"עברתם על כללי הקהילה": מה עומד מאחורי מדיניות הצנזורה הגוברת של פייסבוק וגוגל?

לפני כמה ימים (13 ביולי) בישר התובע הכללי של מיזורי אריק שמיט בחשבון הטוויטר שלו כי בית המשפט הפדרלי בארצות הברית נענה לתביעה משותפת שלו ושל התובע הכללי של לואיזיאנה נגד נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן "לגילוי מסמכים מפקידים בכירים בממשל ביידן וחברות המדיה החברתיים, כדי לרדת לשורש הקנוניה שלהם לדכא ולצנזר את חופש הביטוי". "לאיש לא הייתה הזדמנות להתבונן מתחת למכסה המנוע בעבר", כתב שמיט (לא להתבלבל עם מנכ"ל גוגל אריק שמידט, שיופיע בהמשך הכתבה). "עכשיו אנו עושים זאת". על פי כתב התביעה, שהוגש ב-5 במאי, ביידן, בכירים בממשלו, ביניהם ד"ר אנטוני פאוצ'י וג'ן פסקי, וארגונים ממשלתיים, בהם המחלקה לבריאות ולשירותי אנוש, ה-NIAID (שבראשו עומד ד"ר פאוצ'י) וה-CDC, המחלקה לביטחון המולדת והסוכנות לביטחון סייבר ולביטחון תשתיות, "שיתפו פעולה בקנוניה עם ו/או אילצו את חברות המדיה החברתיים (טוויטר, מטא ויוטיוב) לדכא דוברים, עמדות ותכנים לא רצויים בפלטפורמות המדיה החברתיים על ידי תיוג התכנים שלהם כ'דיסאינפורמציה', 'מיסאינפורמציה', ו'מידע שגוי'. המדינות התובעות טענות שהדיכוי של דוברים, עמדות ותכנים לא רצויים מהווה פעולה ממשלתית, ולכן מפרה את חופש הביטוי של המדינות התובעות ומפרה את התיקון הראשון לחוקה האמריקאית". בין הנושאים שנטען כי ביידן ואנשי הממשל שלו שיתפו בהם פעולה עם חברות המדיה החברתיים – סיפור המחשב הנייד של האנטר ביידן, הבחירות בארצות הברית, יעילות המסכות וסוגיית מקורו של נגיף הקוביד-19. כך למשל, באוקטובר 2020, לאחר פרסום מאמר על תוכן המחשב הנייד של האנטר ביידן, חשבון הטוויטר הראשי של הניו יורק פוסט ננעל, וטוויטר חסמה משתמשים אחרים מלשתף את הקישור.

---

על פי כתב התביעה, שהוגש ב-5 במאי, ביידן, בכירים בממשלו, ביניהם ד"ר אנטוני פאוצ'י וג'ן פסקי, וארגונים ממשלתיים, בהם המחלקה לבריאות ולשירותי אנוש, ה-NIAID (שבראשו עומד ד"ר פאוצ'י) וה-CDC, המחלקה לביטחון המולדת והסוכנות לביטחון סייבר ולביטחון תשתיות, "שיתפו פעולה בקנוניה עם ו/או אילצו את חברות המדיה החברתיים (טוויטר, מטא ויוטיוב) לדכא דוברים, עמדות ותכנים לא רצויים בפלטפורמות המדיה החברתיים על ידי תיוג התכנים שלהם כ'דיסאינפורמציה', 'מיסאינפורמציה', ו'מידע שגוי'.

---

 

התביעה של מיזורי ולואיזיאנה מגיעה לאחר שנתיים של צנזורה ההולכת ומקצינה מצד פלטפורמות המדיה החברתיים. כפי שמלמדות הדוגמאות שהוצגו בתביעה, אין שום אדם או גוף ש"יוצאים מהקווים" שמשרטט הנרטיב שחסינים ממנו – כולל לא עיתונים מרכזיים, פוליטיקאים בכירים, ואף מדענים, רופאים וגופים אקדמיים ורפואיים מובילים. אחת הדוגמאות הקיצוניות היא המקרה של "פייסבוק נגד ה-BMJ".

ב-3 בנובמבר 2021 פרסם אזרח ישראלי בשם הווארד קפלן בקבוצת פייסבוק פרטית קישור למאמר תחקירי בכתב העת הרפואי BMJ (British Medical Journal). התחקיר דיווח על זיוף הנתונים ושיטות המחקר הלקויות באתרי המחקר של חברת ונטביה, החברה שנשכרה על ידי פייזר לבצע את מחקר שלב 3 שלה בחיסון הקורונה – המחקר המרכזי שהוביל לאישור החיסון על ידי ה-FDA. התחקיר התבסס על מסמכים, נתונים וראיות שנחשפו על ידי ברוק ג'קסון, חושפת השחיתויות שעבדה בחברת ונטביה וכעת תובעת את פייזר על מרמה וזיוף הנתונים במחקר. המאמר הביא ל-bmj.com שיא של תנועת גולשים והפך לוויראלי בטוויטר, כשהוא משיג את ציון ה-"Altmetric" (מדד לתשומת הלב שמאמרים זוכים לה) השני בגובהו בכל הזמנים, בכל הפרסומים הביו-רפואיים.

אלא ששבוע לאחר פרסום הקישור בקבוצת הפייסבוק למאמר הזה, קפלן קיבל הודעה מפייסבוק, ולפיה, "חסר הקשר בפוסט ששיתפת. בודקי עובדות עצמאיים בחנו את המידע ואמרו שחסר הקשר ויכול להטעות אנשים". מנהלי הקבוצה הפרטית שבה פורסם הפוסט קיבלו אף הם הודעת אזהרה, מפני פוסט "שקרי בחלקו". "משטרת המחשבות של פייסבוק הוציאה לי אזהרה חמורה", כתב קפלן בפוסט חדש. "בודק העובדות העצמאיים של פייסבוק לא אוהבים את נוסח המאמר של ה-BMJ. ואם לא אמחק את הפוסט שלי, הם מאיימים להפוך את הפוסטים שלי לפחות גלויים. ברור, אני לא אמחק את ההודעה שלי. . . אם זה ייראה כאילו נעלמתי לזמן מה, תדעו מדוע".

קפלן לא היה המשתמש היחיד בפייסבוק שנתקל בבעיה. עד מהרה, קוראים נוספים ששיתפו את התחקיר של ה-BMJ התריעו אף הם על הצנזורה של פייסבוק ודיווחו על מגוון בעיות. חלקם דיווחו שאינם יכולים לשתף את התחקיר, ורבים אחרים דיווחו שהפוסט שלהם סומן באותה אזהרה שקיבל קפלן, ושהם הוזהרו שהמשך פרסום הקישור יביא לכך שהפוסטים שלהם לא יזכו לחשיפה.

