בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

"מתי אנחנו משחררים את הווריאנט החדש?... נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים", אמר שר הבריאות לשעבר של בריטניה הנקוק ליועץ התקשורת שלו יומיים אחרי שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום

| 4228 צפיות
| 4228 צפיות

"תיקי הסגר", הפרשה החדשה שמפרסם 'הטלגרף' הבריטי, חושפים מידע רב ונפיץ המבוסס על יותר מ-100 אלף הודעות וואטסאפ שהודלפו לעיתון, אשר הוחלפו בין הנקוק לבין שרים וקובעי מדיניות אחרים במהלך תקופת הקורונה

"מתי אנחנו משחררים את הווריאנט החדש?... נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים". את הדברים הללו שחושף היום הטלגרף הבריטי, כתב מאט הנקוק, שר הבריאות לשעבר של בריטניה, ליועץ התקשורת שלו ב-13 בדצמבר 2020, יומיים לפני שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום, בתכתובת ווטסאפ, שבה דנו השניים בשאלה כיצד להסיח את דעת הקהל בבריטניה מהברקסיט ולגרום להפחדה ולפניקה המונית שתאפשר הטלת סגר נוסף.

תכתובת הווטסאפ הזו היא רק קצה הקרחון של למעלה מ-100 אלף הודעות ווטסאפ שהודלפו לטלגרף, הודעות אשר הוחלפו בין הנקוק לבין שרים וקובעי מדיניות אחרים במהלך שיא תקופת הקורונה. צוות מיוחד של הטלגרף ניתח את התכתובות, שכללו 2.3 מיליון מלים.

"תיקי הסגר" - The Lockdown Files, כך כונתה הפרשה, חושפים את הלך הרוח ואת הנעשה מאחורי הקלעים בממשלת בריטניה במהלך המגיפה, וכיצד, בעוד שהממשלה ומשרד הבריאות מטיפים לציבור שעליו "לעקוב אחר המדע", התקבלו החלטות מפתח קריטיות מסיבות פוליטיות.

המידע שנחשף מערער על הנימוקים שהוצגו לציבור לחודשים של סגרים והגבלות חמורות אחרות על חיי היום יום, כולל ריחוק חברתי, שימוש במסכות פנים וסגירת בתי הספר.

 

פרויקט פחד

במהלך המגיפה, התחבטו פקידים ושרים בבריטניה כיצד להבטיח שהציבור יעמוד במגבלות הסגרים המשתנות ללא הרף. אחת האסטרטגיות המרכזיות בארסנל היה קמפיין הפחדה ופניקה. אף כי הקמפיינים הללו, ששימשו את רשויות הבריאות כמעט בכל העולם, היו גלויים, התכתובות שמפרסם הטלגרף חושפות בבירור את המטרות מאחורי "פרויקט הפחד".

ב-5 ביוני 2020, כשהנקוק והשרים ביקשו להטיל סגר שני, סקר של אימפריאל קולג' על הדבקה בקורונה בקהילה, בראשות פרופ' לורד דרזי - סיפק להם חדשות "בכיוון חיובי", שיעזור להשיג היענות לגזירה.

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.13.48

נראה שתוצאת המחקר עלתה בקנה אחד עם סקר של המשרד לסטטיסטיקה לאומית (ONS), והראה "שכיחות יורדת" של קורונה עד מאי ו-R של 0.57 בלבד. אלא שהמדיה בחרו להתמקד דווקא בדו"ח אחר, של אוניברסיטת קיימברידג', שהציג R גבוה בחלקים מסוימים של המדינה, שכמובן חיזקו את הטענות על צורך בסגר נוסף. בשיחה בין הנקוק לבין פאטריק ואלאנס, היועץ המדעי הראשי של הממשלה, לעגו השניים למדיה על ההתמקדות הזו, אך הסכימו ביניהם שהיא משרתת אותם. הנקוק אמר: "אם אנחנו רוצים שאנשים יתנהגו יפה, אולי זה לא דבר רע". ואלנס השיב לו: "מסכים. נספוג את הפרשנות העלובה וההגזמה".

בדצמבר 2020 הבטיח בוריס ג'ונסון, אז ראש הממשלה, כי משפחות יוכלו להתאחד סוף סוף בחג המולד - הראשון מאז הוכרזה המגפה בתחילת 2020. הוא אמר שמניעת המפגשים תהיה "בלתי אנושית ומנוגדת לאינסטינקטים של אנשים רבים במדינה הזו".

