משרד הבריאות כפה מסכות על הציבור למרות שידע בבירור שאינן יעילות

"אין שום תועלת מוכחת בכל המחקרים שנעשו עד עכשיו, שעטיית מסכה, כירורגית או אחרת עוזרת באיזושהי צורה למנוע הדבקה. זה לא נחוץ. זה לא נכון. אפילו יותר מזה, יש האומרים שהחזקת מסכה כזו על הפנים אפילו מסכנת אותך... זה בעצם, תחשוב על זה כמו צלחת פטרי רטובה שיושבת לך על הפנים. מדגרה. אתה כל הזמן נוגע, ואז אתה נוגע במסכה ואתה מזהם אותה והיא צמודה לך לפנים. זה לא סביר".

ההכרזה הנחרצת הזו שייכת ללא אחר מאשר פרופ' רן בליצר, ראש צוות המומחים של קבינט הקורונה. והוא לא היחיד שהשמיע אותה. במרץ 2020, בתחילת משבר הקורונה הצהירו בכירי משרד הבריאות, בהם פרופ' סיגל סדצקי ופרופ' איתמר גרוטו, דברים דומים ביחס להיעדר היעילות של המסכות ואף לסיכון הכרוך בעטייתן. אף על פי כן, שבועות ספורים לאחר שהשמיעו את ההכרזות הללו, ממשלת ישראל יישרה קו עם ארגון הבריאות העולמי, וב-7 באפריל פורסם תיקון לצו בריאות העם על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, המורה על חובה לעטות מסכות במרחב הציבורי.

"אם אחד עוטה מסכה יש לו הגנה של 85%", הכריז קמפיין ההסברה של משרד הבריאות. "אם שניים עוטים מסכה, היעילות עולה ל-95%". הציבור, ברובו, נענה, והיתר נאלצו בעל כורחם לציית, לאור הגברת האכיפה בנושא.

השבוע, בעקבות פנייה במסגרת חוק חופש המידע שהגיש עו"ד גדי שילה ממועצת החירום הציבורית (מח"צ), נחשפו הפרוטוקולים ממרץ 2020 של דיוני צוות הטיפול המגפות (הצט"מ) שהיו חסויים, ומהם מתברר שמשרד הבריאות ידע בבירור שיעילות המסכות מוטלת בספק, ושכל תכליתם היא לחנך את הציבור לריחוק חברתי.

המסמך חושף את הדיון שעל בסיסו התקבלה ההחלטה הרת הגורל, שהחלה כהמלצה והפכה עד מהרה למנדטורית, ואת הבסיס המדעי להחלטה. הוועדה הסתמכה על צוות יועצים חיצוני, שחלקם אינם קשורים כלל לתחום הבריאות, אשר ערך מחקר השוואתי מאולתר והציג את ממצאיו לצט"מ. פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים ועמידות לאנטיביוטיקה הוא זה שהציג את ההמלצה להטיל על הציבור חובת מסכות.

פרוטוקול הצט"מ: אין הוכחה מדעית מבוססת שהמסכה הורידה תחלואה

מהמסמך עולה באופן ברור שחברי הוועדה ידעו היטב, והסכימו ביניהם, שלהמלצה על עטיית מסכות אין כל בסיס מחקרי. "בהעדר בסיס מקצועי או עובדתי הצט"מ יתקשה לצאת עם המלצה להסתובב עם מסיכות", נכתב במפורש בסעיף 5.2 במסמך הסיכום של הישיבה. "אין הוכחה מדעית מבוססת שהמסכה הורידה תחלואה". ובסעיף 5.3: "המחקרים בנושא הם ברמה ירודה והסוגיה יוצרת אי נוחות מאחר ואין בסיס מדעי חזק למדיניות החדשה. נראה לכאורה שמסיכה נותנת מיגון אולם המספרים הם ממוצעים ואינם מהווים הוכחה מדעית ליעילות".

ועוד נכתב, בסעיף 5.7: "קיים ספק לגבי היעילות של שימוש במסכה לצורך מניעת הדבקה...", ובסעיף 6.1.15: "בסין לא הוכח שזה יעיל".

מה אם כן בכל זאת סברו המומחים בדיון שההמלצה על עטיית המסכות יכולה להשיג? מהמסמך עולה שהתועלת היחידה שהם דנים בה (סעיף 5.2) היא "מסר חינוכי" ו"השפעה פסיכולוגית": "...הובעה העמדה לפיה בחבישת המסכות יש העברת מסר חינוכי כחלק משמירה על היגיינה וריחוק חברתי ויכול להקטין סיכון בריכוזי קהל כמו סופרמרקטים. יש בכך גם השפעה פסיכולוגית...".

