מספר מקרי השיתוק הרפה בילדים בישראל זינק ביותר מ-100% השנה – 20 מהם בשבוע אחד בעיצומו של מבצע "שתי טיפות"

בשנת 2013, בעיצומו של קמפיין "שתי טיפות" – המבצע שבמסגרתו הוחזר בישראל החיסון החי-מוחלש בטיפות לתוכנית החיסונים בישראל, היה דניאל (שם בדוי. השם המלא שמור במערכת) בן שנתיים. כשאמו הביאה אותו לטיפת חלב כדי לקבל את חיסוני השגרה, המליצו לה האחיות לתת לו, וגם לשני אחיו הגדולים יותר, את החיסון החי-מוחלש נגד פוליו. "דניאל נולד פג, ולכן יש לו רגישות בקיבה, כך שהיה צורך באישור מהרופא לכל חיסון", מספרת האם אורית (שם בדוי). אבל "האחיות האיצו בי: 'חשוב שתחסני אותם מהר, כי יש התפרצות פוליו'". נלחצתי והסכמתי שיחסנו את שלושתם. כבר בדרך הביתה, הילד הרגיש מאוד לא טוב. תוך כדי נסיעה הוא החל להקיא ולשלשל, וכשהגענו ראיתי שההכרה שלו מתחילה להיות מעורפלת. התקשרתי לאחות בטיפת החלב והתייעצתי האם כדאי לפנות למיון, אבל היא הרגיעה אותי שמדובר בתופעות לוואי ידועות ושאין צורך. אני לא אמא היסטרית, אבל ראיתי שמשהו לא תקין. החלטתי לקחת אותו לבית החולים. הרופאים ערכו בדיקות מקיפות אבל לא מצאו שום דבר שיכול היה לגרום לזה מלבד החיסון. הילד המשיך להקיא ולשלשל והיה כבר אפטי מאוד, למרות הנוזלים שנתנו לו. בשלב מסוים, הרמתי אותו על הידיים ותוך כדי כך ראיתי שהפנים שלו החלו להתעוות, כששפה אחת התרוממה למעלה ועין אחת פקוחה כשהשנייה סגורה. הוא גם לא הצליח לעמוד או לכת. הנוירולוגים שבדקו אותו קבעו שיש לו שיתוק אחרי הפוליו. אחד הרופאים אמר לי: 'מה שקרה הוא שהילד פיתח פוליו, ואת יודעת, זה סיכון של אחד למיליון, אבל האחד למיליון הזה הוא אצלך. תגידי תודה שהוא בכלל נשאר בחיים'".

השנים הבאות היו לדברי אורית מסכת ארוכה של טיפולים וסבל. "לאט לאט, עם הרבה מאוד טיפולים, מצבו השתפר והוא החל ללכת, אבל זה היה קשה מאוד. הוא לא הצליח לעצום את העין גם בשינה והיו לו בעיות קשות בדיבור. אי אפשר היה להבין אותו, כי הוא לא הרגיש את השרירים של הפנים ולא הצליח לשלוט בשפתיים ובלשון. שנים היינו בטיפולים של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, ובכל טיפול אפשרי".

למרות הקושי, כשדניאל היה בן שלוש, נראה היה שמצבו משתפר. אלא שאז הוא איבד יום אחד את הכרתו בגן. "הגננת לא הבינה מה קרה. הוא ישב על כיסא, ולפתע פשוט צנח ואיבד את הכרתו. היא הזמינה אמבולנס, והצוות ביצע בו החייאה והצליח להחזיר לו את הדופק, אבל הוא לא חזר להכרה. כל הבדיקות בבית החולים חזרו תקינות, ואיש לא ידע להסביר מה גרם לאירוע הזה. אחת הרופאות הבכירות אמרה לי שלדעתה מה שקרה לו היה קשור לפוליו. מעין קצר חשמלי במוח, שגרם לאבדן ההכרה. כעבור שלוש שעות הוא חזר להכרה, ומאז זה לא קרה שוב. עם כל הטיפולים שהוא מקבל, המצב שלו השתפר. השיתוק בפנים לא עבר, אבל עם השנים, הוא פשוט למד לשלוט בפנים טוב יותר, כך שהוא פחות גלוי לעין. למרות שהוא כבר הולך, הקואורדינציה שלו נפגעה, ולקח שנים ללמד אותו פעולות פשוטות כמו לבעוט בכדור. גם כיום יש לו עדיין בעיות בכתיבה ובכתיבה. הוא ילד חכם ומבין את מה שהוא לומד, אבל לא תמיד מצליח להביא את זה לידי ביצוע. הוא יכול למשל, לקרוא באופן שוטף ממש יום אחד, וביום למחרת לפתוח ספר וכאילו הרגע התחיל כיתה אלף. וככה בכל דבר, יש לו מעין ניתוקים כאלה".

