בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

בניגוד להחלטת בג"צ, דו"ח מבקר המדינה ועמדת שר המשפטים: איכוני השב"כ חוזרים

| 1708 צפיות
| 1708 צפיות

בחסות המאבק שהוכרז על וריאנט האומיקרון, הממשלה אישרה בשבת את החזרת השימוש באיכוני השב"כ עד חמישי הקרוב. שר המשפטים ושלושה שרים נוספים התנגדו. האם ההחלטה הזמנית, שזכתה לביקורת חמורה בדו"ח מבקר המדינה, שבג"צ קבע כי היא מהווה פגיעה דרקונית בדמוקרטיה, וששר הבריאות עצמו התנגד לה נחרצות בעבר, תהפוך בקרוב לחוק שהוא יחתום עליה?

הממשלה אישרה את השימוש באיכוני שב"כ באופן זמני עד יום חמישי הקרוב, כחלק מהמדיניות שהוכרזה במטרה להתמודד עם וריאנט האומיקרון החדש. ואולם, ההחלטה נתקלה בהתנגדות ולא התקבלה פה אחד.

שר המשפטים גדעון סער התנגד נחרצות: "אני לא חושב שהנסיבות הולמות את הצעדים שהוצעו", טען לאחר ישיבת הכנסת. "אנו לא יכולים לחזור שנתיים אחורה בזמן  ולומר שאנו באותו המקום". והוא לא היה היחיד. להצבעה נגד האיכונים הצטרפו גם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון, השר אלי אבידר, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי וח"כ מירב בן ארי. "זה קו אדום מטורף", אמר אבידר. "הממשלה לא יכולה להכשיר את כל הרעה החולה של הממשלה הקודמת. אני מצפה מכל מי שהתנגד אז שיצביע היום נגד. איכוני שב"כ זה דבר רע לדמוקרטיה. ראש השב"כ רונן בר התאהב בכלי". בתגובה, ראש הממשלה בנט נזף באבידר: "מי אתה בכלל?". 

WhatsApp Image 2021 11 29 at 13.30.39 1


אבידר: "זה קו אדום מטורף. אני מצפה מכל מי שהתנגד אז, שיצביע היום נגד". בנט: "מי אתה בכלל?".


 

האגודה לזכויות האזרח הביעה את התנגדותה לאיכוני השב"כ ודרשה מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לאסור זאת.


הורוביץ מזגזג

שר הבריאות ניצן הורוביץ ממר"צ, המפגין כיום תמיכה נלהבת באיכוני השב"כ, התנגד לכך נחרצות לפני פחות משנתיים, בהיותו באופוזיציה. הוא כתב אז ליועץ המשפטי לממשלה: "מעקב, איכון, וניטור של אזרחים, תוך שימוש במאגרי מידע ובאמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, עלול לגרום פגיעה קשה בפרטיות ובחירויות האזרח הבסיסיות. משום כך אלה צעדים אסורים במדינות דמוקרטיות. גם במצב הנוכחי, אין להפעיל אמצעים חודרניים שכאלה, באופן גורף כלפי המוני אזרחים, ללא פיקוח נאות. כמו כן יש לקבוע כללים ברורים לשימוש במידע המתקבל, ולהגבילו ככל האפשר".

בהמשך, ב-24 ביוני 2020, הוא צייץ בחשבון הטוויטר שלו: "אני אזרח חופשי ואני לא מוכן שהממשלה תיכנס לי ככה לחיים". הורוביץ ניסה לשכנע את חברתו לסיעה תמר זנדברג להצביע בעד, אך זו סירבה בתוקף.

WhatsApp Image 2021 11 29 at 13.22.44

כליאת שווא ללא הוכחה חד-משמעית

איכון שב"כ הוא למעשה כלי מעקב שבאמצעותו יכול שירות הביטחון הכללי לנטר את מיקומו של אדם, שמשרד הבריאות הגדיר כמאומת, במהלך תקופה שלפני הבדיקה בחיובית, ולאתר את כל המכשירים הסלולריים שהיו בקרבת אותו מאומת. לאחר מכן, נשלחת הודעה לאותם מכשירים, ואזרחים נאלצים להיכנס לבידוד, סוג של כליאת שווא ללא הוכחה חד-משמעית.

