בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

להרעיל את הבאר המדעית: יותר מ-10,000 מאמרי מחקר סולקו מכתבי עת מדעיים ב-2023

| 1317 צפיות
| 1317 צפיות

בדיוק בשבוע שבו הואשמה נשיאת הרווארד בפלגיאריזם בעבודת הדוקטורט שלה, חושף כתב העת Nature זינוק חד במספר המאמרים שסולקו לאחר פרסומם, מרביתם בשל הונאות, זיופים ופלגיאריזם. על הקלות הבלתי נסבלת לבצע הונאות במחקרים – ולפרסם אותם בכתבי עת מדעיים

חלק 2 בסדרת הכתבות: להרעיל את הבאר המדעית (חלק 1 כאן)

לאחרונה עלתה לכותרות סוגיית הפלגיאריזם (העתקה של מאמרים, או חלקים ממאמרים), לאחר שנשיאת הרווארד קלודין גיי הואשמה בהעתקת חלקים מעבודת הדוקטורט שלה – האשמה שהועלתה בעקבות הדיון בקונגרס בנושא האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית. במקרה של גיי, לא ברור אם אכן חד משמעית מדובר בפלגיאריזם. תאגיד הרווארד טען כי סקירה בלתי תלויה גילתה "כמה מקרים של ציטוט בלתי הולם בעבודה", אך "אין הפרה של הסטנדרטים של הרווארד להתנהגות בלתי הולמת מחקרית". ממה שפורסם, נראה כי אכן מדובר במספר פיסקאות שהועתקו ללא מתן קרדיט למחברים, אך היעדר השקיפות בסקירה לא מאפשר לבחון את מסקנת הרווארד. עם זאת, גם אם מדובר "רק" בכמה מקרים של ציטוט בלתי הולם, עובדה זו כשלעצמה אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים הגבוהים שמציב הרווארד, ובוודאי שאינו תואם לסטנדרטים המצופים מנשיאת האוניברסיטה, שהיא אחד המוסדות האקדמיים המובילים בארצות הברית.

במקריות צרופה, סוגיית הפלגיאריזם של קלודין גיי נדונה בשבוע שבו נחשף כי תופעת ההונאות במאמרים אקדמיים הולכת ומתרחבת, וכי השנה חל זינוק חד בממדי התופעה. ניתוח שנערך על ידי כתב העת Nature מצא שלמעלה מעשרת אלפים מאמרים מחקריים סולקו ב-2023 מכתבי עת מדעיים לאחר פרסומם – שיא שנתי חדש.

השיאניות בתופעה זו, שלהן שיעורי הסילוק הגבוהים ביותר הן ערב הסעודית, פקיסטן, רוסיה וסין.

 

הגורם המרכזי לסילוק המאמרים במרבית המקרים, על פי המאמר ב-Nature, הוא בעיות הנובעות מהונאה וגניבת דעת של ממש, פלגיאריזם, זיוף נתונים וממצאים, ואף יצירה של מאמרים תוך שימוש ב-AI, ללא גילוי נאות לכך.

כתבי עת "דורסניים"

חלק הארי של המאמרים שסולקו – 8,000 מתוך עשרת אלפים המאמרים שהוסרו עד כה השנה – היו מכתבי עת בבעלות הינדאווי, חברה בת מלונדון של ההוצאה לאור Wiley. הגורמים שצויינו על ידי כתבי העת לסילוק המאמרים היו בעיקר "חששות שתהליך ביקורת העמיתים נפגע", ו"מניפולציה שיטתית של תהליך הפרסום והביקורת עמיתים". זאת, לאחר חקירות שבוצעו על ידי העורכים ועל ידי חוקרים המתמקדים בבחינת היושרה של מחקרים מדעיים, שהעלו שאלות לגבי טקסטים בלתי קוהרנטיים והתייחסויות לא רלוונטיות באלפי מאמרים.

חברת הינדאווי היא מו"ל של כתבי עת מדעיים, שהמאמרים המתפרסמים בה עוברים שיפוט 'ביקורת עמיתים'. היא נוסדה ב-1997 בקאהיר ונרכשה ב-2021 על ידי חברת Wiley האמריקאית. להינדאווי משרד בקאהיר, מטה בלונדון וכתובת משרד וירטואלית בניו-יורק.

