הן מתוארות כ"תרופות הפלא" להרזיה, וקמפיין עטור כוכבים ומשפיענים הוביל לזינוק אקספוננציאלי בכמות המרשמים שלהן בשנים האחרונות. ואולם, לצד הפופולריות הגדלה של התרופות מקבוצת ה-GLP-1, מצטברים גם דיווחים על מגוון תופעות לוואי, חלקן חמורות, כולל שיתוק קיבה, דלקת בלבלב, סרטן בלוטת התריס, מחשבות אובדניות ועוד. כתבה זו סוקרת את התופעות והסיכונים המרכזיים שדווחו
תופעת לוואי נדירה של 1 למיליון"? משרד הבריאות טוען כבר שנים שאגרנולוציטוזיס, התופעה שממנה נפטרה בשבוע שעבר הצעירה בת ה-19 לאחר נטילת אופטלגין, היא נדירה. אבל האומנם זה כך? חוקרים מצביעים על כך שהנתון המצוטט הזה הוא תוצאה של מניפולציה בחישוב שנעשתה כבר לפני שנים במחקר מטעם היצרנית הגרמניה של התרופה. במניפולציה דומה מאוד השתמש לאחרונה המשרד כדי לנסות "לגמד" את שכיחות תופעות הלוואי של חיסון פייזר
לאחר שבכירה ב-CDC הודתה שמחוסנים נדבקים ומדביקים בזן הדלתא, גם בוועדה המייעצת של ה-FDA הועלו תהיות לגבי יעילות חיסון פייזר במניעת הדבקה. בדיון בהרחבת היתר החירום לילדים צעירים בשבוע שעבר התבקשו נציגי פייזר להציג ראיות לטענת החברה שהחיסון מונע הדבקה במבוגרים, אך השאלה נותרה ללא מענה.
ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת
מאז החלה סינגפור במתן הבוסטר בסוף ספטמבר, התחלואה והתמותה מקורונה לא מפסיקות לעלות. המצב דומה למה שקרה בישראל באוגוסט, אלא שבסינגפור סיימו לחסן את האוכלוסייה במנה השנייה רק לאחרונה. מדוע אם כן החלו שם במבצע הבוסטר בשלב כה מוקדם? האם החיסונים מאבדים מיעילותם מהר ממה שטוען משרד הבריאות הישראלי?
ד"ר איילת רמון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה באיכילוב, בדיון בוועדה לזכויות הילד בכנסת: אני לא בטוחה שמשרד הבריאות יחקור את זה ויחפש את הקשר
מחוז טהאנה הואה בהאנוי, וייטנאם, השעה את השימוש באצווה של חיסון הקורונה של פייזר לאחר שיותר מ-120 תלמידים אושפזו בעקבות קבלת החיסון, כך מדווחים העיתונים בוויטנאם ובסינגפור. בשבוע שעבר מתו 3 ילדים בשני מחוזות אחרים בהאנוי, אף הם לאחר שקיבלו את החיסון של פייזר. משרד הבריאות המקומי: סיבת המוות - "תגובתיות יתר לחיסון"
מהמסמכים עולה בין היתר, כי פייזר נאלצה כבר בפברואר להגדיל את הצוות שלה כדי להתמודד עם מבול הדיווחים על תופעות לוואי. הרוב המכריע של תופעות שהתגלו חודשיים לאחר ההשקה היו בנשים, וחלקן הגדול נוירולוגיות
המידע החדש נחשף באמצעות בקשת חופש מידע, בחוזים עם חברה שה-CDC התקשר עימה לטיפול בדיווחי ה-VAERS. צפי זה של ה-CDC מייצג עלייה של 600% ביחס למספר השנתי הממוצע, וכמות גדולה פי 8 משיעור הדיווחים החמורים
שיעור מקרי המוות מחיסוני הקורונה בקרב ילדים בני 10-17 גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת. כך עולה מניתוח השוואתי של דיווחי תופעות הלוואי והתמותה בעקבות חיסוני שפעת לעומת חיסוני הקורונה
מאז דצמבר התמוטטו בפתאומיות 183 אתלטים מקצוענים, מאמנים וספורטאי מכללות ונוער, ו-108 נפטרו. חלק מהאתלטים, כמו כוכבי הכדורגל סרחיו אגוארו וכריסטיאן אריקסן, התמוטטו באמצע משחק, לעיני הצופים. הסיבה העיקרית: בעיות לבביות - מיו/פריקרדיטיס, דום לב והתקפי לב. מה גורם למגיפה הפתאומית? תחקיר "חדשות זמן אמת"
תינוק בן 5 חודשים שנפטר יומיים לאחר שאמו חוסנה בעבודה, ילד בן 16 שמת במהלך שיעור מתמטיקה בזום ביום החיסון, ולראשונה בהיסטוריה של ה-VAERS – ילד בן 15 שנפטר מאי ספיקת לב. סיבות המוות השכיחות שדווחו הן בעיות לב וקרישיות.ד"ר ג'סיקה רוז, מומחית לאימונולוגיה נגיפית ולביולוגיה חישובית בחנה את הדו"ח של פייזר שפורסם לאחרונה וחושפת: 34 אירועי תופעות לוואי בילדים בני פחות מ-16 דווחו במסמך. 59 דיווחים הועלמו מממנו בנימוקים כמו גובה או משקל לא מתאימים לגיל
בישראל לא הייתה מערכת לדיווח על תופעות לוואי במהלך כל שנת 2021. משרד הבריאות הזמין צוות חוקרים לנתח את הדיווחים ממערכת חדשה שהוקמה בדצמבר 2021. כעבור 6 חודשים, בדיון שהוקלט ונחשף, החוקרים הציגו ממצאים חמורים, כולל תופעות ארוכות טווח, אותות בטיחות חדשים וקשר סיבתי לחיסון, והזהירו את המשרד מתביעות משפטיות. בתגובה, המשרד פרסם דו"ח מניפולטיבי וטען שלא נמצאו שום תופעות חדשות
ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"
לציבור מגיע דין וחשבון מלא ושקוף ממערכת ניטור הבטיחות של ה-CDC, כולל התוצאות של דוחות וניתוחי ביניים. זאת, בין אם באמצעות בקשה על פי חוק חופש המידע, צו מהקונגרס או אמצעים אחרים כלשהם
