בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

עלייה בהתקפי לב? זה הכל בגלל חשבון החשמל שקיבלתם

| 2976 צפיות
| 2976 צפיות

אכלתם פיצה מרגריטה? קיבלתם חשבון חשמל? פיניתם שלג לאחרונה ממפתן הבית שלכם? אז אולי זאת הסיבה לעלייה הפתאומית שנצפתה בשנה האחרונה בשיעור התקפי הלב ובהתמוטטות הפתאומית של רבים כל כך, כולל ספורטאים צעירים, מבעיות בלב. זה לפחות מה שמנסים למכור לנו במדיה בחודשים האחרונים. הנה 11 התירוצים הכי מופרכים ששמענו במדיה לעלייה הזו

| אנה גרסימנקו | בריאות

הראיות המצטברות מהנתונים במערכות הדיווח, ממחקרים וממסמכים שנחשפים בחודשים האחרונים מצביעים באופן ברור על כך שחיסוני ה-mRNA הם חדשות רעות ללב, ושבמקביל לתחילת מסע החיסונים, החלה עלייה בשיעור התקפי הלב וההתמוטטות הפתאומית של רבים כל כך, כולל ספורטאים צעירים, מבעיות לב. אז עכשיו, כשאי אפשר כבר להסתיר את הראיות, המדיה בארץ ובעולם מתגייסים להסביר לנו מה גורם לעלייה, ויש להם אינספור הסברים וטיעונים, רבים מהם מופרכים ומגוחכים. אספנו עבורכם את 11 הסיבות המופרכות ביותר.


חם מדי 

"מבחינה מקצועית, מנקודת המבט שלי כרופא לב וריאות, המדע ברור. שינויי האקלים מאיצים מחלות לב וריאות, מה שמוביל לנטל גבוה יותר של תחלואה ותמותה", אומר ד"ר ביל פריסט, מנתח לב וריאות אמריקאי, במאמר שפרסם בדצמבר 2021 בפורבס, שטוען שההתחממות הגלובלית היא האחראית לתופעה. זה לא שהוא לגמרי טועה. חום קיצוני, אומרים חוקרים, עלול להגביר את הסיכון להתקפי לב, אבל ממתי טמפרטורות של 28-29 מעלות צלזיוס נחשבות ל"עומס חום קיצוני" בישראל, כפי שטוענים חוקרים מסורוקה במאמר שפורסם בכתב העת Environmental Health? כמו כן, העלייה בסיכון הוא בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, עם מחלות לב וכלי דם, כך שהטענה הזו לא בדיוק מסבירה את העלייה בתופעות כמו התקף לב ודום לב בצעירים.


קר מדי

מתברר שהמדיה היו מוטרדים מאוד השנה מכך שגם ההיפך הוא הנכון – כלומר, שקור קיצוני, ובעיקר סופות שלג, עלול גם הוא להגביר את הסיכון להתקפי לב, ויצאו בכותרות כמו "לקראת אלפיס: הקשר בין סופות שלג להתקפי לב ולמה צריך להיזהר ברוח". גם אם זה נכון, בינינו – כמה סופות שלג תוקפות את ישראל בחורף? ובכלל, מה הסיפור הפתאומי של הענקת שמות לסערות בישראל?

 

פיניתם את השלג? אתם בסכנה!

כן כן. שמעתם נכון. פינוי שביל הכניסה ביום שלג חורפי עלול לגרום להתקפי לב, כך הזהיר בתחילת פברואר ד"ר ג'ון ביזוניאנו, ראש תחום קרדיולוגיה מונעת במרכז הלב וכלי הדם באוניברסיטת מישיגן, בכתבה בדיילי-מייל. למי בדיוק מיועדת האזהרה הזו? והאם זו השנה הראשונה בהיסטוריה שבה באופן מפתיע אנשים היו צריכים לפנות שלג בחורף?


יותר מדי פיצה

הבשורה המרה הזו פורסמה בעיתונות האיטלקית: פיצה מרגריטה, המאכל האהוב בארץ המגף, יכולה גם היא לגרום להתקפי לב. למה? בכתבה נטען שפיצה כזו מכילה 2 גרם נתרן, וזה יותר מדי, ועלול להגדיל את הסיכון ליתר לחץ דם, שבתורו מעלה את הסיכון להתקפי לב. אולי, אבל מה קרה שנזכרתם בזה דווקא השנה?


