במהירות המדע: כיצד הצליחה פייזר להטעות את העולם שהחיסון שלה "יעיל במניעת העברה", למרות שמעולם לא בדקה זאת לפני אישור החיסון

ההודאה של נציגת פייזר ג'אנין סמול בפרלמנט האירופאי שהחברה שלה לא בדקה האם חיסון הקורונה שלה יכול למנוע העברה של הנגיף בטרם זכה להיתר החירום (EUA – Emergency Use Authorization) מה-FDA, חוללה סערה עולמית. אלא שההודאה הזו לא הייתה אמורה להפתיע איש, שכן סוגיה זו לא הייתה מראש אחת ממטרות המחקר של פייזר. העובדה הזו לא רק הייתה ידועה מלכתחילה, אלא שהיא הייתה אחת הבעיות המרכזיות שעליהן הצביעו חוקרים ורופאים כבר בשלב מוקדם מאוד, מיד לאחר מתן ה-EUA. למעשה, חוקרים כמו ד"ר פיטר דושי מכתב העת BMJ התריעו על כך עוד בטרם מתן ההיתר. אכן, החברה כלל לא ניסתה לבדוק את הסוגיה הזו לפני שהמוצר שלה הושק וניתן למיליארדי בני אדם, בטענה שבדיקה כזו תהיה מורכבת מדי, או, כפי שהסבירה סמול, הם פעלו "במהירות המדע".

השאלה החשובה בליבה של הסערה כעת אינה האם החברה בדקה את שאלת ההעברה של הנגיף או לא – אלא כיצד, למרות שהעובדה שהחברה לא בדקה שאלה זו, היא הצליחה לגרום לעולם להאמין שכן, ושהחיסון שלה יעלים את המגיפה.

השאלה הזו היא קריטית, משום שהנרטיב המטעה הזה שירת את הפוליטיקאים וקובעי המדיניות כדי לבסס הסכמים וחוזים במיליארדים עם יצרניות החיסונים הללו, תחת איפול והסתרה כבדים. חמור מכך, הנרטיב הזה גם היווה את הבסיס לדרכון/תו ירוק הדרקוני בכל העולם, שהפלה והדיר את כל מי שסירב או חשש לקבל את התכשיר הניסיוני (והוא עדיין נמצא בשימוש עבור עובדים בסקטורים שונים, כמו צוותים רפואיים, ובאישורי כניסה לחלק מהמדינות, ובראשן ארצות הברית), והעניק אור ירוק למסעות השחרה והסתה חמורים כנגד הלא מחוסנים, ולמניעת כל ביקורת ביחס לתכשיר עצמו ולמדיניות הכפייה וההפחדה ששימשו לקידומו.

המאמר שלפניכם סוקר כמה מהטקטיקות המניפולטיביות המרכזיות שאיפשרו את הפצת הנרטיב השקרי, כיצד סייעו קובעי מדיניות והמדיה בעולם לחברה לייצר ולקבע את ההטעיה, ואת התפקיד שמילא משרד הבריאות הישראלי בסיפור.

1. מניפולציות מסגור בפרסום המדעי של המחקר

המקור הראשון שאיפשר לבסס את הנרטיב הוא בפרסום המדעי של המחקר המרכזי של פייזר – זה שעל בסיסו העניק ה-FDA לחיסון של החברה את היתר החירום בדצמבר 2020. במאמר, שפורסם בכתב העת NEJM באותו חודש, המחברים טוענים שהחיסון "יעיל ב-95% במניעת קוביד-19" – טענה עמומה, שלקוראים לא מיומנים, או מי שלא יתאמצו לקרוא את המאמר כולו, עלולה להתפרש, פשוטו כמשמעו, כביכול התכשיר הניסיוני יכול למגר כליל את הנגיף ואת התפשטות המחלה. זאת, למרות שכאמור, מניעת העברה (transmission) של קוביד-19 לא הייתה כלל המטרה של המחקר, ולכן היא גם לא נחקרה.

טענה זו מופיעה מספר פעמים לאורך המאמר – באבסטרקט (תקציר) המחקר, בפרק המבוא ובפרק הדיון.

בתקציר המחקר כותבים החוקרים בתת הפרק 'ממצאים' שהחיסון "היה יעיל ב-95% במניעת קוביד-19", ואילו בתת פרק 'מסקנות' הם כותבים שהחיסון העניק "95% הגנה מפני קוביד-19".

ושוב, בפרק המבוא של המחקר:

ובפרק הדיון:

למעשה, רק בפיסקה העוסקת במגבלות המחקר מוזכרת, במשפט אחד, העובדה ש"הנתונים אינם מתייחסים להאם התחסנות מונעת הדבקה א-סימפטומטית".

