תו ירוק בהייטק: אינטל מובילה מדיניות ליברלית, לעומת הקו הנוקשה שאימצה רפאל

התחרות על העובדים בשוק ההייטק קשה היום מתמיד. עקב משבר הקורונה הקפיאו חברות רבות את הגיוסים, ובחודשים האחרונים השוק רותח. המחסור בשוק ההייטק מורגש היטב, וחברות רבות, כגון אמדוקס פתחו בקמפיין שיווקי לחיזור אחר עובדים באופן שטרם נראה כמותו.

כך למשל, במאי השנה פרסם העיתון "כלכליסט" שרפאל משקיעה 250 מיליון שקל בחיזור אחר מאות עובדים חדשים. החברה גייסה בתחילת השנה 805 מיליון שקל מהציבור באמצעות איגרות חוב, וחלק ניכר מהסכום מושקע בגיוס עובדים חדשים ובשדרוג תנאי העבודה, כדי לעמוד בתחרות הגוברת על עובדים בתחומי טכנולוגיה. החברה הודיעה על כוונתה לגייס כ-800 עובדים השנה. גם חברת אינטל הודיעה השנה על כוונה לגייס כ-1,000 עובדות ועובדים למרכזי הפיתוח שלה בישראל. 

באופן מפתיע, ייתכן שאחד התחומים שיכולים להיות מכריעים במאמצי הגיוס הוא הגישה והמדיניות של החברות בנושא התו הירוק. מתברר שחברות שונות אימצו מדיניות שונה בתכלית בכל הנוגע לסוגיה זו. רפאל ואינטל מייצגות גישות הפוכות בתכלית בקרב חברות ההייטק. 

ברפאל מונהגת מדיניות נוקשה, כאשר העובדים מחויבים בהצגת תו ירוק בכניסה למפעל. עובדים שאינם מציגים תו ירוק, מתוקף התחסנות, החלמה או בדיקה, אינם רשאים להיכנס למפעל. כבר בראשית ההחלה של התו הירוק, עובדים שלא התחסנו הושבו במשרדים נפרדים. נוסף על כך, נדרשים עובדי המפעל לדווח על תו ירוק עם בדיקה שלילית באמצעות אפליקציית ConnecTeam, ועובדים רבים מתלוננים על פגיעה בפרטיות ועל תחושה של "האח הגדול". 
״תעמולת החיסונים נמצאת בכל מקום: שומרי מסך, בכניסה, בהודעות מההנהלה", סיפר ד.ש., אחד העובדים ל"חדשות זמן אמת" (השם המלא שמור במערכת). "מנהלים ועובדים מרגישים חופשי לשאול על המצב החיסוני. פעם פעמיים ביום מעבירים מסרונים ועושים שיחות טלפון, ואפילו מזמינים עובדים לשיחת לחץ אישי״.  

לאור המדיניות הנוקשה התאגדה קבוצה של כ-160 עובדים משוללי תו ירוק, וברחבי המפעל אף חולקו פליירים שממחישים לעובדים שחוסנו במנה השלישית מה מצפה להם אם ימשיכו לציית להנהלת החברה. "החל מה-1/1/22 לא תותר כניסת עובדים שלא התחסנו במנה רביעית", מתארת הכרזה מצב עתידי היפותטי. העובדים טוענים שאין חובה חוקית על המעסיקים לכפות תו ירוק, וכן שלא קיימת חובה חוקית על העובדים למלא את פרטיהם באפליקציה. 

הקו הליברלי

לעומת רפאל, אינטל, המוגדרת כאחת המתחרות העיקריות של רפאל על עובדים, מובילה קו ליברלי הרבה יותר בכל הנוגע לתו הירוק. החברה הודיעה שלא תחייב את עובדיה להתחסן, ואף ציינה שבדיקת נוגדנים תספק אותה כדי למנוע בידוד. סעיף 8.4 בתקנון החברה קובע שעובדים לא רשאים להתלונן שהם לא מוכנים לעבוד עם אנשים שאינם מחוסנים. עובדים מאינטל ישראל אישרו ל"חדשות זמן אמת" שאף עובד אינו מחויב להצהיר על סטטוס התחסנותו. תו ירוק נדרש רק בכניסה לחדר האוכל, אך "ממילא כולם עובדים מהבית". אישור ההתחסנות ניתן למחלקת כוח אדם בלבד, וחל איסור על מנהלים לשאול או לברר את סטטוס התחסנות של העובדים. למרות זאת, כך נמסר, "לא מדובר בסוד, ואנשים בהחלט יודעים אחד על השני".במקום חובת התחסנות, בחרה אינטל לתת תמריצים חיוביים – כל עובדי החברה בעולם שיבחרו להתחסן יקבלו 250 דולר. 

