הצלב האדום מינה למנכ"לו את ראש אונר"א לשעבר – למרות שזה נאלץ להתפטר מאונר"א בעקבות דו"ח חמור על שחיתות והתנהלות מינית לא ראויה

הצלב האדום הודיע ביום שישי (22 בדצמבר) כי מינה למנכ"ל הארגון את פייר קרנבויהל, המנהל לשעבר של אונר"א, סוכנות הפליטים הפלסטינית. זאת, למרות שקרנבהל נאלץ ב-2019 להתפטר מהארגון בעקבות דו"ח פנימי חמור שחשף שערוריות של שחיתות, ניהול כושל, ניצול לרעה של סמכות ורומן עם עובדת, שעבורה הוא יצר במיוחד משרה של יועצת בכירה, ולקח אותה איתו למסעותיו ברחבי העולם.

"אספת הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) מינתה את פייר קרנבויהל למנכ"ל הבא של הארגון", נכתב בהצהרה. "הוא מוכר כמנהיג אסטרטגי ומכוון מטרה עם ניסיון ארגוני עמוק ומסירות לצלב האדום".

ב-29 ביולי 2019, דיווח אל-ג'זירה כי דו"ח חקירה פנימי של אונר"א, שאותה הזמין מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, חשף ניצול סמכות לכאורה בקרב ההנהלה הבכירה של הארגון, כולל ראש הארגון קרנבהל, והזהיר כי קרנבויהל ובכירים נוספים באונר"א מהווים "סיכון עצום למוניטין של האו"ם", וכי "יש לשקול בזהירות את פיטוריהם המיידיים".

ב-6 בנובמבר 2019, אונר"א פרסמה הצהרה שלפיה משרד האו"ם לשירותי פיקוח פנימיים (OIOS) השלים חלק מהחקירה המתמשכת שלו בעניינים הקשורים לניהול אונר"א, וכי למרות ש"ממצאיו הראשוניים אינם כוללים הונאה או ניצול פסול של כספים על ידי הנציב הכללי", הרי ש"ישנן בעיות ניהוליות שצריך לטפל בהן". על אף ההצהרה הפושרת הזו של הממצאים, משרד דובר האו"ם הודיע לעיתונאים כי המזכ"ל גוטרש החליט להוציא את קרנבהל "לחופשה מנהלית עד שהנושאים הללו יתבררו יותר".

בתוך פחות מ-24 שעות ממועד ההודעה, התפטר קרנבויהל מתפקידו. בכך הוא ביטל למעשה את ההליך המשמעתי, ומנע חשיפה רשמית של הממצאים שליליים נגדו, כמו גם את המשך החקירה. דוחות חקירות של OIOS לעולם אינם מתפרסמים, בראש ובראשונה כדי להגן על מושאי החקירות.

הפילגש מונתה ל"יועצת בכירה"

קרנבויהל השוויצרי המונה לתפקיד ראש אונר"א ב-2014. אף על פי שהדו"ח עצמו לא פורסם – בהתאם למדיניות האו"ם - אל ג'אזירה והעיתון השוויצרי Sonntagszeitung טענו כי הוא הגיע לידיהם, וכי מבדיקתו עולה כי החקירה העלתה האשמות "אמינות ומאוששות" על התעללות אתית חמורה מצד קרנבהל, "התנהלות מינית לא ראויה, נפוטיזם, אפליה והתעללויות מצד הצוות הבכיר, למען רווח אישי, כדי לדכא התנגדות לגיטימית, וכדי להשיג את מטרותיהם האישיות".

על פי הדיווח של אל ג'אזירה, שאף זכה בפרס על מספר כתבות בנושא, כבר בסוף אותה שנה, הוא "הביע עניין מיוחד" במריה מוחמדי, שהייתה קצינת פרויקטים בתחום יחסי חוץ בארגון. ב-2015 הוא יצר עבור פילגשו משרה של "יועצת מיוחדת".

