מבחן אמון(ה): אירוע הקורונה חולל משבר אמון כפול בחברה החרדית – מצד אחד בממסד, מצד שני במנהיגות הרבנית

בכל מה שנוגע למגפת הקורונה ולדרכי ההתמודדות איתה, המגזר החרדי נתפס בתקשורת ובקרב רבים מהישראלים, ואפילו באקדמיה, כמקשה אחת. במהלך השנתיים האחרונות הוטחו לא אחת בציבור החרדי האשמות והתבטאויות של כעס על זלזול לכאורה ברשויות, ועל אי ציות להנחיות הרשמיות. במסמך שהכין המכון הישראלי לדמוקרטיה במרץ 2020, תוארה החברה החרדית כ"'תרבות מובלעת', הנוהגת ביחס חשדני כלפי רשויות השלטון", ואשר תופסת את תקנות השלטון כגזירה ולא כדאגה לבריאות הציבור".

אך האם ההכללה הזו נכונה? מתברר שבדיוק כמו בבדיחה הישנה, שלפיה, היכן שיש שלושה יהודים ישנן ארבע דעות. מתחת למגבעת השחורה ישנו מגוון רחב של עמדות ודעות – החל מאמון מלא במערכת הבריאות, הקפדה מוחלטת על ההנחיות ותמיכה בחיסוני הקורונה, וכלה בחוסר אמון, חוסר היענות, הימנעות מאשפוז בבתי החולים, ואף התנגדות לתקנות, להנחיות ולהמלצות, ובפרט לחיסוני הקורונה, תוך יצירת מערכות חילופיות שמאפשרות אספקה של שירותי בריאות פרטיים.

דמויות בהנהגה החרדית ניצבות משני צידי המתרס, ויתירה מכך, החלוקה ביניהן אינה חד משמעית; ליטאים, חסידים, יוצאי עדות המזרח וזרמים אחרים נמצאים בכל צד, כשחלקם מביעים את עמדתם בגלוי וחלקם בעילום שם. לעתים, השתנתה ההתייחסות של המנהיגים החרדים גם על פני הזמן. במקביל, מראיונות בשטח וממחקרים עולה שגם הציבור החרדי עצמו נחלק בדעותיו, ושבמקביל למשבר האמון בממשלה, במשרד הבריאות ובמדיה החילוניים, נוצר בקרב חלק ממנו לפחות גם משבר אמון בנציגי הציבור החרדים ובמנהיגות הדתית.

אישור וברכה מהרב קנייבסקי

זה לא סוד שבראש הצד שנחשב לתומך בנהלים ובהנחיות משרד הבריאות עומדת חצרו של הרב חיים קנייבסקי, מנהיג הציבור החרדי-ליטאי. בתחילת משבר הקורונה הדברים נראו אחרת לגמרי. בניגוד להנחיות משרד הבריאות, הרב קנייבסקי הורה שלא לסגור את מערכת החינוך – חידרים, ישיבות וכוללים. אלא שכיום הוא נחשב לאחד התומכים הגדולים והנחרצים במדיניות הרשמית של משרד הבריאות, וכמי שהורה לחסידיו לציית להנחיות השונות, כגון תפילה בחצרות הבתים ובמרפסות כדי למנוע התקהלות, ובהמשך גם להתחסן ולחסן את הילדים.

מבצע חיסוני הילדים יצא לדרך בקרב הציבור החרדי-ליטאי לאחר שקיבל אישור וברכה מאת הרב קנייבסקי. במעונו של הרב התכנסו נבחרי משרד הבריאות עם נכדו, הממונה על ביתו, רבי יענקי קנייבסקי. מטרת הפגישה הייתה להעביר לרב נתונים כדי שיוכל לקבל החלטה. בפגישה לא נכחו רופאים שאינם תומכים במהלך.

לאחרונה אף פורסם מפי הרב קנייבסקי גילוי דעת – "דעת תורה", "אודות החובה להתחסן צעירים ומבוגרים גם בחיסון השלישי נגד נגיף קורונה". על גילוי הדעת חתומים רבנים נוספים, בהם רבנים ממועצת חכמי התורה, ורבנים המוכרים גם לציבור החילוני, כמו הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו והרב אלימלך פירר.

