"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
בחודשים האחרונים, במקביל לתחילת חיסוני הילדים, הוצאו מהמגירה והוכנסו לתוקף תקנות מלפני שלוש שנים המחייבות כל בית ספר עם מעל 500 תלמידים להחזיק דפיברילטור. על פי משרד החינוך, 1556 דפיברילטורים הותקנו עד כה בבתי הספר ברחבי הארץ
בחודש ינואר השנה פרסם משרד החינוך תקנות המורות על חובה חוקית להחזיק ערכת עזרה ראשונה ולהתקין דפיברילטורים (מכשירי החייאה) בכל מוסדות החינוך - בתי הספר וגנים, שבהם לומדים מעל 500 תלמידים, כך עולה מבדיקת "חדשות זמן אמת" .
התקנות, שנקבעו למעשה כבר לפני שלוש שנים ומאז העלו אבק במגירה, פורסמו בתזמון מעניין, במקביל להיערכות משרד הבריאות לחיסון הילדים, בדיוק כאשר החלו בארץ לחסן את בני הנוער בגילאי 16-18. הן נכנסו לתוקף באפריל, במקביל להיערכות לחיסון הילדים בגילאי 12-15, שבועות ספורים לפני שה-FDA העניק לחברה היתר חירום למתן החיסון לגילאים אלו.
על פי התקנות – "תקנות לימוד עזרה ראשונה והחזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר (החזקת מכשירי החייאה וערכות עזרה ראשונה בבתי ספר), תשפ"א -20", חלה חובה על כל בית ספר שבו לומד מעל 500 תלמידים להחזיק לפחות מכשיר החייאה אחד.
בחודש מרץ, במקביל להיערכות משרד הבריאות לחסן את הילדים בגילאי 12-15, פרסם משרד החינוך חוזר בדבר "החובה החוקית שתכנס לתוקף החל מי"ט בניסן תשפ"א, 1.4.2021... להחזקת ערכת עזרה ראשונה בכל מוסד חינוך (גן ובי"ס) והחזקת מכשיר החייאה במוסדות חינוך בהם לומדים מעל 500 תלמידים".
דוברת משרד החינוך מיכל צדוקי מסרה ל"חדשות זמן אמת" כי "בהתאם לתקנות החוק, ב- 1,556 בתי ספר מותקן מכשיר דפיברילטור. יצויין כי המכשיר קיים בכל בתי ספר בו יש יותר מ- 500 תלמידים".
יש לציין כי במרץ השנה הודיעה חברת פייזר כי מחקר שלב 3 שערכה בקרב גילאי 12-15 "הדגים 100% יעילות". בעקבות זאת הגישה החברה בקשה לקבלת היתר חירום עבור ילדים בגילאים אלו. כחודש וחצי לאחר מכן, במאי, העניק ה-FDA לחברה את ההיתר. בינתיים, בישראל הודיעו משרד הבריאות וקופות החולים כבר עם הודעת החברה במרץ על תוצאות הניסוי, כי הם נערכים לחיסון הילדים מיד עם אישור ה-FDA.
הפרעת קצב קטלנית באמצע השיעור
התזמון של פרסום התקנות והצבת הדפיברילטורים בבתי הספר מעניין במיוחד לאור הראיות ההולכות ומצטברות לבעיות קרדיולוגיות הכרוכות בחיסוני ה-mRNA, במיוחד כשמדובר בבני נוער וצעירים, גם בספרות המחקרית וגם מהשטח, בעולם וגם בישראל.
לצד אישור החיסון למבוגרים ומתן היתר החירום לבני 5-11 שהעניק ה-FDA, הצביעו רשות המזון והתרופות האמריקנית, וגם ה-CDC ומשרד הבריאות הישראלי, על קשר מובהק בין החיסון לבין מיוקרדיטיס (דלקת בשריר הלב) ופריקרדיטיס (דלקת של הקרום העוטף את הלב), והעדויות לקשר הזה הולכות ומצטברות. מיוקרדיטיס יכול להוביל להפרעות קצב, ונחשב לגורם לכ-20% מהמקרים של מוות לבבי פתאומי. לעתים קרובות, ייתכן מצב המשלב בין שתי ההפרעות, שנקרא פרימיוקרדיטיס.