בכתב העת BMJ ראו בחומרה רבה את ההתנהלות הזו של פייסבוק. מדובר באחד מכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, והפעלה של צנזורה על מאמר בכתב עת כה מוביל הינה חסרת תקדים.

פיונה גודלי, העורכת הראשית של כתב העת באותו זמן, וקמרן עבאסי, העורך הראשי הנוכחי, כתבו מכתב פתוח לנשיא פייסבוק מארק צוקרברג, שבו הם העלו "חששות רציניים לגבי 'בדיקת העובדות' שבוצעה על ידי ספקי צד שלישי מטעם פייסבוק/מטא". ה-BMJ פתחו בתחקיר משל עצמם על תהליך "בדיקת העובדות" של פייסבוק, וחשפו שפייסבוק ויוטיוב מסתמכים למעשה על שותפות עם רשת בדיקת העובדות הבינלאומית – ארגון שהכתיר את עצמו כמי שמאשר חברות/קבוצות של בודקי עובדות אחרים. הארגון, כך על פי התחקיר של ה-BMJ, מנוהל על ידי מכון פוינטר ללימודי מדיה, בית ספר לעיתונאות ללא מטרות רווח, ששניים מהתורמים המובילים שלו הם...... פייסבוק וגוגל.

כאמור, הפרשה החמורה הזו איננה מקרה מבודד, כפי שאינספור ממשתמשי פייסבוק, גוגל, טוויטר ויתר המדיה החברתיים חוו על בשרם בשנתיים האחרונות. למעשה, מאז פרוץ משבר הקורונה נראה שחברות אינטרנט כמו גוגל, פייסבוק וטוויטר נוקטות בגישה חדשה ואגרסיבית כלפי כל מידע שסותר את הנרטיב הממסדי שמכתיב ארגון הבריאות העולמי.

הצנזורה הפרו-אקטיבית מבוססת על תהליך שחברות טכנולוגיית המידע מכנות "בדיקת עובדות". בפייסבוק למשל, כפי שחשף ה-BMJ, "בודקי עובדות" אנונימיים מסירים תכנים שעל פי טענת החברות "מפרים את כללי הקהילה" ומפיצים "דיסאינפורמציה רפואית". זאת, למרות שבמקרים רבים מדובר במשתמשים שבסך הכל שיתפו קישורים או תמונות מסך של מאמרים מדעיים, או אפילו של נתונים ממקורות רשמיים כמו ה-CDC וה-FDA. המשתמשים ה"סוררים" שמפרסמים תכנים המוגדרים ככאלה "נענשים", כאשר האלגוריתם של פייסבוק מצמצם חשיפה לתכנים שלהם. לעתים קרובות הם גם עלולים למצוא את עצמם מושעים מהפלטפורמה, באופן זמני או לתמיד.

בגוגל המצב דומה. ניסיונות לחפש חומרים על מקורו של נגיף הקורונה, שימוש בתרופות נגד קורונה כגון איברמקטין, או יעילות החיסונים מניבים תוצאות חד-צדדיות, כשלרוב, הראשונות שבהן הן של דפים של בודקי עובדות, המפריכים לכאורה את הטענות הסותרות את הנרטיב המוכתב. לדוגמה, כתבות המפריכות לכאורה טענות שלפיהן מקורו הנגיף הוא במעבדות בווהאן, שישנן תרופות מצילות חיים למחלה, או שישנן בעיות בטיחות הכרוכות בחיסוני הקורונה.

כבר באפריל 2020 הודיעה סוזן וויצ'יצקי מנכ"לית יוטיוב, פלטפורמת הווידאו של גוגל, שיוטיוב תסיר כל תוכן המנוגד לעמדת ארגון הבריאות העולמי בנושא קורונה. "כל מה שנוגד את המלצות ארגון הבריאות העולמי יהיה הפרה של המדיניות שלנו ולכן הסרה היא עוד חלק חשוב באמת במדיניות שלנו", היא אמרה בראיון ל-CNN. ההצהרה הזו יושמה באופן נחרץ בתנאי השימוש  של יוטיוב, שלפיהם כל מידע המנוגד לעמדת ארגון הבריאות העולמי מהווה הפרה של תנאי הקהילה, ובכלל זה, כל פרסום המתנגד לסגרים, למסכות, לחיסוני הקורונה או לבדיקות, או כזה התומך בתרופות כמו הידרוקלורוקסין או איברמקטין (אשר אף מפורטות בשמן בתנאי הקהילה).

אף שהצנזורה החלה לצבור תאוצה ממש מתחילת משבר הקורונה, הרי שעם השקת חיסוני הקורונה בסוף 2020, נראה שחלה עליית מדרגה ברורה. בדיקה שערך ארגון בשם "המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית" (CCDH), ארגון ללא מטרות רווח שבסיסו לפי דיווחים בבריטניה ובוושינגטון, מצאה ש-12 אנשים בלבד, משפיעני רשת, בהם רוברט קנדי ג'וניור, רשיד בוטאר וד"ר מרקולה, פירסמו 65% מהתכנים נגד חיסוני הקורונה בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר. במסמך שפרסם הארגון, הוא כינה את 12 המשפיענים הללו "תריסר הדיסאינפורמציה". בעקבות הפרסום, הוסרו חשבונותיהם.

המודל העסקי של גוגל ופייסבוק דומה: הפלטפורמות מוצאות תכנים רלוונטיים למשתמשים בחינם, וההכנסות מגיעות מפרסום מידע אישי. שם המשחק הוא Engagement – מעורבות של המשתמשים בפלטפורמה. ככל שהמשתמשים אקטיביים יותר, כך האלגוריתם לומד אותם יותר והפרסומות מוצלחות יותר. זו בדיוק הסיבה לכך שגוגל ופייסבוק דגלו לאורך השנים באינטרנט פתוח, ללא צנזורה. ככל שהתכנים היו מעניינים יותר, כך הם זכו לחשיפה גדולה יותר, ללא קשר לדעות המובעות בהם. במלים אחרות, ההתנהלות של פייסבוק וגוגל מאז תחילתו של משבר הקורונה מוזרה, בלשון המעטה, שכן היא מנוגדת למודל העסקי של החברות.

כיצד ניתן להסביר זאת? במאמר על פרשת "BMJ נגד פייסבוק" שפורסם ב-BMJ אמר עבאסי: "כולנו צריכים להיות מודאגים מאוד מכך שפייסבוק, חברה בהיקף של מיליארדי דולרים, מצנזרת למעשה עיתונות בודקת עובדות באופן מלא שמעלה חששות לגיטימיים לגבי ביצוע ניסויים קליניים... מדוע פייסבוק פועלת כך? מה מניע את תפיסת העולם שלה? האם זוהי אידיאולוגיה? האם אלו הם אינטרסים מסחריים? האם זהו חוסר יכולת?".

