מחקר חדש: עלייה בשיעור אובדן הריונות בעקבות חיסון mRNA בתחילת ההריון

מחקר ישראלי חדש ורחב היקף, שבוצע על בסיס מאגר נתונים על הריונות של מכבי שירותי בריאות, מעלה חשש כבד ביחס לבטיחות חיסוני mRNA נגד קורונה בנשים הרות – ומצביע על קשר בין קבלת החיסון בשליש הראשון להריון לבין עלייה ניכרת בשיעור אובדן ההריונות (הפלה או לידה שקטה).

על פי הממצאים, נשים שקיבלו את מנת החיסון הראשונה בשבועות 8 עד 13 להריון חוו שיעור גבוה משמעותית של אובדן הריונות – כ-13 לכל 100 הריונות – לעומת שיעור צפוי של 9 בלבד.

המחקר, שפורסם כמאמר מקדים (preprint) על ידי ד"ר ג'וש גצקו ועמיתיו, ניתח למעלה מ-220 אלף הריונות שהיו תחת מעקב בקופת חולים מכבי בין השנים 2016 ל־2022.

בין מחברי המאמר נמנים פרופ' רצף לוי, שמונה לאחרונה לחבר בוועדת החיסונים של ה־CDC, וד"ר טרייסי בת' הוג, המשמשת כיום כיועצת בכירה למדעים קליניים במינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). הם ערכו את המחקר בשיתוף עם חוקרים ממכבי שירותי בריאות - ד"ר טל פטלון, ד"ר סיוון גזית וד"ר יעקב סגל, ועם ד"ר ג'וזף פריימן מהמכון לחקר בַּרוֹ-רפואה בלואיזיאנה.

הבטחות לבטיחות – ללא נתונים קליניים

ימים ספורים לאחר השקת מבצע חיסוני הקורונה, משרד הבריאות הישראלי, בשיתוף עם האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, פרסם קווים מנחים הממליצים לנשים הרות לקבל את החיסון. בעקבותיו צעדו גם ארגוני בריאות בינלאומיים. זאת, למרות שבשלב הרישוי הראשוני של חיסוני הקורונה, נשים בהריון לא נכללו כלל בניסויים הקליניים.

כאשר פייזר ערכה לבסוף ניסוי ייעודי בנשים הרות, הוא כלל 173 משתתפות בלבד – שכולן חוסנו בשבועות 24–34 להריון, כלומר הרחק מהשליש הראשון הקריטי להתפתחות העובר.

בהיעדר נתוני בטיחות קליניים, ההמלצות של רשויות הבריאות התבססו על מחקרים תצפיתיים, אף שידוע כי מחקרים מסוג זה עלולים לסבול מהטיות, בעיקר בשל "הטיית המתחסן הבריא": נשים הבוחרות להתחסן נוטות להיות בריאות יותר באופן כללי, דבר שעלול למסך סיכונים אמיתיים.

כדי להתמודד עם ההטיה בחרו החוקרים בגישה שונה: הם השתמשו בנתונים ממכבי שירותי בריאות על עשרות אלפי הריונות בישראל משנים שקדמו למגפה (2016–2018) כדי להעריך את הסיכון האישי של כל אישה לאובדן הריון, בהתאם לגיל, מצב רפואי, שבוע ההריון ורקע סוציו-אקונומי. על בסיס המודל הזה הם חישבו את מספר האובדנים הצפוי בקרב הנשים שחוסנו – והשוו זאת למספר האובדנים שאירעו בפועל.

ממצאים מטרידים במיוחד בין שבועות 8 ל־13

הממצא הבולט ביותר עלה בקרב נשים שקיבלו את מנת החיסון הראשונה בשבועות 8 ל־13 להריון. בקבוצה זו תועדו 3.85 אובדני הריון נוספים לכל 100 הריונות, מעבר לשיעור הצפוי.

גם בקרב נשים שקיבלו מנת דחף (בוסטר) באותו חלון זמן נרשמה עלייה, אם כי מתונה יותר – 1.9 אובדנים נוספים ל־100 הריונות.

מטרידה במיוחד היא העובדה שמרבית מקרי האובדן התרחשו דווקא בשלבים מאוחרים של ההריון – למעלה משלושה מתוך 3.85 מקרי האובדן התרחשו מהשבוע ה־14 ואילך, וכמעט מחציתם – לאחר השבוע ה־25. כלומר, מדובר באובדנים מאוחרים, כולל לידות שקטות והפלות יזומות מסיבות רפואיות. יש לציין שבישראל, הפלות אחרי שבוע 24 מחייבות הצדקה רפואית והן נדירות. לפיכך, לדברי החוקרים, סביר להניח שלא מדובר בתוצאה של הבדלים התנהגותיים או של תת-דיווח, אלא בתופעה אמיתית.

מנגד, בקרב נשים שחוסנו בשליש השני להריון (שבועות 14–27), נמצא דווקא שיעור אובדנים נמוך מהצפוי – ממצא שהחוקרים מייחסים להטיית "המתחסן הבריא", ולא להשפעה מגינה של החיסון.