בחודש יוני, ה-FDA אף הודיע על עדכון בעלון התרופה של חיסוני פייזר ומודרנה, ביחס לסיכון המוגבר למיוקרדיטיס (דלקת שריר הלב) ופריקרדיטיס (דלקת ברקמה המקיפה את הלב) לאחר החיסון. עבור כל אחד משני החיסונים, עלון המידע של היצרניות תוקן כדי לכלול אזהרות מפני מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס, וכן מידע אודות שתי המחלות. על פי הודעת ה-FDA, העדכון נכתב בעקבות סקירה מקיפה של המידע ודיון בוועדה המייעצת לחיסונים של ה-CDC.
בישראל, ועדת בדיקה שמינה משרד הבריאות לבדיקת סוגיית המיוקרדיטיס, בראשות פרופ' דרור מבורך, דיווחה במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine על 136 מקרי מיוקרדיטיס - כאשר היארעות התופעה לאחר המנה השנייה גבוהה פי 5.3 מהצפוי. יתירה מכך, כשמדובר בנערים בגילאי 16-19, הסיכון נמצא כגבוה פי 13.6 מהצפוי. וכפי שציין פרופ' מבורך עצמו בישיבה של הוועדה לתעדוף חיסונים שהתקיימה ב-3 ביוני, סביר להניח שמדובר בהערכת חסר של המקרים.
ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות, בראשות פרופ' דרור מבורך, דיווחה על 136 מקרי מיוקרדיטיס - כאשר היארעות התופעה לאחר המנה השנייה גבוהה פי 5.3 מהצפוי. יתירה מכך, כשמדובר בנערים בגילאי 16-19, הסיכון נמצא כגבוה פי 13.6 מהצפוי.
בדיון שנערך ב-14 באוקטובר בוועדה לזכויות הילד בכנסת תיארה ד"ר איילת רמון, מנהלת היחידה לרפואה דחופה באיכילוב מקרה שבו נער בן 16 עבר באותו בוקר החייאה לאחר שסבל מהפרעת קצב קטלנית.
האירוע התרחש במהלך שעות הלימודים בבית הספר שבו למד הנער, אשר לדברי ד"ר רמון היה מחוסן. "יש ילד שהבוקר טיפלנו בו, נער בן 16 עם הפרעת קצב קטלנית. אמנם הוא עבר החייאה והוא כרגע יציב", אמרה ד"ר רמון. "אני יודעת שהילד הזה מחוסן. אני יודעת שלא היו לו מחלות רקע. אני לא שלמה עם הידיעה שאני לא בטוחה שמשרד הבריאות יחקור את זה ויחפש את הקשר".
"אני לא חושבת שצריך לכפות על הורים לחסן ילדים במצב הנוכחי של חוסר ידיעה של נתוני הבטיחות של החיסון אל מול המחלה, שבאמת הסיבוכים שלה הם נדירים בילדים".
ד"ר איילת רמון, מנהלת מלר"ד איכילוב: "יש ילד שהבוקר טיפלנו בו, נער בן 16 עם הפרעת קצב קטלנית. אמנם הוא עבר החייאה והוא כרגע יציב. אני יודעת שהילד הזה מחוסן".
ולא רק מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס, כפי שפורסם ב"חדשות זמן אמת" אתמול (שני), מחקר חדש מהמכון הבינלאומי ללב וריאות בקליפורניה מצא שחיסוני ה-mRNA מגדילים את הסיכון ללקות באירועי לב חמורים ב-227%.
הממצא הזה מחזק את מה שהראה כבר לפני מספר חודשים מחקר שערך בישראל פרופ' רצף לוי מומחה לניהול סיכונים מערכתי, פיתוח והטמעת מודלי אנליטיקה לחיזוי סיכונים בגופי ממשל ומערכות בריאות מ-MIT, על בסיס שימוש במאגר הנתונים של מגן דוד אדום. פרופ' לוי ניתח את קריאות מד"א בשנים 2021-2019, והתמקד בקריאות הקשורות לדום לב ולהתקפי לב על פי ההגדרות שנקבעו על ידי צוותי מד"א בשטח. תקופה זו כוללת 14 חודשים ללא מגיפת קורונה וללא חיסונים (2019 עד מרץ 2020); עשרה חודשים של מגיפה (מרץ 2020 עד דצמבר 2020); וחמישה וחצי חודשים של מגיפה עם חיסונים (ינואר-מאי 2021). ממצאי המחקר הצביעו על עלייה של 25% בשיעור הקריאות של אירועים לבביים בקבוצת הגיל הצעירה בשנת 2021 לעומת התקופות הקודמות, ועלייה של מעל 83% בקריאות של התקפי לב בקרב נשים בגילאי 20-29. יתירה מכך, המחקר הראה שהעלייה בשיעורי המקרים עולה ככל שהגילאים צעירים יותר.