אז מה באמת עומד מאחורי מדיניות הצנזורה האגרסיבית הזו? האם ייתכן שגוגל ופייסבוק מאמינות באמת ובתמים שכל ביקורת על המדיניות להתמודדות עם הקורונה עלולה להוות סכנה ברורה ומידית לבריאות הציבור? ואם לא – האם פוליטיקאים בכירים וארגונים ממשלתיים שונים לוחצים על החברות וכופים עליהן את הצנזורה, או שמאחורי שיתוף הפעולה הזה עומדים מניעים אחרים?

אחת הסברות שהועלתה היא שהמניע של החברות לצנזר הוא החשש שלהן מפני רגולציה. זאת, בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, שבה נחשף שפייסבוק מכרה מידע אודות משתמשיה באופן שהיטה את מערכת הבחירות בארצות הברית, והביקורת החריפה על איסוף המידע ועל הפגיעה בפרטיות המשתמשים שהושמעה. ייתכן שהחשש הזה הוא שהניע את החברות לפעול כך, שכן ברור היה להן שבמקרה שבו מישהו ייפגע או ייגרם סיכון בריאותי לאנשים כתוצאה מהפצת דעות בלתי מקצועיות, יהיו פוליטיקאים שיסתערו על המקרה ויטילו פיקוח ורגולציה על מה מותר ומה אסור להן לפרסם. לכן, הן העדיפו רגולציה עצמית.

---

במאמר על פרשת "BMJ נגד פייסבוק" שפורסם ב-BMJ אמר עבאסי: "כולנו צריכים להיות מודאגים מאוד מכך שפייסבוק, חברה בהיקף של מיליארדי דולרים, מצנזרת למעשה עיתונות בודקת עובדות באופן מלא שמעלה חששות לגיטימיים לגבי ביצוע ניסויים קליניים... מדוע פייסבוק פועלת כך? מה מניע את תפיסת העולם שלה? האם זוהי אידיאולוגיה? האם אלו הם אינטרסים מסחריים? האם זהו חוסר יכולת?".

---

 

אבל האם מניע כזה יכול להסביר דיכוי וצנזורה כה הדוקים, אינטנסיביים ואגרסיביים? הסבר אחר, שעליו מצביע עורך ה-BMJ ד"ר עבאסי, הוא אינטרסים מסחריים. אבל מה יכולים להיות האינטרסים המסחריים של חברות האינטרנט בצנזור כה אגרסיבי של משתמשיהן שלהן, ולכאורה, בניגוד למודל העסקי שלהן? האם ייתכן שגופים בעלי אינטרסים כלכליים במגיפה שילמו כסף לפלטפורמות האינטרנט כדי שיקדמו את האג'נדה שלהן? מתברר שהתשובה מפתיעה עוד יותר – המידע הרב המצטבר מצביע על כך שחברות האינטרנט מעורבות בעצמן עד צוואר באינטרסים כאלו מאז פרוץ המשבר. למעשה, הן כרוכות ברשת סבוכה של אינטרסים כלכליים ופוליטיים ביחד עם ארגונים וקובעי מדיניות, שניגודי העניינים העצומים שלהם כבר נחשפו.

תיאוריית המעבדה הוירולוגית בווהאן – והקשר לגוגל

מאז ההכרזה על מחלת הקורונה כעל מגיפה הכחישו ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות האמריקאי בתוקף כל טענה שלפיה מקור נגיף הקורונה הוא בהנדסה גנטית במעבדות בווהאן. על פי הממסד, הנגיף החל להתפשט בעולם כתוצאה ממרק שהוכן מעטלפים שנקנו בשוק בווהאן. הארגונים האלה סירבו אפילו לבדוק את היתכנות התיאוריה, למרות  שמספר רופאים בסין העלו את הטענה ונפטרו באורח מסתורי. גוגל ופייסבוק שיתפו פעולה עם הממסד ונעמדו על רגליהן האחוריות, כשהן חוסמות, מצנזרות ומשתיקות כל מידע בדבר דליפה אפשרית מהמעבדה. עצם העלאת האפשרות הזו או שאילת שאלות תויגה אוטומטית כדיסאינפורמציה.

אלא שאט אט החלו להיחשף ולהצטבר מסמכים וראיות משמעותיות המצביעים על כך שהתיאוריה בהחלט אפשרית. אחד הגילויים החשובים ביותר שנחשפו בהקשר זה הוא שנגיף הסארס-קוב-2 מכיל רצף גנטי שתואם באופן הפוך – כמו מפתח למנעול, לרצף שנקרא "MSH3" בפטנט של חברת מודרנה שהוגש בשנת 2016. הגילוי, שפורסם בפברואר השנה במאמר בכתב העת  Frontiers in Virology, מהווה לדברי חוקרים רבים את האקדח המעשן שמוכיח באופן ברור לא רק שנגיף הסארס-קוב-2 הוא יציר מעבדה, אלא גם את הקשר בין הנגיף לבין הפטנט של החברה. יתירה מכך, מי שרשום כמחבר הראשי של הפטנט הוא מנכ"ל מודרנה סטפן בנקל בכבודו ובעצמו, שכמה ימים לאחר פרסום המחקר הודה בראיון ל-FOX Buisness שייתכן שנגיף הסארס-קוב-2 נוצר והונדס במעבדה בסין. החיסון של מודרנה קיבל מימון ישיר ממשרד הביטחון האמריקאי DARPA, מ-BARDA, המכון למלחמה ביולוגית ב-NIA, וגם מהקרן של ביל ומלינדה גייטס. בעקבות הגילויים הללו נאלץ כעת הארגון, יותר משנתיים לאחר ההכרזה על המגיפה, לחזור בו מעמדתו הנוקשה, ובמה שהוגדר כהיפוך חד בעמדה – להודות כי הטענות שלפיהן הנגיף דלף מהמעבדה בהחלט עשויות להיות נכונות, ולהודיע על פתיחת חקירה בנושא.