מה שעוד הוסר מהמאמר הם הנתונים החשובים, ולמעשה, קריטיים, שעלו בתהליך המחקר: כמה משתתפים בסך הכל עברו בדיקת PCR? וכמה מתוכם נמצאו שליליים? המחברים התייחסו במאמר אך ורק לאותו מספר קטן של משתתפים שנמצאו במחקר כמאומתים בבדיקת PCR. היו 170 כאלו. מתוכם, 162 בקבוצת הפלצבו ו-8 בקבוצת החיסון. אך כמה בדיקות PCR נערכו בסך הכל? וכמה מתוכן חזרו שליליות? התשובה לשאלה השנייה לא נמצאת במחקר עצמו, אך נמצאת בדו"ח שהגישה פייזר ל-FDA. מהדו"ח עולה שבמהלך המחקר התגלו 3,410 מקרים עם "חשד לקורונה" באוכלוסיית המחקר – 1,594 בקבוצת המחקר, לעומת 1,816 בקבוצת הפלצבו. למיטב ידיעתי, התשובה לשאלה הראשונה לא ניתנה על ידי פייזר. לכאורה, התשובה אמורה להיות 3,580 (3,410 שנמצאו שליליים בבדיקה + 170 שנמצאו חיוביים), אך המחברים אינם מציינים משום מה נתון זה במאמר, וגם לא בדו"ח, ותיאורטית לפחות, ייתכן שהיו מקרים רבים יותר עם "חשד לקורונה" שלא נבדקו.

מעבר לחשיבות של הנתונים האלה בפני עצמם להבנת התמונה הכללית של מהימנות הממצאים, ולהבנה ברורה של מה הוגדר במחקר כ"סימפטומטי" או "לא סימפטומטי", עצם העובדה שהמחברים בחרו להשמיט מהמחקר את כל מסד הנתונים שעלה בתהליך הבדיקה, תרמה עוד יותר לעמימות המסר ולקושי של הקוראים להבין שהמחקר כלל לא בחן את הסוגיה של העברת הנגיף.

מניפולציות מסוג זה בפרסומים המדעיים של מחקרים מוכרות היטב בספרות המחקרית, והן מכונות "ספינים במסגור" – אסטרטגיות דיווח במאמרים מדעיים שעלולות לעוות את פרשנות הממצאים ולהטעות את הקוראים לחשוב שהטיפול הניסיוני יעיל הרבה יותר ממה שבאמת נמצא במחקר.

למרבה הצער, ספינים כאלה במסגור נמצאו בלא מעט מחקרים. כך למשל, במחקר שפורסם בכתב העת JAMA ב-2010, ביקשו החוקרים לזהות את האופי והשכיחות של ספינים במסגור במחקרים קליניים שפורסמו בספרות המחקרית, ואשר ממצאיהם הצביעו על הבדל לא מובהק סטטיסטית ביעילות הטיפול הניסיוני. מתוך 72 מחקרים כאלה שהם בדקו, הם זיהו ספין כבר בכותרת המחקר ב-13 מאמרים; ספינים בממצאים ובמסקנות ב-27 וב-42 דיווחים בהתאמה; וספינים בדיון ובמסקנות ב-21, 31 ו-36 מהמאמרים בהתאמה. יתירה מכך, יותר מ-40% מהפרסומים כללו ספין לפחות בשני חלקים בטקסט העיקרי. ספינים כאלה התבטאו למשל, בטענה או בהדגשה שהטיפול הניסיוני יעיל, למרות שהממצאים, כאמור, לא היו מובהקים סטטיסטית, בציטוט סלקטיבי של הממצאים, בהצגת הסיכונים ותופעות הלוואי במונחים המפחיתים מחומרתם, ועוד.

אחת הדוגמאות המהדהדות למידה שבה ספינים במסגור עלולים להיות מסוכנים היא המחקר על אוקסיקונטין – התרופה של חברת Purdue Pharma , שאישורה וקידומה האגרסיבי היוו את המנוף למגיפת האופיואידים. במחקר, שפורסם בכתב העת Jama of Internal Medicine בשנת 2000, החוקרים מצאו שיותר ממחצית מהמטופלים פרשו ולא השלימו את המחקר, ו-82% מהם סבלו מתופעות לוואי כמו בחילות, הקאות, עייפות, עצירות, סחרחורות וכאבי ראש. אף על פי כן, מסקנות המחקר מוסגרו במונחים של יעילות: "המחקר הדגים שאוקסיקונטין (בשחרור מבוקר) הינו משכך כאבים בטוח ויעיל לטיפול בכאבים הקשורים לאוסטיאורתריטיס".

כאמור, במקרה הנוכחי, ספין המסגור "יעיל במניעת קוביד-19", מבוסס על מסר מעומעם. יתר על כן, השימוש במילה "מניעה", לצד הנתון המרשים של 95%, מחזק עוד יותר את הרושם שלפיו החיסון הניסיוני יכול לבלום את התפשטות הנגיף.

2. הטעיה מפורשת בהודעות לעיתונות ובפרסומי החברה במדיה

העמימות במסגור היעילות במאמר המרכזי הזה שירתה היטב את פייזר כדי לבנות את המסרים היח"צניים שלה. למעשה, בהודעות לעיתונות ובפרסומים שלה, החברה השתמשה במניפולציות מסגור מרחיקות לכת הרבה יותר, ועכשיו כבר טענה מפורשות שהחיסון שלה יכול לעצור או למנוע את העברת הנגיף. כך למשל, בציוץ שפרסמה החברה בחשבון הטוויטר שלה ב-13 בינואר 2021, נכתב מפורשות כי לחיסון יש "יכולת להשגת חיסון עדר ולעצור את העברת הנגיף (transmission)". כאן, המסר המעומעם והמעורפל כבר הפך לשקר בוטה.