ממצאי המחקר של פרופ' רצף לוי הצביעו על עלייה של 25% בשיעור הקריאות של אירועים לבביים בקבוצת הגיל הצעירה בשנת 2021 לעומת התקופות הקודמות, ועלייה של מעל 83% בקריאות של התקפי לב בקרב נשים בגילאי 20-29. יתירה מכך, המחקר הראה שהעלייה בשיעורי המקרים עולה ככל שהגילאים צעירים יותר.
גם הניתוח שערך ד"ר ג'וש גצקו, מרצה בכיר במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובמכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, לנתוני מערכת ה-VAERS האמריקנית (מערכת לדיווח על תופעות לוואי), מצביע על אותות אזהרה בכל הנוגע לאירועים לבביים בקרב צעירים לאחר החיסון. ד"ר גצקו התמקד באירועים לבביים שדווחו בקרב בני נוער וגברים צעירים בעקבות חיסוני הקורונה מאז דצמבר (תחילת מסע החיסונים) ועד ל-8 לאוקטובר, והשווה אותם לדיווחים על אירועים לבביים בקרב בני נוער וצעירים לאחר חיסוני שפעת בחמש עונות השפעת האחרונות (2015/16 - 2019/20). תחילה, הוא בדק את כמות הדיווחים על אירועים לבביים שדווחו בקרב גילאי 18-49 לאחר חיסוני הקורונה, ואת הכמות של אירועים אלה בקרב אותה קבוצת גיל לאחר חיסוני השפעת. לאחר מכן, הוא בדק את היחס בין שיעור מקרי האירועים הלבביים בחיסוני הקורונה-לעומת-חיסוני השפעת עבור מיליון מנות חיסון.
התוצאות: שיעור האירועים הלבביים שדווחו השנה (מדצמבר ועד אוקטובר) בעקבות חיסוני הקורונה לכל מיליון מנות חיסון בקרב בני 18-49 גבוה פי 46 לעומת השיעור שדווח בעקבות חיסוני שפעת במשך חמש עונות השפעת האחרונות. שיעור אירועי הפרעות קצב בעקבות חיסוני הקורונה גבוה פי 89 לעומת חיסוני השפעת; שיעור ההפרעות בעורקים הכליליים גבוה פי 65 בעקבות חיסוני הקורונה לעומת חיסוני השפעת; שיעור המקרים של כשל לבבי גבוה פי 17; השיעור של הפרעות לבביות אחרות גבוה פי 46; שיעור מקרי הפריקרדיטיס גבוה פי 84; ושיעור מקרי המיוקרדיטיס גבוה פי 277 בעקבות חיסוני הקורונה לעומת חיסוני השפעת.
השאלה מדוע דווקא בתקופה שבה החל מבצע חיסון הילדים הוחלט להכניס לכל בתי הספר הגדולים את מכשירי הדפיברילטור מעניינת במיוחד לאור העובדה שהחוק הקובע חובה לעשות זאת בכל בית ספר או מוסד חינוכי עם 500 תלמידים ומעלה קיים, כאמור, כבר למעלה משלוש שנים, מאז 2018.
למעשה, חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, הידוע גם כחוק הדפיברילטור, קיים בישראל מאז 2008", מסביר עו"ד יוסי ביטון מהחזית המקצועית לאתיקה. "חוק זה קבע כי חובה להציב לפחות דפיברילטור אחד במקומות ציבוריים, המיועדים להכיל 500 איש או יותר, כולל מוסדות על תיכוניים כמו אוניברסיטאות ומכללות, אך לא התייחס במקור לבתי ספר ולגנים. בשנת 2018 אושר בכנסת תיקון לחוק, שבמסגרתו הוא הוחל גם על מוסדות החינוך, כולל בתי ספר וגנים, שבהם נמצאים מעל 500 תלמידים. ואולם, החוק פורסם בלשון אמורפית, כאשר הוא קבע ששר החינוך יתקין תקנות למימושו, אך לא קבע מועד לכך. וכך חלפו להן שלוש שנים מבלי שאיש יישם את החוק. על הרקע הזה, נשאלת השאלה, מדוע לקח לממשלה שלוש שנים להתקין תקנות לחוק שנחשב לכאורה להגיוני ב-2018, ומה גרם לה, דווקא בחודש ינואר, ערב בחירות ואחרי שלוש שנות שתיקה, להחליט לפתע ליישם את החוק בדיוק רגע לפני תחילת מבצע החיסונים בילדים בני 16 ומעלה?".