הינדאווי פועלת על פי הרעיון של "גישה פתוחה" – כאשר המאמרים המתפרסמים בכתבי העת שלה פתוחים לקהל הרחב, והמודל העסקי שלה מבוסס על גביית דמי פרסום ממחברי המאמרים (דמי הפרסום בכתבי העת שלה עומדים בממוצע על 800 דולר – סכום הנמוך משמעותית מזה שגובים המתחרים הגדולים שלהם הפועלים בגישה פתוחה).


חלק הארי של המאמרים שסולקו – 8,000 מתוך עשרת אלפים המאמרים שהוסרו עד כה השנה – היו מכתבי עת בבעלות הינדאווי, חברה בת מלונדון של ההוצאה לאור Wiley. הגורמים שצויינו על ידי כתבי העת לסילוק המאמרים היו בעיקר "חששות שתהליך ביקורת העמיתים נפגע", ו"מניפולציה שיטתית של תהליך הפרסום והביקורת עמיתים".


ב-2010 סווגה הינדאווי ברשימת ההוצאות הפועלות כ"דורסנית אפשרית", אך לאחר שהחברה ערערה, הוסרה מהרשימה וסווגה כ"מקרה גבולי". הסיווג מתייחס לכתבי עת שמפרסמים בגישה פתוחה, אך מנצלים גישה זו להגדלת הרווח שלהם על ידי כך שהם מוכנים לפרסם ולקבל כמעט כל מאמר, תוך שטחית של האיכות והלגיטימיות של המאמרים וללא עריכה נאותה, רק כדי לגבות את דמי הפרסום מהמחברים. ג'פרי ביל, מומחה אמריקאי לספרנות שטבע את המושג ויצר את הסיווג, טוען שהמו"ל הדורסנים מנצלים לרעה את הגישה הפתוחה, שהיא כשלעצמה רעיון טוב שאמור להנגיש את העולם האקדמי לציבור הרחב, על ידי כך שהם רודפים אחר חוקרים, בעיקר כאלה שהם חסרי ניסיון בתקשורת מדעית, משכנעים אותם לשלוח אליהם מאמרים תוך גביית תשלום מהם ומרמים אותם. הם מקימים אתרי אינטרנט הדומים מאוד לאלו של כתבי עת מקוונים לגיטימיים, ומפרסמים כתבי עת בעלי איכות מפוקפקת ונמוכה. על פי ביל, רבים מהמו"לים האלה מציגים את עצמם כאילו הם ממוקמים בארצות הברית, בריטניה, קנדה או אוסטרליה, אבל למעשה מגיעים מפקיסטן, הודו או ניגריה.

מרבית המאמרים שסולקו מכתבי העת בבעלות הינדאווי פורסמו בגיליונות נושא מיוחדים. בשונה מהגיליונות הרגילים, שנערכים ומפוקחים על ידי העורכים הקבועים של כתבי העת, גיליונות הנושא המיוחדים מפוקחים לעתים קרובות על ידי עורכים אורחים – וכבר נודעו לשמצה בכך שלעתים קרובות הם משמשים מפרסמים רמאים, כדי לפרסם במהירות מאמרים בעלי איכות נמוכה ואף מחקרים מזויפים.

ב-6 בדצמבר הודיעה Wiley שהיא תחדל לחלוטין להשתמש ב-Hindawi, לאחר שכבר הסירה בעבר ארבעה כותרים של החברה ולקראת סוף 2022 השהתה זמנית את פרסום הגיליון המיוחד. לדברי מתיו קיסנר, שמשמש כמנכ"ל הזמני של Wiley, הסיפור הזה עולה ל- Wileyביוקר, והחברה מצפה להפסדים של 35-40 מיליון דולר השנה כתוצאה מהבעיות הללו.

דובר Wiley אמר ל-Nature שההוצאה לאור צופה סילוק של מאמרים נוספים – הוא לא ציין כמה, אך אמר כי ב-Wiley מאמינים ש"גיליונות נושא ממשיכים לשחק תפקיד חשוב בשירות קהילת המחקר". הוא הוסיף כי ההוצאה לאור פיתחה תהליכים קפדניים יותר כדי לוודא את זהותם של עורכים אורחים ולפקח על כתבי יד, הסירה מהמערכות שלה מאות שחקנים בעייתיים, שחלקם מילאו תפקידי עורך אורח, והגדילה את הצוות שלה לבחינת יושרה במחקרים. החברה גם בוחנת "אמצעים חוקיים" כדי לשתף נתונים על השחקנים הבעייתיים עם מפרסמים אחרים ועם ספקים של כלים ומסדי נתונים. 

