בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

משרד הבריאות מדווח על מקרה פוליו - אך מסתיר מידע על 45 מקרים של שיתוק רפה בילדים ועוד 19 מקרים בבדיקה שנבדקים ודווחו לארגון הבריאות העולמי

| 2560 צפיות
| 2560 צפיות

על פי הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, נרשמו ב-2022 45 מקרי שיתוק רפה, ו-19 מקרים נוספים נבדקים - זינוק של למעלה מ-100% במספר המקרים של שיתוק רפה לעומת שנים קודמות. 20 מהמקרים אירעו בשבוע אחד ביוני 2022 - בעיצומו של קמפיין "שתי טיפות". משרד הבריאות טוען שצבר המקרים נובע מ"טיוב נתונים"

| יפה שיר-רז | רפואה ומדע

משרד הבריאות מדווח הערב על "חשד גבוה למקרה של פוליו בילד/ה בן/ת 8, שאושפז עם חולשת גפיים.

זהו מקרה הפוליו השני שהמשרד מדווח עליו מאז 2022 – שני המקרים היחידים של פוליו שדווחו בישראל מאז שנת 1989. אלא שמה שמשרד הבריאות לא מדווח לציבור הישראלי הוא העובדה שלארגון הבריאות העולמי הוא דווקא העביר נתונים שלפיהם במהלך 2022 אובחנו בארץ 45 מקרים של שיתוק רפה (AFP – Acute Flaccid Paralysis ), ועל 19 מקרים נוספים של שיתוק/חולשת שרירים שהגורם להם עדיין נמצא בבדיקה("pending"). קטגוריה זו מוגדרת כמקרי שיתוק או חולשת שרירים פתאומית בכל חלק של הגוף שמקורם איננו בפוליו, אלא בגורמים אחרים, בילדים בני פחות מ-15.

WhatsApp Image 2023 02 27 at 21.58.19 2

יתירה מכך, על פי הנתונים מדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, חל ב-2022 זינוק של למעלה מ-100% במספר המקרים של שיתוק רפה. זאת ועוד, מהדו"חות האפידמיולוגיים של משרד הבריאות מתברר שמתוך 60 המקרים – 20 אירעו בשבוע אחד. מדובר בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני, בעיצומו של קמפיין "שתי טיפות".

בתשובה לבקשת חופש מידע טען המשרד כי צבר המקרים הגבוה בשבוע שבו נרשמו 20 מקרי שיתוק רפה נובעים מכך שבאגף לאפידמיולוגיה בוצע "טיוב נתונים של AFP ולשכות הבריאות התבקשו להקליד נתונים משנים קודמות שמסיבה כלשהי לא הוקלדו במועד".

לטענת המשרד, המקרים משנים קודמות ש"טויבו ועודכנו" התרחשו באוקטובר 2015 (מקרה אחד), במרץ ובמאי 2017 (שני מקרים), במרץ, אוגוסט, נובמבר ודצמבר 2019 (ארבעה מקרים), ביולי ובאוגוסט 2021 (שני מקרים). בנוסף לטענתם 11 מקרים דווחו בחודשים ושבועות קודמים של שנת 2022. "לפיכך, עבור שנת 2022 דווחו 26 מקרים בלבד = 35 בחיסור 9 מקרים שהם של שנים קודמות".

אלא שטענה זו איננה עולה בקנה אחד עם הדו"ח של ארגון הבריאות העולמי, שכאמור כולל 45 מקרים, ו-19 מקרים נוספים שעדיין נבחנים.

כפי שפורסם במגזין זמן אמת בדצמבר 2022, מתברר שזו אינה הפעם הראשונה שבה חל זינוק במספר מקרי השיתוק הרפה בישראל. על פי נתונים מדוחות אפידמיולוגיים שפורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי, החל משנת 2013, השנה שבה הוחזר כאמור חיסון ה-OPV לתוכנית החיסונים לילדים, זינק מספר המקרים הממוצע בקרב ילדים בכ-100% – מממוצע של 11-13 בין השנים 2011 ל-2013, לממוצע של 20-25 בין השנים 2013-2021.