מסר זהה הועבר גם על ידי מנכ"ל פייזר אלברט בורלא עצמו. כך לדוגמה, בציוץ בחשבון הטוויטר שלו באפריל כתב בורלא: "מתרגש לחלוק את נתוני הניתוח ממחקר שלב 3 שלנו עם ביונטק שגם הוא הראה שחיסון קוביד-19 היה יעיל ב-100% במניעת מקרי קוביד-19 בדרום אפריקה. 100%!".

בורלא אף טען באוגוסט 2020, עוד לפני שהחיסון של פייזר זכה להיתר החירום מה-FDA, שאנשים שיהססו להתחסן צריכים להבין שההחלטה שלהם לא תשפיע רק עליהם בלבד, אלא על החברה בכלל. "לרוע המזל, על ידי קבלת החלטה זו, הם יהפוך לחוליה החלשה בדרך שבה הנגיף מועבר (transmitted)... והם יסכנו את בריאות החברה, במקום את הבריאות [שלהם] עצמם. זה משהו שהם יצטרכו לקחת בחשבון", הוא אמר בראיון לוושינגטון פוסט ב-6 באוגוסט אותה שנה.

טענה דומה הוא העלה בספטמבר 2020. "אני רוצה גם לומר להם שהחלטות הוגנות שהם צריכים להבין ישפיעו לא רק על החיים שלהם, שבסופו של דבר זו החלטה שלהם, אלא ישפיעו גם על החיים של אחרים, משום שם הם לא יתחסנו, הם יהפכו לחוליה החלשה שתאפשר לנגיף להשתכפל".

הטקטיקה הזו, של "אבולוציות" של המסר בשלב שבו מתורגמים ממצאי המחקרים ומסקנותיהם להודעות לעיתונות, מוכרת גם היא. בספרות המחקרית על יחסי ציבור בתחום הרפואה הצביעו חוקרים בעבר על כך שבאמצעות הודעות לעיתונות על מחקרים קליניים, אנשי יחסי הציבור של חברות תרופות, ואפילו דוברים של מוסדות אקדמיים, מפרסמים בהודעות לעיתונות וחומרי היח"צ פעמים רבות מסרים מרחיקי לכת הרבה יותר מאלו שהחוקרים מרשים לעצמם לעשות זאת במחקרים עצמם. כאמור, במקרה הנוכחי, ה"אבולוציה" של המסר איפשרה לחברה לא רק לשווק ולקדם את התכשיר הניסיוני שלה למיליארדי בני אדם ברחבי העולם, אלא גם לבסס מדיניות חסרת תקדים במהותה, בהיקפה ובאגרסיביות שלה, של כפיית החיסון על הציבור תוך שימוש בדרכון הירוק, בטענה ש'הוכח' כי החיסון בולם את העברת הנגיף.

3. קובעי המדיניות מהדהדים את דף המסרים של פייזר

הרצון של פייזר ובורלא להעצים את יתרונות התכשיר שלהם ברור. כמו כל חברה מסחרית, המטרה המרכזית שעמדה לנגד עיניהם הייתה למכור את המוצר שלהם, וכמה שיותר ממנו. אלא שמתברר שגם רשויות הבריאות, מנהיגים, והמדיה בכל העולם בחרו להדהד, אחד לאחד, את הנרטיב של החברה המסחרית, שלפיו החיסון "מפחית הדבקה". זאת, במקום לתקשר את ממצאי המחקר ואת המידע על יעילות החיסון ובטיחותו באופן מהימן ואחראי. כך לדוגמה, באתר משרד הבריאות הישראלי, הכותרת המופיעה עד היום בראש העמוד שעוסק בחיסוני הקורונה היא "מתחסנים ומפחיתים את ההדבקה".

מהנרטיב המסחרי הזה נגזרו מספר תמות מרכזיות:

• תודות לחיסון, החיים יחזרו להיות נורמליים

אחת התמות העיקריות שנגזרו מהנרטיב הזה הייתה שתודות לחיסון, החיים יוכלו לשוב להיות "נורמליים" בקרוב, וש"ניתן לראות את הסוף". כך למשל, ב-31 בדצמבר ציטט ה-CNN את פאוצ'י: "אם חיסוני קוביד-19 יעלו, ארצות הברית תוכל לשוב לחיים נורמליים מוקדם בסתיו, אומר פאוצ'י".

"אנחנו סוג של כמעט יכולים לראות את הסוף", אמרה ראש ה-CDC רושל וולינסקי. "אנחנו מחסנים כל כך מהר. הנתונים שלנו מה-CDC היום מצביעים על כך שאנשים מחוסנים אינם נושאים את הנגיף, אינם נעשים חולים".

בישראל, התמה של "חזרה לחיים נורמליים" עמדה במרכז הקמפיין המרכזי שהשיק משרד הבריאות מיד עם תחילת מבצע החיסונים – מבצע "חוזרים לחיים".

במקביל, קופת חולים "כללית" השיקה קמפיין דומה: "מתחסנים וחוזרים לחיים", שאף כלל אין ספור פרסומים ברשתות החברתיות תחת ההשאטג #מתחסנים_וחוזרים_לחיים".