גם כתבי עת מדעיים יוקרתיים נגועים בבעיה

אבל מתברר שהבעיה החמורה אינה נוגעת רק להינדאווי, או למו"לים המוגדרים כדורסניים ומגיעים ממדינות עולם שלישי או מרוסיה. גם מול"ים וכתבי עת במערב, ואפילו כתבי עת נחשבים ויוקרתיים, לא חמקו מהתופעה הרחבה הזו. בשנת 2020 נאלצו שניים מכתבי העת המובילים בתחום הרפואה, ה-Lancet וה-NEJM לסלק מחקרים שהסיקו שהתרופה כלורוקווין מסוכנת לחולי קורונה, ושהתרופות לטיפול ביתר ל"ד לא מעלות את הסיכון לתחלואה חמורה בקורונה (בהתאמה).

WhatsApp Image 2023 12 20 at 13.51.42

ב-22 במאי פרסם כתב העת Lancet מחקר ענק שהתבסס על ניתוח נתונים מרשומות אלקטרוניות שנאספו מ-671 בתי חולים בשש יבשות על קרוב ל-100 אלף חולי קורונה, והגיע למסקנה שהחולים שקיבלו את התרופה נגד מלריה כלורוקווין (או את התרופה המקבילה הידרוקסיכלורוקווין) היו בסיכון גבוה פי 5 לפתח הפרעת קצב מסכנת חיים, ושהיא העלתה את הסיכון של החולים למות ב-34%-45%.

אלא שימים ספורים לאחר הפרסום פנו למעלה מ-200 מדענים וקלינאים במכתב פתוח למחברי המחקר ולעורך ה-Lancet שפורסם ב-28 במאי, שבו הם הצביעו על 14 פגמים מהותיים שמעלים חשדות לגבי אופן איסוף הנתונים שעליהם התבסס הניתוח ומהימנותם. בנוסף, הם טענו שהנתונים לא פורסמו, וגם לא שום מידע על המרכזים הרפואיים שמהם הם נאספו, כך שלא ניתן לבדוק את מהימנות הממצאים.

המבקרים קראו לכתב העת לפרסם את הנתונים, לבצע אימות עצמאי של הממצאים ולפרסם את ההערות מביקורת העמיתים שהובילו לפרסום המאמר בכתב-העת.  

בעקבות המכתב פרסם ה-Lancet הכרזה על "הבעת חששות" ביחס לנתונים שעליהם התבסס המחקר, והודיע כי הזמין חקירה שתבחן את מהימנות הנתונים. שעות ספורות קודם לכן הודיע גם ה-NEJM כי הזמין חקירה ביחס למחקר שפרסם ב-1 במאי, שהסיק כי תרופות לטיפול ביתר לחץ דם משתי משפחות תרופות מסוימות אינן מעלות את הסיכון של חולי קורונה למות מהנגיף – זאת, בניגוד לחששות שהעלו מספר חוקרים.

באופן מפתיע, התברר שבשני המחקרים נעשה שימוש במערכי נתונים שסופקו ונותחו על ידי אותה חברה פרטית – חברה אמריקנית זעירה ובלתי מוכרת משיקגו בשם Surgisphere, המציגה את עצמה כחברה לניתוח נתונים. יתירה מכך, מתברר ששלושה מהמחברים של שני המאמרים – ב-Lancet וב-NEJM – היו זהים, כשאחד מהם היה המייסד ומנכ"ל החברה, פרופ' סאפן דסאי.  

במאמר שפורסם ב-Science הצביעו חוקרים על כך שאתר החברה, שהם כינו "מסתורית", אינו מזהה את המועצה המדעית המייעצת שלה או אף אחד ממאות בתי החולים שהיא טוענת כי היא עובדת עימם.