בתוך כך החלו גם להיחשף האינטרסים הכבדים של קובעי מדיניות מובילים כמו ד"ר אנטוני פאוצ'י ראש ה-NIAID, ושל חוקרים בכירים בארצות הברית כמו ד"ר ראלף באריק וד"ר פיטר דסזאק. המעבדה הווירולוגית בווהאן, שהינה המתקן הגדול ביותר בסין להנדסת פתוגנים, מנוהלת על ידי ד"ר זנג-לי שי, שזכתה לכינוי "אשת העטלף" בעקבות מחקריה על נגיף הסארס, גרסת קורונה קטלנית יותר מגרסת הקוביד-19. המעבדה בראשותה הוקמה על ידי מדענים סינים, שחלקם הוכשרו על ידי משרד הבריאות האמריקאי, והיא כפופה ל-CAS, משרד המדע הסיני. המחקרים שנערכו במעבדה – מחקרי "רוח בתפקוד" ("Gain-of-function"), שמטרתם המוצהרת היא לפתח נגיפים בעלי יכולת "משופרת" להיות מידבקים וקטלניים יותר, זכו לביקורת רבה בשל הסיכון העצום הכרוך בהם. בין היתר, התמקדו החוקרים בווהאן במחקרי Gain-of-function על נגיף הסארס מעטלפים, באופן שחיזק את חלבון הספייק של הנגיף כך שייקשר באופן חזק יותר לאנזים ה-Ace2 – הקולטן של החלבון, שנמצא על פני תאי הגוף. בדרך זו ביקשו החוקרים להגדיל את הסיכוי של הנגיף לחדור לתאים ולהדביק את הנשא. המחקרים המסוכנים האלה נערכו ביחד עם ד"ר ראלף באריק, חוקר מחלות זיהומיות ותיק מאוניברסיטת צפון קליפורניה, שבהמשך התברר כי קיבל מימון רב מהמכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) בראשותו של ד"ר אנתוני פאוצ'י, הן ישירות והן באופן עקיף, על ידי ארגון Ecohealth Alliance.

ארגון Ecohealth Alliance ומנהלו, ד"ר פיטר דסזאק, זכה מאז 2013 למימון של כ-39 מיליון דולר מה-NIAID, ועמד למעשה בחזית השערורייה, עת התברר שדסזאק ואנשי קבוצתו ערכו במשך שנים מחקרים על נגיפי עטלפים במעבדה בווהאן ביחד עם ד"ר זנג-לי שי, תוך שהם מקבלים מימון אמריקאי כבד. ד"ר דסזאק קיבל מימון עקיף אפילו מהאנטר ביידן, בנו של נשיא ארצות הברית, דרך חברת Metabiota שעליה נרחיב בהמשך הכתבה. EcoHealth Alliance בראשותו של דסזאק גם שימשה כצינור כספים, והעבירה מאות אלפי דולרים של משלמי המסים בארצות הברית מהמכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) של ד"ר אנתוני פאוצ'י למכון ווהאן לווירולוגיה, לצורך מחקרי ה-Gain-of-function. למרבה האבסורד, ב-2021, דסזאק גם היה חבר בצוות החקירה של ארגון הבריאות העולמי לבחינת המעבדה בווהאן, ובו בזמן גם היה אחד מ-27 המומחים שחתמו על מכתב שפורסם בכתב העת Lancet, אשר "הפריך" את תיאוריית הדליפה של הנגיף מהמעבדה וכינה אותה "שמועה", "מיסאינפורמציה" ו"תיאוריית קונספירציה". ואולם, תחקיר שפרסם הטלגרף הבריטי בספטמבר 2021 מצא של-26 מתוך 27 המומחים, כולל דסזאק, היו קשרים עם מעבדת ווהאן, בין אם כעמיתים או כמממנים. בעקבות החשיפה נאלץ עורך ה-Lancet  ד"ר ריצ'ארד הורטון להודות שהוא ידע היטב זמן רב שלד"ר פיטר דסזאק יש קשרים במשך שנים רבות עם מעבדת ווהאן.

המנהל של ד"ר זנג-לי שי, ראש המרכז למגפות הסיני ד"ר ג'ורג' גאו, הוא זה שניהל את המחקרים במעבדה בווהאן. ב-2014, כאשר במהלך תקופת ממשל אובמה, הושעה זמנית המימון הפדרלי למחקרי ה-Gain-of-Function בסין, היה זה ד"ר גאו שהנחה את ד"ר שי להמשיך במחקריה עד לחידוש המימון בתקופת טראמפ. ד"ר גאו היה אחד הגורמים שהכריזו על הקורונה כעל מגיפה עולמית.

החשיפות אודות מעורבות ה-NIH במחקרי ה-Gain-of-Function המסוכנים בווהאן, כולל תכתובות דוא"ל של פאוצ'י מהימים הראשונים של המגיפה שנחשפו, עוררו מבול של האשמות כנגדו בארצות הברית, והובילו לפתיחת חקירות בנושא בסנאט ובקונגרס. לפני כשנה נערך בסנאט שימוע שעסק בטיפול של ממשלת ארצות הברית בקורונה. במסגרת זו תושאל ד"ר פאוצ'י על ידי הסנאטור הרפובליקני פול ראנד, רופא במקצועו, שחקר אותו אודות מעורבותו במימון המחקרים בווהאן, ואף האשים אותו ישירות במימון מחקר משותף שערך ד"ר באריק ביחד עם ד"ר שי זהנגלי, שבו הם שיפרו את נגיף הסארס כדי להדביק תאים אנושיים של דרכי הנשימה. פאוצ'י טען נחרצות שמעולם לא מימן מחקרים מסוג זה בסין. "ה-NIH לא מימן מעולם ולא מממן כעת מחקר על רווח-בתפקוד במכון ווהאן לווירולוגיה", הוא הצהיר. ואולם, מסמכים שחשף אתר החדשות Intercept בספטמבר 2021, ובהם דו"ח הצעת מענק של ה-NIAID לארגון EcoHealth בהובלת דסזאק, מצביעים בבירור על מימון מחקרים אלו. בעקבות החשיפות הללו, רבים בארצות הברית קוראים לפיטוריו של פאוצ'י ולהעמדתו לדין.

ואיך כל זה קשור לחברות האינטרנט? מתברר שהקשר של גוגל, של החברה האם שלה אלפאבת (Alphabeth) ושל פייסבוק (או בשמה החדש Meta) למשבר הקורונה סבוך ועמוק הרבה יותר ממה שניתן היה לצפות מחברות אינטרנט. למרבה התדהמה, ביוני 2021 נחשף שגוגל עצמה מימנה במשך למעלה מעשור את מחקריו של ד"ר דסזאק. הקרן הפילנתרופית של גוגל, שנקראת Google.org היא זו שתמכה במחקרים הללו על נגיפי עטלפים. למעשה, מתברר שישנם מחקרים כבר מ-2010 שבהם צוין כי הם זכו ישירות למימון מגוגל, אף כי היקף המימון לא נחשף. כך, במחקר משנת 2010 על נגיפי עטלפים, שעליו חתומים כמחברים דסזאק עצמו, וכן סגן נשיא EcoHealth Alliance, ג'ונתן אפשטיין, מצהירים המחברים על קבלת מימון למחקר מקרן Google.org.

במחקר נוסף משנת 2014, שדסזאק הוא אחד ממחבריו, מוצהר כי המחקר נתמך על ידי Google.org. ובמחקר שלישי, שפורסם ב-2018, ושעליו חתומים כמחברים חוקרי EcoHealth Alliance כולל פיטר דסזאק, תחת הכותרת "סקר סיכונים סרולוגיים והתנהגותיים של עובדים עם מגע עם חיות בר בסין", צוין כי המחקר "התאפשר" בזכות התרומה הכספית של Google.org.

