"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
אכלתם פיצה מרגריטה? קיבלתם חשבון חשמל? פיניתם שלג לאחרונה ממפתן הבית שלכם? אז אולי זאת הסיבה לעלייה הפתאומית שנצפתה בשנה האחרונה בשיעור התקפי הלב ובהתמוטטות הפתאומית של רבים כל כך, כולל ספורטאים צעירים, מבעיות בלב. זה לפחות מה שמנסים למכור לנו במדיה בחודשים האחרונים. הנה 11 התירוצים הכי מופרכים ששמענו במדיה לעלייה הזו
הראיות המצטברות מהנתונים במערכות הדיווח, ממחקרים וממסמכים שנחשפים בחודשים האחרונים מצביעים באופן ברור על כך שחיסוני ה-mRNA הם חדשות רעות ללב, ושבמקביל לתחילת מסע החיסונים, החלה עלייה בשיעור התקפי הלב וההתמוטטות הפתאומית של רבים כל כך, כולל ספורטאים צעירים, מבעיות לב. אז עכשיו, כשאי אפשר כבר להסתיר את הראיות, המדיה בארץ ובעולם מתגייסים להסביר לנו מה גורם לעלייה, ויש להם אינספור הסברים וטיעונים, רבים מהם מופרכים ומגוחכים. אספנו עבורכם את 11 הסיבות המופרכות ביותר.
"מבחינה מקצועית, מנקודת המבט שלי כרופא לב וריאות, המדע ברור. שינויי האקלים מאיצים מחלות לב וריאות, מה שמוביל לנטל גבוה יותר של תחלואה ותמותה", אומר ד"ר ביל פריסט, מנתח לב וריאות אמריקאי, במאמר שפרסם בדצמבר 2021 בפורבס, שטוען שההתחממות הגלובלית היא האחראית לתופעה. זה לא שהוא לגמרי טועה. חום קיצוני, אומרים חוקרים, עלול להגביר את הסיכון להתקפי לב, אבל ממתי טמפרטורות של 28-29 מעלות צלזיוס נחשבות ל"עומס חום קיצוני" בישראל, כפי שטוענים חוקרים מסורוקה במאמר שפורסם בכתב העת Environmental Health? כמו כן, העלייה בסיכון הוא בעיקר בקרב אנשים מבוגרים, עם מחלות לב וכלי דם, כך שהטענה הזו לא בדיוק מסבירה את העלייה בתופעות כמו התקף לב ודום לב בצעירים.
מתברר שהמדיה היו מוטרדים מאוד השנה מכך שגם ההיפך הוא הנכון – כלומר, שקור קיצוני, ובעיקר סופות שלג, עלול גם הוא להגביר את הסיכון להתקפי לב, ויצאו בכותרות כמו "לקראת אלפיס: הקשר בין סופות שלג להתקפי לב ולמה צריך להיזהר ברוח". גם אם זה נכון, בינינו – כמה סופות שלג תוקפות את ישראל בחורף? ובכלל, מה הסיפור הפתאומי של הענקת שמות לסערות בישראל?
כן כן. שמעתם נכון. פינוי שביל הכניסה ביום שלג חורפי עלול לגרום להתקפי לב, כך הזהיר בתחילת פברואר ד"ר ג'ון ביזוניאנו, ראש תחום קרדיולוגיה מונעת במרכז הלב וכלי הדם באוניברסיטת מישיגן, בכתבה בדיילי-מייל. למי בדיוק מיועדת האזהרה הזו? והאם זו השנה הראשונה בהיסטוריה שבה באופן מפתיע אנשים היו צריכים לפנות שלג בחורף?
הבשורה המרה הזו פורסמה בעיתונות האיטלקית: פיצה מרגריטה, המאכל האהוב בארץ המגף, יכולה גם היא לגרום להתקפי לב. למה? בכתבה נטען שפיצה כזו מכילה 2 גרם נתרן, וזה יותר מדי, ועלול להגדיל את הסיכון ליתר לחץ דם, שבתורו מעלה את הסיכון להתקפי לב. אולי, אבל מה קרה שנזכרתם בזה דווקא השנה?