תחקיר שערך הגרדיאן אף חשף שבלינקדאין של החברה רשומים רק שישה עובדים – שכולם מלבד דסאי ככל הנראה חסרי רקע מדעי או רפואי. על פי התחקיר, אחת מהעובדים, המצוינת כעורכת מדע בחברה, היא סופרת מדע בדיוני ואמנית פנטזיה, ואילו עובדת נוספת, שמצוינת כמנהלת שיווק, היא דוגמנית למבוגרים ומארחת באירועים, שגם משחקת בסרטי וידיאו לארגונים. התחקיר גם תהה כיצד בעצם הצליחה חברה כה זעירה להגיע להסכמי שיתוף נתונים עם בתי חולים כה רבים ברחבי העולם, המשתמשים בשפות ובמערכות רישום נתונים שונות, ותוך הקפדה על הכללים של 46 מדינות שונות בנושא אתיקה מחקרית והגנת נתונים.

זאת ועוד, בירורים נוספים של הגרדיאן לגבי ד"ר סאפן דסאי אישרו כי מוסדות מרכזיים, כולל אוניברסיטת סטנפורד, שתוארו באתר החברה כשותפי מחקר, טענו כי הם אינם מודעים לקשר רשמי כלשהו עם החברה.

כאמור, בעקבות החקירה סילקו שני כתבי העת את המחקרים. ואולם, הסיפור הזה מעלה נקודת תורפה פוטנציאלית מדאיגה נוספת, מעבר למו"לים/כתבי עת דורסניים – הונאות ממוסדות של חוקרים או בעלי אינטרס שעומדים מאחוריהם באמצעות חברות מסדי נתונים ו/או ניתוח נתונים, שמייצרות נתוני כזב. נתונים כאלה יכולים למצוא את דרכם למחקרים שההשלכות של ממצאיהם בהמשך הן עצומות. 

טקטיקה מפוקפקת וידועה לשמצה אחרת היא שימוש ב"סופרי צללים" - כאשר חברות שמוכרות עבודות מזויפות (למשל, עבור חברות תרופות או מזון שמעונינות במחקר שיניב את התוצאות הרצויות להן) ומגייסות מדענים שיחתמו על המחקר. מספר המאמרים המיוצרים על ידי 'טחנות נייר' – כפי שמכונות חברות כאלה מוערך במאות אלפים


מעבר למו"לים/כתבי עת דורסניים, הונאות ממוסדות של חוקרים או בעלי אינטרס שעומדים מאחוריהם באמצעות חברות מסדי נתונים ו/או ניתוח נתונים, שמייצרות נתוני כזב. נתונים כאלה יכולים למצוא את דרכם למחקרים שההשלכות של ממצאיהם בהמשך הן עצומות. טקטיקה מפוקפקת וידוה לשמצה אחרת היא שימוש ב"סופרי צללים".


גלאי פלגיאריזם

איך מזהים פלגיאריזם וזיוף? גיום קבנאק, מדען מחשבים מאוניברסיטת טולוז בצרפת שמתמחה בזיהוי בעיות בכתבי עת מדעיים, מצא "ביטויים מעונים" – בחירות ניסוח מוזרות שמשמשות מחברים שמעתיקים מאמרים כדי "לחמוק מגלאי פלגיאריזם".

ביטויים כמו "מצב מצמרר זוחל מתחת לאדמה" ("Underground creepy crawly state"), או "כוח בעל אוריינטציה לשמש" ("Sun oriented force"), הם דוגמאות לתרגומים מוזרים למונחים מדעיים כמו מושבת נמלים ואנרגיה סולארית (בהתאמה) שקבנאק מצא במאמרים שפורסמו בספרות האקדמית.

קבנאק גם זיהה בכמה מקרים שימוש ב-AI לצורך כתיבת המאמרים, ללא גילוי נאות של המחברים. במקרה אחד למשל, הוא הבחין ששאילתה של ChatGPT ל"צור תשובה" ("Regenerate Response") הועתקה לטקסט במאמר שפורסם בכתב העת Physica Scripta.

