בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

שערוריית פאולו מקיאריני: הקלות הבלתי נסבלת של נוכלויות רפואיות – חלק ב'

| 1065 צפיות
| 1065 צפיות

כתבי העת הרפואיים, אלה שאמורים לשמש כשומרי הסף של האתיקה והרגולציה במחקרים הקליניים ולמנוע ניסויים מסוכנים בבני אדם, ובראשם ה-Lancet, אחד מכתבי העת היוקרתיים והמובילים ברפואה – נפלו אף הם שדודים לרגלי מקיאריני. חמור מכך, הם קידמו אותו ועזרו לו לצבור מוניטין, אשר איפשר לו להמשיך ולבצע את ניסוי הפרנקנשטיין שלו במטופלים תמימים נוספים

 מאמר זה סוקר את חלקה של כל אחת מהמערכות הרפואיות המרכזיות שהיו שותפות למעשי הנוכלות של ד"ר מקיאריני ואיפשרו אותם. בשל אורכו, הוא מחולק לשלושה חלקים. חלק ב' המובא כאן מציג את התפקיד שמילאו כתבי העת הרפואיים, ובראשם ה-Lancet. בחלק ג' שיפורסם בימים הקרובים יוצג חלקם של מוסדות רפואיים נוספים, כמו גם חלקם של המדיה.

 

חלק ב': כתבי העת הרפואיים והמורשת הקטלנית של שרלטן תאי הגזע 

"פאולו מקיאריני: חוצה גבולות" – זו הייתה כותרת המאמר בכתב העת Lancet שאליו רואיין מקיאריני ב-2012, בעקבות השתלות קנה הנשימה הסינתטי הראשונות שלו. הכותרת לא מותירה מקום לספק באשר להתלהבות שהפגין כתב העת ביחס למנתח הכוכב שהוא דחף קדימה, מבלי להטיל אפילו שמץ של ספק בניתוח הניסיוני המפוקפק שלו. "רק אלו שמסתכנים בלהרחיק לכת יכולים אולי לגלות כמה רחוק אפשר ללכת", אמר מקיאריני למראיין שלו במאמר, כשהוא מצטט את המשורר והמחזאי תומאס סטרן אליוט.

מקיאריני ללא ספק חצה גבולות, אבל לא במובן שעורכי ה-Lancet התכוונו אליו. הוא חצה כל גבול אפשרי של אתיקה ורגולציה במחקרים קליניים וברפואה, שלא לדבר על אנושיות. אלא שכתבי העת הרפואיים, אלה שאמורים לשמש כשומרי הסף של האתיקה והרגולציה במחקרים הקליניים ולמנוע ניסויים מפוקפקים ומסוכנים בבני אדם – נפלו אף הם שדודים לרגליו, או כפי שהגדיר זאת פרופ' פייר דלר, מומחה בלגי לניתוחים בדרכי הנשימה מ-KU Leuven שרואיין לסדרה Experimenten, "כיבו את המוח שלהם". חמור מכך, הם עזרו לו לצבור מוניטין על בסיס של ריק מוחלט, מוניטין שבזכותו הוא יכול היה להמשיך ולבצע את ניסוי הפרנקנשטיין שלו במטופלים תמימים נוספים.

בראש החזית הזו עמד כתב העת Lancet, אחד מכתבי העת הרפואיים הוותיקים והנחשבים ביותר, שהמאמרים שלו מצוטטים אף יותר מכתבי עת רפואיים מובילים אחרים כמו ה-NEJM, ה-BMJ וה-JAMA. וזה לא רק הסופרלטיבים שכתב העת חלק למקיאריני בראיון עימו. כאמור, ה-Lancet היה זה שפרסם את המאמר על השתלה קנה הפלסטיק הראשונה של מקיאריני ביוני 2011, ובכך העלה אותו על נס כחלוץ תחום הנדסת הרקמות. המאמר הזה, שהתפרסם חמישה חודשים וחצי לאחר ההשתלה, היה קריטי עבור מקיאריני, שכן מכון קרולינסקה רצה סוף סוף לחזות בסופרסטאר החדש שלהם מחולל את קסמיו, והוא עצמו היה להוט לזכות בתהילה מדעית ואקדמית. נוסף על כך, הוא ידע היטב שללא "קבלות" על הצלחה במקרה הזה, הוא יתקשה לקבל אישור להמשיך לבצע את הניתוח בבני אדם, גם לא תחת ההגדרה השקרית של "שימוש חמלה" כפי שעשה במקרה של ביינה.