במרץ 2020 אישרה ממשלת ישראל תקנות שעת חירום שלפיהן, במסגרת המאבק בנגיף הקורונה, הופעל שירות הביטחון הכללי של המדינה לצורך מעקב רחב היקף אחר אזרחים. במסגרת תקנות אלו – תקנות שעת חירום (נתוני מיקום), התש"ף-2020 (16 במרץ 2020), ותקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (17 במרץ, 2020), הוענקו לשב"כ סמכויות נרחבות וחסרות תקדים, המאפשרות איכון סלולרי של אזרחים – חולי קורונה או אנשים שנקבע כי קיים חשד שהם חולים בקורונה, ואיסוף מידע אודותם. זאת, על מנת "לקבל, לאסוף ולעבד מידע טכנולוגי" על 14 הימים שלפני אבחונו של חולה קורונה. על פי התקנות, המטרה היא לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לצמצום ולמניעת התפשטות נגיף הקורונה החדש. בהמשך, באפריל, פורסם כי המדינה אף שקלה לגייס את השב"כ למשימות נוספות להתמודדות עם התפשטות הקורונה. במהלך הפעלת האיכונים עשרות אלפי אנשים התלוננו על שישבו לחינם בבידוד.

לאיזו מטרה ישמש המידע

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר-סימן טוב, וראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות סיגל סדצקי, טענו שהטכנולוגיה הכרחית כדי להתמודד עם האירוע, וכי ללא האיכון הסלולרי לא ניתן יהיה להגיע לרוב האזרחים הנדרשים לשהות בבידוד. ואולם, הבחירה להשתמש בגוף ביטחוני שתכליתו המובהקת היא הגנה מפני פעולות טרור ובסמכויותיו הקיצוניות כדי להתמודד עם משבר אזרחי זכתה לביקורת קשה מצד חוקרים, מומחי משפט, האגודה לזכויות האזרח וקובעי מדיניות, שטענו כי מדובר בצעד בלתי סביר, בלתי מידתי ובלתי מוצדק, הכרוך בפגיעה בפרטיות, והזהירו כי הוא עלול להוביל לפריצת הגבולות, לדריסת זכויות הפרט, לפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה, ואף לפגיעה חמורה באמון הציבור ברשויות.  

בדו"ח שפרסמו ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר וד"ר רחל ארידור הרשקוביץ במרץ 2020, הן התייחסו גם להיעדר השקיפות כלפי הציבור ביחס לסוג המידע שנאסף, מטרות האיסוף והשימוש בו, תנאי האיסוף, העיבוד והשימוש במידע, ומתי הוא יימחק. "המאפיינים של השב"כ, שנוגעים לכך שכל מסמך שקשור אליו – מתקנות והנחיות ועד דו"חות - הוא חסוי, לא מאפשרים שקיפות. גם הפיקוח על השב"כ – הן באמצעות וועדות בכנסת הן באמצעות בתי המשפט – הוא צר יחסית".

כך למשל,  בדיון בוועדת המשנה למודיעין ושירותים חשאיים של ועדת החוץ והביטחון בכנסת נחשף כי השב"כ בודק לא רק את מיקום חולי הקורונה, אלא גם את פירוט שיחותיהם, עובדה שאוששה הערכות מומחים שלפיהן השב"כ אוסף לא רק את נתוני המיקום, אלא גם מידע אישי ורגיש נוסף. שאלת יו"ר הוועדה ח"כ גבי אשכנזי – לאיזו מטרה ישמש המידע אודות פירוט השיחות, נענתה בתשובה כי ההסבר יינתן בדיון הסגור לציבור.

ב-2020 פירסם מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, דו"ח על הפעלת יכולות טכנולוגיות של שירות הבטחון הכללי לביצוע חקירות אפידימיולוגיות. הביקורת הייתה חמורה. האמצעים הטכנולוגיים לא סייעו לשב"כ לבצע את משימתו, ורק 3.5% מהאנשים שנדרשו לבידוד עקב איכון שב"כ נמצאו בסופו של דבר מאומתים לנגיף. כמו כן, התגלו מספר מקרים שבהם האיכון נוצל לרעה כדי לפגוע בפרטיותו של אדם. מבקר המדינה המליץ לקחת בחשבון את מגבלות האפקטיביות של השב"כ בסיוע למשרד הבריאות. לחילופין, המליץ המבקר לשדרג את מערך החקירות האפידימיולוגיות.