שימוש ב-AI לכתיבת מאמרים/מחקרים הוא בעיה שהופכת להיות שכיחה יותר ויותר. זיהויה מתאפשר תודות לעובדה שהמודלים האלו עדיין אינם מסוגלים לעתים קרובות לייצר במדויק את השפה הטכנית והמתמטית הרלוונטית, כמו בדוגמה אחרת שזיהה קבנאק במאמר שפורסם בכתב העת Resources Policy  שהכיל משוואות חסרות הגיון. ChatGPT גם יכול לייצר טענות שווא. כך לדוגמה, לאחרונה זיהה מדען דני שמאמר שפורסם באתר טרום-פרסום ככזה שנוצר חלקית על ידי AI, כשהבחין שהמאמר ציטט מאמרים תחת שמו שלא היו קיימים

הבעיה: סילוק המחקרים אינו מתקן את הנזק שנגרם

הבעיה היא שסילוק המחקרים הבעייתיים אינו מתקן את כל הנזק שנגרם כתוצאה מפרסומם. ראשית, לעתים ההשלכות הן מידיות - עוד לפני שההונאה התגלתה והמאמר הבעייתי סולק, והן מרחיקות לכת עד כדי כך שהנזק כבר נעשה. זה בדיוק מה שקרה במקרה של מחקר ההידרוקסיכלורוקווין ב-Lancet: בתוך שלושה ימים לאחר פרסום המחקר המזויף ב-Lancet הודיע ארגון הבריאות העולמי שהוא משעה את גיוס המשתתפים לזרוע ההידרוקסיכלורוקווין במחקר ענק שהתמקד בטיפולים פוטנציאליים לקורונה. כמו כן, הופסקו מחקרים קליניים נוספים – מחקרים איכותיים ומתוכננים בקפידה, שהיו יכולים לספק תשובה לשאלה האם התרופה אכן יעילה ובטוחה לטיפול בקורונה או לא. "הבעיה היא שנשארנו עם כל הנזק שנגרם", אמר ל-Science ניקולס ווייט, מומחה למלריה מבנגקוק, ששימש כחוקר משותף במחקר על ההידרוקסיכלורוקווין שהופסק לבקשת הרגולטורים בבריטניה. כותרות המכריזות על השפעות קטלניות יקשו על גיוס החולים למחקרי מפתח. כל העולם חושב עכשיו שהתרופות האלה רעילות".

שנית, כפי שמסביר דיוויד בימלר, חוקר יושרה במחקרים אקדמיים מניו זילנד, מאמרים כאלה מהווים בעיה גם אם איש אינו קורא אותם. זאת לדבריו, "מכיוון שהם נסקרים ביחד עם מאמרים אחרים בהמשך במאמרי סקירה [כמו סקירות מחקרים ומטה-אנליזות], וכך בעצם מכובסים לתוך הספרות המחקרית המיינסטרימית".


הבעיה היא שסילוק המחקרים הבעייתיים אינו מתקן את כל הנזק שנגרם כתוצאה מפרסומם. ראשית, לעתים ההשלכות הן מידיות - עוד לפני שההונאה התגלתה והמאמר הבעייתי סולק, והן מרחיקות לכת עד כדי כך שהנזק כבר נעשה. שנית, מאמרים שנעשתה בהם מניפולציה או הונאה מהווים בעיה גם אם איש אינו קורא אותם, שכן הם מצוטטים בהמשך וכך "מכובסים אל תוך הספרות המחקרית המיינסטרימית".


לעתים קרובות זה קורה גם אם המאמר הבעייתי מוסר בסופו של דבר מכתב העת, שכן בינתיים, עד שהוא מסולק, הוא מצוטט במאמרים ומחקרים נוספים. כך למשל, לדברי גיום קבנאק, מדען מחשבים באוניברסיטת טולוז בצרפת שעוקב אחר בעיות של זיופים ופלגיאריזם בכתבי עת מדעיים, למרות שהמאמרים המחקריים של הינדאווי שסולקו היו בעייתיים ומזויפים, הם צוטטו ביחד יותר מ-35 אלף פעמים.

 

לא רק הונאה: סילוק מחקרים שאינם מיישרים קו עם הנרטיב המיינסטרימי

הגורם המרכזי לסילוק מרכזי במרבית המקרים הוא כאמור, בעיות של "התנהלות בלתי הולמת", כולל הונאה או חשד להונאה, זיופים ופלגיאריזם. ואולם, מספר מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שבחלק מהמקרים, מאמרים מדעיים מסולקים מהספרות המחקרית לא בגלל הונאה – אלא משום שאינם מיישרים קו עם הנרטיב "הקונבנציונלי". במלים אחרות, סילוק המאמרים משמש לעתים כאמצעי לצנזורה של מאמרים המאתגרים את העמדה המיינסטרימית.