על אף הפגיעה החמורה, אורית אומרת שהמשפחה החליטה לא להגיש תביעה, משום שהיו עסוקים בשיקום של דניאל. "לי היה הכי חשוב שהילד שלי ייצא חי מהסיפור הזה. אני לא רוצה שיהיה לי ילד נכה בבית. אני רוצה שהוא יהיה בריא ושלם. אני לא רוצה כסף. רק שיהיה לי ילד בריא ושלם. מה שעברנו באשפוז היה סיוט. לא ידענו אם הוא יחיה. זה היה מזעזע".

תחלואה בפוליו ושיתוק הם אחד הסיכונים הידועים של חיסון הפוליו החי-מוחלש (OPV). זאת, בשל העובדה שנגיף הפוליו שבחיסון יכול לעבור מוטציה ולהפוך בחזרה לפעיל ווירולנטי. זו גם הסיבה שבגללה מדינות המערב הוציאו כבר לפני למעלה מעשרים שנה את חיסון הפוליו המוחלש מתוכנית החיסונים שלהן כליל. במקום זאת, ההחלטה הייתה להתבסס אך ורק על חיסוני ה-IPV, המבוססים על הנגיף המומת. כך למשל, מצוין באתר ה-CDC: "חיסון פוליו מומת (IPV) הינו חיסון הפוליו היחיד שניתן בארצות הברית מאז שנת 2000".

בישראל לעומת זאת, הוחזר החיסון החי-מוחלש בטיפות (זנים 1 ו-3) לתוכנית החיסונים בשנת 2013, וזאת, שמונה שנים לאחר שהוצא ממנה, בעקבות הודעת משרד הבריאות על התפרצות פוליו, שהתבטאה בזיהוי הנגיף במערכת הביוב בארץ. למרות שלא זוהה אף מקרה של תחלואה, הכריז המשרד באוגוסט 2013 על מבצע "שתי טיפות" לחיסון כלל הילדים שנולדו לאחר 2004. בתום המבצע, בינואר 2014 הוחלט  להחזיר את חיסון ה-OPV  לשגרת החיסונים, בנוסף על החיסון המומת (IPV) והוא נמצא מאז בתוכנית החיסונים עד היום.

בקיץ השנה הוקם צוות חירום מיוחד, לאחר שבבדיקות שנערכו בביוב זוהה זן 3 של הנגיף, כאשר מקורו לא היה בנגיף הפראי, אלא בחיסון החי-מוחלש. לאור המלצות הצוות הכריז משרד הבריאות שוב על מבצע "שתי טיפות". המבצע החל במאי 2022 והופסק ב-1 ביולי, חודשיים לאחר מכן. קבוצת המטרה – גילאי 9-17 (שכן זו קבוצת הגיל שלא קיבלה את החיסון החי-מוחלש במבצע "שתי טיפות" הקודם ב-2013). המבצע הוכרז על ידי המדיה ככישלון, לאחר שרק 4% מההורים לילדים בגילאי קהל היעד נענו לקמפיין של משרד הבריאות. אף על פי כן, המשרד טען שמדובר ב"הישג בסדר גודל מרשים", והודיע שהמבצע הוביל למיגור הנגיף בביוב.

אלא שבטרם הספיקו ההורים להירגע מהמבצע הזה, הודיע בשבוע שעבר משרד הבריאות שמיד עם מיגור זן 3, הופיע בביוב בישראל זן 2, שאף הוא נובע מחיסון חי-מוחלש, וכי למרות שעד כה לא נמצאו מקרי שיתוק מזן זה בישראל, הרי שבשל החשש להתפרצות ולהופעת מקרים כאלה בהמשך, אישר צוות חירום מיוחד שמונה על ידי המשרד להתחיל בתהליך רגולציה מול ארגון הבריאות לצורך הבאתו לארץ של חיסון חי-מוחלש חדש המותאם לזן זה.

