בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

האם משרד הבריאות מסתיר את נתוני הבדיקות לזיהוי וריאנט האומיקרון?

| 3051 צפיות
| 3051 צפיות

מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה פרסם אתמול הודעה לעיתונות שלפיה נמצאו 2 מאומתים ו-17 מקרים של חשיפה לוריאנט האומיקרון, ועוד 17 נוספים שהוגדרו כבעלי "חשד נמוך". אלא שהבדיקה היחידה שיכולה לזהות וריאנטים היא בדיקת ריצוף גנטי, ומההודעה נראה שלא זו הבדיקה שבוצעה. לאור הבלבול ובהיעדר שקיפות לגבי הבדיקות, לא ברור על מה מבוססת הפניקה שמשדר משרד הבריאות

| יריב המר | רפואה ומדע

"נכון להיום, 1.12.2021, זוהו בישראל עד כה שני מאומתים שנחשפו לוריאנט אומיקרון", נכתב בהודעה לעיתונות שפורסמה אתמול (יום רביעי) על ידי מטה ההסברה למאבק בנגיף הקורונה מטעם משרד הבריאות. על פי ההודעה, שתי המאומתות הן מחוסנות, האחת בחיסון אסטרהזניקה ששבה ממלאווי והשנייה בחיסון פייזר, כולל בוסטר, ששבה מדרום אפריקה. עוד נכתב בהודעה כי קיים חשד ל-17 מקרים נוספים לחשיפה לאומיקרון, מתוכם עשרה חוזרים מחו"ל ועוד שבעה שלא שהו בחו"ל לאחרונה, ועוד "17 מקרים נוספים, המוגדרים 'בחשד נמוך' (דגימות שהוגדרו כחיובי גבולי) ונשלחו לבדיקה חוזרת".

ההודעה התקבלה על ידי הציבור והרופאים ללא כל ביקורת, אך התוכן שלה מעלה תהיות באשר לסוגיה של וריאנט האומיקרון, כאשר מעבר לעובדה שלא ברור על מה מבוססת הפניקה שמשדר משרד הבריאות סביבו אם ישנם רק שני מקרים מאומתים בארץ, השאלה הגדולה היא איך בכלל בודקים אותו ומכריזים על קיומו. מההסבר אודות 17 המקרים המוגדרים כבעלי "חשד נמוך" - דהיינו, העובדה שהדגימות הוגדרו כ"חיובי גבולי" - ברור שהבדיקה שבוצעה להם היא בדיקת מטוש (PCR). ואולם, בדיקת מטוש כלל לא נועדה לגלות וריאנטים, ואיננה יכולה לעשות זאת. אז על סמך מה בכלל הם מוגדרים כ"חשודים" לנשיאת האומיקרון?

מבולבלים? נראה שגם משרד הבריאות עצמו מבולבל. אז כדי לנסות להבין מהי האמת בסיפור הזה, בואו נעשה סדר בבדיקות. 

וריאנטים של קורונה מתגלים באמצעות בדיקת ריצוף גנומי ולא באמצעות בדיקת מטוש רגילה. בדרום אפריקה למשל, הוקמה תשתית כבר בשנת 2020 לצורך ריצוף גנומי של דגימות, על מנת לזהות רצפים חדשים שמעידים על וריאנטים חדשים. וריאנט הבטא התגלה בדרך זו בתחילת השנה, וכעת גם וריאנט האומיקרון.

בדיקת המטוש  PCR המוכרת לכולנו אינה יכולה לזהות וריאנטים. כדי לזהות את סוג הוריאנט נדרש ריצוף של כל הדנ"א של הדגימה - דהיינו, בדיקה לריצוף גנומי. בדיקה זו מבוצעת באמצעות ציוד אחר, במעבדה מסוג אחר - מעבדה לריצוף גנטי, והיא יקרה יותר ואורכת לפחות יממה.

בישראל בדיקות הריצוף הגנומי נעשות באורח מדגמי. המעבדה הגדולה ביותר לריצוף גנטי נמצאת בבית החולים שיבא תל-השומר, ובחצי השנה האחרונה משרד הבריאות עמל על הקמת מערך לאומי לריצוף גנטי. ראש הממשלה כבר אמר בעבר שהוא מעוניין שבדיקות אלה  ייערכו בנתב"ג, כדי ליצור מעין "רדאר" לזיהוי וריאנטים בכניסה לישראל.


בדיקת המטוש  PCR המוכרת לכל אינה יכולה לזהות וריאנטים. כדי לזהות את סוג הוריאנט נדרש ריצוף של כל הדנ"א של הדגימה - דהיינו, בדיקה לריצוף גנומי. בדיקה זו מבוצעת באמצעות ציוד אחר, במעבדה מסוג אחר - מעבדה לריצוף גנטי, והיא יקרה יותר ואורכת לפחות יממה.


אין מידע שקוף על הבדיקות לרצוף גנומי

וכאן מתחילה בעיה גדולה ביותר של שקיפות. בדיקות ה-PCR מתועדות בקפידה, וכל בדיקה רשומה במאגר המידע הממשלתי. משרד הבריאות מספק פילוחים מפורטים על פי גיל, מגדר ויישוב מגורים. גם לגבי בדיקות אלה המצב אינו מושלם. למשל, המשרד אינו מפורסם את נתוני הבדיקות על פי סטטוס התחסנות, כך שהציבור הרחב וחוקרים עצמאים המבקשים לבחון את יעילות החיסונים במניעת הדבקה אינם באמת יכולים לעשות זאת.