זה קורה בעיקר בתחומים שיש לגביהם מחלוקות מדעיות, כמו למשל, נושאים סביבתיים, הפלרת המים, חיסונים ואיידס. במחקר בהובלתה של ד"ר אתי אלישע שבו לקחתי חלק ביחד עם ד"ר ג'וש גצקו ופרופ' נתי רונאל, ניתחנו את עמדותיהם הסובייקטיביות של חוקרים שרובם בעלי מוניטין בינלאומי בתחומם, ואשר מחקריהם, שהתמקדו בשאלות בטיחות של חיסונים שונים, סולקו מכתבי עת מדעיים. ממצאי המחקר, שפורסמו ב-2021 בכתב העת Critical Public Health, הראו שהחוקרים תופסים את סילוק המחקרים כאמצעי לצנזורה ולהשתקת קולות ביקורתיים, במטרה לשמור על האינטרסים של בעלי עניין בתחום, והם אף דיווחו על צעדים נוספים שנועדו לפגוע בהם אישית ומקצועית.

 

המחקר הזה, כמו גם מחקרים נוספים שזיהו את התופעה, מצביעים על הצורך הדחוף לאפשר שיח מדעי הוגן, פתוח וכן, גם כשמדובר בנושאים שיש לגביהם מחלוקות, וכאשר חוקרים ומדענים מאתגרים את הנרטיב המיינסטרימי. המדע, במהותו, מבוסס על הטלת ספקות ועל מחלוקות, והידע המדעי מתקדם רק על ידי בחינה ואתגור מתמידים של פרדיגמות מבוססות. לכן, להשתקה של השיח המדעי ושל מדענים אין מקום, והיא אף עלולה לסכן את הציבור ולגרום לאבדן אמון הציבור במדע וברפואה.

 

רק קצה הקרחון

המספר הכולל של מאמרי מחקר שסולקו עד כה במהלך השנים עומד על למעלה מ-50 אלף – כאשר מספר זה אינו כולל עדיין את כל המאמרים שסולקו ב-2023. וזהו רק קצה הקרחון, אומרים חוקרי יושרה.

מהניתוח עולה כי שיעור המאמרים המסולקים בכל שנה נתונה גדל פי שלושה בעשור האחרון, וחמור מכך, שקצב סילוק המאמרים כבר עולה על קצב הצמיחה של מאמרים מדעיים.

מבין המדינות שפרסמו יותר מ-100 אלף מאמרים בשני העשורים האחרונים, הניתוח מצביע על כך שלערב הסעודית יש את שיעור הסילוקים הגבוה ביותר – 30 מאמרים על כל עשרת אלפים מאמרים שמפורסמים, לא כולל סילוקים של מאמרי כנסים. אם כוללים גם מאמרים מכנסים, סין מובילה עם שיעור סילוקים של מעל 30 לכל עשרת אלפים מאמרים.

 

 


מהניתוח עולה כי שיעור המאמרים המסולקים בכל שנה נתונה גדל פי שלושה בעשור האחרון, וחמור מכך, שקצב סילוק המאמרים כבר עולה על קצב הצמיחה של מאמרים מדעיים.


העלייה החדה במקרי הונאות, זיופים ופלגיאריזם במחקרים ומאמרים שמתפרסמים בספרות המדעית הוא בחלקו תודות למומחי יושרה שמקדישים בשנים האחרונות זמן רב לבחינת תופעות כאלה במחקרים מדעיים. אך למרבה הצער, במידה רבה היא גם התוצאה של הקלות הבלתי נסבלת לבצע הונאות כאלה – בין אם על ידי מו"לים וכתבי עת דורסניים, ובין אם על ידי בעלי אינטרס, שמשתמשים לשם כך באסטרטגיות מפוקפקות ובחברות קש. בחלק השלישי בסדרת "להרעיל את הבאר המדעית" אעסוק במקרה שהסעיר לפני מספר שנים את עולם הרפואה, הממחיש את ההשלכות מרחיקות הלכת של הקלות הבלתי נסבלת הזו על ההתנהלות של המוסדות הרפואיים והמדעיים המובילים בעולם - ועל חיי אדם. 

 


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...