גם הרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, נשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה ונשיא ועד הישיבות, הביע עמדה דומה. הוא החל להעביר את שיעוריו בשידור חי בווידיאו, ובהם הורה בתוקף לשמור על הנחיות משרד הבריאות.

ומתברר שלא רק הליטאים, גם רבנים חרדיים מרכזיים מקרב עדות המזרח הביעו עמדה התומכת בחיסונים. כך למשל, הרב יצחק יוסף, רבה הראשי הספרדי של ישראל, פנה לציבור עם הוראה להתחסן. כמה מהרבנים המזרחיים, בהם הרב שלום כהן והרב בן ציון מוצפי, אף התבטאו בחריפות כנגד מי שאינו מתחסן נגד קורונה ותקפו אותם. המלצה חד משמעית להתחסן יצאה גם מפי בית הדין של חסידות חב"ד, שפרסם הנחיה חד משמעית להתחסן ללא דיחוי על פי קביעת משרד הבריאות.

הרב פירר, חתן פרס ישראל וראש עמותת "עזרה למרפא", המסייעת לחולים לקבל אבחון, טיפול וליווי רפואי בארץ ובעולם, אומנם אינו פוסק הלכה, אך מוערך מאוד בתחומי הרפואה והבריאות על ידי רבים בישראל, דתיים וחילוניים כאחד. לאחר שיצא בהמלצה להתחסן, רבנים נוספים בציבור החרדי, כגון הרב אדלשטיין והרב זילברשטיין, יצאו בקריאה משותפת דומה.

לא מזמן הגיע הדיון בחיסון הילדים אף לפתחו של בית דין רבני בירושלים, במסגרת מחלוקת בין הורים גרושים בשאלה האם לחסן או לא לחסן את ילדיהם נגד קורונה. בית הדין פסק כי יש לחסן את הילדים, ואב בית הדין הרב צבי בן יעקב אף כתב ביקורת כנגד מתנגדי החיסונים שאינם נמנים על עובדי רפואה ומדענים רלוונטיים.

לא מאמינים בבידודים, אבל מתחסנים בגלל הנחיות הרבנים

לתמיכת המנהיגים הרבניים בעמדת משרד הבריאות יש השפעה עצומה על רבים בקהילותיהם, ובציבור החרדי בכלל. לדברי הרב ג. ארצי, המשתייך לקהילה של ציבור חרדי באופקים המזוהה עם הזרם הליטאי, מרבית האנשים בקהילה שלו התחסנו מיד אחרי שהרב קנייבסקי הורה לעשות כן. "מי שמתנגד לועגים לו: עד עכשיו לא בדקת את החיסונים בקופת חולים, למה עכשיו אתה מתנגד?".

- הקפדתם על בידודים בקהילה שלכם?
- "כן, בהחלט, והלכנו להיבדק כדי לקצר אותם".

- ומה עם מסכות? האם מקפידים אצלכם לעטות מסכה.
- "בעקרון, מי שהתחסן פחות מקפיד על מסכה, אבל יש לי מסכה בכיס לכל מקרה".

- האם לדעתך, רב יכול לתת הנחיות בנושא רפואי? זה לא עניין אישי שכל אדם אמור להחליט לגביו בעצמו?
- "אל הרב קנייבסקי הולכים כדי להתייעץ על כל נושא – עם מי להתחתן, פרנסה, וגם עניינים רפואיים. יש כמה רבנים ברמה הזו, שלוקחים אחריות ציבורית, משום שהם מבינים שיש משקל חשוב לפסיקתם".

- למה הכוונה ב"לוקחים אחריות ציבורית"?
- "הם יודעים שאנשים מקשיבים להם ושמה שיאמרו יהיה חשוב לכלל הציבור, ולכן כל מילה שלהם נמדדת. יש רבנים אחרים שנותנים תשובות הלכתיות בלבד, ואלה יפסקו בתור בית דין למשל, או בענייני הלכה, אך הם לא יפסקו האם עדיף להתחסן או לא להתחסן".

