוען שפייזר הוכיחה שהחיסון שלה בטוח

במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...