תקציר המאמר בן 14 עמודים מסכם: "אנו מדווחים על מחקר שנערך במחוז גואנגדונג, סין, כדי לאפיין התנהגויות ותפיסות הקשורות להעברת פתוגנים עם פוטנציאל מגיפה באוכלוסיות אנושיות חשופות מאוד בממשק בעל חיים-אדם. סקר גורמי סיכון/חשיפה נערך לאנשים עם רמות גבוהות של חשיפה לחיות בר". נראה כי המאמר מניח את הבסיס לתיאוריה לפיה נגיפים דמויי סארס עלולים להיווצר בשוק רטוב במחוז קרוב לעיר ווהאן. יש לציין שמחקרים אלה אינם קשורים לקוביד-19 או למכון ווהאן לווירולוגיה. על פי הכתבה בדיילי מייל שתיארה את הפרשה, גוגל פרסמה בתגובה הצהרה שבה טענה: "אלה הן תיאוריות קונספירציה מגוחכות וחסרות בסיס. המענקים הפילנתרופיים החד-פעמיים שהוזכרו הם בני שנים ולא היה להם שום קשר לקוביד. התקשרנו בדיוק אפס פעמים עם הארגון הזה בכל עבודה הקשורה לקוביד או למעבדת ווהאן".

---

ביוני 2021 נחשף שגוגל עצמה מימנה במשך למעלה מעשור את מחקריו של ד"ר דסזאק. הקרן הפילנתרופית של גוגל, שנקראת Google.org היא זו שתמכה במחקרים הללו על נגיפי עטלפים. למעשה, מתברר שישנם מחקרים כבר מ-2010 שבהם צוין כי הם זכו ישירות למימון מגוגל, אף כי היקף המימון לא נחשף.

---

 

מושקעים במגיפות ובאיסוף מידע ביומטרי

וזו לא הייתה ההשקעה היחידה של גוגל בתחום המגיפות. ב-2008 העניקה גוגל כ-14 מיליון דולר לתכניות Prevent ו-Predict של ממשלת ארצות הברית, שפותחו במטרה לאתר התפרצויות של פתוגנים חדשים ברחבי העולם ולהגיב אליהם. אחת המטרות הייתה ביצוע דגימות דנ"א בחיות כדי למנוע את קפיצת הנגיפים מבעלי החיים לבני אדם.

כשליש מהמענק, 5.5 מיליון דולר, הועבר לתוכנית Global Viral Forecasting Institute (GVFI), שהיא תוכנית העוסקת באיתור פתוגנים קטלניים חדשים ברחבי העולם, כולל סין, בראשות ד"ר נתן וולף, מייסד תוכנית Metabiota של ממשלת ארצות הברית למתן שירותי איבחון של מחלות קטלניות לארגונים וחברות. כאמור, האנטר ביידן השקיע בחברה זו וגם גוגל תרמה כמיליון דולר למיזם זה. וולף גם מכהן בוועדת המחקר של DARPA, רשות המו"פ של משרד הביטחון האמריקאי, שמימן את חיסוני מודרנה ואסטרהזניקה.

אותו צוות שהקים את תכניות Prevent ו-Predict עומד גם מאחורי מיזם אחר, 'Global Virome Project' – "יוזמה מדעית שיתופית לגילוי איומים ויראליים זואונוטיים (שמקורם בבעלי חיים) ולעצירת מגיפות עתידיות". המיזם, שהוקם ב-2018 בעלות של כ-1.2 מיליארד דולר, עוסק במיפוי גנטי של כלל הווירוסים הזואונוטיים בעולם, בראש ובראשונה בסין ובתאילנד. גם בפרויקט הזה, ד"ר פיטר דסזאק נמנה על המייסדים, לצד ד"ר ג'ורג' גאו, מנהל המרכז למחלות הסיני, ונציגים מחברת התרופות מרק, מארגון הבריאות העולמי, מ-NIAID בראשות ד"ר פאוצ'י, מתוכנית Metabiota, מהאו"ם ועוד. מקורות התקציב של המיזם מעולם לא נחשפו. בשנת 2020 התגלגל המיזם לאתגר טריניטי, בהובלת הקרן של ביל ומלינדה גייטס, גוגל, פייסבוק, קרן קלינטון, ועוד ארגונים רבים. המטרה היא שוב למפות נגיפים, לאתר התפרצויות ולנהל את המשברים בצורה מתואמת.

מי שעומד מאחורי המימון של ד"ר דסזאק הוא מנכ"ל גוגל בעבר, אריק שמידט, שלאחר פרישתו הפך למשקיע הון סיכון ופילנתרופ בולט ומקורב במיוחד לצלחת. ראשית, מתברר שבתחילת 2021 הוקמה ועדה מיוחדת לתיכנון הקורונה על ידי שמידט, קרן רוקפלר, קרן סקול וקרן 'Stand Together', בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ג'ון הופקינס. ד"ר פיטר דזסאק היה בתחילה אחד החברים בוועדה, אך פרש ממנה לאחר שהעניינים הסתבכו. למימון נוסף זכה דסזאק מקרן סקול, ארגון פילנטרופי שאותו ייסד האפידמיולוג ד"ר לארי בריליאנט, מי שעמד בעבר בראש Google.org, ומתוכנית 'Ending Pandemic' של קרן רוקפלר.

שמידט, שהוא דמוקרט נודע וביחד עם חבריו לגוגל סרגיי ברין ולארי פייג, גם חבר בפורום הכלכלי העולמי, הוא מהמשקיעים הבולטים ביותר בתחום הבינה המלאכותית בעולם. הוא מכהן בדירקטוריון של חברות AI רבות ומחזיק ב-20% מחברת ההשקעות DE Shaw, שלה השקעות תחת ניהול בסך 60 מיליארד דולר. כמו כן, הוא גם מכהן בדירקטוריון של חברת ה-AI הביטחונית 'Rebellion Defense', ומשקיע ב-Abacus.ai המייצרת אוטומטית פלטפורמות בינה מלאכותית מנוהלות, ובחברת ה-AI במיחשוב קוואנטי Sandbox AQ, שהיא ספין-אוף של גוגל. נוסף על כך, שמידט גם הקים את חברת Civis Analytics שסייעה להפעיל בינה מלאכותית בקמפיינים של המפלגה הדמוקרטית, הכשיר את צוות הביג-דאטה בקמפיין המירוץ לנשיאות של ברק אובמה, וסייע רבות לבחירתם של אובמה וביידן. הוא גם מכהן כנשיא הנציבות לביטחון לאומי לבינה מלאכותית (National Security Commission of Artificial Intelligence), כאשר בשיתוף פעולה עם זרועות הביון, הוא מכוון את דרכו של הממשל בנושא הבינה המלאכותית.