- כלומר, לא כל רב יכול לתת הנחיה להתחסן או לא?
- "נכון".

"לא נראה שאנשים מאמינים בבידודים", אומרת חני ליבוביץ' מבני ברק. "הם שומרים על החוק בגלל הקנסות. אין חשש מהמחלה, כמעט ואין מסכות, יש התקהלויות, אבל אנחנו מתחסנים בגלל הנחיות של גדולי הדור. יחד עם זאת מדברים על ההתדרדרות של הנוער בגלל הסגרים".

"דעתי, עוד לפני שהגיעו החיסונים, הייתה שאני אעשה מה שימליצו גדולי הדור בנושא הקורונה", אומרת גם דתיה כהן מעמנואל. היא איננה רואה את עצמה כחלק מקהילה מסוימת, אלא משויכת לציבור החרדי באופן כללי. "החלטתי מראש שאני לא הולכת להפעיל שיקול דעת, אלא לעשות מה שגדולי ישראל. המתנתי להוראות ברורות ולפיהן נהגתי".

עת צרה היא ליעקב

אבל מתברר שלא כל הרבנים מסכימים עם הרב קנייבסקי ועם המנהיגים שמשתפים פעולה עם משרד הבריאות. שני פסקי דין שפורסמו לאחרונה על ידי בתי דין מיוחדים שהוקמו לצורך בירור בטיחותם של חיסוני הקורונה של פייזר יצאו בגלוי כנגד עמדתם.

הראשון שבהם פורסם לפני כמה חודשים על ידי בית דין מיוחד בישראל. על פסק הדין היו חתומים הרב צבי גרינהויז, המשמש כרב בעל תפקיד מרכזי בישיבות ליטאיות, הרב משה מרדכי קארפ, תלמידו של הרב אלישיב ז"ל, מרבני קריית ספר, הרב יוסף בנימין ואזנר, המשמש כאדמו"ר וראש ישיבה, הרב ינון מלאכי, אב בית דין לענייני גישור ובוררות מהעדה התימנית והרב עובדיה יוסף, נכדו של הרב עובדיה יוסף ז"ל. הרבנים הללו יצאו כנגד אלו התומכים בעמדות משרד הבריאות, והביעו דעה נחרצת נגד החיסונים.

פסק הדין השני ניתן על ידי בית הדין החסידי בניו יורק, שאסף עדויות של רופאים, מדענים ובעלי תפקידים אחרים בנוגע לחיסון, ביניהם גם ד"ר רוברט מאלון, מדען שפיתח את טכנולוגיית החיסון על בסיס mRNA, ועו"ד תומאס ראנז, בין המובילים בתביעת ענק נגד ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית) ביחס למחדלי הטיפול במגיפת הקורונה. פסק הדין שפרסם בית הדין באוקטובר קבע כי חיסוני mRNA הינם אסורים בתכלית עבור ילדים וצעירים, גברים ונשים, וכי לשקול את נחיצותם במבוגרים. על פי גילוי הדעת, שנפתח במלים "עת צרה היא ליעקב", הרבנים הורו על איסור חמור לתת מתן חיסוני ה-mRNA לילדים ולצעירים, נשים וגברים, ואסור לעודד אותם. "חייבים למחות נגד זה", כתבו הרבנים, "וכל מי שבידו למנוע זה חייב לעשות כן בכל התוקף". הרבנים גם כתבו כי הוצגו בפניהם עדויות שלפיהן חיסוני ה-mRNA גרמו נזק לנשים הרות, כאשר המנגנון עדיין לא ידוע, ולכן, הם מזהירים מפני שימוש בו בהריון. במה שנוגע לקשישים, הרבנים כתבו כי יש עדיין צורך בבירור, שהינו קשה לביצוע בשל העובדה שנתונים רבים מוסתרים מהציבור. לדבריהם, התפרצויות קורונה נצפות הן בקרב לא מחוסנים והן בקרב מחוסנים, ובמקביל, מספר החולים בשתי הקבוצות דומה בקרב הקשישים, וישנן עדויות רבות לפטירות זמן קצר לאחר החיסון. "ועל כן, שב ועל תעשה עדיף", ובפרט כאשר קיימים פתרונות רפואיים אחרים.

