בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

שתיקת הנשיאות: כסף ממדינות פרו-טרוריסטיות זורם לאוניברסיטאות בארה"ב – ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו

| 1804 צפיות
| 1804 צפיות

הסירוב של ראשי האוניברסיטאות אתמול בקונגרס לגנות את האנטישמיות מרתיח, אבל הוא אינו מקרי. שני דו"חות מחקר חדשים מצביעים על הזרמה אדירה של כספים לאקדמיה האמריקנית מקטאר, וגם מסעודיה, האמירויות וסין. צונאמי האנטישמיות בקמפוסים הוא אירוע רב משתתפים שאורגן מראש, שומן במיליארדי דולרים וחיכה לרגע הנכון. הרגע הזה הגיע לאחר הטבח ב-7 באוקטובר

| יפה שיר-רז | חדשות חוץ

שלוש הנשיאות של האוניברסיטאות האמריקאיות MIT, הרווארד ופנסילבניה, נשאלו אתמול (5 בדצמבר), במהלך שימוע מיוחד בקונגרס האמריקני על אנטישמיות, שאלה אחת פשוטה: מה עשיתן כדי להילחם באנטישמיות החמורה בקמפוסים שלכן?

התשובה המדהימה של שלושתן: דום שתיקה.

שלוש נשיאות של מוסדות העלית האקדמיים בארצות הברית אינן מסוגלות להשיב לשאלה הפשוטה הזו.

"האם קריאה לג'נוסייד, רצח עם של יהודים, מפרה את קוד ההתנהגות או הכללים של האוניברסיטה שלך?", שאלה הנציגה הרפובליקנית של מדינת ניו יורק, אליס ספטניק, בעצמה בוגרת הרווארד, את קלודין גיי (הרווארד), סאלי קורנבלות' (MIT) וליז מקגיל (פנסיבלניה).

התשובה של שלושתן בתמצית – "זה תלוי בהקשר".

סטפניק הייתה כה המומה מהתשובות הללו, עד כי היא התעקשה ושאלה כל אחת מהן את אותה שאלה שוב ושוב. למרבה התדהמה, הן ענו את אותה תשובה, שוב ושוב. "זה תלוי בהקשר" ו"אם האמירות הופכות למעשים".

חמש שעות תמימות נמשך השימוע הזה (השימוע המלא כאן), וכל דקה בו בלתי נתפסת יותר מקודמתה.

"זה לא תלוי בהקשר, וזו הסיבה שעלייך להתפטר", אמרה סטפניק לקלודין גיי נשיאת הרווארד, כשזו השיבה לה: "שוב, זה תלוי בהקשר". היא אמרה וכיוונה לכל שלוש הנשיאות: "אלה תשובות בלתי מקובלות – לאורך כל השולחן".

WhatsApp Image 2023 12 06 at 16.01.31

 

"זוהי אולי העדות יוצאת הדופן ביותר שניתנה אי פעם בקונגרס, בוודאי בנושא רצח עם, שכדאי להזכיר לכולנו הוא 'הרג מכוון של מספר רב של אנשים המשתייכים לעם או לקבוצה אתנית מסוימת, במטרה להשמיד את אותו עם או קבוצה", כתב בחשבון ה-X/טוויטר שלו איש העסקים היהודי-אמריקאי ביל אקמן בעקבות השימוע. "התשובות של הנשיאות משקפות את הכשלים החינוכיים והמוסריים העמוקים של מוסדות החינוך המובחרים בעולם, בעיקר בשל מנהיגותם הכושלת. כולם חייבים להתפטר בבושת פנים. אם המנכ"ל של אחת החברות שלנו היה נותן תשובה דומה, הוא או היא היו מסולקים תוך שעה. מדוע האנטישמיות התפוצצה בקמפוס וברחבי העולם? בגלל מנהיגים כמו הנשיאות גיי, מגיל וקורנבלות', המאמינים שרצח עם תלוי בהקשר. לחשוב שמדובר במנהיגות של מוסדות ליגת הקיסוס, שעליהן מוטלת האחריות לחנך את הטובים והמבריקים ביותר שלנו".

