בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

"מתי אנחנו משחררים את הווריאנט החדש?... נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים", אמר שר הבריאות לשעבר של בריטניה הנקוק ליועץ התקשורת שלו יומיים אחרי שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום

| 3828 צפיות
| 3828 צפיות

"תיקי הסגר", הפרשה החדשה שמפרסם 'הטלגרף' הבריטי, חושפים מידע רב ונפיץ המבוסס על יותר מ-100 אלף הודעות וואטסאפ שהודלפו לעיתון, אשר הוחלפו בין הנקוק לבין שרים וקובעי מדיניות אחרים במהלך תקופת הקורונה

| יפה שיר-רז | בריאות

"מתי אנחנו משחררים את הווריאנט החדש?... נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים". את הדברים הללו שחושף היום הטלגרף הבריטי, כתב מאט הנקוק, שר הבריאות לשעבר של בריטניה, ליועץ התקשורת שלו ב-13 בדצמבר 2020, יומיים לפני שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום, בתכתובת ווטסאפ, שבה דנו השניים בשאלה כיצד להסיח את דעת הקהל בבריטניה מהברקסיט ולגרום להפחדה ולפניקה המונית שתאפשר הטלת סגר נוסף.

תכתובת הווטסאפ הזו היא רק קצה הקרחון של למעלה מ-100 אלף הודעות ווטסאפ שהודלפו לטלגרף, הודעות אשר הוחלפו בין הנקוק לבין שרים וקובעי מדיניות אחרים במהלך שיא תקופת הקורונה. צוות מיוחד של הטלגרף ניתח את התכתובות, שכללו 2.3 מיליון מלים.

"תיקי הסגר" - The Lockdown Files, כך כונתה הפרשה, חושפים את הלך הרוח ואת הנעשה מאחורי הקלעים בממשלת בריטניה במהלך המגיפה, וכיצד, בעוד שהממשלה ומשרד הבריאות מטיפים לציבור שעליו "לעקוב אחר המדע", התקבלו החלטות מפתח קריטיות מסיבות פוליטיות.

המידע שנחשף מערער על הנימוקים שהוצגו לציבור לחודשים של סגרים והגבלות חמורות אחרות על חיי היום יום, כולל ריחוק חברתי, שימוש במסכות פנים וסגירת בתי הספר.

 

פרויקט פחד

במהלך המגיפה, התחבטו פקידים ושרים בבריטניה כיצד להבטיח שהציבור יעמוד במגבלות הסגרים המשתנות ללא הרף. אחת האסטרטגיות המרכזיות בארסנל היה קמפיין הפחדה ופניקה. אף כי הקמפיינים הללו, ששימשו את רשויות הבריאות כמעט בכל העולם, היו גלויים, התכתובות שמפרסם הטלגרף חושפות בבירור את המטרות מאחורי "פרויקט הפחד".

ב-5 ביוני 2020, כשהנקוק והשרים ביקשו להטיל סגר שני, סקר של אימפריאל קולג' על הדבקה בקורונה בקהילה, בראשות פרופ' לורד דרזי - סיפק להם חדשות "בכיוון חיובי", שיעזור להשיג היענות לגזירה.

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.13.48

נראה שתוצאת המחקר עלתה בקנה אחד עם סקר של המשרד לסטטיסטיקה לאומית (ONS), והראה "שכיחות יורדת" של קורונה עד מאי ו-R של 0.57 בלבד. אלא שהמדיה בחרו להתמקד דווקא בדו"ח אחר, של אוניברסיטת קיימברידג', שהציג R גבוה בחלקים מסוימים של המדינה, שכמובן חיזקו את הטענות על צורך בסגר נוסף. בשיחה בין הנקוק לבין פאטריק ואלאנס, היועץ המדעי הראשי של הממשלה, לעגו השניים למדיה על ההתמקדות הזו, אך הסכימו ביניהם שהיא משרתת אותם. הנקוק אמר: "אם אנחנו רוצים שאנשים יתנהגו יפה, אולי זה לא דבר רע". ואלנס השיב לו: "מסכים. נספוג את הפרשנות העלובה וההגזמה".