נימוק נוסף של אחד מחברי הצט"מ לקבלת ההמלצה, על אף היעדר הביסוס המדעי היא שמדובר בהחלטה "הגיונית", וכי הציבור דורש זאת. "לגבי הציבור הכללי עדיין קיימת עמדה שזה לא מבוסס. מצד שני סבור באופן אישי שזה הגיוני והציבור מצביע ברגליים", הוא אמר.

יתירה מכך, בסעיף 5.9 מודגש כי במידה שתתקבל החלטה להמליץ על עטיית מסכות, "המסכה צריכה להיות חלק בלתי נפרד ממתן הסברה מדוע התקבלה ההמלצה, ושהציבור יהיה מודע שאין הוכחה שזה מונע הדבקה".

הנזק עלול להיות גדול מהתועלת

וזה לא הכל. מתברר שהמומחים דנו גם בסוגיית הנזק שעלול להיות כרוך בהמלצה רחבה לכלל הציבור לעטות מסכות. "חשוב לוודא שחבישת מסיכות לא תגרום לנזק והנזק עלול להיות גדול מהתועלת", נכתב בסעיף 6.1.10. חמור מכך, כפי שמתברר מסעיף 6.1.8, המומחים סברו שלחולים מסוימים, המסכה אפילו עלולה לגרום לנזק חמור. "חשוב לוודא שאנשים עם מחלות לב ריאה יתייעצו עם רופא המשפחה כדי שלא יפתחו מחלות לב ריאה".

כיצד אם כן הפך דיון על המלצה לעטות מסכות, שבו חברי הצט"מ עצמם הסכימו ביניהם והבהירו שאין מדע מאחוריה, למדיניות ממשלתית מנדטורית של כפייה הכרוכה בסנקציות כמו קנסות ואף מעצרים, שנמשכת כבר שנה וחצי?

איך עולים הדברים שנכתבו בפרוטוקול זה בקנה אחד עם סרטוני ההסברה של משרד הבריאות? לאן נעלמה ההסברה שלפיה אין הוכחות מדעיות לכך שהמסכות מונעות הדבקה?

האם מסרים "חינוכיים" או "השפעות פסיכולוגיות", או טענה שאדם מסוים סבור באופן אישי שההמלצה "הגיונית", הם סיבה לגיטימית למדיניות מנדטורית כזו? מדוע הסיכונים שעליהם דיברו חברי הצט"מ בדיון לא פורסמו לידיעת הציבור כחלק מהקמפיין של משרד הבריאות? מדוע אף מומחה לא הבהיר לציבור את הנזקים האפשריים לבריאותם של חולי לב וריאות?

הספרות המחקרית במשך עשרות שנים שוללת לחלוטין את התועלת

אז מה באמת אומר המדע ביחס למסכות, והאומנם הוא חד וברור כפי שמשרד הבריאות מנסה להציג אותו בפרסומים, בסרטוני הווידיאו ובתשדירים שלו?

רן ישראלי, מומחה לביולוגיה חישובית וחוקר עצמאי, מסביר: "כבר בשנת 2019, עוד בטרם פרצה מגפת הקורונה לחיינו, פרסם ארגון הבריאות העולמי מסמך מקיף, אשר התבסס על עשרה מחקרים אקראיים ומבוקרים, ששלל לחלוטין את התועלת בעטיית מסכות להעברת נגיפי שפעת או תחלואה דמויות שפעת". 

מאז פרץ משבר הקורונה צצו שלל מחקרים שטענו שלמסכות יש יעילות מסוימת במניעת תחלואה בנגיף הקורונה, תוך שהם טוענים שנגיף הקורונה מתפשט בעיקרו ב"רסס טיפתי". אלא שלכל המחקרים הללו, מסביר ישראלי, היו בעיות מתודולוגיות, ועם הזמן, התברר שגם הנחת היסוד שלהם הייתה שגויה, ושהנגיף מתפשט כמעט לחלוטין בהולכה אירוסולית – מה שאומר שלמסכות אין כמעט יכולת לעצור אותו.

