פרופ' רצף לוי בניתוח נתוני נתב"ג: הבוסטר לא יעיל כמו שמספרים לנו

בתחילת אוקטובר פרסמו פרופ' רצף לוי ופרופ' שושי אלטוביה, בשיתוף עם עוז קורן, מאמר שהצביע על כך שיעילות הבוסטר במניעת הדבקה קטנה בהרבה מזו שנמצאה במחקר שפורסם בספטמבר בכתב העת New England Journal of Medicie, בהובלת ד"ר שרון אלרעי-פרייס. כזכור, ממצאי המחקר, שאותם הציגה ד"ר אלרעי-פרייס בפני ה-FDA, הראו שהבוסטר מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה. ואולם המחקר של פרופ' לוי, פרופ' אלטוביה ועוז קורן הראה שהיעילות עומדת על 1.6 בלבד. כפי שפורסם בתחקיר "חדשות זמן אמת", בתוך 24 שעות מפרסום המסמך ובו הממצא הדרמטי הזה על ידי החוקרים, שוכתבה היסטוריית הנתונים הרלוונטיים בלוח הבקרה של משרד הבריאות, תוך שינוי גורף, חודשים אחורנית, של הנתונים היומיים בנוגע לשיעורי הבדיקות החיוביות של מחוסנים ולא מחוסנים. למעשה, התברר שמשרד הבריאות שינה את הנתונים באופן רטרואקטיבי שלוש פעמים. משרד הבריאות טרם נענה לבקשות לפרסום נתוני האמת של נכנסי נתב"ג, שהוגשו באותה תקופה.

לדברי החוקרים, המחקר בהובלת אלרעי-פרייס לוקה בבעיה מתודולוגית שגרמה להטיה חמורה – אנשים שלא קיבלו את הבוסטר נבדקים הרבה יותר לעומת אלו שקיבלו את הבוסטר. במטרה לנטרל את ההטיה ולבדוק באופן אובייקטיבי יותר את יעילות הבוסטר והתו הירוק במניעת הידבקות, הם בחרו לנתח נתונים אודות קבוצה שבה מאה אחוז מהאנשים נבדקים, הן המחוסנים והן הלא מחוסנים – נתוני הנכנסים לנתב"ג.

הנתונים נלקחו מלוח הבקרה (דשבורד) של משרד הבריאות, שמכיל פירוט אודות הנכנסים לנתב"ג על פי כמות הבדיקות וכמות המאומתים, ולפי פילוח של סטטוס ההתחסנות – עובדה שהופכת אותם למעשה לנתונים הטובים ביותר שקיימים. מלבד נתב"ג, משרד הבריאות אינו מספק נתונים לגבי בדיקות לפי סטטוס ההתחסנות, כך שלא ניתן לדעת מהו תמהיל הבדיקות והמאומתים הכללי לפי סטטוס ההתחסנות. ראוי לציין שמכיוון שכל הנכנסים לישראל עוברים בדיקת PCR לפני טיסתם לארץ, הסיכוי שלהם לצאת חיוביים בנתב"ג נמוך משמעותית מזה של כלל האוכלוסייה, ולכן אחוזי החיוביים אכן קטנים יותר.

כבר בחודש אוקטובר ניתן היה לראות דעיכה ביעילות של מדיניות התו הירוק. לאור זאת, החליטו פרופ' רצף לוי ועוז קורן להמשיך לנתח את הנתונים ולכתוב מאמר המשך. למטרה זו נספרו כמות הנבדקים וכמות המאומתים עבור המחוסנים והלא מחוסנים שנכנסו לנתב"ג במהלך תקופה של שלושה חודשים, החל מה-1 באוגוסט, מועד תחילת הבוסטר, ועד ל-30 באוקטובר. 

יעילות הבוסטר רחוקה מאוד מטענות משרד הבריאות

מהממצאים, שפורסמו בשרת הטרום פרסום SSRN עולה שבחודש אוגוסט – 0.65% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 1.59% בקרב המחוסנים – דהיינו, יעילות שלילית של 146.46%-. במלים אחרות, המשמעות היא שאילו היינו בודקים את אותו מספר של מחוסנים ובלתי מחוסנים, אזי על כל מאומת בלתי מחוסן חיובי, היו 2.5 מאומתים מחוסנים.

בספטמבר ובאוקטובר המגמה התהפכה, כאשר בספטמבר, 2.03% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 0.59% בקרב המחוסנים – כלומר, יעילות של 71%. באוקטובר, 0.44% מהבדיקות בקרב הלא מחוסנים היו חיוביות, לעומת 0.16% במחוסנים - יעילות של 62.43%.

ממצאי הניתוח מראים שבחישוב כולל, על פני כל שלושת החודשים – ההגנה שסיפק הבוסטר הייתה כ-35%. בקרב הבלתי מחוסנים – 0.98% מהבדיקות היו חיוביות, ואילו בקרב המחוסנים – 0.63%. במלים אחרות, על כל שלושה מאומתים בלתי מחוסנים היו שני מאומתים מחוסנים בערך.