עלויות המשרה מומנו על ידי משרד החוץ השוויצרי ממרץ 2015 עד דצמבר 2018. "הדו"ח אומר כי לאחר המינוי, מהר מאוד התברר לעובדים במשרד ההנהלה של אונר"א ובמחלקת קשרי חוץ ותקשורת (ERCD) שהיחסים ביניהם עברו 'מעבר למקצועי'", דיווח אל ג'אזירה. על פי הדיווח, עוד נטען בדו"ח כי "היחסים בין השניים יצרו 'סביבה רעילה' לעמיתים במשרד ההנהלה וגרמו ל'מבוכה תכופה לעמיתים של ERCD ואחרים בעת התמודדות עם מדינות חברות', כולל נציגי תורמים ותורמים". עוד עולה מהדו"ח, על פי העיתון, כי לאחר המינוי, קרנבויהל לקח איתו את מוחמדי "לרוב המכריע של נסיעות העסקים שלו, תוך שימוש בסמכותו להשיג ויתורים המאפשרים לה לטוס איתו במחלקת עסקים".

בנוסף, על פי התחקירים, הדו"ח התמקד גם במינויים וניסיונות מינוי לא תקינים של קרנבויהל בהנהלה הבכירה. על פי אל ג'אזירה, הדו"ח מצא שסגניתו האמריקאית של קרנבהל סנדרה מיטשל וראש הצוות שלו חכאם שאהוואן, עבדו איתו בעבר באופן צמוד במשך מספר שנים. כמו כן, נטען בדו"ח כי מיטשל, באמצעות שאהוואן ואנשי צוות נוספים, ניסתה להשיג מינוי בכיר יותר לבן זוגה, רוברט לנגרידג', וכי החל מאוקטובר 2018 הוא מונה לתפקיד סגן מנהל במשרד השדה של אונר"א בירדן. זאת, על פי הדו"ח, "בתהליך גיוס לא סדיר ובניגוד לאיסור האו"ם והסוכנות על מינוי בן זוג".

הספין של קרנבהל: 'מזימה של טראמפ, ישראל והיהודים לחסל את אונר"א'

מיד לאחר התפטרותו החל קרנבהל לקדם ספין שקרי, שלפיו הוא נדחק אל מחוץ לארגון על רקע פוליטי, בעקבות לחץ משותף שהפעילו נשיא ארצות הברית לשעבר טראמפ, ישראל והיהודים.

בשרשור שכתב הלל נוייר, עו"ד קנדי ומנכ"ל UN Watch ארגון זכויות אדם מז'נבה, שווייץ, הוא מתאר כיצד קרנבהל קיבל עזרה מעיתונאית הטלוויזיה השוויצרית אן ווידמן, שבדצמבר 2020 הפיקה סרט תיעודי המלבין את התנהלותו, וטוען שמדובר בקונספירציה מסיבית של ישראל, טראמפ, חתנו קושנר, נוצרים שוויצרים מהימין ושר החוץ השוויצרי. "הסרט התיעודי של וידמן הגיע למסקנה שקרנבהל אשם בעבירות קלות בלבד, ולמעשה [הוא] היה קורבן של קמפיין מתואם של ארה"ב וישראל, בסיוע צוות בכיר של אונר"א, להריסת הסוכנות ועבודתה למען הפליטים הפלסטינים", כתב נוייר.

ואולם, טענותיו של קרנבהל הופרכו ונדחו על ידי שני אישים הנמנים על הפרו-פלסטינים ופרו-אונר"א מהמובילים בעולם: פרופסור ריקרדו בוקו במכון לבוגרי ז'נבה, מומחה מוביל באונר"א, ולקס טנקנברג, ראש משרד האתיקה של אונר"א לשעבר, שלמעשה יזם את הדו"ח שבסופו של דבר הוביל להתפטרותו של קרנבהל.

תחקיר ממושך שערך העיתונאי לואיס למה מהעיתון השוויצרי Le Temps שפורסם ב-2021 דחה אף הוא את הטענות שלפיהן הדחתו הייתה תוצאה של תכסיסים פוליטיים של כוחות עוינים לזכויות הפליטים הפלסטינים (את התחקיר בשלושה חלקים ניתן למצוא כאן, כאן וכאן).