 

סיפורי הצלחה?

הפרסום אכן השיג את מטרתו, ובזמן שביינה הלך ונחנק מהפלסטיק המרקיב שקרס בחזהו, מקיאריני המשיך לבצע את ניתוחי ההשתלה, ועד 2013 ביצע שלושה ניתוחים נוספים בקרולינסקה וניתוח נוסף ברוסיה. שלושת הקורבנות בקרולינסקה היו כריסטופר לייל, אלכסנדר זוזוליה וייסים קטיר. לייל, אמריקני שסבל מסרטן בקנה הנשימה, נותח בנובמבר 2011 ומת בפתאומיות פחות מארבעה חודשים לאחר מכן בבית החולים. זוזוליה, שקנה הנשימה שלו נפגע כתוצאה מתאונת דרכים ושלא היה בסכנת חיים כלשהי, עבר את ההשתלה ביוני 2012. בנובמבר 2013, לאחר שהקנה הפלסטי קרס, הוא עבר ניתוח חוזר, אך בפברואר 2014 הוא נפטר. ייסים קטיר, צעירה ממוצא תורכי, עברה ניתוח לטיפול בבלוטות הזיעה בידיה, אך כתוצאה מטעות בניתוח, נפגע קנה הנשימה שלה קשות. למרות שהיא לא הייתה בסכנת חיים, מקיאריני החליף את קנה הנשימה הפגוע שלה בקנה פלסטיק ב-2012, וכשהפלסטיק קרס, החליף אותו בחדש. היא סבלה מסיבוכים רבים בעקבות הניתוחים, כולל כשל כליות, ועברה מאות ניתוחים ופרוצדורות רפואיות בניסיון להצילה, כולל השתלת קנה נשימה מנפטר והשתלות של איברים אחרים, שאף הם קרסו. לבסוף, במרץ 2017, לאחר ייסורים רבים, גם היא מתה.

במקביל, הוא ניתח ברוסיה את יוליה טוליק, שקנה הנשימה שלה נפגע כתוצאה מתאונת דרכים. גם היא לא הייתה סכנת חיים, ואף על פי כן, מקיאריני ניתח אותה ביוני 2012 והשתיל לה את קנה הפלסטיק. כמה ימים לאחר מכן היא השתתפה ביחד איתו במסיבת עיתונאים גדולה, אך גם אצלה, הקנה הסינתטי קרס, והיא נאלצה לעבור ניתוח נוסף להחלפת השתל. היא מתה ב-2014.

כעת, לאחר שניתח חמישה מבוגרים בשבדיה וברוסיה, הוא עבר לשלב הבא בתוכניתו – ניתוח בארצות הברית. ולא סתם ניתוח, אלא בתינוקת. האנה וורן הייתה תינוקת בת שנתיים ממוצא קוריאני-קנדי שנולדה ללא קנה נשימה. ההשתלה בוצעה בבית החולים לילדים של אילינוי בפאוריה באפריל 2013. גם היא נזקקה לניתוח חוזר, וב-6 ביולי, פחות מחודשיים אחרי ההשתלה הראשונה, מתה מסיבוכי הניתוחים.

בינתיים, כל הזמן הזה, גם כשקני הנשימה של החולים של מקיאריני קרסו והם מתו בזה אחר זה, כתבי העת המשיכו לפרסם את מאמריו של מקיאריני, ואף אחד מהם לא טרח לבדוק או לנסות לבקש ממנו עדכונים מה קרה לחולים שהושתלו. וכך הוא יכול היה להמשיך הלאה, ולנתח חולים נוספים.