"בצד החיובי", כתב אקמן, מנהיגי הקונגרס שלנו ראויים לשבחים על כך שהפגינו מנהיגות ובהירות מוסרית עצומה בהצהרותיהם, באמצעות השאלות ששאלו והכבוד שבו ניהלו את הדיון. זו הייתה כיתת אמן של איך הממשלה והדמוקרטיה שלנו צריכות לפעול. לאורך כל הדיון התנהגו השלוש [הנשיאות] כעדות עוינות, כשהן מפגינות זלזול עמוק בקונגרס בחיוכים הזחוחים שלהן ובסירובן המוחלט לענות על שאלות בסיסיות של 'כן' או 'לא'.

זו בהחלט הייתה כיתת אמן, אבל בו בזמן גם חשיפה ברוטלית של אמת קשה שהעולם, וישראל בכלל זאת, צריך היה לראות מזמן אך התעלם ממנה. ולא מדובר רק בהרווארד, MIT ופנסילבניה, אלא כמעט בכל השמות המובילים באקדמיה האמריקנית – ייל, קולומביה, קורנל, בראון, קליפורניה-ברקלי, טקסס, וירג'יניה, פלורידה ועוד ועוד.

מה גורם להנהגה של מוסדות העלית האקדמיים בעולם להפגין לא רק התעלמות, אלא זחיחות ובוז אל מול אירועי הטבח של ה-7 באוקטובר ואל מול צונאמי השנאה שמתחולל בהן ללא מעצור, לנוכח מצעדי אנטישמיות וקריאות לג'נוסייד של יהודים שלא נראו בעולם מאז ערב השואה, ואולי אף חמורות מהן?

התשובה מן הסתם מורכבת, אבל בדבר אחד אין ספק – היא נעוצה באינטרסים אדירים, פוליטיים וכלכליים. האינטרס הכלכלי הוא לא הפחות שבהם.

שני דו"חות מחקר שפורסמו ב-2022 וב-2023 מצביעים על כך שבמהלך שני העשורים האחרונים, מוסדות להשכלה גבוהה בארצות הברית קיבלו מיליארדי דולרים מתורמים זרים, כשהגדולה מביניהם היא קטאר. בזמן שידוע לכל כבר מזמן שקטאר מזרימה כספים רבים לחמאס ולטרור האיסלאמי בכלל, מתברר שמתחת לרדאר העולמי היא גם הפכה מאז פיגועי ה-11 בספטמבר 2001 בארצות הברית לתורמת המובילה למוסדות האקדמיים האמריקנים.

 

השפעת הצללים של קטאר על המערב עוברת דרך הקמפוסים

מימון של המוסדות האקדמיים ממדינות המפרץ אינו רעיון חדש. באופן היסטורי, המימון הגדול ביותר לאוניברסיטאות האמריקניות הגיע מערב הסעודית. ואולם, מחקר שפורסם ב-2022 על ידי איגוד האקדמיה הלאומי בארצות הברית מצא שבתקופה שבין 2001 ל-2021, דווקא לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, קטאר עקפה את ערב הסעודית והפכה לתורמת הזרה הגדולה ביותר לאקדמיה האמריקנית.

על פי דו"ח המחקר, בשני העשורים שחלפו מאז ה-11 בספטמבר 2001, קטאר תרמה סכום עצום של למעלה מ-4.7 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארצות הברית, ומימנו פרויקטי מחקר בתחומים רבים ומגוונים, כולל מחקר רפואי, פיתוח כלכלי ואבטחת סייבר. אף על פי כן, בניגוד לחוק האמריקני, האוניברסיטאות לא דיווחו על כל הכסף שהתקבל.