במקביל לכל הפעילויות האלה, שמידט גם כיהן בדירקטוריון של מכון המחקר למגיפות Broad Institute, וב-2021 אף תרם 150 מיליון דולר למכון לצורך הקמת 'מרכז שמידט', בשיתוף עם MIT והרווארד, עם חברות תרופות וחברות טכנולוגיה כגוגל ומיקרוסופט, שישלב מחקר ביולוגי ולמידת מכונה. המייסד והנשיא לשעבר של המכון הוא אריק לאנדר, יועץ המדע של ביידן, שגם עומד מאחורי מיזם HARPA – ארגון המקביל לDARPA (ארגון המחקר והפיתוח של ארגון הבריאות האמריקאי), שאותו השיק ביידן בתקציב של 6.5 מיליארד דולר, לצורך מלחמה בביו-טרור. בשיתוף פעולה עם חברת Verily, החברה הבת של אלפאבת בתחום הבריאות, ועם מיקרוסופט, הקים Broad Institute פלטפורמה פתוחה בשם Terra, שגוגל ומיקרוסופט קיבלו גישה לכל הקודים הגנומיים שהועלו אליה על ידי רשת של 18 אלף מדענים. כך למעשה, מקבלות החברות גישה ל-168 אלף ארגוני בריאות המשתפים פעולה עם מיקרוסופט ברחבי העולם.

אריק שמידט גם סייע רבות, ביחד עם ביל גייטס, לראש העיר לשעבר של ניו יורק, אנדרו קואומו הדמוקרטי, שכזכור הטיל סגרים כבדים על ניו יורק בתקופת הקורונה, ונאלץ להתפטר לאחר פרשת הטרדה מינית מביכה במיוחד. שמידט מונה מטעם קואומו להיות נשיא ועדה שתפקידה להחדיר שירותי טלרפואה, למידה מרחוק וגישה לאינטרנט בתקופת הפנדמניה. קואומו תיאר את אריק שמידט כ"מוח הגדול ביותר בעולם של תקופתנו".

יוזמה נוספת של שמידט וגייטס נקראת Pandemic Action Network, קבוצת לובי הפועלת בעיקר במחוזות הדמוקרטיים של ארצות הברית ועובדת עם הקלינטונים. בין היתר, הקבוצה קידמה את עטיית המסכות בשלב מוקדם של המגיפה, תחת ההאשטאג #MaskingForAFriend. במסגרת הלובי נדרשו פוליטיקאים ואנשי ציבור, לדוגמא מושל קליפורניה לשעבר ארנולד שוורצנגר, לחבוש מסכה כדי להראות דוגמה אישית.

התוכנית הבאה של שמידט, ביחד עם גייטס, היא להתמודד עם משבר האקלים – האג'נדה הידועה של האו"ם והפורום הכלכלי העולמי. שמידט, שדוחק כבר מזה מספר שנים להגדלת תקציב המחקר בארצות הבריות בנושא זה ומנסה להשיג תמיכה דו-מפלגתית לעיסוק בסוגיית האקלים, אמור לגייס את כל כוחות הבינה המלאכותית שברשותו כדי למצוא פתרונות לסוגיה זו. אחד התחומים החמים שהוא מוביל ביחד עם גייטס הוא נושא תחליפי הבשר, עם השקעות רבות בתחום. אלא שבמקביל, יש לשמידט גם קרן השקעות בשם Breakthrough Energy המשקיעה בתחום האנרגיה, שבה משקיעים גם ביל גייטס, ג'ף בזוס מנכ"ל אמזון, ריצ'ארד ברנסון, ריי דליו, מייקל בלומברג וג'ק מא. הקרן משקיעה בעשרות חברות סטארטאפ מתחום האנרגיה המתחדשת ברחבי העולם.

אך מתברר שמגיפות אינן תחום הבריאות היחיד שגוגל מתעניינת ומשקיעה בו. ב-2007 השקיעה גוגל 3.9 מיליון דולר בחברת 23andMe, שהמייסדת שלה היא ארוסתו של מייסד גוגל, סרגיי ברין (שאגב, השקיעה בשנה שעברה ב-Deep Instinct, שבה לבני גנץ יש מניות). החברה מספקת שירות בדיקות גנטיות ישירות לצרכן, שמטרתו המוצהרת היא לעזור לאנשים להבין את המבנה הגנטי ואת התכונות התורשתיות שלהם. ואולם, ב-2013 פרסם סיינטיפיק אמריקן, אחד מכתבי העת המדעיים הוותיקים ביותר בארצות הברית, מאמר שטען כי שירות הבדיקות של 23andMe הוא לא פחות ולא יותר – ארגון "חזית למבצע מסיבי של איסוף מידע מציבור בלתי מודע". במלים אחרות, כתב העת האשים את החברה בהיותה ארגון חזית לפעילות איסוף דגימות גנטיות ללא יידוע הנבדקים. על פי המאמר, חבר מועצת המנהלים בחברה אף הצהיר בגלוי כי המודל העסקי של החברה איננו מבוסס על רווח ממכירת ערכות הבדיקות, אלא על איסוף נתונים אישיים לצורך שימוש בה. ההתנהלות של 23andMe אף הובילה לחיכוך חמור עם ה-FDA ולמכתב אזהרה מצד רשות המזון והתרופות האמריקאית, כאשר התברר שהחברה גם מבצעת בדיקות גנטיות לאיתור מחלות בניגוד לנהלים. ב-2018 נחשף כי ועדת הסחר הפדרלית בארצות הברית פתחה בחקירה של החברה, בחשד כי היא משתפת את הנתונים הגנטיים הרגישים של לקוחותיה עם צדדים שלישיים. עלו גם חששות גוברים ביחס לאבטחת נתוני דנ"א אישיים. בינואר 2020 דווח כי החברה נקלעה לקשיים ומכירות בדיקות הדנ"א שלה צנחו. אגב, החברה שיתפה פעולה עם MyHeritage הישראלית עד 2015, ומאז הן מתחרות ישירות. כידוע, חברת מיי הריטג' היא זו שאחראית על הפעלת מעבדות ה-PCR הגדולות בישראל, ונרכשה על ידי תאגיד סיני ב-2021.