בסין לעומת זאת, הקרדיולוגים נעשו לפתע בפברואר השנה מודאגים מהוטפוט. מה אתם יודעים, אבל מתברר שהמנה המסורתית התמימה לכאורה הזו – בסך הכל סוג של מרק עם בשר, עלולה לגרום לשינויים בטמפרטורת הגוף בגלל החום של המנה, וכך להגביר את הסיכון להפרעת קצב ולהתקף לב. הפרעת קצב, כך הם מסבירים, היא אחד הגורמים השכיחים ביותר למוות פתאומי במהלך החורף – אז מה יותר הגיוני מלהאשים את ההוטפוט? אבל אולי מדובר בהוטפוט מעטלפים. משרד הבריאות הסיני. לכו תדעו.
בניסיון נואש למצוא טיעון מוצלח שיסביר את "מגיפת האתלטים" – ההתמוטטות הפתאומית של ספורטאים רבים כל כך בשנה האחרונה, נשלף גם טיעון הקסם – גנטיקה. "תיאוריה חדשה על מוות לבבי פתאומי באתלטים צעירים", כך הכריזו הכותרות במדיה בנובמבר האחרון. כן, מתברר שיש לאנשים נטייה גנטית לצנוח ולמות בבת אחת. תיאוריה מעניינת בהחלט, רק נראה איך היא מסבירה את התשובה לשאלה, האם הגן הספציפי הזה התחיל לפעול דווקא בדיוק בשנה האחרונה?
אחרי ששנים הזהירו אותנו שאורח חיים יושבני בלי פעילות גופנית עלולה לאיים על הלב, לפתע פתאום מתברר שנהפוך הוא – דווקא הפעילות הגופנית היא זאת שמסכנת אותנו. הטענה הזו הועלתה על ידי חוקרים במאמר שהתפרסם לא פחות ולא יותר בכתב העת הרפואי BMJ. פעילות גופנית, כך נטען במחקר, עלולה באופן פרדוקסלי להאיץ התפתחות גורם סיכון להתקף לב. אז מה עושים? מסתפקים בצפייה בכדורגל בטלוויזיה אולי?
לא לא. טעות! גם את זה אתם לא יכולים לעשות. כי לפני שאתם מתרווחים מול המסך עם בירה, שקית צ'יפס וגרעינים, כדאי שתדעו שגם צפייה באירועים ספורטיביים משמעותיים יכולה לסכן אתכם. ויש לזה גם סיבה טובה, מסבירים לנו במדיה בפברואר השנה – המתח. מתברר ששילוב של כסיסת ציפורניים ביחד עם אכילת מזון שמנוני יכול להעלות משמעותית את הסיכון להתקפי לב.
אתם לא מצליחים לעשות שכיבות סמיכה
איך תדעו שאתם נמצאים בסיכון להתקף לב? קלי קלות. בדיקה פשוטה שאותה אפשר לעשות בכל מקום יכולה לגלות לכם את התשובה, כך לפחות נטען בכתבה שהתפרסמה לאחרונה בארץ. רדו לשכיבות סמיכה – ואם תצליחו לעשות יותר מארבעים כאלו בפעימה אחת, זה אומר שהסיכון שלכם להתקף לב נמוך. לעומת זאת, אם לא הצלחתם להשלים יותר מעשר – בואו נדבר על זה (הכתבה אומנם מתייחסת למחקר שפורסם ב-2019, אבל במדיה משום מה נזכרו בה דווקא עכשיו). שלטונות אינדונזיה, אגב, כנראה ממש דואגים לתיירים, אחרת איך אפשר להסביר את העונש שהם גוזרים על כל אדם זר שמגיע לשם ונתפס מסתובב בחוץ בלי מסכה, עונש של 50 שכיבות סמיכה במקום?
צר לנו מאוד לאכזב אתכם, אבל אם להסתמך על המדיה, מתברר שגם סקס עלול לגרום למוות פתאומי כתוצאה מהתקף לב או דום לב, ולא סתם – אפילו אצל צעירים מאוד. בכתבה שפורסמה באיטליה בינואר השנה נטען שאומנם לקיום יחסי מין יש המון יתרונות בריאותיים – החל מעלייה ברמות האנדורפינים, הורדת לחץ הדם, חיזוק המערכת החיסונית, שיפור השינה, הזיכרון ועוד, אבל יש לו גם "צד אפל", כי לא מעט פעמים קורה שאנשים פשוט צונחים ומתים בזמן הסקס או ממש אחריו.