אבל בכל האמור לבדיקות מסוג ריצוף גנומי לאיתור וריאנטים המצב חמור בהרבה, שכן לגבי בדיקות אלה אין שום מידע מסודר. לא קיים מאגר נתונים מסודר של הבדיקות שמבוצעות, כולל תיאור סיבת הבדיקה, הוריאנט שהתגלה, גיל הנבדק, סטטוס ההתחסנות, היישוב ועוד. למעשה, איננו יודעים אפילו כמה בדיקות מסוג זה נעשו בישראל.

WhatsApp Image 2021 12 02 at 00.12.49

גם הנוהל שבו מתבצעת הבדיקה מעולם לא פורסם. ראשית, מי מחליט אילו דגימות נשלחות לריצוף גנומי ועל סמך מה מתקבלת ההחלטה? לדוגמה, אם יוחלט לפתע לשלוח רק דגימות של לא-מחוסנים, הרי שניתן יהיה להטות כך את הנתונים ולטעון שלא בצדק שוריאנט מסוים התפתח בקרב הלא-מחוסנים. דוגמה נוספת, אם יוחלט לבצע ריצוף גנומי רק לדגימות הניטלות בנתב"ג, ניתן יהיה לטעון שלא בצדק שוריאנט מסוים הגיע מחו"ל.


בכל האמור לבדיקות מסוג ריצוף גנומי לאיתור וריאנטים המצב חמור בהרבה, שכן לגבי בדיקות אלה אין שום מידע מסודר ואין שקיפות. לא קיים מאגר נתונים מסודר של הבדיקות שמבוצעות, כולל תיאור סיבת הבדיקה, הוריאנט שהתגלה, גיל הנבדק, סטטוס ההתחסנות, היישוב וועד. למעשה, איננו יודעים אפילו כמה בדיקות מסוג זה נעשו בישראל.


שנית, מהו התהליך שבו נלקחת הדגימה?

ברמה המשפטית, אף אדם שהגיע לבצע בדיקת מטוש של PCR מעולם לא נתן, ואף לא התבקש לתת, אישור לבצע ריצוף גנומי של הדגימה שלו – למעשה של הדנ"א שלו. כיצד משרד הבריאות מבטיח את פרטיות האזרחים ומקבל את הסכמתם לביצוע הבדיקה? האם המידע הגנטי על אזרחי ישראל הנבדקים נשמר במאגר כלשהו? האם ניתנה חוות דעת משפטית בנושא?

ברמה הטכנית, לא ברור כלל מהו התהליך שעוברת הדגימה. לאחר בדיקת המטוש, הדגימה נשלחת למעבדת קורונה מסוימת לצורך אבחון, ואז אם היא נמצאת חיובית, מישהו מחליט מסיבה כלשהי לשלוח את הדגימה למעבדה אחרת במקום אחר, לצורך בדיקה אחרת לחלוטין. כיצד מתבצע התהליך? איך בדיוק מועברת הדגימה בין המעבדות? איך מבטיחים חוסר זיהום של הדגימה, את אמינותה, את הדיוק בזיהוי ועוד? משרד הבריאות מעולם לא פרסם פרטים אלו.

כך נוצר מצב שבו הציבור מתבקש להאמין למשרד הבריאות שהתגלה וריאנט חדש, או שוריאנט מסוים  השתלט על עיקר התחלואה. אבל משרד הבריאות לא מאפשר לציבור לבדוק את הממצאים בצורה שקופה.

האם באמת התגלה וריאנט אומיקרון בישראל? מהי שכיחותו? כמה אנשים באמת מאומתים? האם מישהו מהם חולה? ואם יש רק שני מאומתים, מדוע להפחיד את הציבור ולטעון כי מדובר בוריאנט מסוכן, כשאין אפילו מידע מינימלי שמברר האם השניים האלו חלו, אפילו לא בצורה קלה? מדוע לספר לציבור שישנם "עוד 17 חשודים" כאשר הבדיקה שבוצעה להם כלל לא יכולה לזהות וריאנטים? מה משמעות הנתונים שפירסם המשרד? האם הם עצמם מבינים את הנתונים? 

תגובת משרד הבריאות לא התקבלה עד למועד פרסום הכתבה. 


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


אלי
עיתונאים צריכים להפנות שאלות למשרד
הבריאות ולדרוש תשובות על כל השאלות הללו. די לדיקטטורת משרד הבריאות
7

ניתוח התחלואה בישראל מצביע: שפל בתחלואה בכל פרמטר. אז על מה הפניקה?

| יריב המר | רפואה ומדע

בנט דורש סגר על הלא-מחוסנים ומשרד הבריאות מפרסם הודעות בהולות. ניתוח "חדשות זמן אמת": מספר החולים קשה בצניחה, מזה כשלושה ימים אין כלל נפטרים מקורונה ובשבוע האחרון מספרם חד-ספרתי, מספר המאומתים צונח, והאומיקרון אובחן רק אצל בודדים, כולם קלים ולפחות מחציתם מחוסנים

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...