וגם הוטפוט זה מסוכן

בסין לעומת זאת, הקרדיולוגים נעשו לפתע בפברואר השנה מודאגים מהוטפוט. מה אתם יודעים, אבל מתברר שהמנה המסורתית התמימה לכאורה הזו – בסך הכל סוג של מרק עם בשר, עלולה לגרום לשינויים בטמפרטורת הגוף בגלל החום של המנה, וכך להגביר את הסיכון להפרעת קצב ולהתקף לב. הפרעת קצב, כך הם מסבירים, היא אחד הגורמים השכיחים ביותר למוות פתאומי במהלך החורף – אז מה יותר הגיוני מלהאשים את ההוטפוט? אבל אולי מדובר בהוטפוט מעטלפים. משרד הבריאות הסיני. לכו תדעו. 


זה הכל בגלל הגנים

בניסיון נואש למצוא טיעון מוצלח שיסביר את "מגיפת האתלטים" – ההתמוטטות הפתאומית של ספורטאים רבים כל כך בשנה האחרונה, נשלף גם טיעון הקסם – גנטיקה. "תיאוריה חדשה על מוות לבבי פתאומי באתלטים צעירים", כך הכריזו הכותרות במדיה בנובמבר האחרון. כן, מתברר שיש לאנשים נטייה גנטית לצנוח ולמות בבת אחת. תיאוריה מעניינת בהחלט, רק נראה איך היא מסבירה את התשובה לשאלה, האם הגן הספציפי הזה התחיל לפעול דווקא בדיוק בשנה האחרונה?


פעילות גופנית

אחרי ששנים הזהירו אותנו שאורח חיים יושבני בלי פעילות גופנית עלולה לאיים על הלב, לפתע פתאום מתברר שנהפוך הוא – דווקא הפעילות הגופנית היא זאת שמסכנת אותנו. הטענה הזו הועלתה על ידי חוקרים במאמר שהתפרסם לא פחות ולא יותר בכתב העת הרפואי BMJ. פעילות גופנית, כך נטען במחקר, עלולה באופן פרדוקסלי להאיץ התפתחות גורם סיכון להתקף לב. אז מה עושים? מסתפקים בצפייה בכדורגל בטלוויזיה אולי?


צפייה בכדורגל

לא לא. טעות! גם את זה אתם לא יכולים לעשות. כי לפני שאתם מתרווחים מול המסך עם בירה, שקית צ'יפס וגרעינים, כדאי שתדעו שגם צפייה באירועים ספורטיביים משמעותיים יכולה לסכן אתכם. ויש לזה גם סיבה טובה, מסבירים לנו במדיה בפברואר השנה – המתח. מתברר ששילוב של כסיסת ציפורניים ביחד עם אכילת מזון שמנוני יכול להעלות משמעותית את הסיכון להתקפי לב.
אתם לא מצליחים לעשות שכיבות סמיכה
איך תדעו שאתם נמצאים בסיכון להתקף לב? קלי קלות. בדיקה פשוטה שאותה אפשר לעשות בכל מקום יכולה לגלות לכם את התשובה, כך לפחות נטען בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בארץ. רדו לשכיבות סמיכה – ואם תצליחו לעשות יותר מארבעים כאלו בפעימה אחת, זה אומר שהסיכון שלכם להתקף לב נמוך. לעומת זאת, אם לא הצלחתם להשלים יותר מעשר – בואו נדבר על זה (הכתבה אומנם מתייחסת למחקר שפורסם ב-2019, אבל במדיה משום מה נזכרו בה דווקא עכשיו). שלטונות אינדונזיה, אגב, כנראה ממש דואגים לתיירים, אחרת איך אפשר להסביר את העונש שהם גוזרים על כל אדם זר שמגיע לשם ונתפס מסתובב בחוץ בלי מסכה, עונש של 50 שכיבות סמיכה במקום?