 גם כשקני הנשימה של החולים של מקיאריני קרסו והם מתו בזה אחר זה, כתבי העת המשיכו לפרסם את מאמריו של מקיאריני, ואף אחד מהם לא טרח לבדוק או לנסות לבקש ממנו עדכונים מה קרה לחולים שהושתלו. וכך הוא יכול היה להמשיך הלאה, ולנתח חולים נוספים.


 

ה-Lancet העדיף להגן על המוניטין שלו מאשר להוקיע הונאה רפואית

ה-Lancet התעלם במשך שנים מהביקורות הגוברות של מומחים חיצוניים על מקיאריני. אבל השיא היה ב-2015, כאשר לאחר שהנהלת קרולינסקה ניקתה את מקיאריני מהחשד להתנהגות מדעית בלתי הולמת, ה-Lancet פרסם מאמר מערכת שהיה למעשה כתב הגנה על מקיאריני, שאותו הם תיארו כקורבן של רדיפה. "לגרור את המוניטין המקצועי של מדען דרך הביוב של פרסום רע לפני שהושגה תוצאה סופית של חקירה כלשהי, היה בלתי ניתן להגנה", נכתב במאמר, שכותרתו הייתה חד משמעית: "פאולו מקיאריני אינו אשם בהונאה מדעית".

לכתב העת היו מן הסתם סיבות נוספות להגן על מקיאריני, ובראשן ההגנה על המוניטין שלו עצמו ככתב עת יוקרתי, כמי שבאכסניה המכובדת שלו פורסם המחקר השקרי. "ה-Lancet העדיף להגן על המוניטין שלו, מאשר להוקיע הונאה מדעית", כתבו ד"ר ג'והן רסקו, מומחה לטיפול בגנים ובתאי גזע, וקארל פאוור, סופר ועורך מדעי מסידני, שגם כתבו יחד ספר על שערוריית מקיאריני (Flesh Made New: The Unnatural History and Broken Promise of Stem Cells).

יתירה מכך, ה-Lancet עצמו קידם בהתלהבות במשך שנים את החלום של הנדסת הרקמות והרפואה הרגנרטיבית, וכעת התקשה לוותר עליו, גם כשהלך והתברר כבעייתי, וכל תקיפה או אפילו חשד שהועלו כנגד מקיאריני, נתפס על ידיו כתקיפה של תחום הרפואה הרגנרטיבית עצמו. "ההאשמות שהועלו נגד פאולו מקיאריני הזיקו לא רק לאדם אחד", ציין מאמר המערכת. "הם גם העלו שאלות לגבי איכות המחקר על הרפואה הרגנרטיבית עצמה. בנייה מחדש של האמון בתחום הנדסת הרקמות עשויה לקחת זמן מה".

גם לאחר שבפברואר 2016 האקדמיה המלכותית השוודית למדעים קראה ל-Lancet לתקן את המאמר מ-2011 בעקבות מותו של ביינה, זה לא קרה. יתר על כן, שום נורות אדומות לא נדלקו במערכת כתב העת גם כשבמרץ 2016 ביקשו ארבעה מהמחברים להסירם ככותבים. רק באפריל 2016 פרסם כתב העת בדחילו ורחימו, "הבעת חשש" אודות המחקר, ורק ב-2018 סילקו אותו, כמו גם מאמר נוסף מ-2012. ועדיין, את מאמר המערכת המהלל את מקיאריני כתב העת לא סילק עד היום.


"ה-Lancet העדיף להגן על המוניטין שלו, מאשר להוקיע הונאה מדעית", כתבו ד"ר ג'והן רסקו, מומחה לטיפול בגנים ובתאי גזע, וקארל פאוור, סופר ועורך מדעי מסידני, שגם כתבו יחד ספר על שערוריית מקיאריני.