סוגיה של כבוד האדם וחירותו

אריאל רוזנפלד, מנכ"ל חברת 3d Signalמכפר סבא, חברת סטארט-אפ העוסקת בדיגיטיזציה של מפעלים, אימץ אף הוא את הקו הליברלי. "בעיניי כל מה שקשור למידע רפואי פרטי של אדם, אין לי לגיטימציה בכלל לשאול אותו אודותיו. זו סוגיה של כבוד האדם וחירותו. לא משנה אם מדובר בעובד שלי או באדם שמגיע לראיון – שום דבר שקשור למידע הרפואי הפרטי שלו איננו ענייני, ולכן אנחנו בכלל לא שואלים ולא מתייחסים לנקודה הזו. כל אדם יכול להחליט על גופו מה שהוא רוצה".

לדברי רוזנפלד, הקו שהוא נוקט ביחס לתו הירוק הוא חלק מהאני מאמין של החברה, שכולל דגש על ערכים, שוויון, בריאות ורווחה נפשית של העובדים. "אנחנו מקבלים עובדים ללא הבדל מגדר, גזע, ואפילו גיל, ושמים דגש מאוד מרכזי על נושא הבריאות, הן הבריאות הפיזית והן הנפשית של העובדים. אני עצמי ספורטאי, רץ למרחקים ארוכים, שיאן ישראל בריצה ל-24 שעות וטבעוני מזה עשר שנים. וגם כמנכ"ל אני רואה את התפקיד שלי באופן הרבה יותר רחב. אני אחראי על הפרנסה של העובדים, אבל גם על האושר שלהם, ואני באמת מאמין שהדבר הבסיסי ביותר הוא לדאוג לספק להם מקום שפוי ושמח שאליו הם מגיעים יום יום. זו גם הסיבה שבגללה גם לא פיטרנו ולא הוצאנו לחל"ת במהלך תקופת הקורונה – להיפך, רק גייסנו עוד אנשים, ומעולם לא עברנו לעבודה מרחוק. כמובן שבחודשים הראשונים מי שחשש יכול היה לבחור לעבוד מהבית, אבל כמדיניות חברה עודדתי בדיוק את הכיוון ההפוך – שאנשים ימשיכו להגיע למשרד, שתהיה להם אינטראקציה חברתית, בניגוד לבידוד חברתי, ושיהיה להם מקום להמשיך לעבוד יחד, להיות יחד. מעין אי של שפיות. לכן, ברגע שהחלה מדיניות התו הירוק, הגישה שלנו בנושא הייתה לי ברורה. לצערי, פנו אליי לא מעט אנשים שהם או מכריהם פוטרו בגלל שסירבו להיכנע למדיניות הזו ואיבדו את פרנסתם. לכל מי שיכולתי לעזור ולהביא אותו לעבוד איתנו, עזרתי".
רוזנפלד לא מהסס להביע את עמדתו זו בנושא. לאחרונה פרסם בדף הפייסבוק שלו שבחר לקיים אירוע של החברה בחוות "להתחיל מחדש", משום שחיפש מקום שאינו דורש תו ירוק. "זו הייתה ההגדרה שלי. חיפשתי מקום שאין בו תו ירוק, כדי שלא אצטרך אפילו לשאול את העובדים מה יש ומה אין להם", הוא מסביר. "המקום הזה התחבר לנו מאוד מבחינה ערכית, והאירוע היה נפלא. את כל האירועים הבאים של החברה נעשה רק במקומות כאלה.

עניין של כוח

"באופן כללי, זה עניין של כוח", מסביר מנכ"ל חברת הייטק אחרת, שביקש להישאר בעילום שם (פרטיו שמורים במערכת). "אין שום חוק שמחייב תו ירוק בחברות, או הטלת סנקציות על עובדים שלא עומדים בתנאי התו הירוק. לכן, זו שאלה של מדיניות פרטנית שנובעת בעיקר מתפיסת הכוח. בתעשיות ישנות ובחברות ממשלתיות המעסיק נתפס כמי שיש לו כוח, ואילו העובד נתפס כמי שלא יעזוב. לכן, בחברות האלו רואים יישום דרקוני של התו הירוק. לעומת זאת, בחברות הפרטיות, התחרותיות, ובפרט בתחומים כמו הסייבר, שבהם התחרות על העובדים היא אכזרית, העובד הוא זה שנחשב לבעל הכוח. במקומות האלה לרוב לא נראה יישום של התו הירוק, משום שהמעסיקים חוששים שעובדים יעזבו". לדבריו, חלק מהחברות מנסות להלך "בין הטיפות". "למשל, מי שלא התחסן עושה במקום העבודה בדיקת קורונה מהירה פעם ביום-יומיים, כאשר החברה היא כמובן זו שקונה את הבדיקות. באופן כללי, חברות הייטק פרטיות, שמתחרות על העובדים בשוק תחרותי מאוד, חוששות מעזיבת עובדים, לא מפקידים ממשלתיים".

תגובת רפאל: ״מדיניות הטיפול בקורונה של רפאל מותאמת למקובל במשק ומתבססת בראש ובראשונה על הצורך לדאוג לבריאותם ולשלומם של עובדי החברה. יודגש כי מדיניות זו אינה כוללת בשום צורה הדרה או כפיית חיסונים. רפאל רואה בהון האנושי שלה את המשאב החשוב ביותר, ותמשיך לנקוט בצעדים לגיטימיים לשמירה על בריאות העובדים״.