• להשיג חיסון עדר

תמה שכיחה נוספת שהודהדה על ידי מומחים בכירים, היא "השגת חסינות עדר". המונח "חסינות עדר" מתייחס להגנה עקיפה מפני מחלה זיהומית, המתרחשת כשאחוז גדול מספיק מהאוכלוסייה הופך חסין למחלה – בין אם על ידי כך שחלה והחלים, ובין אם משום שהתחסן, ועל ידי כך מספק הגנה לאנשים שאינם מחוסנים. במלים אחרות, "חסינות העדר" קשורה הדוקות ליכולת של החיסון למנוע את העברת הנגיף. מיד לאחר הגעת החיסונים, מומחים וקובעי המדיניות הרבו להשתמש במונח הזה כשהם מתייחסים לחיסון, תוך שהם קושרים בין התמה של "הצלחה להשיג חסינות עדר", לבין "חזרה לחיים נורמליים". כך למשל, ד"ר אנטוני פאוצ'י הכריז בדצמבר 2020 "אנחנו עשויים להשיג חסינות עדר ברבע השני של 2021".

התמה הזו שימשה בהמשך קובעי מדיניות כדי לטעון שחובה לחסן את הילדים ובני הנוער, "כדי להשיג חיסון עדר". לדוגמה, בישראל טען פרופ' נדב דוידוביץ, אפידמיולוג ומומחה לבריאות הציבור מאוניברסיטת בן גוריון באפריל 2021 "אם ילדים יוכלו לקבל את החיסון, זה יביא אותנו ככל האפשר לחיסוניות עדר". בדומה לכך, גם בצ'ילה אמר שר הבריאות ביוני 2021 שאישור השימוש שניתן במדינה לחיסוני פייזר בבני נוער וילדים בגילאי 12-16 "יעזור לצ'ילה להגיע למטרה של חיסון עדר כש-80% של קהל המטרה יהיו מחוסנים ביולי". גרציה הוסיף ש"אלו הן חדשות טובות מאוד ביחס להגנה על בני הנוער שלנו, ש-14 ימים לאחר שתי מנות יוכלו לחזור לחיים נורמליים".

• להגן על סבא וסבתא

תמה מרכזית נוספת בנרטיב שלפיו החיסון מונע את העברת הנגיף, היא שהחיסון יאפשר "להגן על האנשים האהובים עליכם". כך לדוגמה, בסרטון וידיאו של המחלקה לבריאות ולשירותי אנוש בארצות הברית (HHS), מציגה אם לילד קטן את השיקול שלה להתחסן: "כהורה, זו האחריות שלי להבטיח שהוא שמח, בריא ובטוח באינטראקציות היום-יום שלו. אז כמובן, אני עושה דברים כמו לצמצם את מספר האנשים שהוא נמצא בסביבתם, להבטיח שהוא עוטה את המסיכה, אפילו אם הוא משאיר אותה רק לכמה דקות. אבל הדבר החשוב ביותר, הדבר הקריטי ביותר שאני יכולה לעשות כהורה, היה להתחסן. אז עבורי, הבן שלי הוא הסיבה שהתחסנתי".

גם התמה הזו התפתחה בהמשך, כאשר אושרו החיסונים לגילאי 12 ומעלה, ל"להגן על סבא וסבתא". כך לדוגמה, בסרטון וידיאו אחר של ה-HHS מסבירה נערה: "התחסנתי משום שדאגתי לא רק לבריאות שלי עצמי, אלא של האנשים סביבי. אז כדי להרגיש נוח סביב סבתא שלי וסביב אמי, הייתי חייבת לקחת את החיסון.

ביולי 2021 פנה נפתלי בנט, אז ראש הממשלה, לציבור וביקש מבני 12 ומעלה להתחסן, "וככה להגן לא רק על עצמו אלא גם על סבא וסבתא". בדומה לכך, בפנייה לאזרחי ישראל הערבים באוגוסט 2021 קרא בנט: "אני קורא לצעירים שעוד לא התחסנו בכלל, ויש הרבה כאלה – צאו היום להתחסן. ככה לא תידבקו ולא תדביקו. זה יציל את חיי אהוביכם".

והנשיא ביידן פנה להורים בספטמבר 2021 ואמר: "אז הורים לילדים בגילאי 5 ומעלה, בבקשה תחסנו אותם... תחסנו את ילדיכם כדי להגן עליהם, כדי להגן על אחרים, וכדי לעצור את ההתפשטות ולעזור לנו לנצח את המגיפה הזו". 

4. האבקה הדדית

האם האחידות הזו במסרים בין פייזר לבין רשויות הבריאות מקרית? בארה"ב נחשף שאותה חברת יחסי ציבור, וובר שנדוויק, סיפקה יחסי ציבור למודרנה ולפייזר, ובמקביל גם למחלקת החיסונים ב-CDC. וובר שנדוויק, שהיא חברת יחסי הציבור השנייה בגודלה בעולם, ייצגה את פייזר מזה זמן רב, ואת מודרנה מאז 2020. במקביל, מתברר שהחברה זכתה בחוזה פוטנציאלי של 50 מיליון דולר לתמיכה במרכז הלאומי לחיסונים ומחלות בדרכי הנשימה של ה-CDC בספטמבר 2020 – גילוי המעלה שאלות לגיטימיות ביחס לניגוד העניינים של וובר שנדוויק, להמלצות החברה ולמסרים שלה.
יתירה מכך, מתחקיר שערך העיתונאי פול ת'אקר, עולה שלחברת היח"צ יש עובדים המועסקים במרכז הלאומי לחיסונים ומחלות נשימה (NCIRD) של ה-CDC – המחלקה ב-CDC שמיישמת את תוכניות החיסונים ומפקחת על הוועדה המייעצת לנוהלי חיסונים (ACIP), ומטפלים בנושאים הקשורים לתקשורת, שיווק וקידום פעולות במהלך התפרצויות, כולל המלצות לחיסונים.