ואולם, מה שהמשרד אינו מספר לציבור הוא שהשנה חל זינוק של 100% במספר המקרים של שיתוק רפה לעומת השנים 2013-2021. וזה לא הכל, כי מתברר שזו לא הפעם הראשונה שבה חל זינוק של 100% במקרי השיתוק הרפה. הפעם הקודמת הייתה ב-2013 – אותה שנה שבה ערך משרד הבריאות את קמפיין "שתי טיפות" הקודם. 

---

מה שהמשרד אינו מספר לציבור הוא שהשנה חל זינוק של 100% במספר המקרים של שיתוק רפה לעומת השנים 2013-2021. וזה לא הכל, כי מתברר שזו לא הפעם הראשונה שבה חל זינוק של 100% במקרי השיתוק הרפה. הפעם הקודמת הייתה ב-2013 – אותה שנה שבה ערך משרד הבריאות את קמפיין "שתי טיפות" הקודם. 

---

20 מקרים בשבוע אחד - בעיצומו של קמפיין "שתי טיפות"

על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, בישראל לא נרשם אף לא מקרה אחד של שיתוק ילדים שנגרם על ידי נגיף הפוליו הפראי מאז שנת 2000. מנתוני משרד הבריאות עולה כי אף מקרה כזה לא נרשם למעשה מאז 1989. למעשה, מדיווחי משרד הבריאות ומהדו"ח עולה כי המקרה היחיד של שיתוק הקשור לפוליו שנרשם בארץ התרחש השנה, כאשר ילדה בת ארבע לא מחוסנת נחשפה לזן 3 של החיסון החי-מוחלש, שמקורו בחיסון האוראלי

אלא שמתברר שלצד ההכרזה על אפס מקרי שיתוק מפוליו פראי במשך עשורים, ומקרה אחד ויחיד של פוליו שמקורו בחיסון האוראלי – חל השנה זינוק של למעלה מ-100% במספר המקרים של שיתוק רפה (AFP – Acute Flaccid Paralysis ). קטגוריה זו מוגדרת כמקרי שיתוק או חולשת שרירים פתאומית בכל חלק של הגוף שמקורם איננו בפוליו, אלא בגורמים אחרים, בילדים בני פחות מ-15.

מאז תחילת השנה ועד ל-9 בדצמבר נרשמו בישראל 43 מקרים של שיתוק רפה, ובנוסף, 17 מקרים שהגורם להם נמצא עדיין בבדיקה ("pending"). יתירה מכך, מהדו"חות האפידמיולוגיים של משרד הבריאות מתברר שמתוך 60 המקרים – 20 אירעו בשבוע אחד. מדובר בשבוע שהסתיים ב-18 ביוני, בעיצומו של קמפיין "שתי טיפות".

בשבוע 22 שמסתיים ב-4 ליוני היו 7 מקרים

בשבוע 23 שמסתיים ב-11 ליוני עדיין היו שבעה מקרים

בשבוע 24 שמסתיים ב-18 ליוני היו 27 מקרים

כאמור, מתברר שזו אינה הפעם הראשונה שבה חל זינוק במספר מקרי השיתוק הרפה בישראל. על פי נתונים מדוחות אפידמיולוגיים שפורסמו על ידי ארגון הבריאות העולמי, החל משנת 2013, השנה שבה הוחזר כאמור חיסון ה-OPV לתוכנית החיסונים לילדים, זינק מספר המקרים הממוצע בקרב ילדים בכ-100% – מממוצע של 11-13 בין השנים 2011 ל-2013, לממוצע של 20-25 בין השנים 2013-2021.

במלים אחרות, קיים מתאם בין שני הסבבים של הקמפיינים למתן חיסוני OPV בישראל, ב-2013 וב-2022, לבין הקפיצה בשיעורי החיסון הרפה, כשבכל פעם מדובר בזינוק של 100%.