קיבלתי הנחיה להתחסן ואני לא מסוגלת

יתירה מכך, מתברר שבניגוד למיתוס הרווח, לא כולם בציבור החרדי נענים לקריאת הרבנים ומצייתים לפסיקותיהם באופן עיוור. אפילו בציבור הליטאי, שנוהג לקבל את עמדתו של הרב קנייבסקי, היו מי שהעלו ספקות וחשדות ביחס לאמיתות המידע שהובא בפניו.

הפלג הירושלמי, קבוצה שהתפצלה מתוך הזרם הליטאי בעדה החרדית בארץ, הדוגלת באידאולוגיה שמרנית יחסית לזרם הליטאי המרכזי, כמו גם נטורי קרתא, לא נשמעו כלל להנחיות משרד הבריאות.

אייל קפצן, אברך מירושלים המסייע לרב אורי סופר, רב בכיר ומוכר בקרב הציבור החרדי, שעוסק בחינוך ילדים ושהותקף על ידי משרד הבריאות בשל העמדות שהשמיע נגד החיסונים, טוען כי "המעמד שיש לרבנים גדולים, צדיקים, יראי שמיים, מעניק לעתים תחושה שהם על אנושיים, ולא ניתן להרהר או אפילו להתלבט בנוגע להמלצה או פסיקה שלהם". לטענתו, מעמד זה, והמבנה הניהולי של הקהילה, מעניקים כוח ל"אנשי החצר" שמנהלים את סדר היום של הרבנים, וייתכן מצב שבו הוצגו להם רק חלקי תמונה בנוגע לחיסונים כדי להשפיע על הפסיקה שלהם.

- "ניסיתם לפנות לרבנים הללו? להראות שיש צד שני למטבע?"

"הרב סופר הגיע לשעת קבלת קהל אצל הרב קנייבסקי כדי לדון עמו בנושא חיסוני הקורונה", מספר קפצן. "אליו התלוו שמונה רופאים כדי להציג עמדה המתנגדת לחיסוני הילדים ולבהלה מהקורונה. הם עמדו מחוץ לבית כשעה, אך משום מה לא התקבלו אצל הרב., הזמנו את הרב פירר לכנסים, לבית דין, וגם לשיחה אישית בנוגע לחיסונים, אך הוא סירב. נראה שהוא מעוניין לברוח מהנושא. עובדה היא שלא שמעו אותו עד שהגיעו חיסוני הילדים, והוא שוב יצא בהמלצה לחסן , מה שהשפיע גם על פסיקות של רבנים נוספים שהלכו בעקבותיו".

לרוב, ההתנגדות לעמדת הרבנים אינה גלויה כי אם מוסווית, כדי להימנע מנידוי ומעימותים. מי שעמדתם שונה מזו של בני קהילתם, מסתירים לרוב את דעתם כדי לא לפגוע ביכולת שלהם או של בני משפחותיהם להתקבל למוסדות חינוכיים או למצוא שידוך ראוי.

אבל מעבר לחששות מפני פגיעה אישית וחברתית, רבים מהמתנגדים מספרים על קונפליקט שהם חווים, שמקורו בסתירה פנימית : אדם מאמין החי בקהילה חרדית אמור לסמוך על הרב שלו ולציית לו. "קיבלתי הנחיה להתחסן ואני לא מסוגלת" משתפת ר.פ, חברה בקהילה חרדית העוסקת בריפוי טבעי. "אני מקבלת לקליניקה שלי אנשים עם תופעות לוואי מהחיסון, ואני פשוט לא מסוגלת להכניס את הזריקה הזו לגוף שלי! מצד שני, אני מרגישה כופרת. הרב אמר להתחסן ואני לא מסוגלת לקיים את ההוראה שלו".

