רצף לוי ורוברט מאלון זקוקים לסיווג ביטחוני סודי ביותר לצורך בדיקת חיסוני הקורונה

כתבה זו פורסמה לראשונה באתר Brownstone Institute על ידי ג'ו מרפי, לוטננט קולונל בחיל הנחתים של ארה"ב שחשף בעבר את פרויקט DEFUSE של EcoHealth Alliance. התרגום והעיבוד לעברית - יפה שיר־רז, ברישיון CC BY 4.0

ביום שישי האחרון (22 באוגוסט) דיווח ה־New York Times כי פרופ’ רצף לוי, חוקר ישראלי מה־MIT, מונה לעמוד בראש כוח משימה חדש של הוועדה המייעצת לחיסונים של המרכז האמריקני לבקרת מחלות (ACIP), שתבחן מחדש את סוגיית חיסוני הקורונה.

כעת מתברר שעל מנת לבצע את הבדיקה, נדרשים לוי ורוברט מאלון לסיווג ביטחוני סודי ביותר – מאחר שהמידע הרלוונטי מוחזק בידי גופי הביטחון האמריקניים. מדובר לא רק במסמכים פנימיים אלא גם בניתוחים מודיעיניים של הגנום של SARS-CoV-2 ושל חלבון הספייק, שנאספו עוד בתחילת המגפה, עוד לפני שהחיסונים היו זמינים ולפני שהוחלט על חובת ההתחסנות. ללא חשיפה לידע זה – שחלקו סווג ברמת TS/SCI (Top Secret / Sensitive Compartmented Information) – קשה מאוד לבחון את בטיחות החיסונים בצורה מלאה.

במקביל לחשיפת המינוי פורסם בארה"ב תחקיר חדש על טיוח המידע המודיעיני בנוגע למקור נגיף הקורונה. שני הצעדים – בחינת החיסונים והחשיפה על הטיוח – ממחישים את הקשר הישיר בין שאלת מקור הנגיף לבין שאלת בטיחות החיסונים.

כבר מתחילת המגפה דלפו עדויות לכך שקהילת המודיעין האמריקנית ביצעה ניתוחים מעמיקים על הגנום של SARS-CoV-2 ועל חלבון הספייק, אך ממצאיה הוסתרו. כיום נטען כי לוי ומאלון לא יוכלו להעריך באמת את החיסונים מבלי גישה למידע זה, הכולל גם הערכות שהזהירו מפני פפטידים חשודים ותהליכי הנדסה מלאכותיים.

ACIP היא ועדה מייעצת של ה־CDC, שתפקידה להמליץ אילו חיסונים ייכנסו ללוח החיסונים בארצות הברית. אך החלטותיה משפיעות לא רק על האמריקנים, אלא גם על מדינות רבות שמסתמכות על עמדת ה־CDC.

הבדיקה הנוכחית מוגדרת כ־After Action Review – מושג שמגיע מהצבא האמריקני. מדובר בתחקיר סדור שמתקיים לאחר כל פעולה, קטנה או גדולה, ובוחן לא רק מה קרה לאחר ביצוע הפעולה אלא גם מה הוביל לה: כיצד הוגדרה הבעיה, מה היו ההנחות, מהי הערכת הסיכונים, ואילו כשלים התרחשו בשלב התכנון. יישום המודל הזה על פרשת החיסונים מצביע על הצורך בבחינה ביקורתית – כיצד הוחלט על מהלך החיסונים ההמוני, אילו נתונים הוסתרו, ומה המשמעות של כך בדיעבד.

חלבון הספייק בלב הדיון

חלבון הספייק, שהועתק לנוסחאות החיסונים, נמצא במרכז הבדיקה שמבקשת הוועדה לבצע. כבר בדצמבר 2020 פרסם מכון סאלק שמדובר בחלבון רעיל לתאים. חוקרים ורופאים התריעו על כך כבר בתחילת 2020 – והאזהרות נמשכות עד היום. מסמכי ה־ACIP מציינים כי ייבחנו במיוחד תופעות קרדיווסקולריות ושינויי תגובה חיסונית (IgG4 class switching).

לטענת מקורות מודיעיניים, ניתוחים פנימיים במערכת הביטחון האמריקנית – לרבות במרכז הלאומי למודיעין רפואי ובמשרד האנרגיה – הזהירו כבר אז מפני הסיכונים האפשריים של החלבון ושל פפטידים חשודים בגנום הנגיף. חלק מהממצאים נותרו מסווגים, חלק מעולם לא פורסמו, וחלקם מצויים בחקירה פעילה בידי ה־FBI וה־DNI.

ההקשר הישיר בין טיוח סוגיית מקור הנגיף לבין החיסונים ברור: אי־הגדרה שלמה של הבעיה – מהו בדיוק SARS-CoV-2 ומהם הסיכונים הפתוגניים שלו – הובילה לכך שחלבון הספייק הועתק ישירות אל תוך החיסונים. טכנולוגיית ה־mRNA החדשה החריפה את הסיכון, משום שהיא גורמת לגוף עצמו לייצר את החלבון הרעיל. במילים אחרות, הבעיה הועתקה אל תוך הפתרון – למרות שהיו אנליזות פומביות ומסווגות שהזהירו מכך. 

כעת, בדיקת ACIP עשויה להיות התחקיר המקיף הראשון של מהלך ההתחסנות ההמונית – "מהלך פעולה" (Course of Action) במינוח הצבאי – כפי שהצבא עושה אחרי כל מבצע. לא רק מה שקרה אחרי, אלא גם מה שקרה לפני: כיצד הוגדרה הבעיה, מה היו ההנחות, ואילו סיכונים הוזנחו. מהלך זה משלים מעגל: מימון ביודפנס לא מפוקח ככל הנראה יצר את הנגיף; ארצות הברית נכנסה למצב חירום לא רציונלי; וכעת, סוף סוף, נערכת סקירה שיטתית ורציונלית. יחד עם חקירות ה־FBI וה־DNI על טיוח מקור הנגיף, ייתכן שהבדיקה הזו תספק לארה"ב – ואולי גם לעולם – סגירה אמיתית ולקחים חשובים.

קישור לכתבה המקורית באתר Brownstone Institute