---

במלים אחרות, קיים מתאם בין שני הסבבים של הקמפיינים למתן חיסוני OPV בישראל, ב-2013 וב-2022, לבין הקפיצה בשיעורי החיסון הרפה, כשבכל פעם מדובר בזינוק של 100%.

---

 

 תרחיש זהה בהודו: מתאם חיובי בין שיעורי השיתוק הרפה לבין סבבי ההתחסנות לפוליו

מה אפוא גרם לזינוק במספר המקרים? האם ייתכן שהמקור הוא במבצע החיסונים, ושלמעשה, לא מדובר ב"שיתוק רפה", אלא בפוליו שמקורו בחיסון?  

קשה להוכיח זאת בוודאות באמצעות הנתונים הקיימים, ואולם, הזינוק המשמעותי מעלה חשש כבד, במיוחד לאור העובדה שמדובר בתרחיש זהה לזה שנצפה ב-2013, השנה שבה נערך מבצע "שתי טיפות" הקודם, וחיסון ה-OPV הוחזר לתוכנית החיסונים.

יתירה מכך, מתברר שבהודו דווח על תרחיש זהה בדיוק. במחקר שפורסם ב-2018 בכתב העת  International Journal of Environmental Research and Public Health ניתחו חוקרים את נתוני מעקב הפוליו של ממשלת הודו ביחס לשנים 2000-2017. הם מצאו מתאם חיובי בין שיעורי השיתוק הרפה במדינה לבין סבבי ההתחסנות לפוליו, כאשר "ככל שנערכו יותר סבבי פוליו, כך נמצא ששיעור השיתוק הרפה עולה במהלך התקופה של 2000-2011", ובכל סבב של חיסון, "חלה עלייה של 1.4 מקרים של שיתוק רפה ל-100,000 בני פחות מ-15". לעומת זאת, ב-2012, כאשר מספר סבבי ההתחסנות לפוליו ירד, גם שיעור מקרי השיתוק הרפה החל לרדת – עובדה שלדברי החוקרים, "מוסיפה משקל לסבירות לקשר סיבתי עם חיסוני ה-OPV".

החוקרים מצאו שבסך הכל 640 אלף ילדים פיתחו שיתוק רפה בשנים 2000-2017 בהודו, מה שמצביע לדבריהם על כך "שישנם היום (בהודו) 491 אלף ילדים משותקים נוספים, מעל למספרים הצפויים שלנו".  

---

החוקרים מצאו מתאם חיובי בין שיעורי השיתוק הרפה במדינה לבין סבבי ההתחסנות לפוליו, כאשר "ככל שנערכו יותר סבבי פוליו, כך נמצא ששיעור השיתוק הרפה עולה במהלך התקופה של 2000-2011". 

---

החוקרים אף הצביעו על מנגנונים אפשריים שגרמו לנזק, כשלדבריהם, "מנות חוזרות ונשנות של וירוס חיסון חי המועבר למעי יכולות ליישב את המעי ולשנות את המיקרוביום הנגיפי של המעי... למרות שהמנגנון המעורב הוא ספקולטיבי, הממצאים שלנו תומכים בהשערה שהתדירות של מתן חיסון פוליו קשורה ישירות או בעקיפין לשכיחות של שיתוק רפה", כתבו החוקרים.

חוקרים נוספים הצביעו על החשש מפני התעוררות מחודשת של הפוליו עקב התפרצויות שיתוק פוליו כתוצאה מהחיסון עצמו. כך לדוגמה, במאמר שפורסם ב-2014 בכתב העת  Neurohospitalist נכתב: "שיתוק פוליומיאליטיס הקשור לחיסון ימשיך להוות בעיה רצינית כל עוד נעשה שימוש ב-OPV.  נתונים מדעיים מוכיחים מעל לכל ספק שהכחדת פוליו תדרוש בסופו של דבר גם את הפסקת השימוש ב-OPV, אחרת תתרחש התעוררות מחודשת בעולם נטול פוליו עקב התפרצויות שיתוק פוליו ופוליו הקשורים לחיסון, עקב מחזורים של נגיפי פוליו שמקורם בחיסון. מדינות ללא פוליו יהיו תחת איום מתמיד של יבוא נגיף פוליו שמקורו בחיסון ממקומות שבהם נעשה שימוש ב-OPV".

