המחקר על חיסוני פייזר לא היה כפול סמיות – וזה הרבה יותר חמור מכפי שזה נשמע

מאז שה-FDA שחרר את המסמכים על החיסון של פייזר, אנשים בכל העולם "חופרים" ברשומות המפורטות של המחקר הקליני שהוביל למתן היתר החירום לחיסון. אבל בזמן שהם סוקרים ובוחנים את הרשומות, יש דבר חשוב שהם חייבים להבין לגבי האופן שבו התנהל הניסוי כולו.

לאחרונה, אנשים כמו אד דאוד (מנהל תיקי השקעות שעבד בחברת ההשקעות בלאקרוק ובשנתיים האחרונות חוקר היבטים של הונאה בכל הקשור למשבר הקורונה) הצביעו על כך שלאור המחדלים, ההפרות והזיופים השערורייתיים באחד מאתרי הניסוי שבהם נערך המחקר הקליני של פייזר שנחשפו בנובמבר האחרון בתחקיר ב-British Medical Journal, היה לפייזר קל מאוד לבצע הונאה על ידי משחק בתוצאות שהתקבלו באותו אתר.

הסיבה לכך היא שכפי שהתברר מהתחקיר ב-BMJ, הזהות של מקבלי החיסון והפלצבו הייתה למעשה "חשופה" למדי באתר זה. זו לא הייתה "סמיות כפולה", כלומר ניסוי שבו לא החוקרים ולא המשתתפים יודעים מי מקבל את הטיפול ומי מקבל את הפלצבו.

ואולם, מה שנדמה שדאוד ורבים אחרים עדיין לא מבינים הוא שלא מדובר רק בבעיה באתר ספציפי: כל הניסוי כולו אפילו לא תוכנן להיות בעל סמיות כפולה מלכתחילה. הוא הוגדר כמחקר "Observer blind", כלומר כזה שבו לכאורה, החוקרים אינם יודעים מי מקבל את הטיפול, אבל המשתתפים כן יודעים או עשויים לדעת. במקרה הזה, פייזר טענה שהמראה של הנוזל בבקבוקוני החיסון שונה מבקבוקוני הפלצבו, כך שהאחיות שהזריקו את התכשיר יכלו להבחין בשוני ביניהם, ומשתתפי הניסוי היו עלולים לקבל רמז או להבין זאת בעצמם. האחות לא הייתה אמורה לספר לאף אחד מהחוקרים האחרים מי קיבל את החיסון הניסיוני ומי את הפלצבו. ואם אף אחד מהחוקרים אינו יודע, הם יכולים לקרוא למחקר "Observer blind".

אלא שהידע על מי שהיה בקבוצות הטיפול והביקורת חרג הרבה מעבר לאחיות שנתנו את הזריקות. על פי פרוטוקול המחקר של פייזר/ביונטק, גם מנהל המחקר ועמית המחקר הקליני בכל אחד מאתרי הניסוי לא היו "עיוורים" - כלומר, ידעו מי מהמשתתפים קיבל את החיסון הניסיוני או פלצבו, ובנוסף אליהם גם צוות חוקרים שנמצא באינטראקציה עם הוועדה לניטור הנתונים מהמחקר, כולל אלו שהיו אחראים לבדיקת תופעות לוואי והפרות של הפרוטוקול (ראו עמוד 49):

על פי פרוטוקול המחקר, גם מנהל המחקר, עמית המחקר הקליני באתרי הניסוי וחוקרים נוספים, לא היו "עיוורים"

מדוע זה חשוב? נזכיר שהיה שיעור גבוה בהרבה של "סטיות פרוטוקול" בקרב קבוצת הטיפול – הקבוצה שקיבלה את החיסון הניסיוני, בהשוואה לקבוצת הפלצבו (331 בקבוצת החיסון לעומת 61 בקבוצת הפלצבו):

שיעור גבוה בהרבה של "סטיות פרוטוקול" בקרב קבוצת הטיפול

הסיכוי שתוצאה מעוותת כזו תתרחש במקרה קטן מאחד למיליון (עשיתי את החישוב)!
מה שפייזר תאמר לכם הוא ש"רוב" הפרות הפרוטוקול נובעות מטעויות במינון המוצר. למשל, מתן מינון גבוה יותר. אבל גם אם זה נכון, "הרוב" אינו הכל. והעובדה שמקבלי ההחלטות המרכזיים בכל אתר לא היו "עיוורים", וכמותם גם הצוות האחראי לבדיקת הפרות פרוטוקול ואירועים שליליים, פותחת את המחקר בפני מגוון הזדמנויות להונאה.