 

רק לפני כחצי שנה, באוקטובר 2023, סילק ה-Lancet שני מאמרים נוספים של מקיאריני. גם שני הסילוקים האלה נעשו רק לאחר שכתב העת אולץ לעשות זאת. במשך חמש שנים מומחים בכירים חזרו וקראו לסלק את המאמר, אך ה-Lancet התחמק. בפברואר 2023 עדיין ניסה להימנע מסילוק המאמר ו"לרצות" את המבקרים על ידי פרסום הצהרות של הבעת חשש ביחס לשני המאמרים. ואפילו את זה, לגלג כתב העת BMJ במאמר ביקורת נוקב שפורסם לפני כמה חודשים, הם עשו באופן "כל כך מינימלי, שהסיבות לחשש אפילו לא מוזכרות, מה שמותיר את הקוראים לחשוב על זה בעצמם".

שני המאמרים עסקו בניתוח שביצעו מקיאריני ועמיתיו בברצלונה ב-2008, בקלאודיה קסטילו, אישה בת 30. קסטילו הייתה האדם הראשון שקיבל קנה נשימה עם הנדסת רקמות – אבל במקרה שלה, זה היה השלב שלפני השתלת קנה הפלסטיק, והיא קיבלה קנה נשימה מאדם שנפטר, עם תאי גזע עצמיים שלה. במאמר הראשון, שפורסם ב-2008, תואר הניתוח עצמו, כשהמחברים כתבו: "מעקב של 4 חודשים לא הראה סיבוכים". במאמר השני, שפורסם ב-2013, הם תיארו את מצבה בשנים לאחר הניתוח. למרות הצורך בהתערבויות ברונכוסקופיות חוזרות ונשנות, הם כתבו, "היו לה חיי חברה ועבודה נורמליים".

אלא שזה היה שקר נוסף. למעשה, המטופלת סבלה לאחר הניתוח מסיבוכים מרובים, כולל אי ספיקת נשימה, ונאלצה לעבור ניתוח להסרת הריאה השמאלית שלה. חקירה שנערכה על ידי המועצה הלאומית השבדית להערכת התנהלות פסולה במחקר מצאה ששלושה שבועות בלבד לאחר

הניתוח, קנה הנשימה החדש של קלאודיה קרס, וכדי להצילה ולהשאיר אותו פתוח, הותקן לה סטנט – הראשון מבין רבים. אלא שהמידע הקריטי הזה הושמט מהמאמר ב-2008, כך שהצהרת המחברים היוותה זיוף. לגבי המאמר השני, הגיעה המועצה הלאומית השבדית למסקנה כי גם הוא "מכיל בדיה וזיוף בכמה מקומות". למעשה, כפי שחשף ראש תחום ניתוחי חזה בבית החולים בברצלונה שבו נותחה קלאודיה, היא סבלה מסיבוכים קשים במשך שמונה שנים, ובהמשך עברה ניתוחים נוספים, כולל הסרת הריאה השמאלית שלה.

פטרישיה מורי ופיטר ווילמסהרסט, שתיעדו את הבעיות בעבודתו של מקיאריני במשך שנים אמרו לאתר ה-Retraction Watch (אתר המתעד סילוק של מחקרים מהספרות המחקרית) שהם מברכים על ההחלטה לסלק את המאמר. "שוב, המוניטין של ה-Lancet בתיקון התיעוד המדעי נפגע... אנו מודאגים מכך שההחלטה לבטל את המאמרים המזויפים נמשכה יותר מחמש שנים מאז שה-Lancet קיבל ראיות בלתי ניתנות להפרכה לכך שהמאמר המקורי מ-2008 העלה טענות שווא, וכתוצאה מכך גם המאמר מ-2014 היה שקרי. ה-Lancet התעלם מבקשות של רופאים, מדענים ויושבי ראש ועדת המדע והטכנולוגיה של הפרלמנט הבריטי וועדת הבריאות והשירותים החברתיים".

 

אילו מאמרים נוספים העורכים לא מצליחים לסלק כשהם יודעים שהם שקריים?