במלים אחרות, קיים מתאם בין שני הסבבים של הקמפיינים למתן חיסוני OPV בישראל, ב-2013 וב-2022, לבין הקפיצה בשיעורי החיסון הרפה, כשבכל פעם מדובר בזינוק של 100%.

מה גרם לזינוק במספר המקרים? האם ייתכן שהמקור הוא במבצע החיסונים, ושלמעשה, לא מדובר ב"שיתוק רפה", אלא בפוליו שמקורו בחיסון? 

קשה להוכיח זאת בוודאות באמצעות הנתונים הקיימים, אך הזינוק המשמעותי מעלה חשש כבד, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתרחיש זהה לזה שנצפה ב-2013, השנה שבה נערך מבצע "שתי טיפות" הקודם, וחיסון ה-OPV הוחזר לתוכנית החיסונים.

כפי שפורסם במגזין זמן אמת בדצמבר, בהודו דווח על תרחיש זהה בדיוק. במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת  International Journal of Environmental Research and Public Health ניתחו חוקרים את נתוני מעקב הפוליו של ממשלת הודו ביחס לשנים 2000-2017. הם מצאו מתאם חיובי בין שיעורי השיתוק הרפה במדינה לבין סבבי ההתחסנות לפוליו, כאשר "ככל שנערכו יותר סבבי פוליו, כך נמצא ששיעור השיתוק הרפה עולה במהלך התקופה של 2000-2011", ובכל סבב של חיסון, "חלה עלייה של 1.4 מקרים של שיתוק רפה ל-100,000 בני פחות מ-15". לעומת זאת, ב-2012, כאשר מספר סבבי ההתחסנות לפוליו ירד, גם שיעור מקרי השיתוק הרפה החל לרדת – עובדה שלדברי החוקרים, "מוסיפה משקל לסבירות לקשר סיבתי עם חיסוני ה-OPV".

החוקרים מצאו שבסך הכל 640 אלף ילדים פיתחו שיתוק רפה בשנים 2000-2017 בהודו, מה שמצביע לדבריהם על כך "שישנם היום (בהודו) 491 אלף ילדים משותקים נוספים, מעל למספרים הצפויים שלנו".  הם אף הצביעו על מנגנונים אפשריים שגרמו לנזק, כשלדבריהם, "מנות חוזרות ונשנות של וירוס חיסון חי המועבר למעי יכולות ליישב את המעי ולשנות את המיקרוביום הנגיפי של המעי... למרות שהמנגנון המעורב הוא ספקולטיבי, הממצאים שלנו תומכים בהשערה שהתדירות של מתן חיסון פוליו קשורה ישירות או בעקיפין לשכיחות של שיתוק רפה", כתבו החוקרים.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


פרופ מיכאל גדלביץ
הטיה ודיווח
בישראל כבר כשלושה עשורים קיים ניטור שיתוק רפה (AFP), אשר מטרתו זיהוי מהיר של תחלואת פוליו. זו הסיבה שהמיקרים מדווחים, מתוחקרים ומתועדים. במערך הניטור מושקעים משאבים, אשר אינם אינסופיים, כטבעם של דברים. התשתית העיקרית היא מודעות ודיווח של הרופאים בשטח, קופות ובתי חולים. לאחר אירוע התפרצות פוליו שקטה של 2013 ייתכן ועלתה מודעות הן עבור מערך הניטור והן של הרופאים אודות הצורך בדיווח. כך גם במהלך 2022, אחרי מקרה cVDPV3 בפברואר.
להתרשמותי, מחברי המאמר צריכים היו צריכים לבחון את ההסבר הפשוט הזה כבסיס לעלייה בדיווח, טרם רמיזות תמוהות על הסתרת מידע וחיסוני opv

0

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...