בדצמבר 2020 הבטיח בוריס ג'ונסון, אז ראש הממשלה, כי משפחות יוכלו להתאחד סוף סוף בחג המולד - הראשון מאז הוכרזה המגפה בתחילת 2020. הוא אמר שמניעת המפגשים תהיה "בלתי אנושית ומנוגדת לאינסטינקטים של אנשים רבים במדינה הזו".

אלא שמאחורי הקלעים, שרים ופקידים בממשל כבר החליטו על סגר לאומי נוסף, שלישי במספר. כמה מהם הביעו חשש שסאדיק חאן, ראש עיריית לונדון, יתקוף את הממשלה על כך שהכניסה את הבירה לסגר מקומי, כפי שעשה אנדי ברנהאם, ראש עיריית מנצ'סטר כמה חודשים קודם לכן, ויגביר עוד יותר את רגשות התסכול והאכזבה של הציבור.

בתכתובת ווטסאפ בין הנקוק לבין יועץ התקשורת שלו דיימון פול, דנו השניים כיצד לשרוד את הסערה הצפויה. הפתרון שהציע דיימון היה להתחיל לדבר על זן חדש של נגיף הקורונה – הזן שזכה בהמשך לכינוי "הווריאנט הבריטי". הנקוק אהב את הרעיון. "נפחיד את כולם עד שייפלו להם המכנסיים", הוא ענה לו. "כן, זה מה שישיג את שינוי ההתנהגות הרצוי", השיב פול.

הנקוק הביע חשש שמא הדיונים על הברקסיט יעיבו על החדשות על הגירסה החדשה, כך שהציבור לא יתרגש ממנה, ושאל "מתי אנחנו משתמשים בזן החדש?". 

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.19.17

 

השיחה על הזן החדש התקיימה יומיים אחרי מתן היתר החירום לחיסון של פייזר

השיחה הזו בין הנקוק לבין יועץ התקשורת שלו על השקת הווריאנט הבריטי, התנהלה בדיוק יומיים אחרי שה-FDA העניק לחיסון הקורונה של פייזר היתר חירום. זמן קצר לאחר מכן הושק קמפיינים החיסונים הגדול בתולדות העולם, כשישראל הייתה הראשונה לפתוח בו, כבר ב-19 בדצמבר.

שישה ימים לאחר מכן, ב-19 בדצמבר, הכריז בוריס ג'ונסון כי "בלב כבד" הוא מבטל את כריסמס "כדי להגן על האנשים הפגיעים" בשל החשש מהתפשטות הזן החדש. במקביל פורסם באתר המרכז לחיזוי מתמטי של מחלות מידבקות מאמר שהציג מודל מתמטי של התפשטות הזן החדש, והעריך כי הוא מידבק ב-56 אחוזים יותר מזנים אחרים של הנגיף. להכרזה היו השלכות על הגברת המגבלות בכל העולם. בקנדה למשל, הכריז ג'אסטין טרודו כי הוא מגביר את המגבלות על הגבולות ומשעה את הטיסות מבריטניה. בינואר 2021 הוטל בבריטניה הסגר הלאומי השלישי, עם הגבלות חמורות הדומות לאלו שהוטלו במרץ 2020. בתי הספר נסגרו והציבור נדרש שוב לחזור לעבוד מהבית.

ב-10 בינואר דנו מר הנקוק וסימון קייס, מזכיר הממשלה, באמצעים מחמירים יותר שיוכלו להפעיל. הם הסכימו שהתמקדות באיסורים חדשים נקודתיים כמו איסור לצאת לדייג, יהפכו אותם ל"פרודיה", ולכן החליטו שמסרים שיזרעו "פחד" ו/או "אשמה" הם כלים חיוניים להבטחת ציות. הם גם דנו בהפיכת עטיית המסכות למנדטורית "בכל המערכים מחוץ לבית וביותר מקומות עבודה", מכיוון שהייתה לה "השפעה מאוד נראית לעין".

 

WhatsApp Image 2023 03 05 at 14.22.37

בעקבות ההכרזה על "הווריאנט הבריטי" הכריז גם משרד הבריאות הישראלי, על סגר שלישי, שהחל ב-28 בדצמבר 2020, ימים ספורים לאחר תחילת מבצע החיסונים. בתחילה המשיכו מוסדות הלימוד לפעול והעבודה במגזר הפרטי הצטמצמה להיקף של 50%, והוטלה מגבלת מרחק של אלף מטרים, אך ב-8 בינואר הוחלט על הידוק של הסגר, כשמרבית מערכת החינוך נסגרה, הותרה יציאה לעבודה למקומות חיוניים בלבד, ומגבלת ההתקהלות הוחמרה.

