"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
ניתוח דיווחי התרומות שהעניקה פייזר למוסדות רפואיים בישראל מצביע על זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות בתוך 5 שנים, על קפיצה של מאות אחוזים בתרומות להר"י ולבתי החולים שיבא וכרמל ב-2020, על אי סדרים בדיווחים ועל פערים עצומים בין דיווחי פייזר לאלו של הגופים הנתרמים. תחקיר מגזין זמן אמת - חלק ראשון
• בתוך פחות מעשור חל זינוק של פי 2.5 בכמות התרומות של חברות התרופות למערכת הבריאות.
• בתוך חמש שנים חל זינוק של פי 100 בסכומי התרומות של פייזר לגופי הבריאות בארץ!
• בשנת 2020 חל זינוק של פי 8 בתרומות של פייזר לבית חולים כרמל לעומת 2019; פי 3 להסתדרות הרפואית; ופי 2 לבית החולים שיבא.
• במהלך 2020 (שנת הסגר) העניקה פייזר תרומות בסך כ-900 אלף שקלים למימון טיסות רופאים לחו"ל להשתלמויות.
• מתוך סך התרומות שהעבירה פייזר להר"י בשנת 2020 – כמיליון שקלים היו עבור הוצאות פרסום.
• קיימים פערים עצומים בין הסכומים שפייזר דיווחה שתרמה לבתי החולים כרמל ושיבא, לבין הסכומים שעליהם דיווחו בתי החולים כי קיבלו מפייזר.
• תרומה בסך כ-780 אלף שקלים שתרמה פייזר לבית החולים כרמל נרשמה תחת סעיף "מחקר-שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות". בית החולים לא דיווח על הסכום בדו"ח התרומות וטוען כי הועבר עבור מחקר – אך מתעלם מבקשות להציג את המחקר או אסמכתא למימונו.
בשנת 2020, השנה שבה פרצה מגיפת הקורונה לחיינו, איש מאיתנו לא ידע עדיין מי תהיה החברה ש"תזכה" במירוץ לחיסוני הקורונה. בוודאי שאיש גם לא ידע שחברת פייזר תהיה זו שהחיסונים שלה יינתנו באופן כמעט בלעדי בישראל, ושמדינת ישראל תהפוך, כפי שהגדיר זאת המנכ"ל שלה ד"ר בורלא, למעבדה של החברה. אלא שמתברר שדווקא בשנה הזו חל זינוק בלתי מוסבר של מאות אחוזים בתרומות של פייזר לשלושה גופים במערכת הבריאות בישראל – ההסתדרות הרפואית, בית החולים שיבא ובית החולים כרמל – גופים שבכירים בהם מילאו תפקיד מרכזי בקידום קמפיין החיסון של פייזר בארץ.
הממצא הזה, כמו גם ממצאים מדאיגים נוספים, עולה מניתוח הדו"חות שפורסמו על ידי משרד הבריאות על התרומות שהעניקו חברות מסחריות וגורמים פרטיים למוסדות רפואיים, כולל בתי חולים, קופות החולים, ההסתדרות הרפואית ועוד, בשנים 2011-2020 (הדו"ח לשנת 2021 עדיין לא פורסם). הניתוח התמקד בעיקר בתרומות שהעניקה חברת פייזר לגופי הבריאות בארץ, תוך הצלבה בין דיווחי פייזר, לבין הגופים שהחברה העניקה להם את התרומות בכל אחת מהשנים.
על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי (סעיף 40א לחוק), התרומות במערכת הבריאות מחויבות בדיווח ואמורות להיות כפופות לפיקוח: "גוף העוסק בתחום הבריאות שקיבל מתורם תרומה בסכום כלשהו, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שקיבל כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה ממי נתקבלה, את סכומה או את שווייה, וכן, לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה". במקביל, גם התורמים מחויבים לדווח על כל תרומה "בסכום כלשהו, או שנתן לרופא, לרוקח או לחוקר בתחום הרפואה או הבריאות, תרומה בסכום מצטבר העולה על 2,500 שקלים חדשים בשנה, ימסור לשר הבריאות, בכל שנה, עד 1 במרס, רשימה של התרומות שנתן כאמור בשנה הקודמת, ויציין לצד כל תרומה למי ניתנה, את סכומה או את שווייה, וכן לגבי תרומה בכסף – את ייעודה, ולגבי תרומה בשווה כסף – את תיאורה".
המטרה מאחורי החוק היא לאפשר פיקוח על הכספים שמעבירות החברות המסחריות לגופי הבריאות בארץ, כמו גם שקיפות ביחס לניגודי עניינים של הגופים. ואכן, לצורך כך מפרסם משרד הבריאות מדי שנה שישה דו"חות על התרומות למערכת הבריאות, שמתייחסים לשתי קטגוריות – דו"חות שמציגים התורמים ודו"חות שמציגים הנתרמים. הדו"חות שמציגים התורמים כוללים את סך התרומות שתרמה כל חברה; פירוט התרומות של כל תורם לפי שם הנתרם (המקבל); ופירוט התרומות של כל תורם לפי שם הנתרם וסיבת התרומה (כלומר, על מה הוצאה התרומה). הדו"חות שממלאים הנתרמים כוללים את סך התרומות שקיבל כל מוסד רפואי; פירוט התרומות שקיבל כל נתרם לפי שם התורם; ופירוט התרומות שקיבל כל נתרם לפי שם התורם וסיבת התרומה.
התנאי הבסיסי ביותר שהיינו מצפים לו בדו"חות כאלה הוא שתתקיים התאמה בין שתי הקטגוריות – בין דיווחי התורמים לבין דיווחי הנתרמים. כלומר, שסך כל התרומות שתורם X לנתרם Y יהיה זהה הן בדיווח של התורם והן בדיווח של הנתרם. אלא שמניתוח לעומק של הדו"חות עולה שלא זו בלבד שהתאמה כזו אינה קיימת, אלא שמתברר שקיימים פערים עצומים בין הסכומים שעליהם מדווחים התורמים לבין אלו שעליהם מדווחים הגופים שמקבלים את התרומה.
כך לדוגמה, חברת פייזר דיווחה על תרומה בסך 1,357,113 שקלים לבית החולים שיבא בשנת 2020, אך באופן מוזר, בית החולים שיבא מצידו דיווח על תרומה בסך 295,915 שקלים בלבד שנתקבלה מפייזר באותה שנה. דוגמה נוספת, אף היא משנת 2020: פייזר דיווחה על תרומה בסך 840,752 שקלים שהעניקה לבית החולים כרמל, אלא שבית החולים כרמל דיווח על תרומה של 0 (אפס!) שקלים מפייזר באותה שנה. היעדר הדיווח על ידי הגופים מקבלי התרומה מהווה לכאורה עבירה על סעיף 40.א לחוק הבריאות הממלכתי. בסעיף זה, סעיפים קטנים ב' ו-ג', מצוין מפורשות שחובתו של הגוף הנתרם לדווח על התרומה. עוד נחזור לנושא התרומה הנדיבה של פייזר לבית החולים כרמל ולהסבר התמוה של בית החולים לכך שלא דיווח על התרומה בהמשך הכתבה.
בשנת 2020, פייזר דיווחה על תרומה בסך 1,357,113 שקלים לבית החולים שיבא ועל תרומה בסך 840,752 שקלים לבית החולים כרמל, אלא ששיבא מצידו דיווח על תרומה בסך 295,915 שקלים בלבד שנתקבלה מפייזר, ואילו כרמל דיווח על תרומה של 0 (אפס!) שקלים מפייזר באותה שנה.
מניתוח דו"חות התורמים עולה תמונה מדאיגה שלפיה בתוך פחות מעשור זינקה כמות התרומות שהעניקו חברות התרופות לגופי בריאות שונים בישראל פי 2.5. הגרף הבא ממחיש את ההתפתחות המסוכנת, שהחלה מסכום של כ-30 מיליון שקלים בשנת 2011, והגיעה עד לסכום של כ-75 מיליון שקלים בשנים 2018 עד 2020.
כפי שניתן להיווכח בגרף הבא שלהלן, בולט במיוחד הוא הזינוק בתרומות של חברת פייזר. מדובר בזינוק עצום ובלתי נתפס כמעט. מהניתוח עולה כי סכום התרומות שהעניקה פייזר למוסדות רפואיים קפץ בתוך 5 שנים מ-116,221 שקלים בשנת 2012 – ל-11,669,177 שקלים בשנת 2017 – קפיצה של פי 100 בדיוק!
תחילת ההתעוררות המשמעותית חלה בשנת 2015, עם קפיצה של יותר מפי 2 – מסך של כחצי מיליון שקלים ב-2014 ל-1.1 מיליון שקלים ב-2015. אבל זו הייתה רק ההתחלה, כאשר מאז זינק כאמור סכום התרומות ללמעלה מ-11 מיליון שקלים בשנת 2017, ובשנים הבאות התייצב סביב 8-10 מיליון שקלים.
אבל זה לא הכל, שכן מתברר שהזינוק בתרומות של פייזר לגופי הבריאות בישראל הוא חריג ועצום לא רק כשלעצמו – אלא גם ביחס לתרומות של יתר החברות. למרות שכאמור, סך התרומות מכל החברות טיפס לאורך השנים, הרי שהקפיצה בכמות התרומות של פייזר חריגה במיוחד.
כפי שניתן להיווכח בגרפים שלהלן, אחוז התרומות של פייזר מתוך כלל התרומות עלה בשנת 2015 מ-1.2% ל-2.3%, ואז המשיך ועלה בתאוצה שמגיעה ל-16.5%(!) מכלל התרומות בשנת 2017 והתייצב בשנים 2018-2020 על למעלה מ-10%. זאת – כאשר מדובר בתרומות של חברה אחת מתוך כ-70 חברות!
אילו היו התרומות של כל שאר החברות קופצות בערכים דומים, ניתן היה לומר שאומנם קיימת בעיה, אך היא אינה ספציפית לחברת פייזר. ואולם, הזינוק העצום של פייזר, לעומת העלייה המתונה של שאר החברות מדליקה נורות אדומות.
כך, כפי שניתן להיווכח, טיפסה פייזר מהמקום ה-41 במצעד התורמים למוסדות הרפואיים בארץ בשנת 2013, אל המקום ה-15 בשנת 2015, ומשם זינקה למקום ה-5 בשנת 2016, כאשר מאז, בארבע השנים האחרונות היא מככבת ברציפות כאחת משתי התורמות הגדולות ביותר.
הזוכות הגדולות: ההסתדרות הרפואית, שיבא וכרמל
מיהם הגופים שנהנו במיוחד מהנדיבות שהפגינה חברת פייזר בשנים האחרונות? מתברר שהקפיצה בולטת במיוחד עבור שלושה גופים במערכת הבריאות בארץ – ההסתדרות הרפואית, בית החולים שיבא ובית החולים כרמל. בתרשימים הבאים ניתן להיווכח שכבר ב-2015 החלה עלייה תלולה בסכומי התרומות שהעניקה פייזר לשלושה גופים אלה, אך בשנת 2020 – שנת הקורונה, זינקו התרומות באופן חד.
ההסתדרות הרפואית נהנתה בשנים האחרונות מעלייה בסכומי התרומות שהעניקה לה פייזר. בעוד שבשנים 2011-2014 ההסתדרות לא נמנתה כלל על רשימת הגופים הנתרמים על ידי החברה, הרי שבשנת 2015 היא זכתה מפייזר לתרומות בסך למעלה מ-200 אלף שקלים; ב-2016 קפץ הסכום לכ-400 אלף שקלים; ב-2017-2015 לכ-600 אלף שקלים, עם ירידה בחזרה לכ-400 אלף שקלים ב-2019 – ואז לפתע בשנת 2020, זינוק חד ל-1.24 מיליון שקלים. במלים אחרות, זינוק של פי 3 לערך בשנת 2020 לעומת 2019.
גם בבית החולים שיבא מצביע הניתוח על מגמה דומה: קפיצה מממוצע של כ-50-100 אלף שקלים עד 2014, ללמעלה מ-400 אלף שקלים ב-2015, ומאז, עלייה עם תנודות מסוימות, כאשר ב-2019 עמד סך התרומות של פייזר על 710 אלף שקלים – וב-2020 זינק ל-1.36 מיליון שקלים – זינוק של פי 2 לערך.
אך הקפיצה הבולטת ביותר בסכומי התרומות היא ללא ספק בבית החולים כרמל. גם במקרה זה חלה עלייה הדרגתית מאז 2015, כאשר בשנת 2016 קיבל בית החולים מפייזר סכום של 19,254 שקלים; בשנת 2017 הוא קיבל מהחברה 61,518 שקלים; בשנת 2018 הוא קיבל 135,172 שקלים ובשנת 2019 100,051 שקלים. ואולם, בשנת 2020 חל זינוק תלול – מכ-100 אלף שקלים ב-2019 לסכום שעומד כאמור על למעלה מ-840 אלף שקלים ב-2020!
מה פשר הקפיצה התמוהה בסכומי התרומות לשלושה הגופים הללו? על סמך מה נעשתה הקצאת הכספים לבתי החולים? מדוע זכה דווקא בית החולים כרמל, שבו כ-500 מיטות (נכון ל-2019, על פי דו"ח מספר מיטות אשפוז בישראל), לקבל 840 אלף שקלים, ואילו בתי חולים גדולים יותר, קיבלו סכומים קטנים בהרבה? לדוגמה, בית החולים סורוקה עם 1173 מיטות קיבל 59,342 שקלים, בית החולים רמב"ם עם 1040 מיטות קיבל 191,704 שקלים, והמרכז הרפואי רבין עם 1300 מיטות קיבל 186,392 שקלים.
לאילו מטרות שימשו התרומות הללו? האם הם שימשו לביצוע מחקרים? לרכישת תרופות מצילות חיים או ציוד רפואי חיוני? בשל הערפול של הדו"חות והפערים בין דו"חות התורמים לדו"חות מקבלי התרומות, התשובה לשאלה לא לגמרי ברורה. ואולם, לפחות לגבי חלק גדול מהכסף, נראה כי המטרות רחוקות מאוד מאלה.
על פי הדו"חות, החלק גדול של התרומות שימש את גופי הבריאות לצורך מימון טיסות לכנסים או להשתלמויות בחו"ל, נסיעות ובתי מלון, וכן למימון הוצאות פירסום. באופן תמוה, בשנת 2020, תקופה שבה הציבור כולו היה נתון תחת סגר ולא הייתה לו אפשרות לטוס לחו"ל – פייזר מימנה לרופאים בגופי הבריאות בארץ טיסות לחו"ל בשווי של כ-900 אלף שקלים. כמו כן, עולה מהדו"ח שבשנת 2020 קיבלה הר"י מפייזר תרומת ענק של 1,030,244 ₪ עבור הוצאות פרסום. עבור אילו פרסומים בדיוק הוענקה התרומה הזו?
בשנת 2020, תקופה שבה הציבור כולו היה נתון תחת סגר ולא הייתה לו אפשרות לטוס לחו"ל – פייזר מימנה לרופאים בגופי הבריאות בארץ טיסות לחו"ל בשווי של כ-900 אלף שקלים.
להלן מקבץ מדגמי מתוך דו"ח תרומות מפורט לשנת 2020 עמודים 66, 71, 72).
כאמור, על פי דיווח התרומות של פייזר, בשנת 2020 העניקה החברה לבית החולים כרמל תרומה בסך 840 אלף שקלים – סכום הגבוה פי 8 לעומת התרומה שלה לבית החולים ב-2019. העובדה הזו בלבד מטרידה מאוד, ועוד יותר מטרידה ממנה העובדה שכאמור, בית החולים כרמל לא דיווח כלל על תרומה מפייזר באותה שנה. אך מתברר שזה לא הכל, שכן מהדו"ח של פייזר (בעמוד 72) עולה שחלק הארי של הסכום העתק הזה – סך של 780,154 שקלים – נרשם תחת סעיף "מחקר- שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות".
מה פשר התרומה הזו? האומנם מדובר בתרומה לצורך מחקר? ואם אכן זהו המצב, והסכום נרשם תחת סעיף מחקר, מדוע הוא לא הועבר לאישור הוועדה? באיזה מחקר מדובר? ואם התרומה לא באמת נועדה למטרות מחקר – האם ננקטו צעדים כלשהם כלפי מי שפעלו בניגוד להנחיות?
בניסיון לקבל תשובות לשאלות אלה פנינו אל בית החולים כרמל, וכן לקופת חולים כללית שכרמל נמצא בבעלותה. מדוברות בית החולים נמסר למגזין זמן אמת כי הסכום בסך סך של 780,154 שקלים שהתקבל מפייזר במהלך שנת 2020 איננו תרומה, אלא "כספים שהתקבלו במסגרת מימון מחקר בתחום הראומטולוגיה שכותרתו 'השפעת טופסיניטיב על אנגיוגנזה ופנוטיפ תאי מערכת החיסון בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה'". כמו כן, נטען בתגובה כי "מחקר זה הוגש עוד בשנת 2017 לוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות של משרד הבריאות ואושר כדין. הכסף הועבר בשנת 2020 עם השלמת המחקר". באשר ליתרת הסכום – כ-60 אלף שקלים, טען בית החולים כי להד"ם – "על פי בדיקה שנערכה, אלה לא התקבלו בידי המרכז הרפואי".
אלא שבחיפוש שערכנו במאגרי מידע בניסיון לאתר את המחקר על פי הכותרת הנ"ל לא נמצא מחקר כזה. נמצאו שני מחקרים שבית החולים כרמל נטל בהם חלק העוסקים בתרופה טופסיניטיב, אך אחד מהם הינו מחקר משותף עם מספר מרכזים רפואיים אחרים בארץ, בהם איכילוב, רמב"ם וברזילאי, הוא לא נערך כלל בהובלת בית החולים כרמל, ובמאמר עצמו לא מצוין שהמחקר זכה למימון מפייזר. המחקר השני לא פורסם בספרות, אלא הוצג כאבסטרקט בלבד, במסגרת כנס או מפגש רפואי בתחום, והוא נראה כמחקר מעבדה. לא סביר שזהו המחקר המדובר שמומן בסכום של מעל 780 אלף שקלים. פניות נוספות שלנו אל בית החולים כרמל בבקשה לקבל פירוט נוסף, כולל הכוונה אל המאמר שמתאר את המחקר המדובר, אסמכתא לאישור שקיבל בית החולים מהוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות, או אסמכתא כלשהי להעברת סכום הכסף ב-2020 עם השלמת המחקר, לא נענתה על לרגע פרסום הכתבה. קופת חולים כללית לא הגיבה אף היא על שאלות אלו ודוברות הקופה הפנתה אותנו לבית החולים כרמל.
תרומה בסך כ-780 אלף שקלים שתרמה פייזר לבית החולים כרמל נרשמה תחת סעיף "מחקר-שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות". בית החולים לא דיווח על הסכום בדו"ח התרומות וטוען כי הועבר עבור מחקר על תרופה של פייזר – אך מתעלם מבקשות להציג את המחקר או אסמכתא למימונו.
שאלות נוספות הנוגעות ליתר הגורמים המעורבים שהוזכרו בכתבה, הפנינו לבית החולים שיבא, להסתדרות הרפואית, לפייזר ולמשרד הבריאות. כולם בחרו שלא להגיב. כמו כן, פנינו למשרד הבריאות במסגרת חוק חופש המידע, וביקשנו תשובות על השאלות שהועלו בכתבה. עד לרגע פרסום הכתבה (ולמרות שכבר חלפו הרבה למעלה מ-30 יום מאז פנינו למשרד הבריאות במסגרת חוק חופש המידע) לא נתקבלו תגובות. לאור מידע נוסף שעלה במהלך הכנת הכתבה נפרסם בקרוב חלק שני של התחקיר.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.