"חוזה של 50 מיליון דולר מאפשר לאנשי יח"צ להיות מוטמעים במרכז לבקרה ומניעת מחלות באטלנטה כחלק מהצוות היחידה למחלות ויראליות", צייץ ת'אקר בחשבון הטוויטר שלו.

גם בישראל, מתברר שאותה חברת לובינג – גלעד יחסי ממשל ולובינג, מייצגת בו זמנית הן את חברת פייזר ואת פארמה ישראל (ארגון הגג של חברות התרופות בארץ), והן את ההסתדרות הרפואית ואת הסתדרות האחיות, וגם גופים נוספים במערכת הבריאות, בהם האגודה לזכויות החולה, קופת חולים מאוחדת ובית החולים מעיני הישועה.

שיטה זו, שבה  חברות יחסי ציבור מייצגות בו בזמן הן תאגידים גדולים כמו חברות הפארמה והן ארגונים ללא מטרות רווח כמו עמותות חולים או רופאים, או רשויות ציבוריות כמו רשויות בריאות, שלכאורה טובת הציבור בלבד לנגד עיניהם ויוצרות בריתות אסטרטגיות ביניהן, נחשבת לטקטיקת יחסי ציבור מתוחכמת. בטקטיקה זו, המכונה "האבקה הדדית" (cross pollination), הברית האסטרטגית בין הלקוחות מאפשרת לכל אחד מהם להיעזר הדדית זה בזה, וכך לקדם את האינטרסים שלהם. 

5. אסטרטגיה מעגלית: הנרטיב איפשר את החוזה עם משרד הבריאות, שאיפשר "להוכיח" את הנרטיב

כאמור, הנרטיב השקרי שלפיו החיסון מונע את העברת הנגיף שירת את קובעי המדיניות והמנהיגים כדי לבסס הסכמים וחוזים במיליארדים עם פייזר ומודרנה, חלקם הגדול תחת איפול והשחרות. מדינת ישראל, שזכתה לכינוי "המעבדה של העולם" על ידי לא אחר מאשר בורלא עצמו, התקשרה עם פייזר בשני הסכמים, הסכם ייצור ואספקה שהינו חסוי ולא פורסם עד היום, ו"הסכם שיתוף פעולה של ראיות אפידמיולוגיות בעולם האמיתי", שהוצג לציבור, אך חלקים ניכרים ממנו הושחרו.

ההסכם הזה, שנחתם ב-6 בינואר 2021, שירת את פייזר כדי להשיג, בדיוק כפי שמעידה כותרת ההסכם, "ראיות אפידמיולוגיות מהעולם האמיתי" שהיא נזקקה להן בדחיפות כדי שתוכל לטעון שהנתונים ב"עולם האמיתי" מישראל מוכיחים שהחיסון אכן מונע העברה – כפי שהיא טענה עד כה ללא ראיות. מטרת ההסכם המוצהרת הייתה לאסוף ולנתח נתונים אפידמיולוגיים הנובעים מחיסון האוכלוסייה בישראל, "כדי להעריך האם נצפית הגנת חסינות עדר במהלך השקת תוכנית מוצר החיסון".

ואולם, על פי ההסכם, שיתוף הפעולה של פייזר עם משרד הבריאות הישראלי לא הסתכם רק באספקת החיסונים, אלא גם בשיתוף חוקרים מטעם החברה ועל פי שיקול דעתה. כתוצאה מכך, כפי שהצביע ד"ר גיא שנער במאמר 'כיצד הפך משרד הבריאות הישראלי לסוכן של פייזר', "משרד הבריאות הישראלי ויתר על עצמאותו המדעית לא רק בקביעת יעדי המחקר, אלא גם בביצוע המחקר". יתירה מכך, נראה כי ההסכם מקנה לפייזר שליטה ניכרת בתוכן ובעיתוי הפרסומים.

במלים אחרות, באסטרטגיה מעגלית, הנרטיב השקרי של מניעת העברת הנגיף איפשר לחברה להשיג את ההסכם עם ישראל, שבתורו העניק לה, מלבד רווחים של מיליארדים, גם אפשרות לבצע "מחקר עולם אמיתי" שבו חוקרים מטעמה ובתנאים שבמידה רבה החברה שלטה בהם, "יוכיחו" את אמיתות הנרטיב.

ואכן, נראה שזה למעשה מה שקרה בפועל. ב-5 במאי 2021 פורסמו בכתב העת Lancet תוצאות המחקר התצפיתי שנערך בישראל. בראש המחקר עמדה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי הבריאות בישראל, שהופקדה, על פי ההסכם עם פייזר, בתפקיד הבוררת במקרה שבו מתגלעת בין החברה לבין המדינה מחלוקת ביחס לפרסומים. מתוך 15 המחברים שלו, שמונה "מחזיקים באופציות ומניות בפייזר".