 

 "הצד האפל של הסקס"

צר לנו מאוד לאכזב אתכם, אבל אם להסתמך על המדיה, מתברר שגם סקס עלול לגרום למוות פתאומי כתוצאה מהתקף לב או דום לב, ולא סתם – אפילו אצל צעירים מאוד. בכתבה שפורסמה באיטליה בינואר השנה נטען שאומנם לקיום יחסי מין יש המון יתרונות בריאותיים – החל מעלייה ברמות האנדורפינים, הורדת לחץ הדם, חיזוק המערכת החיסונית, שיפור השינה, הזיכרון ועוד, אבל יש לו גם "צד אפל", כי לא מעט פעמים קורה שאנשים פשוט צונחים ומתים בזמן הסקס או ממש אחריו.


העלייה במחירי החשמל

העלייה במחירי החשמל יכולה להגדיל את הסיכוי להתקף ולדום לב, כך מסבירים לנו רופאים מבריטניה. האמת אחרי שרואים את חשבון החשמל, אולי יש משהו בטענה הזו.


הלחץ שלפני החגים

מי לא יודע שהלחץ של הבישולים וההכנות לפני החגים מהווה גורם סיכון ללב? אבל עכשיו זה רשמי, כי באתר של מאיו קליניק פורסמה בדצמבר האחרון כתבה שהכותרת שלה נשמעת כאילו היא לקוחה משנות החמישים: "בריאות נשים: האם הסטרס של החגים מוביל להתקף לב?".

אבל היי, בכל זאת פורים היום, אז ננסה להישאר אופטימיים – על פי מחקר חדש יש בונוס מפתיע להתקף לב: מי שעבר התקף לב נמצא בסיכון נמוך יותר ללקות בפרקינסון, כך טוענים חוקרים מדנמרק במחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי. אז למה להסתכל תמיד על החצי הריק של הכוס?


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


רותם
סיבות תמותה
שלום
אני מנתחת נתונים במקצועי, ומחכה כבר הרבה זמן לפרסום נתוני משרד הבריאות לגבי פילוח נתוני התמותה.
שנתיים לא עודכנו הנתונים!!!
אם יש לכם את הנתונים או אתם יכולים להשיג כדי שאנתח אותם אשמח מאוד ואוכל גם להועיל
זה המייל שלי
This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

2
אריק
אצל חברים שלי זה הכל אמת...
כבשים על מלא
מבחינתם נהג שמת בנסיעה ועשה תאונה זה כי הוא ''נהג חדש''
נהיה בדיחה אצלנו...

0
לאור
עלייה במקרים לבביים
אפשר לראות סימוכין והוכחות שיש עלייה במקרים לבביים אצל צעירים?
0
דורון
רוב ההסברים מתעלמי מ...
היצרויות ואוטמים בעורקי הלב , שהם גורם עיקרי למחלות לב ולמוות מהן, הם תוצאה של מחלות עורקים שמתפתחות במשך עשרות שנים. מחקרים בארה"ב מראים שבעורקים של רוב הילדים בני העשר שם כבר יש ,פסי שומן שהם סימנים ראשונים )ששל חלת עורקים. לכן כל הסבר של גריפת שלג, חם השנה, קר השנה, וכו אינו תייחס לסיבת השורש - מחלת עורקים שמתפתחת עשרות שנים, בעיקר עקב תזונה לא בריאה. ייתכן שה mrna מהווה גורם חדש במשוואה.
1
ענבל לוטם
כתוב נפלא!!!
תודה על הכתבה הזאת!
אם הדברים הללו לא היו כל-כך מדכאים, אפשר היה לצחוק עליהם :(

אגב, הכותרת ״אתם לא מצליחים לעשות שכיבות סמיכה״ איננה מודגשת… תקלדה מן הסתם, כדאי לתקן.

0
ראסל
וואוו , כתבה שכולה Whataboutism טהור
וואוו , כתבה שכולה Whataboutism טהור
0
נגה
יש סיבה אחת משותפת לכולם
קראתי בעיון ונראה שהפרופסורים פספסו את הסיבה האמיתית לתחלואה ההולכת וגוברת.
מים. כולם שותים מים! מים מסוכנים לבריאות. 100% מהאנשים שנפטרו בשנה האחרונה שתו מים!
מדע בפעולה.