על פי הדו"ח, הנהנות המובילות של הקרנות מקטאר הן שש האוניברסיטאות שלהן קמפוסים וסניפים במדינות המפרץ: ג'ורג'טאון, קורנל, וירג'יניה קומנוולת', טקסס A&M, קרנגי מלון, ונורת'ווסטרן. כך למשל, אוניברסיטת טקסס קיבלה יותר מ-6 מיליארד דולרים מקטאר; אוניברסיטת קורנל קיבלה 1.8 מיליארד דולר ופתחה בקטאר בית ספר לרפואה; אוניברסיטת גורג'טאון קיבלה 750 מיליון דולר עבור בית ספר לממשל; ואוניברסיטת נורת'ווסטרן, שקיבלה יותר מ-600 מיליון דולר במתנות ובחוזים קטאריים, פתחה בית ספר לעיתונות בקטאר.

WhatsApp Image 2023 12 06 at 15.49.28

בארצות הברית האמינו שהעמקת שיתוף הפעולה עם קטאר וקבלת תרומות להקמת סניפים של אוניברסיטאות אמריקאיות יוקרתיות במדינות המפרץ הן דרך נוספת להרחיב את כוחה הרך, אך בפועל, מה שהתרחש היה ההיפך הגמור. באמצעות ההשקעות העצומות במוסדות האקדמיים, קטאר סוללת את הדרך להעמקה של השפעת הצללים שלה על המערב.

 

מימון זר שחותר תחת השקיפות

קרן קטאר (QF), שמנצחת על החגיגה הזו, היא מלכ"ר בראשות המדינה שנוסדה ב-1995 על ידי המשפחה השלטת של קטאר כדי להשיג אינטרסים כלכליים ופוליטיים עבור המדינה. מיד לאחר ייסודה, החלה הקרן לגייס אוניברסיטאות מערביות לבניית קמפוסים סניפים בעיר דוחא. הסניף הראשון, שהוקם על ידי אוניברסיטת וירג'יניה קומונווולת', נפתח ב-1997. נורת'ווסטרן פתחה את בית הספר לעיתונות שלה בקטאר ב-2008, כשהמטרה לנגד עיני הקטארים הייתה להכשיר עיתונאים עתידיים שיוכלו לבנות את הנוכחות התקשורתית של קטאר במערב.

הקרן גם נלחמת באופן פעיל בחשיפת החוזים שלה עם האוניברסיטאות. כך לדוגמה, ב-2015 נאבקה הקרן נגד הדרישה לחשוף את ההסכמים שלה עם אוניברסיטת טקסס A&M, בטענה שחשיפת המסמכים הללו תגרום לה ל"פגיעה משמעותית בתחרותיות". "כאשר מממן זר מבקש לחתור תחת השקיפות, זה מדאיג מאוד", כתבו מחברי הדו"ח.

מהדו"ח עולה שגם האוניברסיטאות עצמן פועלות באופן אקטיבי להעלמת הכספים. סעיף 117 לחוק ההשכלה הגבוהה בארצות הברית מחייב את האוניברסיטאות לדווח על תרומות זרות בסכומים של מעל 250 אלף דולר, אך מתברר שאוניברסיטאות רבות פשוט מתעלמות מהחוק. כך למשל, על פי הדו"ח, איגוד החוקרים הלאומי מצא לאחרונה שאוניברסיטת טקסס A&M המשיכה להסתיר 100 מיליון דולר, בעיקר בקרנות קטאריות. זאת, למרות שמשרד החינוך בארצות הברית בוחן את המערכת האוניברסיטאית.

בעיה נוספת היא שהאוניברסיטאות אינן נדרשות לדווח על זהות התורמים הזרים, אלא אם כן מדובר בממשלות זרות – עובדה המגינה ביעילות על ארגונים כמו קרן קטאר מפני דרישות חשיפה.