ה-Lancet לא היה היחיד שקידם את מקיאריני ללא שום ביקורת. למעשה, מקיאריני חתום על לא פחות מ-115 מאמרים בספרות המחקרית – ומתוכם סולקו כאמור עד היום רק 12. זאת, למרות שחלק מהמאמרים עוסקים ישירות בנושא של הנדסת איברים ותאי גזע ושל ההשתלות המפוקפקות שהוא דחף.

בין המאמרים שלא סולקו עד היום – ראיון עם מקיאריני שפרסם כתב העת Regenerative medicine  בנובמבר 2011. בדומה לראיון עמו ב-Lancet, גם הראיון הזה היה נטול ביקורת לחלוטין, וקיבל ללא שום ערעור או ניסיון להטיל ספק את השקר של מקיאריני שלפיו הוא "הוביל צוות בינלאומי להשתיל בהצלחה" את קנה הנשימה הפלסטי בביינה, כי החולה "החלים מאז היטב".

במאמר נוסף שפורסם ב-2013 בכתב העת Current Opinion in Otolaryngology & Head and Neck Surgery, מקיאריני ועמיתיו הם העזו לטעון שהגישות הקונבנציונליות להשתלה "מוטלות בספק מוסרי" משום שהן דורשות דיכוי חיסוני לכל החיים, וכי "הנדסת רקמות של קנה הנשימה עשויה להוות חלופה מבטיחה להשתלות קונבנציונליות אלה במבוגרים וילדים"... המאמר הזה, כמו גם מאמרים נוספים שבהם מקיאריני ועמיתיו פרסמו טענות דומות, לא הוסר עד היום.

 "המורשת הקטלנית של שרלטן תאי הגזע", כינה ה-BMJ את עבודתו של מקיאריני במאמר הביקורת שפורסם ביוני 2023. יהא אשר יהא עונשו של מקיאריני עצמו, חלקם של כתבי העת הרפואיים היוקרתיים ביותר במורשת הזו חייב להיחקר, שכן אם זה לא יקרה, כפי שכתבו מורי וולימסהרסט, "זה עלול לגרום לאנשים לתהות אילו מאמרים אחרים העורכים אינם מצליחים לסלק כשהם יודעים שהם שקריים". 


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


נתי רונאל
סילוק מאמרים
סילוק מאמרים מכתבי עת לא תמיד מעיד על פגמים בהם. הרי מאמרים מסולקים מסיבות שונות, לעתים כלל לא מדעיות, כמו למשל המאמר המפורסם של ווייקפילד ועמיתיו שסולק מהלאנסט, תוך מה שנראה כטענות שקריות שהובילו לסילוק. סילוק מאמרים משמש ככלי לצנזורה ולניגוח חוקרים שמעזים לפקפק בנראטיב מסוים שכתב העת חפץ בו, למשל, להראות עד כמה יעילים ובטוחים הטיפולים המפוקפקים המכונים חיסון. אתר ה Retraction Watch בעצמו גם פועל כצנזורה שכנראה יש לה אינטרסים כלל לא תמימים. מדע הרפואה הנפלא, עם חוקרים מסורים וגם עם פרקטיקנים אוהבי אדם, זוהם לגמרי על ידי חברות, ארגונים וגם יחידים שהם כנראה מושחתים למדי. כמו המקרה שמתואר כאן. ובמבט מעט פילוסופי - נדמה שהאדם יותר מדי פעמים לא מסוגל לעמוד בפיתויי האגו, השררה והממון. ובכל זאת, חסד אלוהים זמין לכל מי שבוחר בו. תמיד.
0
חושן
איך זה קורה - שוב ושוב?
משהו לכאורה לא הגיוני.
הגורמים ההיררככיים ביותר - אלו שרוב העולם מקבל בלי ספק, נוהגים כמו מי שהם מזלזלים בהם?
למי שלא מכיר וצוחק על חסידים שוטים העושים בלא הרהור דברי אדמוריהם?
ואין כאן ציניות או לעג. יש כאן תחושה קשה.

0

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...