מה פשר העניין הרב של גוגל בווירולוגיה ובאיסוף מידע ביומטרי? לדברי אנליסט וול סטריט והעיתונאי צ'ארלס אורטל, "מטרה מקורית של גוגל הייתה לארגן את המידע על כדור הארץ", הוא אמר. "יש ותמיד יהיו הרבה נגיפים, אז ניתן לדמיין שחוקרי גוגל עשויים לרצות לקטלג אותם, ובסופו של דבר לאתר את מהלכם באוכלוסיית העולם. אם גוגל היו בטריפ של כוח, וכאשר נגיפים חדשים יכו, החברה עשויה להיות מסוגלת לעצב את הקצאת המשאבים למלחמה בנגיפים כלפי מי שנתפסים כבני ברית, והרחק מאויבים". לשימוש בנתונים כאלה יכול להיות גם ממד פוליטי. ב-2009 ביקשה הילרי קלינטון, שכיהנה באותה תקופה כשרת החוץ האמריקאית, שדיפלומטים אמריקאים יאספו "מידע ביומטרי" כגון דנ"א מראשי מדינות זרים ובכירים באו"ם. כך או כך, העובדה שלתאגיד רב-לאומי פרטי יש שליטה על כמות עצומה של מידע ביולוגי רגיש, תוך פיקוח מועט, אם בכלל, מצד רגולטורים ממשלתיים וציבוריים, מעוררת חששות ביחס לאופן שבו יטופלו הנתונים האלה ומה יקרה אם הם יגיעו לידיים הלא נכונות.

צוקרברג: רוצה לעזור לפאוצ'י להפיץ את המסרים על המגיפה 

בין האימיילים של ד"ר אנטוני פאוצ'י שנחשפו בעקבות צו בית משפט, התגלתה תכתובת אימיילים מעניינת במיוחד בין פאוצ'י לבין מארק צוקרברג, מייסד ומנכ"ל פייסבוק. מתברר שבמרץ 2020 יצר צוקרברג קשר עם פאוצ'י, הודה לו על תגובתו למגיפה ועדכן אותו שבקרוב מאוד הוא מתכוון להשיק "מרכז מידע על נגיף הקורונה" כדי לעזור לו להפיץ את המסרים שלו על המגיפה ברשת. בסוף התכתובת ישנו קטע מושחר, שאליו התייחסה העוזרת של פאוצ'י, קורטני בילט, כאל "עיסקה אפילו יותר גדולה" מאשר מרכז מידע בלבד. פאוצ'י השיב: "אני אכתוב או אתקשר למארק ואגיד לו שאני מעוניין לעשות את זה". במייל נוסף, צוקרברג גם הציע לשלוח "דוחות נתונים" כדי "להקל על החלטות" לגבי סגרים. בנוסף, הוא כתב: "אני רוצה להבטיח שיש לך את כל המשאבים הדרושים לך כדי להאיץ את פיתוח החיסונים". לפני כשנה איתגרה הסנטורית מארשה בלאקבורן את ד"ר פאוצ'י ביחס לתכתובת הזו ולקטע המושחר, וטענה שהוא שיתף פעולה עם צוקרברג ועם פייסבוק ביצירת נרטיב המגיפה. בראיון ל-MSNBC ב-9 ביוני 2021, פאוצ'י הכחיש נמרצות וטען: "אין לי שמץ של מושג מה היא אמרה עכשיו, אין לי מושג על מה היא מדברת. אין לי מושג על מה היא מדברת... אין לי מושג על מה היא מדברת". ואולם, פייסבוק אכן החלה בתהליך צנזורה מסיבי זמן קצר לאחר תכתובת המיילים הזו, כשהיא חוסמת ומצנזרת פוסטים שאינם תואמים את הנרטיב, ושכללו ביקורת והאשמות כלפי פאוצ'י וכלפי המפלגה הקמוניסטית הסינית על ביצוע ניסויי Gain-of-Function. לאחרונה הם נאלצו לבטל את הצנזורה בנושא זה, לאור הראיות והתאוצה שצוברת תיאוריית הדליפה של הנגיף המעבדה.

---

במרץ 2020 יצר צוקרברג קשר עם פאוצ'י, הודה לו על תגובתו למגיפה ועדכן אותו שבקרוב מאוד הוא מתכוון להשיק "מרכז מידע על נגיף הקורונה" כדי לעזור לו להפיץ את המסרים שלו על המגיפה ברשת. בסוף התכתובת ישנו קטע מושחר, שאליו התייחסה העוזרת של פאוצ'י, קורטני בילט, כאל "עיסקה אפילו יותר גדולה" מאשר מרכז מידע בלבד. פאוצ'י השיב: "אני אכתוב או אתקשר למארק ואגיד לו שאני מעוניין לעשות את זה". 

---

 

כאמור, בודקי העובדות של פייסבוק הם למעשה חברות בתשלום, שרבות מהן חוסות תחת הארגון 'רשת בדיקת העובדות הבינלאומית', שאותה מנהל מכון פוינטר ללימודי מדיה, הממומן בין היתר על ידי פייסבוק וגוגל. אחת מהחברות הללו היא Lead Stories – החברה שביצעה את "בדיקת העובדות" בפרשת ברוק ג'קסון שחשף ה-BMJ. על פי המאמר שפורסם ב-BMJ בעקבות הפרשה, Lead Stories היא אחת מעשר החברות שעימן התקשרה פייסבוק בארצות הברית. החברה, שהמוטו שלה הוא "הפרכת חדשות מזויפות כשהן מתרחשות", עוסקת בקידום תכנים של המפלגה הדמוקרטית וקידמה תכנים התומכים באובמה ובקלינטון. ניתוח של "בדיקות העובדות" בפייסבוק מצא שהיא הייתה אחראית למחצית מכל בדיקות העובדות בפייסבוק במהלך שנת 2021". ואולם, מתברר שכבר בדצמבר האחרון נאלצה פייסבוק להודות באמת, שמה שהם מכנים "בדיקת עובדות", אינן אלא למעשה רק "דעה". ההודאה נעשתה בתגובה לתביעה שהגיש העיתונאי ג'ון סטוסל, שהתייחסה לסרטונים בנושא שינוי האקלים, אשר 'בודקי העובדות' של פייסבוק סימנו כ"פייק". אגב, אתר בולט נוסף של "בודקי עובדות", FactCheck.org, נתמך על ידי קרן אננברג הממומנת על ידי הקרן של ביל גייטס.

אז איך קשורים צוקרברג ופייסבוק לסיפור המגיפה? הקשרים, כך מתברר, מסועפים ומורכבים כמעט כמו האלגוריתם של פייסבוק. בשנת 2010 הצטרפו מארק צוקרברג ורעייתו פרסיליה צ'אן להתחייבות של ביל גייטס לתרום את מירב הונם לפילנתרופיה. בדומה לגייטס הקימו השניים את קרן צ'אן-צוקרברג, והעבירו אליה 99% ממניות פייסבוק שברשותם (זכויות השליטה במניות אלה נותרו בידי צוקרברג). מירב פעילות הקרן, שהיא אחת הקרנות הממומנות ביותר בעולם, מתמקדת בתחומי החינוך ובמדינות מתפתחות, ולא בתחום הביוטכנולוגיה. אבל ב-2016 הודיעה הקרן על השקעה של שלושה מיליארד דולר בתוך עשור בתוכנית שמטרתה לפעול למיגור מחלות ולקידום שירותי בריאות. אחד הפרויקטים שמממנת הקרן הוא ה-Human Cell Atlas, פלטפורמה לאיסוף ועיבוד מידע ביולוגי. מטרת הפרויקט, שבו משתתפים 2,300 מדענים מרחבי העולם, היא ליצור מיפוי גנטי של כל תאי גוף האדם. תחת יוזמה זו, הפועלת בשיתוף פעולה עם מאגר הנתונים של Broad Institute המוזכר לעיל, פורסמו במהלך השנתיים האחרונות עשרות מאמרים בנושא נגיף הקורונה. בסוף שנת 2018, כשנה לפני פרוץ הקורונה, פיתחה הקרן בהובלת דריסי, בשיתוף פעולה עם קרן גייטס, קוד פתוח לאיתור גלובלי של מחלות מדבקות. מדובר בטכנולוגיית ענן שנקראת IDseq לחקירה גנטית של וירוסים מדבקים.