השאלה מדוע דווקא בתקופה שבה החל מבצע חיסון הילדים הוחלט להכניס לכל בתי הספר הגדולים את מכשירי הדפיברילטור מעניינת במיוחד לאור העובדה שהחוק הקובע חובה לעשות זאת בכל בית ספר או מוסד חינוכי עם 500 תלמידים ומעלה קיים, כאמור, כבר למעלה משלוש שנים, מאז 2018.
שתי סוגיות נוספות שמעלה עו"ד ביטון, המדאיגות במיוחד לאור השקת חיסוני הילדים בגילאי 5-11 אתמול (שני), הן מ דואג לתחזק ולתפעל את מכשירי ההחייאה בבתי הספר, ומה קורה בבתי ספר שיש בהן פחות מ-500 תלמידים."מה יקרה אם תלמידים בבתי ספר קטנים יותר ייפגעו?", שואל עו"ד ביטון.
"גם שאלת האחריות על תפעול המכשיר ואחזקתו היא מרכזית", הוא מסביר. "משרד החינוך קבע בתקנות החדשות שיש להקפיד על בדיקות תקינות תקופתיות וכן בדיקות שבועיות, של רכיבי המכשיר והציוד הנלווה, כולל סוללות ומדבקות. כמו כן, נקבעה על פי החוק שרשרת של נושאים באחריות לאחזקה ולתפעול, שכוללת את משרד החינוך עצמו, את הרשות המקומית, את מנהל בית הספר ואת האחראי שמונה על ידו. הרשות המקומית אמורה לדאוג לתקינות המכשיר ולוודא את קיום בדיקות התקינות התקופתיות על ידי איש מקצוע, ואילו הרשות המקומית חייבת למנות אחראי שיבדוק אחת לשבוע את שלמות המכשיר, את תקינות הסוללות, את נורת החיווי המעידה על תקינות המכשיר, את הימצאות המדבקות הנדרשות להפעלתו ואת תוקפן, וכן יוודא שעמדת ההחייאה ניתנת לפתיחה בנקל. חשוב להבין שכל האחראים הללו בשרשרת נושאים לכאורה בחבות ליישום החוק, וזאת, הן במישור הפלילי והן במישור האזרחי-הנזיקי. שומה עליהם להכיר בחבותם ובאחריותם, ומכוח זאת, גם כלפי הילדים שתחת אחריותם".
נוסף על בתי הספר, מתברר שבחודשים האחרונים הותקנו דפיברילטורים גם בגני שעשועים ובגינות ציבוריות. כך למשל, דיווחה אתמול המועצה המקומית פרדס חנה כרכור בדף הפייסבוק של המועצה כי "הבוקר הותקן מתקן דפיבריליטור נוסף בגן ברווזון, הסמוך לבית הספר "רבין" (פרדס חנה)". על פי הפוסט שפרסמה המועצה, בחודשים האחרונים הותקנו דפיברילטורים בארבע גינות ציבוריות/משחקים.
רופאים וחוקרים קוראים להורים: היו ערניים לתסמינים!
במועצת החירום הציבורית למשבר הקורונה, שבה חברים בכירי הרופאים והחוקרים בארץ, קראו לאחרונה להורים ולילדים מתחסנים להיות ערניים לכל אחד מהתסמינים הבאים:
- עייפות
- קוצר נשימה
- חולשה
- לחץ או כאבים בחזה
- תסמינים דמויי שפעת
- סחרחורת
- תחושת דופק מואץ או בלתי סדיר
מאחר שבמקרים רבים מדובר בתסמינים לא ספציפיים, קל להחמיץ אותם, והתוצאה היא שלעתים קרובות הבעיה מתגלה ומאובחנת בשלב מאוחר, ולעתים מאוחר מדי.
לכן, במידה שהופיעו אחד מהתסמינים האלו, יש לפנות מיד לרופא או לחדר מיון.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.
"מגזין זמן אמת" הוא אתר תקשורת שהוקם כדי לספק את מה שחסר כל כך במדיה – עיתונות אחרת, מעמיקה, המייצרת תוכן איכותי, שכולל תחקירים, סקירות ומאמרי עומק, ופועלת מתוך תחושת שליחות וללא אינטרסים מסחריים או פוליטיים, בתמיכת הציבור הרחב.