ממצאי המחקר הוכיחו לכאורה שהחיסון של פייזר יעיל ב-97% למניעת תחלואה סימפטומטית וב-91.5% למניעת תחלואה א-סימפטומטית שבעה ימים לאחר המנה השנייה. שלא במפתיע, הממצאים האלה תוקשרו ברעש גדול בכלי התקשורת בעולם כבר במרץ 2021, עוד בטרם פורסמו רשמית ב-Lancet, ובורלא הכריז בראיון ל-CNBC שמדובר בהודעה משמחת לרגל מלאת שנה לאישור החיסון שלו. לכאורה, הממצאים אכן אימתו סוף סוף את הטענה שלפיה החיסון יכול לעצור את המגיפה.

אלא שמתברר שהחוקרים התעלמו מפרט קריטי: משטר בדיקות מוטה לחלוטין שהנהיג משרד הבריאות בישראל. כפי שניתן ללמוד מהמאמר, מדיניות הבדיקות בישראל הייתה שונה עבור אנשים מחוסנים ולא מחוסנים. שבעה ימים לאחר המנה השנייה, אנשים שהתחסנו היו פטורים מבדיקות קורונה, שנדרשו באותה תקופה למי שהיה במגע עם אדם שנמצא מאומת לקורונה או חזר מחו"ל. לעומתם, אנשים שלא התחסנו, נדרשו לבדיקה זו.

פרופ' נורמן פנטון, מומחה לניהול ניהול מידע על סיכונים, ופרופ' מרטין נייל, מרצה למדעי המחשב ולסטטיסטיקה, שניהם מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון, פרסמו מאמר ביקורת על המחקר, שבו הצביעו על מספר בעיות מתודולוגיות. הבעיה המרכזית שעליה הצביעו במאמר, ובמכתב ששלחו במקביל לעורך ה-Lancet, הייתה משטר בדיקות ה-PCR המוטה שהנהיג משרד הבריאות הישראלי, שהוביל לכך שהסיכוי של אדם לא מחוסן להיבדק היה גבוה פי 6 מזה של אדם מחוסן.

פרופ' פנטון כתב את הדברים לאחר שצפה בסרטון וידיאו ממרץ 2021, שבו אמרה ד"ר אלרעי-פרייס מפורשות שמחוסנים נבדקים הרבה פחות. "בפועל, מדיניות הדיגום הזו גורמת לזה שאנחנו לא באמת יכולים להשוות לגבי הדבקה א-תסמינית, כי את האנשים המחוסנים אנחנו דוגמים הרבה פחות", היא אמרה. לעומת זאת, לדבריה, במצבים של תחלואה סימפטומטית, ניתן לצפות שגם אנשים שלא חוסנו ייבדקו באותה מידה כמו אנשים מחוסנים. "כשבן אדם מרגיש לא טוב, הוא יגיע להיבדק. ומועילות החיסון לגבי אנשים תסמיניים, אני סומכת עליהם. סומכת כמובן גם על האנשים שמגיעים להתאשפז. בין אם הם מחוסנים או לא מחוסנים, הם יגיעו להתאשפז כי מצבם דורש את זה, ויעשו להם בדיקת קורונה. ובוודאי על התוצאות שהן יותר חמורות – תחלואה קשה וקריטית ופטירות".

אך גם הטענה הזו אינה נכונה. במכתב רשמי למנהלי בתי החולים שהעביר משרד הבריאות באפריל 2021, התבקשו בתי החולים להימנע מבדיקות PCR בעת קבלת חולים עבור מחזיקי תו ירוק או מחלימים, אלא אם כן לחולה יש תסמיני קורונה. במלים אחרות, ייתכן מאוד שגם מקרי האשפוז והמוות היו מוטים באופן שהסיכון של אדם לא מחוסן לסבול מתחלואה חמורה שדרשה אשפוז, או למות, היה גבוה יותר.

עורך ה-Lancet מעולם לא הגיב לפנטון ולנייל. "18 חודשים מאוחר יותר, אנחנו עדיין מחכים לתגובה המובטחת", כתב פרופ' פנטון לפני כמה ימים בחשבון הטוויטר שלו. 

6. מ"אגואיסטים" ועד "טרוריסטים"

הנרטיב של מניעת ההעברה היה גם ההצדקה שעליה התבססו בהמשך פוליטיקאים, מנהיגים ופקידי בריאות בכל העולם, וגם עיתונאים רבים, כדי להצדיק את הדרכון (התו) הירוק, וכבסיס להדרה, להפליה ולתקיפה של הציבור הלא מחוסן. התמה השלטת בשיח כלפי הלא מחוסנים כללה הטחת האשמות קשות כמו "חוסר אחריות", "אגואיסטיות", "מיזוגניות", וגם שימוש בדימויים אלימים ממש מתחומי המלחמה והטרור, כמו "פצצה מתקתקת", "אויבים" ו"טרוריסטים".