תכתובות הווטסאפ הרבות שחושף הטלגרף שופכות אור על נושאים רבים נוספים שעמדו במרכזה של קביעת המדיניות בבריטניה ובכל העולם, בהם כפיית השימוש במסכות ובדיקות, התו הירוק, סגירת בתי הספר, מדיניות הטיפול בבתי האבות שהובילה לתמותה גבוהה ועוד.


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



להרעיל את הבאר המדעית

| יפה שיר-רז | בריאות

הרבה לפני פרשת האוקסיקונטין התפוצצה בארה"ב "פרשת הנרי וולש". הפרשה מרתקת זו שופכת אור על התפקיד המרכזי שמילאה משפחת סאקלר לא רק במגיפת האופיואידים, אלא בפיתוח הפלייבוק של הפארמה, שבו משתמשים תאגידים אלה עד היום. אבל מה שהופך אותה למרתקת במיוחד הוא הצוהר שהיא פותחת לקשר הלא מדובר בין הסאקלרים לבין... חברת פייזר

פייזר הוציאה 168 מיליון דולר על פקידי ממשל בעלי השפעה בסין ב-2019-2021 – כך טוען חושף שחיתויות שפוטר מהחברה בתביעה אזרחית שהגיש בקליפורניה

| יפה שיר-רז | בריאות

התובע, ששימש כמנהל ציות בינלאומי בפייזר, טוען בכתב התביעה שפוטר כ"נקמה" לאחר שהתריע בפני הממונים עליו על חששותיו. הוא הגיש תלונה לרשות לניירות ערך בארה"ב על חשש להונאה פוטנציאלית על פי חוק שחיתות במדינות זרות. מדיווחי פייזר למשקיעים עולה כי הרשות לני"ע חוקרת מספר תלונות מסוג זה על פייזר כבר מאז 2019

ה-CDC מעודד גברים טרנסג'נדרים "להניק" – אך מתעלם מסיכונים בריאותיים חמורים לתינוקות

| יפה שיר-רז | בריאות

ה-CDC זוכה לביקורת קשה לאחר שהתברר שהסוכנות מעודדת גברים טרנסג'נדרים "להניק" – מבלי להזכיר סיכונים בריאותיים חמורים אפשריים לתינוקות. זאת, למרות היעדר מחקרים על בטיחות הפרקטיקה ותופעות לוואי לטווח ארוך, ואף שהתרופה שבמרכז הטיפול להשראת הנקה אינה מאושרת בארה"ב וה-FDA ורשויות נוספות מזהירים משימוש בה בשל סיכון קרדיאלי

מחקר: הניסויים הקליניים שהובילו לאישור הפרוזאק לילדים ובני נוער העלימו מקרים של ניסיונות התאבדות לאחר נטילת התרופה

| יפה שיר-רז | בריאות

היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים

ארגון הבריאות העולמי התריע על עלייה 'חריגה' בדלקת חמורה בשריר הלב בתינוקות - אך הסיר את הפרסום למחרת

| יפה שיר-רז | בריאות

רשויות הבריאות בבריטניה הודיעו לארגון כי פתחו בחקירה לאחר ש-15 יילודים ותינוקות בני עד 28 יום מוויילס ומאנגליה אובחנו עם דלקת חמורה בשריר הלב, כשלפחות אחד מהם נפטר

קורונה סוף? למרות הלחץ, רוב הצוותים הרפואיים בבתי החולים וחלק גדול מצוותי קופות החולים הפסיקו להתחסן לאחר המנה השלישית

| יפה שיר-רז | בריאות

כך עולה מנתונים שהושגו באמצעות בקשות חופש מידע. אך השאלות החשובות היא לא מדוע הפסיקו הצוותים הרפואיים להתחסן – אלא מה גרם להם דווקא במקרה של חיסוני הקורונה, חיסונים בטכנולוגיה חדשה עם פרופיל סיכונים ויעילות בלתי ידוע, לציות כמעט גורף למנות הראשונות, בזמן שמחקרים וסקרים רבים מראים שמסורתית – העמדה שלהם כלפי חיסונים היא שלילית, ולמעשה רובם לא מתחסנים? 

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...