אלא שמאחורי הקלעים, שרים ופקידים בממשל כבר החליטו על סגר לאומי נוסף, שלישי במספר. כמה מהם הביעו חשש שסאדיק חאן, ראש עיריית לונדון, יתקוף את הממשלה על כך שהכניסה את הבירה לסגר מקומי, כפי שעשה אנדי ברנהאם, ראש עיריית מנצ'סטר כמה חודשים קודם לכן, ויגביר עוד יותר את רגשות התסכול והאכזבה של הציבור.

בתכתובת ווטסאפ בין הנקוק לבין יועץ התקשורת שלו דיימון פול, דנו השניים כיצד לשרוד את הסערה הצפויה. הפתרון שהציע דיימון היה להתחיל לדבר על זן חדש של נגיף הקורונה – הזן שזכה בהמשך לכינוי "הווריאנט הבריטי". הנקוק אהב את הרעיון. "נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים", הוא ענה לו. "כן, זה מה שישיג את שינוי ההתנהגות הרצוי", השיב פול.

הנקוק הביע חשש שמא הדיונים על הברקסיט יעיבו על החדשות על הגירסה החדשה, כך שהציבור לא יתרגש ממנה, ושאל "מתי אנחנו משתמשים בזן החדש?". 

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.19.17

 

השיחה על הזן החדש התקיימה יומיים אחרי מתן היתר החירום לחיסון של פייזר

השיחה הזו בין הנקוק לבין יועץ התקשורת שלו על השקת הווריאנט הבריטי, התנהלה בדיוק יומיים אחרי שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום. זמן קצר לאחר מכן הושק קמפיינים החיסונים הגדול בתולדות העולם, כשישראל הייתה הראשונה לפתוח בו, כבר ב-19 בדצמבר.

שישה ימים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר, הכריז בוריס ג'ונסון כי "בלב כבד" הוא מבטל את כריסמס "כדי להגן על האנשים הפגיעים" בשל החשש מהתפשטות הזן החדש. במקביל פורסם באתר המרכז לחיזוי מתמטי של מחלות מידבקות מאמר שהציג מודל מתמטי של התפשטות הזן החדש, והעריך כי הוא מידבק ב-56 אחוזים יותר מזנים אחרים של הנגיף. להכרזה היו השלכות על הגברת המגבלות בכל העולם. בקנדה למשל, הכריז ג'אסטין טרודו כי הוא מגביר את המגבלות על הגבולות ומשעה את הטיסות מבריטניה. בינואר 2021 הוטל בבריטניה הסגר הלאומי השלישי, עם הגבלות חמורות הדומות לאלו שהוטלו במרץ 2020. בתי הספר נסגרו והציבור נדרש שוב לחזור לעבוד מהבית.

ב-10 בינואר דנו מר הנקוק וסימון קייס, מזכיר הממשלה, באמצעים מחמירים יותר שיוכלו להפעיל. הם הסכימו שהתמקדות באיסורים חדשים נקודתיים כמו איסור לצאת לדייג, יהפכו אותם ל"פרודיה", ולכן החליטו שמסרים שיזרעו "פחד" ו/או "אשמה" הם כלים חיוניים להבטחת ציות. הם גם דנו בהפיכת עטיית המסכות למנדטורית "בכל המערכים מחוץ לבית וביותר מקומות עבודה", מכיוון שהייתה לה "השפעה מאוד נראית לעין".

 

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.22.37

בעקבות ההכרזה על "הווריאנט הבריטי" הכריז גם משרד הבריאות הישראלי, על סגר שלישי, שהחל ב-28 בדצמבר 2020, ימים ספורים לאחר תחילת מבצע החיסונים. בתחילה המשיכו מוסדות הלימוד לפעול והעבודה במגזר הפרטי הצטמצמה להיקף של 50%, והוטלה מגבלת מרחק של אלף מטרים, אך ב-8 בינואר הוחלט על הידוק של הסגר, כשמרבית מערכת החינוך נסגרה, הותרה יציאה לעבודה למקומות חיוניים בלבד, ומגבלת ההתקהלות הוחמרה.