הציפייה ליעילות של כ-91% העולה ממחקרם של ד"ר אלרעי-פרייס ועמיתיה ב-NEJM מתנפצת אפוא כאשר בוחנים את נתוני נתב"ג, שהצביעו כאמור על הפחתה יחסית של 35% בלבד. ניתן אף לראות שבחודש הראשון למתן הבוסטר, החודש שבו ההיענות לחיסון היתה הגבוהה ביותר, היעילות היתה שלילית ועל כל מאומת לא מחוסן היו פי 2.5 מאומתים מחוסנים - כלומר החשיפה לנגיף בחודש הראשון לאחר הבוסטר מסכנת את המתחסנים, זאת עפ"י נתוני נתב"ג. בספטמבר ואוקטובר כאמור המגמה התהפכה, כאשר יש דעיכה הדרגתית מחודש לחודש. בתחילת נובמבר התחלנו לראות דעיכה נוספת ביעילות הבוסטר לכיוון ה-50% (כלומר על כל מחוסן יש 2 לא מחוסנים שנדבקים).

"הנתונים מדגישים את הבעייתיות הרבה בהערכות האופטימיות של משרד הבריאות לגבי יעילות החיסונים במניעת הדבקות, הערכות שכבר נכשלו בעבר לגבי שני החיסונים הראשונים", אומר פרופ' לוי. "חבל שמשרד הבריאות עדיין לא מכיר בעובדה שתפקיד החיסונים הוא להגן על אוכלוסיות סיכון מפני מחלה קשה, והם לא ימנעו הדבקות או התפשטות של הנגיף. בפרט, למדיניות התו הירוק אין הצדקה אפידמיולוגית, והיא אף עלולה להעמיד אנשים פגיעים בסיכון. מדיניות זו ראוי שתבוטל לאלתר, ויפה שעה אחת קודם!".

משרד הבריאות הסיר את הנתונים

תוצאות אלה רחוקות מאד מטענות משרד הבריאות המקוריות, שלפיהן יעילות הבוסטר במניעת הדבקה גבוהה מאוד, וכי הוא מקטין פי 11.3 את הסיכון להידבקות בקורונה. על הרקע הזה, קשה להיות מופתעים מההכרזה של מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' נחמן אש אתמול (15 בנובמבר), שבתוך חודש-חודשיים ישקלו לתת בוסטר נוסף, אפילו אם לא נראה התפרצות נוספת.

למעשה, ממצאים אלה מעמידים בסימן שאלה את כל מדיניות התו הירוק. נראה שבחודש הראשון התו הירוק מסוכן למחוסנים שנדבקים ומדביקים יותר, ואילו בחודשים שלאחר מכן הבוסטר בקושי מונע הדבקה, בוודאי שלא לאורך זמן. נזכיר כי בהקלטת וידיאו של שיחה בין שר הבריאות ניצן הורוביץ ושרת הפנים איילת שקד שהושמעה על ידי חדשות ערוץ 12 בספטמבר – שיחה שהתקיימה כאשר השניים חשבו שהמיקרופונים סגורים, הודה השר הורוביץ שמטרת התו הירוק היא לעודד התחסנות בבוסטר, ולא משיקולים אפידמיולוגיים.

אלא שבאופן מפתיע, ימים ספורים לאחר פרסום המחקר של פרופ' רצף, פרופ' אלטוביה וקורן, החליט משרד הבריאות משום מה לערוך שינוי בלוח הבקרה ולשנות את האופן שבו מוצגים נתוני נתב"ג. הפעם, במקום לתקן את הנתונים רטרואקטיבית כפי שנעשה בפעם הקודמת - הנתונים הוסרו לחלוטין לחלוטין.

במקום הפילוח של הנכנסים לנתב"ג לפי סטטוס ההתחסנות, מוצג כעת פילוח של נכנסים אזרחי ישראל מול תיירים נכנסים. בתקופה שבה בקושי יש תיירות נכנסת לישראל, בחירת משרד הבריאות לספק חתך לא מעניין שכזה היא יותר ממפתיעה. מה שבטוח הוא שהצעד הזה גרם לכך שחוקרים עצמאיים לא יוכלו יותר לחשב מעתה את יעילות החיסונים כפי שמשתקפת מנתוני נתב"ג. גם האפשרות הזו נחסמה על ידי משרד הבריאות.

לפני השינוי: הדשבורד הציג את פילוח הישראלים השבים מחו"ל לפי פילוח מאומתים/לא מאומתים

אחרי השינוי: הדשבורד מציג אריח של נכנסים לישראל בפילוח של ישראלים מול זרים

בקשה לתגובה הועברה למטה ההסברה לקורונה הפועל מטעם משרד הבריאות, אך עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה.