בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תחקיר זמן אמת: האם בתי החולים וגופי בריאות בישראל "מצאו פטנט" לקבל תרומות מחברות התרופות מבלי לדווח עליהן?

| 5739 צפיות
| 5739 צפיות

תחקיר מגזין זמן אמת חושף תרומות במיליוני שקלים שסווגו תחת הסעיף "מחקר שלא הועבר לאישור הוועדה להתקשרויות" – כמחצית מהסכום מחברת פייזר. הנהנים העיקריים – בתי החולים כרמל, שיבא, הדסה ובילינסון, חברת המחקר של מכון ויצמן וחברת המחקר של כללית

| ארנון גרוסמן | פוליטיקה וכלכלה

 ביוני האחרון פרסם מגזין זמן אמת תחקיר על דו"חות התרומות שהעניקו חברות מסחריות וגורמים פרטיים למוסדות רפואיים במערכת הבריאות בישראל בשנים 2011-2020. התחקיר חשף שבשנת 2020, שנת הקורונה, חל זינוק בלתי מוסבר של מאות אחוזים בתרומות של פייזר לשלושה גופים – ההסתדרות הרפואית, בית החולים שיבא ובית החולים כרמל. ניתוח הדו"חות הצביע גם על ממצאים מדאיגים נוספים, בהם סתירות ופערים עצומים בין דיווחיהן של החברות התורמות לבין דיווחי הגופים הנתרמים, כאשר בחלק מהמקרים, הגופים הנתרמים לא דיווחו על תרומות בסכומים גבוהים מאוד.

בעקבות הממצאים, מתמקד תחקיר ההמשך הנוכחי באחד המקורות המעניינים לפערים הללו – תרומות שסווגו תחת הסעיף: "מחקר שלא הועבר לאישור הוועדה להתקשרויות". מאחורי הסעיף הייחודי הזה, כך מתברר, מסתתרים סכומים גדולים מאוד של כסף, שלאיש אין דרך לדעת להיכן הם מנותבים.

 

מחצית מהתרומות תחת הסעיף "מחקרים שלא אושרו" הועברו על ידי פייזר

אחד הממצאים המעניינים שעלו מהניתוח של דיווח התרומות של פייזר היה שבשנת 2020 העניקה החברה לבית החולים כרמל תרומה בסך 840 אלף שקלים. למרבה התדהמה, בית החולים כרמל עצמו לא דיווח כלל על תרומה מפייזר באותה שנה. אך מתברר שזה לא הכל, שכן מהדו"ח של פייזר (בעמוד 72) עולה שחלק הארי של הסכום העתק הזה – סך של 780,154 שקלים – נרשם תחת סעיף "מחקר- שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות".

WhatsApp Image 2022 12 26 at 15.31.10

מה פשר התרומה הזו? האומנם מדובר בתרומה לצורך מחקר? ואם אכן זהו המצב, על איזה מחקר מדובר ומדוע הוא לא הועבר לאישור הוועדה? בניסיון לקבל תשובות לשאלות אלה פנינו כבר לפני מספר חודשים לבית החולים כרמל, וכן לשירותי בריאות כללית שכרמל נמצא בבעלותה. מדוברות בית החולים נמסר למגזין זמן אמת כי הסכום בסך של 780,154 שקלים שהתקבל מפייזר במהלך שנת 2020 איננו תרומה, אלא "כספים שהתקבלו במסגרת מימון מחקר בתחום הראומטולוגיה שכותרתו 'השפעת טופסיניטיב על אנגיוגנזה ופנוטיפ תאי מערכת החיסון בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית פעילה'". כמו כן, נטען בתגובה כי "מחקר זה הוגש עוד בשנת 2017 לוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות של משרד הבריאות ואושר כדין.  הכסף הועבר בשנת 2020 עם השלמת המחקר".  באשר ליתרת הסכום – כ-60 אלף שקלים, טען בית החולים כי להד"ם – "על פי בדיקה שנערכה, אלה לא התקבלו בידי המרכז הרפואי".

ואולם, בחיפוש שערכנו במאגרי מידע בניסיון לאתר את המחקר על פי הכותרת הנ"ל לא נמצא מחקר כזה. נמצאו שני מחקרים שבית החולים כרמל נטל בהם חלק העוסקים בתרופה טופסיניטיב, אך אחד מהם הינו מחקר משותף עם מספר מרכזים רפואיים אחרים בארץ, בהם איכילוב, רמב"ם וברזילאי, הוא לא נערך כלל בהובלת בית החולים כרמל, ובמאמר עצמו לא מצוין שהמחקר זכה למימון מפייזר. המחקר השני לא פורסם בספרות, אלא הוצג כאבסטרקט בלבד, במסגרת כנס או מפגש רפואי בתחום, והוא נראה כמחקר מעבדה. לא סביר שזהו המחקר המדובר, שמומן בסכום של מעל 780 אלף שקלים. פניות נוספות שלנו אל בית החולים כרמל בבקשה לקבל פירוט נוסף, כולל הכוונה אל המאמר שמתאר את המחקר המדובר, אסמכתא לאישור שקיבל בית החולים מהוועדה להתקשרויות עם חברות מסחריות, או אסמכתא כלשהי להעברת סכום הכסף ב-2020 עם השלמת המחקר, לא נענו. קופת חולים כללית לא הגיבה אף היא על שאלות אלו ודוברות הקופה הפנתה אותנו לבית החולים כרמל. 

אלא שמתברר כי התופעה איננה ייחודית לבית החולים כרמל. ניתוח דו"ח התרומות של חברות התרופות (דו"ח תרומות 2020 לפי דיווח תורם) שערכנו מצביע על כך שבשנת 2020 – 47 תרומות לבתי חולים ומוסדות רפואיים אחרים סווגו תחת הסעיף "מחקר- שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות". כל 47 התרומות הללו, אינן מוזכרות כלל בדו"ח מקבלי התרומות, עובדה המהווה בפני עצמה עבירה לכאורה על סעיף 40 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, אשר מחייב מוסדות רפואיים לדווח על כל תרומה מעל 2,500 שקלים.

וזה לא הכל. מהניתוח עולה עוד כי מתוך 47 התרומות – 30 הועברו על ידי חברת פייזר לבדה. הסכום הכולל של התרומות מכל החברות תחת סעיף זה עומד על 8,129,252 שקלים – כאשר הסכום שתרמה חברת פייזר לבדה עומד על יותר ממחצית ממנו – 4,129,047 שקלים.


מהניתוח עולה עוד כי מתוך 45 התרומות שסווגו תחת הסעיף "מחקר- שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות" – 30 הועברו על ידי חברת פייזר לבדה. הסכום הכולל של התרומות מכל החברות תחת סעיף זה עומד על 8,129,252 שקלים – כאשר הסכום שתרמה חברת פייזר לבדה עומד על יותר ממחצית ממנו – 4,129,047 שקלים.


 

הנהנים העיקריים – בתי החולים כרמל, שיבא, הדסה ובילינסון, חברת המחקר של מכון ויצמן וחברת המחקר של כללית

מיהם הגופים שנהנו מהתרומות הנדיבות הללו? כפי שניתן לראות בטבלה שלהלן, מלבד בית החולים כרמל, חמישה הנהנים העיקריים על פי הדו"ח הם בתי החולים שיבא, הדסה ובילינסון, ידע מחקר ופיתוח בע"מ - הזרוע המסחרית של מכון ויצמן, העוסקת בפיתוח, שיווק ומסחור של מוצרים המתבססים על מחקרים של מדעני המכון, וחברת מור יישום מחקרים בע"מ – גוף השייך לקופת חולים כללית. בית החולים שיבא קיבל מפייזר סכום מצטבר של 893,584 שקלים – כולו תחת הסעיף "מחקר- שלא הועבר לאשור הועדה להתקשרויות"; חברת מור יישום מחקרים בע"מ קיבלה מחברת פייזר סכום מצטבר של 426,543 שקלים – אף הוא תחת סעיף זה; ידע מחקר ופיתוח שליד מכון ויצמן קיבלו מחברת פייזר 287,998 שקלים; בית החולים הדסה (קרן המחקרים הדסה ובית החולים עצמו) קיבל סכום מצטבר של 294,832 שקלים; ואילו בילינסון (עמותת ידידי המרכז הרפואי רבין, וכן המרכז הרפואי רבין עצמו) קיבל סכום של 261,209 שקלים.

בתי חולים נוספים שנהנו ממימון מחקרים שלא אושרו הם (בסדר יורד) רבין, איכילוב (תאגיד הבריאות שליד המרכז הרפואי תל-אביב), רמב"ם וולפסון (קרן המחקרים וולפסון). איכילוב קיבל 86 אלף שקלים; בית החולים רמב"ם קיבל 62,400 שקלים; ובית החולים וולפסון קיבל 40 אלף שקלים.

עוד עולה מהדו"ח כי גם אוניברסיטאות ומוסדות אקדמיים נהנו מתרומות נדיבות מפייזר תחת סעיף זה, בהן האוניברסיטאות אריאל, בן גוריון ותל אביב. אוניברסיטת אריאל קיבלה סכום של 402,986 שקלים; אוניברסיטת בן גוריון קיבלה 175,340 שקלים; אוניברסיטת תל אביב (רמות ליד אוניברסיטת תל אביב, שהיא חברת המסחור של האוניברסיטה) קיבלה 280,001 שקלים;

קופת חולים לאומית וההסתדרות הרפואית (הר"י) קיבלו אף הן מפייזר סכום של 30 אלף שקלים כל אחת. 

 WhatsApp Image 2022 12 26 at 15.12.30

מגזין זמן אמת פנה לקבלת תגובה ממרבית הגורמים המוזכרים (למעט אלו שקיבלו סכומים קטנים יחסים), אשר כאמור קיבלו תרומות על-פי דיווח פייזר, אך לא דיווחו על כך בעצמם כמחויב בחוק.

להלן התגובות:

מבתי החולים שיבא, רבין (בילינסון) ואיכילוב, מאוניברסיטת אריאל, ממכון ידע וממכון מור (באמצעות קופ"ח כללית) – לא נמסרה תגובה.

מבית החולים הדסה נמסרה תגובה לקונית, שלפיה בית החולים פועל על פי החוק, אך הם סירבו להתייחס עניינית לשאלותינו.

גם מאוניברסיטת תל אביב התקבלה תשובה לקונית, שלפיה "מדובר במענק למחקר לחברת רמות שליד האוניברסיטה ולא בתרומה שמצריכה דיווח". אלא שעל-פי החוק, כל תרומה למחקר בתחום הרפואה חייבת להיות מדווחת, כולל חברת רמות, אך לכך כבר לא קיבלנו מענה.

לדברי דובר אוניברסיטת בן גוריון, לא התקבלו כלל תרומות מפייזר במהלך 2020. עם זאת, מספר מחקרים מומנו על יד פייזר, אך כולם הועברו לאישור הוועדה במשרד הבריאות.

 

מי אחראי לוודא שהמימון מחברות התרופות ייעשה בהתאם לכללי האתיקה הרפואית?

מחקרים המתנהלים בכל מוסד רפואי הפועל תחת רישיון משרד הבריאות ואשר ממומנים על ידי חברות מסחריות חייבים לקבל אישור מיוחד מהוועדה להתקשרויות מסחריות במשרד הבריאות. הסיבה ברורה – מחקר המתנהל תחת מימון של חברה מסחרית נמצא בסיכון יתר להיות מוטה לטובת החברה המממנת. לדוגמה, מחקר הבודק את יעילותה של תרופה חדשה, שממומן על ידי יצרנית התרופה.

תהליך האישור הינו כדלהלן: תחילה, מובא המחקר לאישורה של ועדה פנים-מוסדית במוסד שבו מתנהל המחקר. לאחר אישור בוועדה זו, באחריות מנהל המוסד להעביר דיווח לוועדה עליונה שמונתה לצורך כך במשרד הבריאות, ושאמורה לאשר את המחקר האמור. מחקר שלא אושר על ידי ועדה זו לא אמור להתקיים במימון חיצוני.

חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מספר 13/2018, שעניינו כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות, מתייחס ספציפית לנושא זה. בין השאר מבהיר החוזר את הדברים הבאים:

  1. מטרת החוזר הינה להבטיח כי התקשרויות בעלות אופי מסחרי של יחידות ועובדים במערכת הבריאות עם גורמים חיצוניים יתבצעו באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה המקובלים בתחום הרפואה והמחקר הרפואי. זאת, על ידי הסדרת ביצוע ההתקשרויות האמורות על פי הכללים המפורטים בחוזר.
  2. החוזר חל על כלל מוסדות הבריאות הציבוריים והפרטיים הפועלים ברישיון משרד הבריאות ועובדיהם.
  3. אישור התקשרויות על פי הנחיות חוזר זה מותנה בכך שמנהל המוסד הרפואי יעביר את אישורי הוועדה המוסדית והעתקים של המסמכים הישימים לוועדה העליונה לבחינת ההתקשרות, ושהוועדה העליונה לא התנגדה בתוך 7 ימים.
  4. באחריות מנהל המוסד הרפואי להעביר לוועדה העליונה, אחת לשנה (תוך חודשיים לאחר סוף כל שנה קלנדרית), דו"ח המבהיר את אופן ניצול הכספים שהתקבלו מגופים חיצוניים שבהם נעשה שימוש באותה השנה.
  5. הוועדה העליונה תפרסם דוחות תקופתיים (לפחות אחת לשנה) על היקף ההתקשרויות הקשורות לפעולותיה, לרבות בפילוח של מוסדות הבריאות, העובדים והחברות.


לכאורה, התנאים בחוזר זה אמורים היו להבטיח שהמימון מחברות התרופות ייעשה באופן נאות ובהתאם לכללי האתיקה הרפואית. אך באיזו מידה הם מתקיימים בפועל? מהבדיקה שערכנו עולה שהוועדה העליונה של משרד הבריאות אכן מפרסמת דו"חות שנתיים, אלא שדו"חות אלה מעורפלים ולמעשה, מסתירים יותר ממה שמגלים. כך למשל, הדו"חות מציינים את הסכום הכולל שקיבל כל מוסד רפואי וכל רופא, אבל הם אינם מציינים ממי התקבל כל אחד מהסכומים ועבור איזה מחקר. באותו אופן, הדו"ח מציין את הסכום הכולל שתרמה כל חברה, אבל לא לאיזה מוסד/רופא, ולא עבור איזה מחקר. פנינו למזכירות הוועדה העליונה של משרד הבריאות לקבלת תגובה בנושא, ואולם עד לרגע פרסום הכתבה לא התקבלה תגובה.

על פי אתר משרד הבריאות, דיווח על קבלת תרומה בטופס רשמי של המשרד יכול להתבצע תחת אחד הייעודים הבאים: השתתפות במימון נסיעה לכנס/השתלמות בחו"ל; השתתפות במימון כנס/השתלמות בארץ לעובד; השתתפות במימון קיום כנס/השתלמות בארץ למוסד; השתתפות במימון רכישת ציוד רפואי/משקי/ריהוט/מחשוב; השתתפות במימון שיפוץ/בינוי; ספרות מקצועית; פרסום ועיתונות; מדיה ואינטרנט; פעילויות רווחה; אירועי התרמה; השתתפות בהעסקת תקני כוח-אדם; מחקר-שלא הועבר לאישור הוועדה להתקשרויות; אחר (סעיף זה מחייב פירוט בטקסט חופשי).

 WhatsApp Image 2022 12 26 at 15.12.48

מההנחיות משתמע אם כן שמשרד הבריאות מאפשר מתן תרומה תחת הסעיף "מחקרים שלא אושרו". עם זאת, בהנחיות למילוי הטופס נושא זה איננו מובהר. בניסיון להבין מתי ואיך בדיוק מותרת תרומה לפי סיווג זה פנינו לחברת פייזר, אך לא קיבלנו תשובה. משכך, פנינו בבקשה להסבר לחברת נוברטיס, שאף היא אחת התורמות המשמעותיות, אשר תורמת בקביעות למוסדות רפואיות. על פי תגובת החברה, תרומה מותרת לפי סיווג זה רק כאשר נותן התרומה מממן מחקר שבו אין לו אינטרס כלכלי כלשהו. דהיינו, כאשר המחקר אינו נוגע למוצר שהתורם מפתח או משווק, או שחברה מתחרה מפתחת. במקרה כזה אין צורך באישור הוועדה להתקשרויות, והמימון יכול להיות מסווג כתרומה. בכל מקרה אחר, מימון המחקר חייב לקבל אישור הוועדה להתקשרויות עם גורמים מסחריים. כמו כן, על המימון להיות מתועד בדו"ח נפרד המתייחס למימון מחקרים, ולא בדו"ח התרומות. לבקשת התגובה שלנו ביחס לתרומות של נוברטיס עצמה לבתי החולים, השיבה דוברת החברה:  "הסכומים אליהם נתבקשנו להתייחס ניתנו כמענק מחקרי לבקשת המוסדות הרפואיים והחברה אינה מעורבת כלל במחקרים אלה. המענקים ניתנו ודווחו למשרד הבריאות כדין".

לאחר מספר פניות לדוברת משרד הבריאות, הצלחנו לקבל את תגובת המשרד: "מדובר בתרומות וולונטריות שניתנו למימון מחקרים באופן כללי (ולא מחקרים ספציפיים) מבלי שתהיה התקשרות חוזית בין נותן התרומה למקבלה", נמסר בתגובה. "וזאת לעומת מימון שהועבר לוועדה להתקשרויות שצריך  להיות מדווח בדוח התקשרויות ולא בדוח תרומות. במקרה בו חברה העבירה כספים עבור מחקר שעוסק בתרופה ספציפית שהיא מייצרת, על המוסד הרפואי לפעול בהתאם לחוזר ובין היתר לאשר את ההתקשרות המסחרית בוועדה המוסדית במוסד וכן לדווח לוועדה העליונה להתקשרויות".

במלים אחרות, תגובת משרד הבריאות מאששת את ההסבר שקיבלנו מחברת נוברטיס, שלפיו, מותר לסווג תרומה תחת הסעיף "מחקרים שלא אושרו" רק כאשר נותן התרומה מממן מחקר שבו אין לו אינטרס כלכלי כלשהו.


לאן הלך הכסף?

נחזור למקרה של בית החולים כרמל. כאמור, על פי תגובת דוברות בית החולים, הסכום של 780,154 שקלים התקבל במסגרת מימון מחקר בתחום הראומטולוגיה של התרופה טופסיטיניב. תרופה זו מיוצרת על ידי חברת פייזר (תחת השם המסחרי XELJANZ), שהיא החברה התורמת במקרה דנן. לכן, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, מימון מחקר שכזה על ידי חברת פייזר לא יכול להיות מסווג כתרומה תחת הסעיף "מחקרים שלא אושרו" – שכן מדובר במימון מחקר שלתורם יש אינטרס ישיר בתוצאותיו, ומימון כזה חייב להיות מדווח לוועדה לאישור התקשרויות עם גורמים מסחריים ולקבל את אישורה.

המשמעות היא אחד משני התרחישים הבאים: או שחברת פייזר מימנה מחקר רפואי העוסק בתכשיר שהיא מייצרת ומשווקת, ופעלה יחד עם בית החולים כרמל בניגוד להנחיות משרד הבריאות, בכך שלא דיווחו על כך ולא קיבלו אישור – או שייעוד התרומה היה אחר, ולא המחקר, ואם כך, נשאלת השאלה מהו הייעוד האמיתי. ובכל מקרה, נשאלת גם השאלה מדוע בי"ח כרמל לא דיווח על התרומה בניגוד לחוק.

לאור קבלת ממצאים משמעותיים אלו, פנינו (שוב) לדובר בית החולים כרמל, לדוברת קופת חולים כללית ולדוברות חברת פייזר. אלא שאף לא אחד מהגורמים המכותבים טרח להשיב.

תגובת דוברת משרד הבריאות ממחישה את הציניות והזילזול שבהם מתייחס המשרד לכל נושא התרומות ומימון המחקרים על ידי חברות מסחריות. תגובת המשרד מסתיימת במשפט הבא: "חשוב לציין כי יש מקרים שהתורם (המדווח) אינו יודע לעשות את ההבחנה או אינו בטוח אם המימון הועבר לוועדה להתקשרויות ולכן עלול לדווח זאת בדוח תרומות תחת 'מימון שלא הועבר לוועדה להתקשרויות' – וזהו דיווח שנחשב דיווח עודף כלומר, דיווח שאיננו תחת הדוח הנכון".

נזכיר: חברת פייזר העבירה 30 תרומות המדווחות תחת סעיף זה בשנת 2020, על סך כולל של מעל ארבעה מיליון שקלים, אף לא אחד מהם דווח ע"י מקבלי התרומות. מתברר שהם "עלולים להתבלבל" די הרבה פעמים...

משרד הבריאות טרם פרסם את דו"חות התרומות של 2021. זאת, למרות שעל פי החוק הם מחויבים לפרסמם עד ל-1 במאי מדי שנה. 

 


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו


Adi Kahan
אם כל חטאת במתן האפשרות
להעביר כספים. גורמים עסקיים בתחום הרפואה לבתי חולים ולרופאים. הפרצה הצרה כביכול מאפשרת הרחבתה בקלות. בצד איסור גורף שראוי להחיל, יש להטיל קנסות כבדים מאד על העוברים על החוק.
0
יאיר גת
לפתוח תלונה במשטרה / רשות המיסים
יש כאן רשלנות במקרה הטוב,
והונאה, מרמה, שוחד והלבנת הון במקרה הפחות...

0
מ1.
בבקשה תמשיכו עם העבודה החשובה הזו
בבקשה תמשיכו עם העבודה החשובה הזו
1
תמרה ליברמן
כל הכבוד !
מזל שיש אתכם לבדוק נושאים חשובים ומהותיים . לי אישית אין ספק שיש קשר הדוק בין קידום הזריקות בארץ , עמדת הרופאים השותקים והתרומות של פייזר . הכסף מעוור את מי שאמור לדאוג לבריאות הציבור .
2

כשלון ושמו התנשאות

| אלון בר | פוליטיקה וכלכלה

למען "רק לא ביבי" הסכימו מפלגות השמאל לזנוח כל אידיאולוגיה והוכיחו לציבור בוחריהם עד כמה מרכולתם ריקה. את גודל האיוולת ממחישה מערכת הבחירות בארה"ב. הרפובליקאים, שמסתמן כי ינצחו בבחירות האמצע מחר, הבינו זאת היטב. מבלי להתבייש הם תוקפים את האחראים לסגרים ההרסניים, להתעללות בילדים שאיבדו שנות לימוד ושנכפו עליהם מסכות חסרות תועלת, לגרעון ולמשבר הכלכלי, לכפיית החיסון הלא יעיל במניעת הדבקה, ומציגים את ההצלחה בכל פרמטר - כלכלי, בריאותי, חברתי וחינוכי, של המדינות שלא נכנעו לנרטיב "מגיפת קץ האנושות"

משרד התובע הציבורי האירופאי אישר כי פתח בחקירה ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופי

| מנהל אתר | פוליטיקה וכלכלה

הסערה סביב נושא חיסוני הקורונה בפרלמנט האירופאי צוברת תאוצה. לאחר הודאתה המפתיעה של נציגת פייזר, שלפיה החברה לא בדקה האם החיסון שלה יכול למנוע את העברת הנגיף לפני כניסתו לשוק, אישר אתמול משרד התובע הציבורי האירופאי כי מתנהלת חקירה מתמשכת ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופאי. במקביל, פוליטיקאים ומומחים תוקפים בגלוי את סכומי העתק ששולמו לחברות ואת מדיניות כפיית החיסונים

משרד התובע הציבורי האירופאי אישר כי פתח בחקירה ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופי

הסערה סביב נושא חיסוני הקורונה בפרלמנט האירופאי צוברת תאוצה. לאחר הודאתה המפתיעה של נציגת פייזר, שלפיה החברה לא בדקה האם החיסון שלה יכול למנוע את העברת הנגיף לפני כניסתו לשוק, אישר אתמול משרד התובע הציבורי האירופאי כי מתנהלת חקירה מתמשכת ביחס לרכש חיסוני הקורונה באיחוד האירופאי. במקביל, פוליטיקאים ומומחים תוקפים בגלוי את סכומי העתק ששולמו לחברות ואת מדיניות כפיית החיסונים

חשיפה: זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות שהעניקה פייזר לגופי הבריאות בארץ

| ארנון גרוסמן | פוליטיקה וכלכלה

ניתוח דיווחי התרומות שהעניקה פייזר למוסדות רפואיים בישראל מצביע על זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות בתוך 5 שנים, על קפיצה של מאות אחוזים בתרומות להר"י ולבתי החולים שיבא וכרמל ב-2020, על אי סדרים בדיווחים ועל פערים עצומים בין דיווחי פייזר לאלו של הגופים הנתרמים. תחקיר מגזין זמן אמת - חלק ראשון

הכלכלה שהתקלקלה: מסחרור בריאותי לסחרור כלכלי

| פרופ' אתי אינהורן | פוליטיקה וכלכלה

הסימנים המשתקפים מנתוני הכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים, בהם האינפלציה הגואה, ההסלמה ביוקר המחיה, התכווצות התוצר ותחילתה של האטה כלכלית, הירידה החדה ביצוא של תעשיית ההייטק והנפילות בשווקים הפיננסיים, מצטרפים לתמונה מטרידה המלמדת על סחרור כלכלי שנמצא בפתח

משחקי שליטה: תקשורת אסטרטגית בין מדינה לאזרחיה בצל משבר הקורונה

| פרופ' אתי אינהורן | פוליטיקה וכלכלה

כיצד פועלת הממשלה כזאב בעור כבש כדי לשקר לציבור, למה בעצם השחקנים השולטים במידע נאלצים לשקר לנו גם אם השקר לא מצמיח להם תועלת ואף משית עליהם עלויות, ומדוע ממדי השקר תלויים במידה רבה גם בנו, האזרחים?

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...