מחקר חדש: עשר דקות של ריצה בעצימות בינונית משפרת את מצב הרוח ואת תפקוד הקוגניטיבי

מחקרים רבים מראים שלפעילות גופנית יש יתרונות רבים לבריאות, והיא משפיעה לא רק על בריאות הלב וכלי הדם, אלא גם על המוח. מיומנויות אירוביות יומיומיות ובפרט יכולת הריצה מילאה תפקיד חשוב באבולוציה הפיזיולוגית והאנטומית של בני האדם. נמצא שמאחר שהיא מערבת את מרבית מערכות הגוף, היא גם עשויה להשפיע משמעותית על תפקוד המוח והבריאות הנפשית.

למרות מחקרים רבים שבוצעו גם באמצעות רכיבה על אופניים, טרם הובהר באופן ישיר מהו המנגנון המרכזי הקשור בהשפעתה החיובית של הריצה על אזורי המוח המעורבים בשינויים של מצב הרוח והתפקודים הקוגניטיביים.

במחקר שפורסם בחודש נובמבר בכתב העת scientific reports ביקשו חוקרים לבחון את ההשפעה של מקטע ריצה עצים בודד במשך 10 דקות בעצימות בינונית (50% משיא צריכת החמצן, או כ-65% מהדופק המרבי החזוי לגיל), על מצב הרוח על היכולת התפקודית, וכמו גם על המנגנונים העצביים בקליפת המוח הקדם-מצחית האחראים לתפקודים קוגניטיביים שונים. השערתם הייתה כי בהתחשב במידת השליטה הביצועית הנדרשת לצורך תיאום שיווי משקל, תנועה והנעה הגוף במרחב במהלך הריצה, תהיה הפעלה עצבית מוגברת באזור זה, ושתפקודים אחרים באזור זה יפיקו תועלת מהעלייה הזו במשאבי המוח.

כדי לבחון את ההשערה, גויסו 26 מתנדבים יפנים צעירים (18 גברים ו-8 נשים, גיל ממוצע 23 שנים), שהתבקשו לרוץ על גבי מסילה בהשוואה לקבוצת ביקורת שלא ביצעה מאמץ. לאחר הריצה, על כל משתתף היה לבצע מבחן קוגניטיבי שנקרא Stroop Color-Word . במבחן זה מוצגות על מסך מלים באופן מבלבל. לדוגמה, המילה אדום מוצגת בירוק, והמשתתף מתבקש לומר את צבע המילה – לא את מה שהמילה אומרת, ולעשות זאת מהר ככל האפשר. כדי לבצע משימה זו, המוח חייב לעבד את שתי קבוצות המידע, לבלום את המידע החיצוני ולבחור במה שהתבקשו ולא את מה שקראו. במהלך ביצוע המשימות, החוקרים בחנו את השינויים בפעילות מחזור הדם הקשורים לפעילות המוח, באמצעות ספקטרוסקופיה פונקציונלית אינפרה אדום. אפקט ההפרעות של מבחן הStroop - כומת על ידי ההבדל בזמני התגובה עבור משימה זו. בנוסף, העריכו החוקרים את מצב הרוח של המשתתפים באמצעות סולם שנקראTwo-Dimensional   Mood Scale, לפני ואחרי המשימות.

תוצאות המחקר הדגימו כי לאחר עשר דקות של ריצה בעצימות בינונית, חלה הפחתה משמעותית בזמן הפרעות במבחן ה-,Stroop  במלים אחרות, זמן התגובה של המשתתפים למשימה הקוגניטיבית המבלבלת התקצר. יתר על כן, ההפעלה הדו-צדדית של קליפת המוח הקדם מצחית גדלה משמעותית במהלך משימת הStroop -.

במקביל, הריצה הביאה לרמת עוררות והנאה משופרת משמעותית, כאשר אחריה, המשתתפים דיווחו שהם היו במצב רוח טוב יותר. דיווח זה נתמך על ידי הממצאים של הפעלת האזורים בקליפת המוח הקדם-מצחית המעורבים בוויסות מצב הרוח. במלים אחרות, נמצא קשר ישיר בין לבין רמת ההנאה, זמן התגובה להפרעות במבחן ה- ,Stroop ולהפעלה דו צדדית של אזורים בקליפת המוח הקדם-מצחית.

החוקרים הסיקו כי ביצוע פעילות אירובית רב-מערכתית קצרה  (כ-10 דקות) ובעצימות בינונית (כ-60-70% מדופק מרבי חזוי לגיל) מעורר מצב רוח חיובי ומשפר את היכולת התפקודית על ידי הגברה של רמת העוררות במוח, במקביל להפעלה של קליפת המוח באזורים הקדם-מצחיים המעורבים בוויסות תפקודים אלו. לדבריהם, ממצאים אלו, התומכים בהשפעתה של ריצה מתונה, או כל פעילות גופנית אירובית, על בריאות הנפש ועל התפקוד הקוגניטיבי. וכי פעילות גופנית אירובית מסוג הליכה או ריצה היא בעלת ערך יישומי חשוב היות ומדובר על פעילות גופנית נגישה, הזמינה לכל ואינה דורשת ציוד רב או מורכב לביצועה.

ייעוץ מקצועי: איתי גולדפרב, פיזיולוג מאמץ, דוקטורנט במדעי הרפואה, מרצה ומנחה בתחום החינוך הגופני.