לדוגמה, אם החוקרים רואים שמישהו בקבוצת החיסון חלה בקורונה או חווה תופעת לוואי חמורה, הם יכולים להחליט להסיר אותו מהניסוי ולייחס את תופעת הלוואי להפרת פרוטוקול. או להיפך: אם הם רואים שהייתה הפרת פרוטוקול במקרה של משתתף בקבוצת הפלצבו, אבל הוא נדבק בקורונה או סבל מתופעת לוואי חמורה, הם יכולים להחליט להשאיר אותו במחקר משום ש, ובכן, ההפרה הספציפית הזו לא הייתה כל כך גרועה. אנחנו יכולים לחשוב על סוגים אחרים של הונאה: למשל, מזעור או סיווג מחדש של תופעת לוואי שחווה אחד המשתתפים אם החוקרים יודעים שהוא קיבל את החיסון, ו/או ההיפך אם הם יודעים שהוא בקבוצת הפלצבו. השמיים הם הגבול, באמת.
כן, הפרוטוקול מציג הבטחות שונות לגבי האופן שבו צוות הניתוח ה"בלתי עיוור" הזה יבוּדד מהחוקרים האחרים, ומבהיר שהסיבה להיעדר הסמיות הכפולה היא אך ורק הרצון לשתף נתונים עם הוועדה לניטור הנתונים שהיא "בלתי עיוורת" (DMC). אבל זה יהיה נאיבי באופן קיצוני לקבל את המילה של תאגיד תרופות עם היסטוריה כזו של הונאה, במיוחד מאז שראינו את האופן שבו דיווחה פייזר ואת הדרך שבה היא ניסתה לטשטש את תופעות הלוואי החמורות מהחיסון שמהן סובלת עד היום מאדי דה גארי בת ה-12, שהשתתפה במחקר הקליני של החברה בגילאי 12-17.

מאדי דה גאראי ואמה סטפני מעידות במסיבת עיתונאים שנערכה ביוני 2021

תירוץ אחד שניתן על ידי החברה להפרה בוטה זו של מחקרים כפולי-סמיות הוא שמכיוון שהניסוי היה צריך להיעשות במהירות רבה בגלל מצב החירום, הם נאלצו לנתח את הנתונים בו-זמנית, תוך כדי ביצוע המחקר, ולא יכלו לחכות עד לאחר השלמתו. אלא שהתירוץ הזה כשלעצמו סותר את מה שהצהירו בפנינו רשויות הבריאות – כלומר, שלא נחתכו פינות למרות שפיתחו ובדקו חיסון בזמן שיא (כמובן שביטול הסמיות של הוועדה לניטור נתוני הבטיחות במהלך המחקר במחקרים כמו זה הם נוהג מקובל, אבל מידת ביטול הסמיות כאן איננה מקובלת). 

כאן הם דנים כיצד "הצוות הסטטיסטי הבלתי עיוור" יבצע ניתוח ביניים בנקודות שונות במהלך הניסוי:

מתוך פרוטוקול המחקר: הנחיות כיצד "הצוות הבלתי עיוור" יבצע ניתוח ביניים בנקודות שונות במהלך הניסוי

רציונל אחד לכך הוא שהם רצו להיות בטוחים שהם קולעים לאיתותים מוקדמים מוגדרים מראש של יעילות בהתבסס על הבדלים בשיעורי מקרי קורונה בין קבוצות הטיפול והביקורת. אי פגיעה במטרות הללו לאורך הדרך יהווה אינדיקציה לכך שהחיסון אינו עובד, והחברה תצטרך לחזור אחורנית ולהתחיל הכל מחדש. הבעיה הזו היא חלק מלחץ הזמן שפייזר הייתה נתונה בו. קשה להאמין שהלחץ הזה לא הורגש על ידי הסגל ה"בלתי עיוור" שקיבל החלטות מכריעות לאורך הדרך.

תירוץ נוסף הוא שהם היו מודאגים מהאפשרות של ADE – הגברה תלויית נוגדנים (Antibody-dependent Enhancement), שהיא מצב שבו החיסון עלול לגרום לאנשים ללקות בקורונה חמורה יותר, שעלולה, כפי שמובהר בסעיף 8.2.4 בעמוד 64 בפרוטוקול, להוביל לאשפוז, צורך בהנשמה או אפילו מוות.

הסיבה שניתנה להיעדר ה"עיוורון" של החוקרים - כדי שיוכלו לחפש מקרים של קורונה חמורה

על פי הפרוטוקול, הסיבה המוצגת על ידי החברה היא שהחוקרים ה"בלתי עיוורים" שבחנו את תופעות הלוואי היו אמורים לחפש מקרים של קורונה חמורה. אבל כמובן שכל מי שיבדוק את הרשומות של המטופלים יוכל לראות את כל תופעות הלוואי שלהם, לא רק מקרים של קורונה חמורה.

מלמדים אותנו שלמחקרים כפולי סמיות יש חשיבות רבה, מכיוון שאם החוקרים יודעים מי נמצא בקבוצת הטיפול, הם עלולים לפעול באופן שונה כלפי המשתתפים בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הפלצבו, ובכך להשפיע באופן בלתי מורגש על התוצאות. בדומה לכך, אם הנבדקים יודעים האם קיבלו את הטיפול הניסיוני או פלצבו, הם עלולים להתנהג בדרכים שונות שבתורן עלולות להשפיע על התוצאה, וכמובן שמצב כזה גם פותח את התוצאות לאפקט הפלצבו.

כל זה מצביע על התנהגויות והשפעות סמויות ולא מודעות. אבל בהתחשב במה שידוע כבר על הפשיעה של חברות התרופות, אנו זקוקים למחקרים כפול-סמיות אמיתיים כחיץ נגד הונאה מוחלטת. ולמרות שהם מאסטרים במניפולציה של נתונים אפילו בניסויים כפולי סמיות, הגנה מסוימת עדיפה על היעדר מוחלט של הגנה.

ג'וש גוצקו, Ph.D, הוא מרצה בכיר בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.