העלייה במחירי החשמל יכולה להגדיל את הסיכוי להתקף ולדום לב, כך מסבירים לנו רופאים מבריטניה. האמת אחרי שרואים את חשבון החשמל, אולי יש משהו בטענה הזו.
מי לא יודע שהלחץ של הבישולים וההכנות לפני החגים מהווה גורם סיכון ללב? אבל עכשיו זה רשמי, כי באתר של מאיו קליניק פורסמה בדצמבר האחרון כתבה שהכותרת שלה נשמעת כאילו היא לקוחה משנות החמישים: "בריאות נשים: האם הסטרס של החגים מוביל להתקף לב?".
אבל היי, בכל זאת פורים היום, אז ננסה להישאר אופטימיים – על פי מחקר חדש יש בונוס מפתיע להתקף לב: מי שעבר התקף לב נמצא בסיכון נמוך יותר ללקות בפרקינסון, כך טוענים חוקרים מדנמרק במחקר שפורסם בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי. אז למה להסתכל תמיד על החצי הריק של הכוס?
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
הרבה לפני פרשת האוקסיקונטין התפוצצה בארה"ב "פרשת הנרי וולש". הפרשה מרתקת זו שופכת אור על התפקיד המרכזי שמילאה משפחת סאקלר לא רק במגיפת האופיואידים, אלא בפיתוח הפלייבוק של הפארמה, שבו משתמשים תאגידים אלה עד היום. אבל מה שהופך אותה למרתקת במיוחד הוא הצוהר שהיא פותחת לקשר הלא מדובר בין הסאקלרים לבין... חברת פייזר
התובע, ששימש כמנהל ציות בינלאומי בפייזר, טוען בכתב התביעה שפוטר כ"נקמה" לאחר שהתריע בפני הממונים עליו על חששותיו. הוא הגיש תלונה לרשות לניירות ערך בארה"ב על חשש להונאה פוטנציאלית על פי חוק שחיתות במדינות זרות. מדיווחי פייזר למשקיעים עולה כי הרשות לני"ע חוקרת מספר תלונות מסוג זה על פייזר כבר מאז 2019
ה-CDC זוכה לביקורת קשה לאחר שהתברר שהסוכנות מעודדת גברים טרנסג'נדרים "להניק" – מבלי להזכיר סיכונים בריאותיים חמורים אפשריים לתינוקות. זאת, למרות היעדר מחקרים על בטיחות הפרקטיקה ותופעות לוואי לטווח ארוך, ואף שהתרופה שבמרכז הטיפול להשראת הנקה אינה מאושרת בארה"ב וה-FDA ורשויות נוספות מזהירים משימוש בה בשל סיכון קרדיאלי
היא כונתה "תרופת האושר" והפכה לנוגד הדיכאון הנפוץ ביותר בשימוש בשנות ה-80. אבל ניתוח מחודש של הנתונים חושף שילדים ובני נוער שהשתתפו במחקרים שהביאו לאישור ה-FDA לתרופה לגילאים אלה ניסו להתאבד לאחר נטילתה - אך אירועים אלה הושמטו מהפרסומים בכתבי העת הרפואיים
רשויות הבריאות בבריטניה הודיעו לארגון כי פתחו בחקירה לאחר ש-15 יילודים ותינוקות בני עד 28 יום מוויילס ומאנגליה אובחנו עם דלקת חמורה בשריר הלב, כשלפחות אחד מהם נפטר
כך עולה מנתונים שהושגו באמצעות בקשות חופש מידע. אך השאלות החשובות היא לא מדוע הפסיקו הצוותים הרפואיים להתחסן – אלא מה גרם להם דווקא במקרה של חיסוני הקורונה, חיסונים בטכנולוגיה חדשה עם פרופיל סיכונים ויעילות בלתי ידוע, לציות כמעט גורף למנות הראשונות, בזמן שמחקרים וסקרים רבים מראים שמסורתית – העמדה שלהם כלפי חיסונים היא שלילית, ולמעשה רובם לא מתחסנים?
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.