אחת הדוגמאות הבולטות היא מה שכונה "נאום סרבני החיסונים" של נפתלי בנט. בנאום הזה, שנשא באוגוסט 2021, תקף בנט בחריפות את מי שבחרו לא להתחסן, כינה אותם "פצצה מתקתקת" ואמר: "כל אחד מכם צריך לצאת ולהתחסן, כי אם לא, אתם מסכנים את עצמכם, אתם מסכנים את הסביבה, כאילו אתם מסתובבים עם מקלע ויורים על כולם נגיפי דלתא. זו פעולה אנוכית ובלתי אחראית. אף אחד מכם לא רוצה להרוג אנשים אחרים בטעות".

משרד הבריאות אף השתמש בנרטיב הזה כאשר הצהיר בבית המשפט, בתגובה לעתירות שהגישה עמותת מח"צ לקורונה, שהתו הירוק וחובת הבידוד על השבים מחו"ל שלא התחסנו או החלימו, נקבעו לא לצורך כפיית החיסון, אלא במטרה למנוע את התפשטות המגיפה. בהחלטה שכתב השופט נועם סולברג בספטמבר 2021 הוא ציין כי: "לדברי המשיבים, התכלית העיקרית והמרכזית שביסוד הצעדים הללו, עניינה במניעת התפשטות המגפה ושמירה על בריאות הציבור".

בארצות הברית, במהלך מסיבת העיתונאים ב-9 בספטמבר שבה הכריז הנשיא ג'ו ביידן על מנדט חיסונים גורף, הוא הטיל על האזרחים הלא מחוסנים את האשמה להתמשכות המגיפה. "המגיפה הזו של הלא מחוסנים" "נגרמה על ידי...כמעט 80 מיליון אמריקאים שכשלו לקבל את הזריקה". והבטיח "אנו הולכים להפחית את התפשטות נגיף הקוביד-19 על ידי הגדלת החלק של כוח העבודה שהינו מחוסן בעסקים בכל רחבי אמריקה".

כמה ימים לאחר מכן, ראש ממשלת קנדה, ג'סטין טרודו, כינה את הלא מחוסנים "מיזוגנים" ו"גזענים", והכריז שקנדה צריכה לבחור "האם אנו סובלים את האנשים האלה?".

ראש ממשלת סקוטלנד ניקולה סטרג'ן, את הציבור הלא מחוסן בארצה "אנוכיים וחסרי אחריות". באחד מנאומיה בפרלמנט היא אמרה: "בעיניי, לבחור ללא סיבה טובה לא להתחסן הוא חוסר אחריות עמוק. להתחסן, לעומת זאת, זו חובה אזרחית, וזו המתנה היקרה ביותר שאנו יכולים להעניק לאחרים". ובנאום אחר פנתה ישירות לציבור הלא מחוסן ותקפה אותו: "למיעוט הקטן אך הרעשני, שביודעין מפיץ פחד ומיסאינפורמציה על חיסונים, אני אומרת כך: 'תפסיקו להיות אנוכיים וחסרי אחריות. הפסיקו להעמיד את הבריאות והרווחה של המדינה בסיכון".

ונשיא צרפת עמנואל מקרון הכריז בינואר 2022 בראיון ל-Le Parisen: "אני באמת רוצה לעצבן את [הלא מחוסנים] וכינה אותם "האויבים הגרועים ביותר" של הדמוקרטיה. הוא טען שמדובר ב"מיעוט קטן מאוד שמתנגד" ותהה "איך מצמצמים את המיעוט הזה?".

במאמר שפורסם באתר Brownstone Institute הסביר ד"ר ג'ארד בריידי מהמחלקה להיסטוריה באוניברסיטת SUNY Cortland בניו יורק שבאמצעות השימוש בנרטיב האחרות ובידול בין "אנחנו" (המחוסנים) ל"הם" (הלא מחוסנים) אותתו המנהיגים לקבוצה שהתחסנה שזה לגיטימי לכעוס על הקבוצה הלא מחוסנת ולהתייחס אליה כאל אנשים נחותים, "מיזוגנים", "גזענים", "לא אזרחים", שכן הם פוגעים במאמץ המלחמתי של עצירת ההעברה של הנגיף. המתקפות האלה ויצירת ה"מחנות" עזרו להם להצדיק את רעיון הדרכון הירוק, ולהשיג היענות לרעיון הזה מהציבור שהתחסן. 

7. מסר כפול

מה שחמור במיוחד הוא העובדה שמדיניות הדרכון הירוק ומסעות ההסתה וההשחרה המלחמתיים הללו בכל העולם קודמו ונדחפו בשלב שבו כבר היה ברור שהחיסון אינו עוזר למנוע הדבקה – עובדה שבה הודו בשלב הזה גם המנהיגים וראשי מערכות הבריאות עצמם.

כך, באוגוסט 2021 אמרה וולנסקי "אנשים מחוסנים באופן מלא שנדבקים בקוביד-19 יכולים להפיץ את הנגיף לאחרים אפילו אם הם אינם סימפטומטיים. החיסונים שלנו עובדים באופן בלתי רגיל. הם ממשיכים לעבוד טוב עם ה'דלתא' ביחס לתחלואה חמורה ותמותה, אבל הם אינם יכולים יותר לעשות זאת במניעת העברה". באוקטובר 2021, גם ראש ה-CDC הקודם, רוברט רדפילד, אמר בראיון לפוקס ניוז, ש-40 אחוז מהאנשים שנפטרו לאחרונה מקורונה במרילנד היו מחוסנים באופן מלא.