1

משרד הבריאות הסתיר מהצט"מ את המחקר שהצביע על סיכון מוגבר לתופעות לוואי מחיסון פייזר בילדים קטנים

| יפה שיר-רז | בריאות

ממצאי המחקר, שהצביעו על כמות כפולה עד פי 4 של דיווחי תופעות לוואי בילדים הקטנים, הוסתרו לא רק מהציבור - אלא גם מהצט"מ. כתוצאה מכך, הקונצנזוס בין חברי הצט"מ בדיון על אישור החיסון לתינוקות היה: "החיסון בטוח לתינוקות". ד"ר בועז לב, ראש הצט"מ, שיודע בדבר המחקר על ידי עמותת 'החזית המקצועית לאתיקה', אמר: "ברמת הבטיחות אני מאמין לגמרי בחיסון ומרגיש חופשי להמליץ"

חשיפה: למרות אחוזי ההתחסנות המזעריים בגילאי 5-11 - מחקר חדש שמשרד הבריאות מסתיר מהציבור מצביע על שכיחות גבוהה פי 2-4 של תופעות לוואי מחיסון פייזר לעומת גילאי 12-17

| יפה שיר-רז | בריאות

ממצאי המחקר, שהוזמן על ידי משרד הבריאות, מוסתרים מהציבור למרות הוצגו בפני המשרד כבר לפני 3 שבועות. הממצאים מצביעים גם על תופעות לוואי חדשות שלא דווחו בעלון פייזר, ועל כך שחלק מהתופעות נמשכות במקרים רבים למעלה משנה. למרות חומרתם, אישר משרד הבריאות לאחרונה מתן בוסטר לגילאי 5-11 ומתכונן לאישור החיסון לתינוקות

בקשת חופש מידע חושפת: ה-CDC לא בדק אותות בטיחות ביחס לתופעות לוואי מדאיגות במערכת ה-VAERS

| ג'וש גצקו | בריאות

ה-CDC טוען שלא מצא אותות בטיחות מדאיגים לתופעות לוואי ב-VAERS. אך בקשת חופש מידע חושפת שהסוכנות לא מצאה - פשוט משום שלא חיפשה אותם. זאת, למרות הבטחה רשמית לעשות זאת

ה-FDA מתעלם מעשרות מקרים של תופעות לוואי חמורות ורב-מערכתיות בתינוקות – וטוען שפייזר הוכיחה שהחיסון שלה בטוח

| יפה שיר-רז | בריאות

במסמך סקירה של נתוני הבטיחות והיעילות של חיסון פייזר שפרסם היום ה-FDA לקראת הדיון בהרחבת היתר החירום לתינוקות, טוענת הרשות האמריקאית שהחיסון יעיל ובטוח. אלא שטענת היעילות נסמכת על 10 מקרים בלבד של תסמינים, ואילו טענת הבטיחות מתעלמת מעשרות דיווחים חמורים ומסכני חיים

ניתוח מגזין זמן אמת חושף: 58 תינוקות שקיבלו את חיסוני ה-mRNA נגד קורונה סבלו מתופעות לוואי חמורות ומסכנות חיים

| רנית פיינברג | בריאות

ניתוח המקרים במערכת ה-VAERS האמריקאית חושף שלמערכת דווחו לפחות 58 מקרים של תופעות לוואי מסכנות חיים בתינוקות שחוסנו בתרכיב ה-mRNA. לגבי חלקם לא ברור אם נותרו בחיים. לא ברור גם מדוע התינוקות חוסנו, והאם היו חלק מהמחקרים הקליניים, אך כך או כך – בדיון הצפוי ברביעי הקרוב ב-FDA לאישור החיסון לתינוקות, פייזר ומודרנה לא יוכלו לטעון שהוא בטוח עבורם

משחק הקופים

| יריב המר | בריאות

כיצד ידעו ארגוני בריאות "לנבא" כבר לפני יותר משנה את התפרצות נגיף אבעבועות הקוף בדיוק במאי 2022, ומה גרם לחברות תרופות לפתח תרופות וחיסונים ו"לבנות מודעות" למחלה, ולרשויות הבריאות לסגור עימן חוזי ענק של מיליארדים כבר ב-2019, כשמדובר במחלה שנחשבת לנדירה במערב, ושהרשויות עצמן לא התרגשו ממנה עד כה?

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...