האם ישראל הופכת שוב למעבדת הניסוי של מדינות המערב?

כאמור, בשבוע שעבר אישר צוות חירום שמונה על ידי משרד הבריאות לטפל בהתפרצות בביוב ברחבי המדינה של זן הפוליו 3, ועכשיו גם בהתפרצות בביוב של זן 2 שמקורם בחיסונים האוראליים, להתחיל בתהליך לרכישת חיסון הפוליו החדש נגד זן 2 מול ארגון הבריאות העולמי. כאמור, זהו חיסון שנועד למנוע את העלייה בהתפרצויות ובמקרי שיתוק שהם תוצאה של חיסון ה-OPV נגד זן 2 – או במלים פשוטות, זהו חיסון נגד הפוליו שגורם החיסון הקודם.  

ואולם, מתברר שמדובר בחיסון ניסיוני, שאין לו אישור FDA, ואף לא אישור בשום מדינה מערבית אחרת. למעשה, החיסון קיבל ב-2020 היתר חירום מארגון הבריאות העולמי, כאשר זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה של הארגון שבה הוא מעניק היתר כזה. על פי הארגון, היתר החירום ניתן בעקבות התפשטות מוטציה לזן 2 שמקורו בחיסון ה-OPV, שחלה מאז תחילת 2019. כיום, הארגון ממליץ על החיסון כחיסון הבחירה במקרים של התפרצויות, והוא ניתן כבר במדינות אפריקה.

החיסון החדש נקרא nOPV2 vaccine, והוא מיוצר על ידי חברה מאינדונזיה בשם Bio Farma. זכויות היוצרים על החיסון הן של ה-National Institute for Biological Standards and Control בבריטניה, שהוא ארגון ממשלתי, כאשר פיתוחו וכל המחקרים הקליניים המרכזיים שבדקו את יעילותו ובטיחותו ממומנים על ידי קרן ביל ומלינדה גייטס. כמו כן, קרן ביל ומלינדה גייטס מקדמת את החיסון, ואף התחייבה לתרום 1.2 מיליארד דולר כדי "לתמוך במאמצים" לקדמו. זאת, במסגרת " Polio Eradication Strategy 2022-2026 ". 

יש לציין שגם בלונדון ובניו יורק נמצא באזורים שונים בביוב זן 2 של הפוליו שמקורו בחיסון האוראלי, ובעקבות זאת הודיע לאחרונה ה-CDC כי הוא דן בהחזרת חיסון ה-OPV – לראשונה מאז שנת 2000. עם זאת, גם אם ה-CDC יחליט להחזיר את החיסון, הרי שבמידה שירצה להכניס את החיסון החדש, יהיה צורך תחילה באישור FDA לחיסון. נשאלת אפוא השאלה, האם ישראל שוב "נבחרה" לשמש כמעבדה של מדינות המערב?

תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות, בהמלצת הוועדה המייעצת, החל בתהליך רגולטורי מול ארגון הבריאות העולמי, כך שככל שיעלה הצורך לרכוש את החיסונים, תהיה למשרד את האפשרות לעשות כן. יובהר כי המשרד לא החליט לרכוש חיסונים ולא מייבא אותם. כאשר יש החלטה על מתן חיסונים, מטבע הדברים משרד הבריאות מעדכן את הציבור בהתאם".

לטענת משרד הבריאות, "החיסון החי מוחלש נגד פוליו איננו גורם לשיתוק ילדים בפני עצמו. במדינת ישראל קיים פרוטוקול מעקב אקטיבי אחר מקרי AFP לצורך שלילת פוליו, לפי הנחיות ארגון הבריאות העולמי ובהובלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. ישנן מספר מחלות שמתבטאות בסימפטום, כלומר זוהי אבחנה מבדלת רחבה. חשוב לציין כי בישראל אובחן אך ורק ילד אחד לא מחוסן עם שיתוק על רקע פוליו. לשאר הילדים שדווחו בפרוטוקול AFP היו אבחנות קליניות אחרות ולא פוליו. לצערנו לשיתוק ילדים הנגרם מפוליו אין טיפול, ויש רק דרך אחת להתמודד איתו – מניעה ע"י חיסונים עפ"י שגרת החיסונים המומלצת ע"י משרד הבריאות".