תכתובות הווטסאפ הרבות שחושף הטלגרף שופכות אור על נושאים רבים נוספים שעמדו במרכזה של קביעת המדיניות בבריטניה ובכל העולם, בהם כפיית השימוש במסכות ובדיקות, התו הירוק, סגירת בתי הספר, מדיניות הטיפול בבתי האבות שהובילה לתמותה גבוהה ועוד.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


ליאת
לא מבינה כלום מהכתבה.מה האינטרס שלהם
לא מבינה כלום מהכתבה.מה האינטרס שלהם
0

מדוע משתף משרד הבריאות פעולה עם משרד הבריאות של החמאס וארגון הבריאות העולמי שמשתמשים ב"התפרצות הפוליו" כדי לכפות הפסקת אש מידית על ישראל ולקדם חיסון ניסיוני חדש?

משרד הבריאות הורה לחסן את כל הלוחמים ברצועת עזה בטענה שאיתר "נגיף פוליו תרכיבי מזן 2" בביוב בעזה. אלא שמשרד הבריאות הפלשתיני טוען שהוא זה שזיהה את הנגיף ודורש הפסקת אש מידית. בצירוף מקרים תמוה, ארגון הבריאות העולמי, שמצטרף לדרישה, דוחף חיסון ניסיוני לאותו זן בדיוק. החיסון, במימון קרן גייטס, מיוצר באינדונזיה ולא אושר באף מדינה מערבית. למרות זאת, משה"ב ניסה במשך חודשים לקדם את אישורו. המהלך נבלם רק לאחר שאגף הרוקחות הטיל וטו

העיסוק הקדחתני בהתפרצות קדחת הנילוס המערבי – סיבה אמיתית לדאגה, או קמפיין פניקה מתוזמן?

מאחורי מסעות הפחדה, במיוחד כשהם כרוכים בהסתרת מידע מצד הרשויות, ישנם תמיד אינטרסים. הספרות המחקרית חושפת שהמקרה של קדחת הנילוס המערבי והעיסוק הפתאומי הקדחתני בו איננו שונה, וישנם אינטרסים כלכליים פוטנציאליים משמעותיים של חברות מסחריות ובעלי הון פרטיים 

מסמך סיכום דיון של משרד הבריאות חושף: כבר כיום ארגון הבריאות העולמי מפעיל דה-פקטו את משרד הבריאות בישראל

כך עולה מסיכומי ישיבות הוועדה המייעצת בנושא הפוליו, בשנים 2022-2023, שנחשפו כעת בעקבות עתירה נוספת של הכלכלן ומנתח המערכות דוד שולדמן על פי חוק חופש המידע

מאז תחילת הקורונה לא חתמו חברי הצוות לטיפול במגיפות על הסדר ניגוד עניינים

במשך ארבע שנים ועד היום: חברי הצט"מ, שהמלצותיהם היו אלה שקבעו את מדיניות הטיפול הנוקשה בהתפרצות הקורונה, כולל אמצעים כמו סגרים, בידודים, תו ירוק וחיסונים, לא חתמו על הסדר ניגוד עניינים, ומשרד הבריאות טוען שאינו יכול לומר למי מהחברים היה ניגוד עניינים

משרד הבריאות ממשיך לעבור על החוק ולהסתיר את תרומות חברות התרופות

משרד הבריאות, שזכה בפרס השקיפות, מפר באופן סדרתי את חובת פרסום דו"ח התרומות של חברות התרופות למערכת הבריאות. המשרד נמנע כבר שנה תמימה מלפרסם את נתוני 2022, ורק לפני חודש, באיחור של כמעט שנתיים, בעקבות התראה לפני תביעה משפטית, פרסם את נתוני 2021, שהראו שפייזר הכפילה את תרומותיה לעומת 2020

שערוריית פאולו מקיאריני: הקלות הבלתי נסבלת של נוכלויות רפואיות – חלק ב'

כתבי העת הרפואיים, אלה שאמורים לשמש כשומרי הסף של האתיקה והרגולציה במחקרים הקליניים ולמנוע ניסויים מסוכנים בבני אדם, ובראשם ה-Lancet, אחד מכתבי העת היוקרתיים והמובילים ברפואה – נפלו אף הם שדודים לרגלי מקיאריני. חמור מכך, הם קידמו אותו ועזרו לו לצבור מוניטין, אשר איפשר לו להמשיך ולבצע את ניסוי הפרנקנשטיין שלו במטופלים תמימים נוספים

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...