 

לא רק קטאר – סעודיה, איחוד האמירויות וגם סין מזרימות כספים לאוניברסיטאות

אך קטאר אינה המדינה היחידה שמנסה להפעיל השפעת צללים על האקדמיה האמריקנית. על פי דו"ח חדש שפרסם NCRI (Network Contagion Research Institute ), 203 אוניברסיטאות בארצות, הברית, כולל MIT, הרווארד, קורנל וקרנגי מלון, קיבלו 13 מיליארד דולר ב"תרומות לא מתועדות ממשלות זרות".

WhatsApp Image 2023 12 06 at 15.58.45

 

על פי הדו"ח, חלק ניכר מהכספים נתרמו על ידי משטרים אוטוריטריים ברחבי העולם, כולל לא רק קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, אלא גם סין.

בין השנים 2014-2019 בלבד העבירה סין לאוניברסיטאות בארה"ב כ-1.2 מיליארד דולר, ערב הסעודית תרמה כ-1.1 מיליארד דולר ואיחוד האמירויות כ-431 מיליון דולר.

גם הדו"ח הזה טוען כי האוניברסיטאות הסתירו באופן בלתי חוקי מהממשל הפדרלי מידע על מיליוני דולרים שקיבלו, אף שב-2020 החמיר הממשל את הדרישה לשקיפות ודרש מהן לדווח על כל המקורות ונתיבי המימון.

 

מתאם גבוה בין מימון על ידי ממשלות במזרח התיכון לבין אנטישמיות בקמפוסים

הדו"ח גם בחן את המתאם בין המימון לבין הנורמות המוסריות והדמוקרטיות בקמפוסים, וחשף ממצאים מדאיגים ביותר. על פי אחד המחקרים שנסקר בדו"ח, קבלת מימון זר היה קשור לשחיקה של נורמות הביטוי. נמצא כי במוסדות שמקבלים מימון זר - קמפיינים פוליטיים להשתקת אקדמאים, כולל חקירה, צנזורה, הורדה בדרגה, השעיה או פיטורים של מרצים וחוקרים – הייתה שכיחה פי 2 לעומת אלה שלא קיבלו כסף זר.

שני מחקרים נוספים שבחן הדו"ח עסקו בקשר בין מימון זר לבין אנטישמיות בקמפוסים. הדו"ח מצביע על כך שסטודנטים בקמפוסים שקיבלו כסף זר דיווחו על חשיפה רבה יותר לרטוריקה אנטישמית ואנטי-ציונית, ובפועל דווחו בקמפוסים הללו רמות גבוהות יותר של תקריות אנטישמיות.
קשר זה היה חזק במיוחד כאשר התורמים היו משטרים מזרח תיכוניים/טוטליטריים. בין השנים 2015-2020, כמות התקריות האנטישמיות במוסדות שקיבלו מימון מתורמי המזרח התיכון הייתה גדולה ב-300% לעומת המוסדות שלא קיבלו מימון כזה.

מה שקורה אפוא בחודשיים האחרונים בקמפוסים של אוניברסיטאות היוקרה – ההפיכה שלהן למוקדי אנטישמיות ושתיקת מנהיגיהן לנוכח מסעות השנאה הוא מחריד, אבל איננו מקרי. זהו אירוע רב משתתפים שאורגן מראש, שומן היטב במשך שנים רבות במימון מקטאר, מסין וממדינות טוטליטריות ערביות נוספות, וחיכה לרגע הנכון. הרגע הזה הגיע לאחר הטבח ב-7 באוקטובר.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


חושן
כיבוש רך?!
וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ"
יש גישה האומרת שמדובר ב פה רך.
האקדמיה בתחילת דרכה בקשה חקירה אמיצה של המציאות, הגינות, ’מחקר נקי’.... לעומת, לכאורה או לא, לדתות שפעלו אז.
במשך הזמן הן הפכו לאותו הסגנון אותו בקשו למגר.

0
אושרית כהן
הכסף מעוור את כולם
המידע שאנחנו נחשפים אליו מזעזע ומראה איך כל המקומות הללו נגועים באינטרסים של כסף
0

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...