הקרן גם השקיעה 600 מיליון דולר במרכז מחקר חדש שנקרא ביוהאב, שהוקם לצורך יצירת שיתוף פעולה מדעי בין האוניברסיטאות קליפורניה, סן פרנציסקו וסטנפורד, ובמטרה לבנות כלים חדשים להבנת מחלות ולטיפול בהן. נשיא ביוהאב כיום הוא פרופ' ג'ו דריסי, מי שזיהה את נגיף הסארס וזכה על כך בפרס Genius ב-2004. למרות הפטור ממס, כיאה לעמותה פילנתרופית, ביוהאב שומרת לעצמה את כל הפטנטים כתוצאה מהמחקרים. בתחילת המגיפה, במרץ 2020, הקימה ביוהאב את Covid-19 Task Force, במטרה להגדיל את יכולות האבחנה של קוביד-19. כמה חודשים לאחר מכן, ביולי 2020, העניקה קרן צ'אן-צוקרברג לד"ר ראלף באריק, מענק של 433 אלף דולר, שבעזרתו רכשה המעבדה של באריק ציוד רובוטי משוכלל לריצוף RNA. באריק, שהוביל באותה תקופה את הצוות שפיתח את תרופת הרמדסיביר לטיפול בחולי קורונה, לא חשף את העובדה שהוא גם זה שביצע את מחקרי ה-Gain-of-function על נגיף הקורונה בווהאן.

בשנת 2021 הודיעה קרן צ'אן-צוקרברג על השקעה של 3.4 מיליארד דולר נוספים בבינה מלאכותית, עיבוד תמונה וטכנולוגיות בעולם הביוטק. מתוכם, מיליארד דולר יועדו לביוהאב, מיליארד נוספים להשקעה בהקמה ופיתוח של רשת גלובלית של מרכזי מחקר דומים, ו-500 מיליון דולר לאוניברסיטת הרווארד, לצורך הקמת מרכז לבינה מלאכותית. הקרן גם תרמה 25 מיליון דולר לאקסלרטור (תוכנית האצה לסטרט-אפים) של הקרן של ביל ומלינדה גייטס לצורך טיפול במגפת הקורונה. בנוסף תרמה הקרן 25 מיליון דולר כדי לתמוך בעיתונאים, ועוד 75 מיליון דולר כדי לפרסם את פייסבוק בתקופת המגיפה.

מעורבות בניהול המגיפה, קשרים ואינטרסים

מהן אפוא הסיבות האפשריות לצנזורה ולהשתקה? מדוע פועלות חברות טכנולוגיית המידע באופן כה אינטנסיבי להשתקת כל שיח ביקורתי ברשתות החברתיות כלפי הנרטיב המוכתב, וזאת, בניגוד למדיניות שלהן עצמן עד לא מזמן? או במלים אחרות – מה יוצא להן מזה? כאמור, האפשרות שהחברות מאמינות באמת ובתמים שבכך הן מצילות את האנושות קיימת, וכך גם הסברה שהן מעדיפות רגולציה עצמית על פני רגולציה חיצונית. אך המידע המוצג כאן מצביע על מעורבות ישירה ועקיפה בניהול המגיפה, ועל קשרים סבוכים ואינטרסים אדירים, כלכליים ופוליטיים, שיכולים לספק לפחות שני הסברים אפשריים נוספים. האחד הוא חשש מהטלת אחריות ישירה לפרוץ המגפה - גוגל ופייסבוק, באמצעות שמידט וצוקרברג, השקיעו במחקרים שבוצעו בווהאן, ולכן אם תיאוריית הדליפה מהמעבדה נכונה, ברור לחלוטין שאין לחברות הללו שום אינטרס שחלקן בפרשה ייחשף.

ההסבר השני קשור לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים הטמונים בקידום המגיפה. היכולת והמנגנונים לאיסוף מידע בזמן מגיפה שבהן השקיעו גוגל ופייסבוק מיליארדים הם מכונה לייצור כסף ולמיקסום רווחים. הפניה האישית של צוקרברג לד"ר פאוצ'י מצביעה על קשרים בין ה-NIH לבין חברות האינטרנט. רווחים יכולים להגיע גם כתוצאה מצבירת הון פוליטי בזכות יחסיהן הקרובים של גוגל ופייסבוק עם הרגולטור, ובעיקר מהמפלגה הדמוקרטית. חברות ענק אלה, הנתפסות כמונופולים גלובליים דורסניים, שימשו בשנים האחרונות כיעד למתקפה חמורה מצד פוליטיקאים, וכעת לפתע יש להן גב פוליטי. גוגל ופייסבוק גם חברות בפורום הכלכלי העולמי, וגם מהוות מובילות דעה בנושא, ולכן אין זה מפתיע שהן מקדמות את האג'נדה של ארגון הבריאות העולמי בכל הנוגע למגיפה. שתי החברות הקימו בעצמן שורה ארוכה של עמותות וארגונים עם חבריהן המיליארדרים בעמק הסיליקון, במטרה להשפיע על אופן ניהול המגיפה. בו בזמן, גוגל ופייסבוק הן גם בין הנהנים המרכזיים ממדיניות אגרסיבית בעת מגיפה, כגון סגרים וסגירת בתי ספר. כפי שכבר נוכחנו לדעת, במהלך סגרים, וכשבתי הספר ננעלים, השימוש באינטרנט מזנק, ועמו גם השימוש ברשתות חברתיות ובמנועי החיפוש. מגיפות בהחלט משרתות אותן עסקית. ואם בכל אלה לא די, החברות הללו גם זוכות ליוקרה בזכות פעילותן, כאשר הבכירים בהן נהנים מג'ובים ומממונים לראשות ועדות ודירקטוריונים של ארגונים ממשלתיים ושל עמותות ענק, וכך במעגל חוזר אינסופי, זוכים לעוד כספים ועוד הזדמנויות לרווחים.

בקשות תגובה הועברו על ידי מגזין זמן אמת לדוברות פייסבוק וגוגל, אך לא נענו עד כה.