על פי התחקיר, מיד כשקרנבהל הגיע לאונר"א ב-2014, הוא "החל לחצות את העולם בחיפוש אחר כספים, ולמעשה נטש את הארגון שלו לנפשו. 'הוא הפך לכוכב רוק עם גוונים משיחיים', מצחקק אחד האנשים שהכירו אותו. 'הוא הפסיק במהירות להקשיב לסובבים אותו'".

בראיון ל-Le Temps טען קרנבהל כי "החקירה הנוגעת אלי, שבה השתתפתי באופן פעיל, הייתה יסודית ונמשכה שמונה חודשים", וכי "המסקנות שלה ניקו אותי מהאישומים החמורים שהובאו נגדי (הונאה, שחיתות, ניהול הכספים וכדומה), והותירה רק כמה כשלים בניהול".
ואולם, על פי למה, שני מקורות מוסמכים אישרו כי ההתפטרות של קרנבהל בעקבות הדו"ח הייתה רחוקה מלהיות טריוויאלית, וכי אלמלא התפטר בעצמו, הדו"ח היה מוביל לצעדים משמעתיים חמורים נגדו. התחקיר שלו כלל כ-15 ראיונות ועדויות של אנשים מהצוות הבכיר ביותר של אונר"א, כמו גם דיפלומטים ופקידים מקרב המדינות התורמות לארגון. במילותיו של למה, התחקיר שלו חשף את פעילותה של "חווה" שבה היה "ריכוז של כוח, העדפות וקבלת החלטות לא סדירה".

למה מפרט בתחקיר שלו את מעשי ההונאה של קרנבהל ושל אנשי הכוורת שלו, כולל מינוי בן זוגה של מיטשל לתפקיד בכיר בסוכנות, ואת החששות הנרחבים שהעלתה מחלקת הפיקוח של הסוכנות ביחס לשאהוואן, החל מתשלום לספקים במזומן בניגוד לכללים ולתקנות, "עד לפעולות תגמול נגד חברי אגף הפיקוח, ממינויים לא סדירים ועד פיטורים שלא בצדק".

ביחס לפילגשו של קרנבויהל מריה מוחמדי, לדברי למה, היא "נפרדה" מהארגון, אבל "לא לפני שאונר"א "גבתה [ממוחמדי] סכום כסף המגיע לה". על פי הכתבה ב-LE TEMPS, התברר שבמהלך פגישותיה הרשמיות עם פייר קרנבויהל, היא ביקשה מתורם עשיר עשרות אלפי דולרים למימון לימודיו של בנה, אך במקביל ביקשה – וקיבלה – את אותו סכום כסף גם מאונר"א.

לקראת סוף 2018, המצב הפך כל כך גרוע עד שמשרד האתיקה התייעץ עם הוועדה המייעצת העצמאית של אונר"א לפיקוח פנימי, ובתמיכתה, דיווח ראש הוועדה לשעבר על החששות של כ-25 דירקטורים בהווה ובעבר, ושל אנשי צוות בכירים אחרים של אונר"א, לגוטרש. לדו"ח צורפו שורה של ראיות משמעותיות.

כאמור, מכיוון שקרנבויהל התפטר מתפקידו באו"ם, ובכך למעשה סיים את ההליך המשמעתי נגדו, אולי לעולם לא נדע את מלוא העובדות של המקרה. עם זאת, בדו"ח הועלו מספיק עובדות כדי לאלצו להתפטר, והממצאים שלו, כמו גם ממצאי התחקירים שפורסמו בעקבותיו, נראו כמספיקים כדי להבטיח שלעולם לא יעבוד שוב עבור האו"ם. כעת מתברר שאולי באו"ם הוא לא יעבוד – אבל הוא עבר בקלילות לעבוד בארגון סיוע אחר של הפלסטינים והחמאס – הצלב האדום.