WhatsApp Image 2021 11 29 at 13.39.34

בג"ץ: פגיעה קשה, חריגה ודרקונית בזכות לפרטיות ובדמוקרטיה

במרץ 2021 פסל הרכב של שבעה שופטי בג"צ את השימוש באיכוני השב"כ והעביר ביקורת חריפה על המדינה. החל מה-14 במרץ איכוני שב"כ אושרו רק במידה שחולה מאומת מסרב לשתף פעולה עם חקירה אפידימיולוגית. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות אמרה שמדובר ב"פגיעה קשה, חריגה ודרקונית בזכות לפרטיות ובמרקם החיים הדמוקרטי בישראל". השופט עמית אמר שהאח הגדול הפך להיות מציאות חיינו בשנה האחרונה. "הסכנה במצב כזה היא של 'נרמול' הפגיעה בחסות החוק, באופן החותר תחת הזכות לפרטיות עצמה וההצדקות לקיומה (והדברים נכונים אף ביחס לשחיקת ערכים דמוקרטיים בסיסיים). ומדובר בתרחיש אימים של ממש", נכתב בפסיקה.

כעת יקודם הנושא לחקיקה בכנסת, אלא שלאור התנגדות חלק מהשרים לא ברור אם יהיה למהלך רוב. 

 


בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

תגובות לכתבה זו יועברו לאישור לפני פרסום. אנא השתמשו בשפה מכבדת ואם מצאתם טעות, אנא צרפו נימוק ענייני וקישור למקור הטענה.

5000 תוים נשארו



חשיפה: זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות שהעניקה פייזר לגופי הבריאות בארץ

| ארנון גרוסמן | פוליטיקה וכלכלה

ניתוח דיווחי התרומות שהעניקה פייזר למוסדות רפואיים בישראל מצביע על זינוק של עשרת אלפים אחוזים בתרומות בתוך 5 שנים, על קפיצה של מאות אחוזים בתרומות להר"י ולבתי החולים שיבא וכרמל ב-2020, על אי סדרים בדיווחים ועל פערים עצומים בין דיווחי פייזר לאלו של הגופים הנתרמים. תחקיר מגזין זמן אמת - חלק ראשון

הכלכלה שהתקלקלה: מסחרור בריאותי לסחרור כלכלי

| פרופ' אתי אינהורן | פוליטיקה וכלכלה

הסימנים המשתקפים מנתוני הכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים, בהם האינפלציה הגואה, ההסלמה ביוקר המחיה, התכווצות התוצר ותחילתה של האטה כלכלית, הירידה החדה ביצוא של תעשיית ההייטק והנפילות בשווקים הפיננסיים, מצטרפים לתמונה מטרידה המלמדת על סחרור כלכלי שנמצא בפתח

משחקי שליטה: תקשורת אסטרטגית בין מדינה לאזרחיה בצל משבר הקורונה

| פרופ' אתי אינהורן | פוליטיקה וכלכלה

כיצד פועלת הממשלה כזאב בעור כבש כדי לשקר לציבור, למה בעצם השחקנים השולטים במידע נאלצים לשקר לנו גם אם השקר לא מצמיח להם תועלת ואף משית עליהם עלויות, ומדוע ממדי השקר תלויים במידה רבה גם בנו, האזרחים?

שאשא-ביטון לבנט: "פתח את דיוני קבינט הקורונה במלואם לציבור"

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון שיגרה מכתב לבנט, ובו דרישה לפתיחת דיוני קבינט הקורונה: "כך התחייבנו לציבור במערכת הבחירות האחרונה. הבטחה כזאת ראוי לקיים"

בואו להשפיע עוד היום

"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.

לתמיכה או הוראת קבע

אולי יעניין אותך גם...