במלים אחרות, בשלב מסוים, כשהמנהיגים עצמם כבר לא יכלו להתעלם מהממצאים ומהעובדות בשטח שהראו בבירור שהחיסון אינו יעיל כלל במניעת העברה של הנגיף, הם 'שיחקו משחק כפול': מצד אחד, הם הודו בכך – הודאה שעל בסיסה למעשה נדרשו מנות הבוסטר. מצד שני, המשיכו לטעון שהלא מחוסנים הם "אויב" ושהם מסכנים את המחוסנים, משום שהם מונעים את בלימת הנגיף, כדי לקדם את רעיון הדרכון הירוק. המשחק הכפול הזה כשלעצמו מדגים עד כמה הנרטיב השקרי הוטמע באופן עמוק כל כך בשלב הזה, עד כי גם כאשר ראשי מערכות הבריאות אמרו לציבור בגלוי שהחיסון אינו עוזר למנוע הדבקה, ושההבטחה של "מתחסנים וחוזרים לחיים" נותרה בגדר אשליה בלבד, הם עדיין יכלו לאחוז גם בקצהו השני של החבל ולדרוש ממנו להתחסן במנה שלישית. 

8. פייזר ממשיכה לקדם את הנרטיב

בורלא עצמו המשיך ממש עד לאחרונה לשנן במרץ לציבור את הנרטיב שלפיו החיסון יכול למנוע העברה – גם כשרשויות הבריאות והמנהיגים כבר הודו שזה לא המצב, ואף לדחוף את רעיון הדרכון הירוק. כך למשל, אף על פי שידע היטב שגם המחקר שערכה החברה שלו בילדים בני 5-11 לא בדק האם החיסון מונע העברה של הנגיף (בחינת יעילות החיסון התבססה על בדיקת רמות נוגדנים ועל בדיקה של מניעה סימפטומטית), בורלא צייץ ביוני 2021: "למרות שהנתונים מראים שקוביד-19 חמור הינו נדיר בילדים, היקף רחב של חיסון הוא כלי קריטי לעזור לעצור את ההעברה (transmission). זו הסיבה שבגללה אני נרגש שהתחלנו לתת מנות (חיסון) למשתתפים בני 5-11 במחקר גלובלי שלב 2/3 של חיסון קוביד-19 של פייזר-ביונטק".

וביולי טען בציוץ נוסף: "אנו יודעים שכל אדם ללא חסינות מספק לנגיף הזדמנות להתפשט ולהמשיך לעשות מוטציות ולחשוף עוד יותר את הקהילות שלנו, ולכן זה נשאר בעדיפות עליונה לחסן כמה שיותר אנשים מהר ככל האפשר". 

ב-30 בנובמבר הוא עדיין התעקש על כך שהחיסון של החברה שלו מונע התפשטות של זן האומיקרון של הנגיף: "ובכל זאת, אנו מאמינים שההגנה הטובה ביותר מפני התפשטות של וריאנט אומיקרון וכל גרסה חדשה שעלולה להופיע היא מתן חיסון מלא וחיזוק של כל האנשים הזכאים, כפי שהומלץ".

בינואר 2022 הוא אף עודד את המשך השימוש בדרכון הירוק כשאמר בראיון: "זה חשוב לשמר את הדרכון הירוק". ובכנס של הפורום הכלכלי העולמי שהתקיים במאי 2022 הוא חזר על המסר: "אתם מתחסנים לא רק עבור עצמכם. אתם מתחסנים גם כדי להגן על החברה, במיוחד כדי להגן על אלו שאתם אוהבים הכי הרבה".

מה אם כן היה לנו כאן? ראשית, באמצעות ספינים של מסגור ששימשו כבר במחקר עצמו, פייזר הצליחה לטשטש את העובדה שלמעשה, המחקר שלה לא בחן כלל את השאלה האם המוצר שלה יכול למנוע את העברת הנגיף. כך, כשרוב הציבור, וגם רבים מאנשי המקצוע, לא ממש הבינו מה בדיוק נבדק ונמצא במחקר, היו אנשי היח"צ של החברה חופשיים להתחיל להפיץ את הנרטיב השקרי, שלפיו לכאורה המחקר הראה שהחיסון מונע את ההעברה. הם עשו זאת בסיועם הפעיל של מנהיגים וקובעי מדיניות, שהדהדו, בהעתק-הדבק, את כל המסרים שנגזרו מהנרטיב הזה, החל מ"חזרה לחיים נורמליים", דרך "הגנה על סבא וסבתא", וכלה במסעות הסתה והשחרה נגד הלא מחוסנים, שמטרתם הייתה להצדיק את כפיית החיסון ואת הדרכון הירוק. הטמעתו של הנרטיב הייתה חיונית כדי לאפשר לחברה להשיג את ההסכמים עם המדינות ולקדם במהירות שיא את קמפיין ההתחסנות הגדול ביותר בהיסטוריה, לפני שמרבית הציבור הספיק להבין שלמעשה, מדובר בתרמית. במקרה של ישראל, היא גם העניקה לפייזר את האפשרות לבצע "תוך כדי הליכה" את המחקר המיוחל, שבו חוקרים מטעמה "הוכיחו" בדיעבד שהחיסון הוא אכן הנס שהציל את העולם.