לשם השוואה, החוקרים בחנו גם הריונות שבהם ניתנה לנשים חיסון שפעת באותן מסגרות זמן. בכל המקרים, חיסון השפעת לא רק שלא העלה את הסיכון לאובדן הריון – אלא היה כרוך בשיעור נמוך מהצפוי של אובדנים, דבר המחזק את ההנחה שמדובר בנשים בריאות מלכתחילה.

מנגנונים ביולוגיים אפשריים

• מחקרים עדכניים מצאו עקבות של חומר ה־mRNA בשליה ובדם טבורי – עדות לכך שהחומר עובר את מחסום השליה;
• ניסויי מעבדה הראו כי חיסון פייזר עשוי לדכא גנים הקשורים ביצירת תאי דם עובריים;
• ולבסוף – אחד הסיכונים הידועים של חיסוני mRNA הוא יצירת קרישי דם, שיכולים להוביל לאובדן הריון.

בנוסף, החוקרים זיהו גם רמז לקשר אפשרי בין מינון לתגובה (אפקט תלוי-מינון): נשים שקיבלו שתי מנות חיסון (ראשונה ושנייה) במהלך שבועות 8–13 חוו שיעור אובדן גבוה יותר מאלו שקיבלו רק מנת דחף באותו חלון זמן.

מדוע הסיגנל לא זוהה קודם לכן?

למרות חומרת הממצאים, רק מיעוט מהנשים ההרות במאגר של מכבי – כ־9% – חוסנו במהלך שבועות 8-13, מה שמסביר מדוע הסיגנל הסטטיסטי חלש יחסית, ועלול להתמסמס בתוך "רעש הרקע" של עונתיות, שונות בין־שנתית ועוד.

אלא שדווקא בגלל זה, טוענים החוקרים, יש צורך דחוף בכלים טובים יותר לניטור בטיחות חיסונים: "הממצאים מדגישים את החשיבות בפיתוח שיטות רגישות לאיתור אותות חלשים בקבוצות משנה באוכלוסייה", הם כותבים.

למרות העדר נתוני בטיחות בשליש הראשון – ולמרות שהניסויים הקליניים לא כללו כלל נשים בתקופה זו – רשויות הבריאות הציגו את החיסונים כ"בטוחים לנשים הרות".

הממצאים החדשים מעלים את החשש שאולי נגרם נזק – שלא נבדק במועד ולא דווח.

מחקרי הרעילות בחיות: הממצאים החמורים טואטאו על ידי הרגולטורים וסיווג הסיכון נמחק

למרות טענות רשמיות של ה-CDC שלפיהן מחקרים בבעלי חיים לא העלו בעיות בטיחות בחיסוני ה-mRNA בהריון, מסמכים שהושגו מהרשות האוסטרלית לתרופות (TGA) חושפים תמונה מטרידה יותר. לפי המסמכים, מחקר הרעילות שבוצע בחולדות הראה סימנים אפשריים לנזק עוברי – בהם שכיחות מוגברת של מומים בשלד ושיעור גבוה פי שניים של הפלות בקבוצת החיסון.

תחילה סיווג הרגולטור את החיסון ככזה שסיכוניו בהריון אינם ידועים (קטגוריה 2B), ואף דרש מפייזר לעדכן את פרק ההריון במסמכי התרופה. אך בהמשך, תחת לחצי יצרן ועמימות רגולטורית, הסיווג שונה לקטגוריה 1B – שמרמזת על היעדר ממצאים מטרידים. בסופו של דבר, גם התיעוד למומים נשלל מהגרסה הסופית של המסמך.

כשל מדיניות מהדהד

המסקנה הברורה העולה מהניתוח במחקר הישראלי החדש: רשויות הבריאות המליצו לנשים הרות להתחסן והציגו את חיסוני ה-mRNA למרות אותות הבטיחות שעלו ממחקרי החיות, ומבלי לבדוק את בטיחות החיסון בנשים הרות בשלב הקריטי של השליש הראשון.

"זמן קצר מאוד לאחר תחילת מבצע החיסונים נגד קורונה בישראל, משרד הבריאות המליץ לכל הנשים ההרות – בכל שלב של ההיריון – להתחסן", אומר ד"ר ג'וש גצקו, שעמד בראש המחקר. "זאת, על אף היעדר מוחלט של ראיות מדעיות תומכות, ועל רקע דיווחים הולכים וגוברים על שיבושים במחזור החודשי לאחר קבלת החיסון. ככלל, ההנחיות הרפואיות לנשים בהריון מבוססות על עקרון הזהירות ועל מחקר זהיר ומבוסס. המחקר שלנו מדגים עד כמה הייתה זו התנהלות בלתי אחראית מצד משרד הבריאות לזנוח עקרונות בסיסיים אלה."

האם הממצאים הדרמטיים האלה יובילו לשינוי בתהליך אישור החיסונים? כיום, שניים מהחוקרים – פרופ' לוי וד"ר הוג – מייעצים מבפנים לשתי הרשויות המרכזיות שהובילו את מדיניות החיסונים: ה-FDA וה-CDC. יש לקוות שההחלפה של כל חברי הוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC וההבטחות מאחורי המהלך הזה של משרד הבריאות האמריקני לשפר את בטיחות החיסונים אכן יובילו לרפורמה מקיפה בתחום, ושזה יקרה בהקדם.