סדקים באמון

תגובות אלו תואמות את הממצאים שעלו במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת סוציולוגיה ישראלית. החוקרות, ליפז שמוע-ניר, ז'נט כהן ואיירין רזפורקר אפפלד, בחנו את הלך הרוח ואת התפיסות בקרב פעילי ציבור ומנהיגי קהילות בציבור החרדי באמצעות ניתוח תוכן של ראיונות. הן מצאו שהתגובה של הציבור החרדי כלפי המנהיגות הרבנית-חרדית בכל הנוגע להתנהלות במהלך המגיפה היא דיפרנציאלית: "פעילי ציבור, שמאז ומתמיד ניזונו מהנרטיב ומהאתוס החרדי הקלאסי, לא הטילו ספק במעמד הרבנים", כתבו החוקרות. "אבל חרדים מודרניים ביטאו ספקנות ולא היססו להטיל ספק בתוקף הסמכות וביכולות של הרבנים החרדים".

את הסדקים הראשונים באמון הזה ניתן היה לראות כבר בחודשים הראשונים למשבר, במהלך 2020. סקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה באוגוסט 2020 הצביע אומנם על אמון גבוה יחסית גבוה במנהיגות הרבנות בקרב הציבור החרדי באופן כללי, כאשר האמון הגבוה ביותר נמצא בקרב הציבור החרדי החסידי והספרדי, שבהם רק כ-6% דיווחו שהאמון שלהם נפגע. עם זאת, אפילו בקרב הציבור החרדי הליטאי כ-10% דיווחו שהאמון שלהם נפגע, ובקרב חרדים מזרמים אחרים – 25% העידו שאמונם במנהיגים הרבניים נפגעו. כמו כן, נמצא שגם אמונם של החרדים בנציגיהם בכנסת נפגע, בעיקר בקרב הצעירים, ש-38% מהם הצהירו שחשו שהאמון שלהם בנבחריהם בכנסת נפגע בעקבות המשבר.

משבר אמון חמור בהרבה שחווה המגזר החרדי בשנתיים האחרונות הוא מול הממשלה, משרד הבריאות, ואפילו הנבחרים שלהם עצמם בכנסת. הסקר הראה ש-53% מהמשתתפים בסקר העידו כי האמון שלהם בממשלה נפגע, ו-53.5% העידו כי אמונם במשרד הבריאות נפגע. י.נ., מאחת החסידויות בבני ברק, אומר שלדעתו ולדעת רבים בקהילה שלו, התנהלות משרד הבריאות מיועדת לפגוע במכוון בערכים יסודיים של הקהילה, כגון תפילות בציבור, לימוד תורה והתכנסויות בחגי ישראל. תחושות אלו פוגעות באמון וברצון לשיתוף פעולה עם הנחיות המשרד.
"הציבור שלנו, הציבור החסידי, סולד ממשרד הבריאות ושונא אותו. מתחילת הקורונה, משרד הבריאות עשה ככל אשר בידו כדי להצר את רגלי הציבור החרדי, הן באיסור על תפילות וקיום ישיבות ומוסדות תורה, הן בסגרים, ותמיד דווקא בזמן החגים, והן בכל דבר שבידו להפריע. גם מה שמתרחש בשטח מראה שמשרד הבריאות אינו אמין כלל בנתונים שהוא מציג".

"אי הציות הגובר להנחיות בקרב הציבור החרדי מייצג סנטימנט חזק מאוד בקרב אוכלוסייה זו, ומביע אי אמון במדיניות הממשלה ומשתקף בנתוני הסקר שערכנו", כך אומר ד"ר גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה. עוד הוא מציין, כי "חלק ניכר מן האוכלוסייה החרדית מרגיש שהחרדים הופלו ב"גזרות הקורונה", וכי אין דין בית כנסת כדין הפגנה. הפגיעה הקהילתית והדתית באה לידי ביטוי גם בכעס גדול מאוד מצד הבוחרים החרדים כלפי הנציגים החרדים, שבגדו כביכול בתפקידם ולא דאגו מספיק לבוחריהם. חלקים מן הציבור החרדי "מצביעים ברגליים" ואינם קשובים אפילו לנציגות הפוליטית החרדית ולראשי הרשויות החרדיות".