"המחקר היחיד שנערך במתודולוגיה איכותית היה מחקר המסכות הדני, שפורסם בנובמבר 2020 בכתב העת הרפואי Annals of Internal Medicine. המחקר נערך במשך 30 יום באפריל 2020, והשתתפו בו כ-6,000 אנשים. מחצית מהמשתתפים הונחו לעטות מסכות בכל עת מחוץ לביתם, וגם כאשר הם מארחים בביתם, ואילו המחצית האחרת הונחתה לא לעטות מסכה כלל במשך אותה תקופת זמן. החוקרים הסיקו שאין הבדל סטטיסטי בין הקבוצות – רק 42 מהמשתתפים שסיימו את המחקר מקבוצת עוטי המסכות אומתו לנגיף, לעומת 53 בקבוצת נטולי המסכה. 1.8% לעומת 2.1% - מדובר בהבדל זניח". 

"לאחרונה התפרסם מחקר נוסף על מסכות מבנגלדש בכתב העת Science. למרות שהמחקר הראה לכאורה בבירור שהמסכות יעילות נגד קורונה, שלושה חוקרים מאוניברסיטת פיטסבורג ניתחו מחדש את המידע הגולמי והגיעו למסקנה שיעילות המסכות הייתה זניחה. בסך הכל נבדקו במדגם כ-340 אלף איש, כאשר מחציתם (כ-164 אלף איש) הוקצו לקבוצת בקרה שנתבקשה לא לעטות מסכות, ומחציתם (כ-178) התבקשה לעטות מסכות. לכ-40% מהמשתתפים שנתנו את הסכמתם לכך נלקחו דגימות דם. התוצאה: 1,106 דגימות הדם מקבוצת הבקרה היו חיוביות לקורונה, לעומת 1,086 בקבוצת עוטי המסכות. מדובר בהבדל של 20 מקרים בלבד מתוך כ-340,000 איש במחקר מקיף שבוצע על פני שמונה שבועות. לדברי החוקרים, גם ההבדל הזעום הזה נבע מהקפדה יתרה על ריחוק חברתי בקרב קבוצת הניסוי. בקרב האוכלוסייה הצעירה מ-50 לא נמצאו הבדלים כלל".


הפרוטוקול של דיון הצט"מ מהווה צוהר לדרך הבעייתית שבה מתנהל משרד הבריאות במטרה להשליט מדיניות מנדטורית בתחום שאמור לשמור על בריאות הציבור, תוך שימוש במניפולציות של הראיות המדעיות. מי שהיטיב לתאר את השיטה הוא פרופ' דניס רנקורט, שבמאמר שהועלה ל-Research Gate באוגוסט 2020. "המנטרה הזדונית החדשה על שפתותיו של כל פקיד בריאות הציבור ופוליטיקאי בקמפיין הגלובלי לאכוף מסכות אוניברסלית על הקהל הכללי היא: 'יש גוף גדל של ראיות'. משפט הפרופגנדה הזה הוא כלי המתוכנן להשיג חמש מטרות מרכזיות: תנו את הרושם השגוי שמאזן הראיות כעת מוכיח שהמסכות מפחיתות את ההעברה של קוביד-19 – שלבו באופן מטעה פרשנות שהועלתה בערוצים מדעיים עם "הוכחות" - הסתירו את העובדה שעשור של ראיות בדרגת מדיניות מוכיחות את ההיפך: מסכות אינן יעילות בהקשר של מחלות נשימתיות ויראליות - הסתירו את העובדה שיש כעת הוכחה תצפיתית ישירה לכך שמסכות בד אינן מונעות נשיפת אדים של חלקיקי אירוסול מעל, מתחת ודרך המסכות - הסיטו את תשומת הלב מהנזקים ומהסיכונים הניכרים הנובעים מהחלה של מסכות פנים על אוכלוסיות שלמות".

פרופ' רנקטורט מציג במאמרו שורה של ראיות מהספרות המחקרית, המוכיחות שלא קיימת אף ראייה מספקת התומכת בכפייה של עטיית מסכות. "המנטרה של 'גוף גדל והולך של ראיות' מונעת מדע טוב ומאיימת על ביטחון הציבור", הוא אומר בסיכום מאמרו. "אני מוכיח שאין ראיות בדרגת מדיניות התומכות בכפיית מסכות על האוכלוסייה הכללית, ושכל הראיות בדרגת המדיניות של העשור האחרון מצביעות על ההיפך: אין להמליץ ​​על כפיית מסכות באוכלוסייה הכללית. לכן, הפוליטיקאים ורשויות הבריאות פועלים ללא לגיטימציה ובפזיזות".

רן ישראלי הוא חוקר בעל תואר שני בביולוגיה חישובית. למאמר נוסף שלו בנושא המסכות "מסכות: שקרים, שקרים ארורים: אין ראיות שמצדיקות את כפייתן".