על פי המחקר של שמוע-ניר, כהן ורזפורקר אפפלד, הממצאים גם הצביעו על ביקורת ואף על סלידה שהביעו כל המרואיינים כלפי התקשורת הכללית החילונית, שלדעתם נטלה חלק בהסתה בהכללות כלפי החרדים. ואכן, במספר מקרים, כלי תקשורת אף הציגו חרדים כתמונת אילוסטרציה בכתבות על הקורונה. כך לדוגמה, במקרה אחד, הוצגה תמונה תלמידים חרדיים על רקע התפרצות הקורונה בגימנסיה. כמו כן, נטען כי הפרת המגבלות במגזר החרדי סוקרה בהרבה רבה יותר בהשוואה להפרות בקרב הציבור הכללי.

התארגנות קהילתית ופתרונות חלופיים

האכזבה ממשרד הבריאות וממוסדות המדינה והתחושה שהמידע הרשמי אינו אמין, במקביל למשבר האמון של חלק לא מבוטל מהציבור החרדי ברבנים, כמו גם לחששות הטבעיים מטיפול רפואי חדש ובמיוחד בתוך קהילות סגורות, הוביל להקמת מסגרות פרטיות, שיספקו מענה טיפולי חלופי וגם תמיכה רגשית.

כך למשל, הרב אורי סופר, שעסק עד היום במגוון תחומי חינוך והכוונה רוחנית, מצא את עצמו מייעץ לאנשים כיצד לטפל בעצמם בעקבות הדבקות בקורונה או תופעות לוואי של החיסון.

"אני לא מחפש כבוד, ומקבל הרבה ביזיונות" אומר הרב סופר. "אנשים לא תמיד אוהבים שמדברים נגד המיינסטרים ונגד הממסד, אבל אני נותן לא רק במה לדיווחים של אנשים שנפגעו מהחיסונים, כי אם גם סיוע ממשי בהחלמה, בעזרת פרמדיקים, נטורופתים ומתנדבים נוספים, ביניהם ארגונים בחו"ל עמהם אנו משתפים מידע. אני עוזר לכל פונה ללא סלקציה בין קהלים וציבורים – קיבלתי כבר עשרות אלפי פניות, הטלפון שלי פתוח לכולם".

בחוברת מידע המופצת על ידי הרב סופר ועוזריו, בנושא התמודדות עם הקורונה, מצויינות הצעות לטיפול בחולים ועצות למניעת הדבקה. עם זאת בפתח החוברת מצויין בפירוש כי "המידע בחוברת נכתב לאחר התייעצות עם רופאים ומומחים בנושא. אך הכותב אינו רופא, ולכן במקרה של ספק (כגון נוטלי תרופות למיניהם) יש להתייעץ עם רופא". אף אחת מההצעות לטיפול ומניעה של המחלה לא מתייחסת לקיומו של החיסון. בנוסף לחוברת זו הקימו הקהילות החרדיות על כל גווניהן ארגונים התנדבותיים פרטיים (המכונים גמ"ח= גמילות חסד) המציעים אמצעים להקלה על חולי הקורונה וטיפול בתסמינים : החל ממחפיסות של ויטמין c ועד לאספקת בלוני חמצן לטיפול ביתי.

 החברה החרדית על כל גווניה אינה אחידה אפוא כלל בגישתה למחלה, לחיסונים, לדרכי ההתמודדות השונות, ליחס כלפי הרשויות, משרד הבריאות והממשלה. אפילו הסברים על המקורות והסיבות למצב הנוכחי והדרכים לפתרון הם בגישות ובתחומים מגוונים ביותר. הציבור החרדי אינו מקשה אחת ומרחב הדעות בו גדול לפחות כמו בציבורים החילוני והמסורתי.